משנה תורה מנוקד - ספר זרעים - הלכות תרומות פרק טו

משנה תורה - ספר זרעים - הלכות תרומות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו

הִלְכּוֹת תְּרוּמוֹת פֵּרֶק טו

א חָבִית סְתוּמָה, מְדַמַּעַת בְּכָל שְׁהוּא. כֵּיצַד: חָבִית סְתוּמָה שֶׁלִּתְרוּמָה שֶׁנִּתְעָרְבָה בְּכַמָּה אֲלָפִים חָבִיּוֹת סְתוּמוֹת, נִדְמַע הַכֹּל; נִפְתְּחוּ הֶחָבִיּוֹת, תַּעֲלֶה בְּאֶחָד וּמֵאָה.

ב נִתְעָרְבָה חָבִית סְתוּמָה בְּמֵאָה חָבִיּוֹת, וְנָפְלָה אַחַת מֵהֶן לַיָּם הַגָּדוֹל--הֻתְּרוּ כֻּלָּן, וְאוֹמְרִין שֶׁלַּתְּרוּמָה הִיא שֶׁנָּפְלָה. מַה שְׁאֵין כֵּן בִּתְאֵנָה שֶׁנָּפְלָה לְמֵאָה, וְנָפְלָה אַחַת מֵהֶן לַיָּם הַגָּדוֹל--אֵלָא צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ אַחַת: לְפִי שֶׁהֶחָבִית, נְפִילָתָהּ נִכֶּרֶת; וּתְאֵנָה וְכַיּוֹצֶא בָּהּ, אֵין נְפִילָתָהּ נִכֶּרֶת.

ג חָבִית סְתוּמָה שֶׁנִּתְעָרְבָה בְּמֵאָה חָבִיּוֹת, וְנִפְתְּחָה אַחַת מֵהֶן--נוֹטֵל מִמֶּנָּה אֶחָד מִמֵּאָה, וְשׁוֹתֶה אוֹתָהּ הֶחָבִית. אֲבָל שְׁאָר הֶחָבִיּוֹת אֲסוּרוֹת, עַד שֶׁיִּתְפַּתְּחוּ; וְכָל אַחַת וְאַחַת שֶׁתִּפָּתַח מֵהֶן, נוֹטֵל מִמֶּנָּה כְּדֵי דִמּוּעָהּ וְשׁוֹתֶה הַשְּׁאָר.

ד נִתְעָרְבָה חָבִית בְּמֵאָה וַחֲמִשִּׁים חָבִיּוֹת, וְנִתְפַּתְּחוּ מֵהֶם חָבִיּוֹת--נוֹטֵל מֵהֶם כְּדֵי דִמּוּעָן, חָבִית אַחַת; וְשׁוֹתֶה הַמֵּאָה. וּשְׁאָר הַחֲמִשִּׁים אֲסוּרוֹת, וְאֵין מַחְזִיקִין לְאוֹתָהּ חָבִית שֶׁלִּתְרוּמָה שְׁהִיא בָּרֹב--אַפִלּוּ הָיוּ כַּמָּה אֲלָפִים חָבִיּוֹת, כֻּלָּן מְדֻמָּע. וְכָל מַה שֶׁיִּפָּתַח--נוֹטֵל מִמֶּנּוּ אֶחָד מִמֵּאָה, וְשׁוֹתֶה הַשְּׁיָרַיִם; וְהַשְּׁאָר מְדֻמָּע.

ה [ד] כְּבָר בֵּאַרְנוּ בְּהִלְכּוֹת אִסּוּרֵי מַאֲכָלוֹת, שֶׁהַמְּחַמֵּץ וְהַמְּתַבֵּל אוֹסֵר בְּכָל שְׁהוּא; לְפִיכָּךְ אִם רִסַּק תַּפּוּחַ שֶׁלִּתְרוּמָה, וּנְתָנוֹ לְתוֹךְ הָעִיסָה וְהִחְמִיצָהּ--כָּל הָעִיסָה מְדֻמַּעַת, וַאֲסוּרָה לַזָּרִים. [ה] בֵּיצָה שֶׁנִּתַּבְּלָה בִּתְבָלִין שֶׁלִּתְרוּמָה--אַפִלּוּ חֶלְמוֹן שֶׁלָּהּ אָסוּר, מִפְּנֵי שְׁהוּא בּוֹלֵעַ. [ו] שְׂאוֹר שֶׁלִּתְרוּמָה שֶׁנָּפַל לְתוֹךְ הָעִיסָה, וְהִגְבִּיהוֹ, וְאַחַר כָּךְ נִתְחַמְּצָה--הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת.

ו [ז] כְּבָר בֵּאַרְנוּ שְׁאִם נִתְעָרְבָה תְּרוּמָה מִין בִּשְׁאֵינוּ מִינוֹ, בְּנוֹתֵן טַעַם; לְפִיכָּךְ בָּצֵל מְחֻתָּךְ שֶׁנִּתְבַּשַּׁל עִם הַתַּבְשִׁיל--אִם הָיָה הַבָּצֵל תְּרוּמָה, וְהַתַּבְשִׁיל חֻלִּין, וְיֵשׁ בּוֹ טַעַם הַבָּצֵל--הֲרֵי הַתַּבְשִׁיל אָסוּר לַזָּרִים; וְאִם הָיָה הַתַּבְשִׁיל תְּרוּמָה, וְהַבָּצֵל חֻלִּין, וְנִמְצָא טַעַם הַתַּבְשִׁיל בַּבָּצֵל--הֲרֵי הַבָּצֵל אָסוּר לַזָּרִים.

ז [ח] עֲדָשִׁים שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ, וְאַחַר כָּךְ הִשְׁלִיךְ לְתוֹכָן בָּצֵל יָבֵשׁ--אִם הָיָה שָׁלֵם, הֲרֵי זֶה מֻתָּר; וְאִם הָיָה מְחֻתָּךְ, בְּנוֹתֵן טַעַם. וְאִם בִּשַּׁל הַבָּצֵל עִם הָעֲדָשִׁים, בֵּין שָׁלֵם בֵּין מְחֻתָּךְ--בְּנוֹתֵן טַעַם. וּשְׁאָר כָּל הַתַּבְשִׁיל--בֵּין שֶׁהִשְׁלִיךְ הַבָּצֵל אַחַר שֶׁנִּתְבַּשַּׁל בֵּין שֶׁבִּשְּׁלוֹ עִם הַתַּבְשִׁיל, בֵּין שָׁלֵם בֵּין מְחֻתָּךְ--מְשַׁעֲרִין אוֹתוֹ בְּנוֹתֵן טַעַם.

ח וּמִפְּנֵי מַה בָּצֵל אֶחָד שָׁלֵם לְתוֹךְ עֲדָשִׁים שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ, אֵין מְשַׁעֲרִין אוֹתוֹ: מִפְּנֵי שְׁאֵינוּ שׁוֹאֵב מֵהֶן--שֶׁהֲרֵי הוּא שָׁלֵם, וְלֹא פוֹלֵט לְתוֹכָן שֶׁכְּבָר נִתְבַּשְּׁלוּ. וְאִם הָיוּ בְּצָלִים רַבִּים, הֲרֵי הֶן כִּמְחֻתָּךְ; וְכֵן אִם נִטְּלָה פּוֹטְמָתוֹ אוֹ קְלִפָּתוֹ הַחִיצוֹנָה, אוֹ שֶׁהָיָה לַח--הֲרֵי הוּא כִּמְחֻתָּךְ. וְהַקַּפְלוֹט--בֵּין לַח בֵּין יָבֵשׁ, בֵּין שָׁלֵם בֵּין מְחֻתָּךְ--בְּנוֹתֵן טַעַם.

ט הַכּוֹבֵשׁ יָרָק שֶׁלְּחֻלִּין, עִם יָרָק שֶׁלִּתְרוּמָה--הֲרֵי זֶה מֻתָּר לַזָּרִים, חוּץ מִמִּינֵי בְּצָלִים וְחָצִיר וְשׁוּמִים: שְׁאִם כָּבַשׁ יָרָק שֶׁלְּחֻלִּין עִם בְּצָלִים שֶׁלִּתְרוּמָה, אוֹ בְּצָלִים חֻלִּין עִם בְּצָלִים שֶׁלִּתְרוּמָה--הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין. כָּבַשׁ יָרָק שֶׁלִּתְרוּמָה, עִם בָּצֵל שֶׁלְּחֻלִּין--הֲרֵי הַבָּצֵל מֻתָּר לַזָּרִים.

י זֵיתֵי חֻלִּין שֶׁכְּבָשָׁן עִם זֵיתֵי תְּרוּמָה--אִם הָיוּ אֵלּוּ וְאֵלּוּ פְּצוּעִין, אוֹ שֶׁהָיוּ שֶׁלַּחֻלִּין פְּצוּעִין וְשֶׁלַּתְּרוּמָה שְׁלֵמִין, אוֹ שֶׁכְּבָשָׁן בְּמֵי תְּרוּמָה--הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין; אֲבָל אִם הָיוּ שְׁנֵיהֶן שְׁלֵמִין, אוֹ שֶׁהָיוּ זֵיתֵי תְּרוּמָה פְּצוּעִין וְזֵיתֵי הַחֻלִּין שְׁלֵמִין--הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין: לְפִי שֶׁהַפְּצוּעִין שׁוֹאֲבוֹת מִן הַשְּׁלֵמִין.

יא מֵי כְּבָשִׁים וּמֵי שְׁלָקוֹת שֶׁלִּתְרוּמָה, הֲרֵי הֶן אֲסוּרִין לַזָּרִים. [יב] הַשֶּׁבֶת--עַד שֶׁלֹּא נָתְנָה טַעַם בַּקְּדֵרָה, יֵשׁ בָּהּ מִשּׁוֹם תְּרוּמָה; וּמִשֶּׁנָּתְנָה טַעַם בַּקְּדֵרָה, אֵין בָּהּ מִשּׁוֹם תְּרוּמָה.

יב [יג] הָרוֹדֶה פַּת חָמָה, וּנְתָנָהּ עַל פִּי חָבִית שֶׁלְּיֵין תְּרוּמָה--אִם הָיְתָה הַפַּת חִטִּים, הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת; וּפַת שֶׁלִּשְׂעוֹרִים אֲסוּרָה, מִפְּנֵי שֶׁהַשְּׂעוֹרִים שׁוֹאֲבוֹת.

יג [יד] תַּנּוּר שֶׁהִסִּיקוֹ בְּכַמּוֹן שֶׁלִּתְרוּמָה, וְאָפָה בּוֹ אֶת הַפַּת--הַפַּת מֻתֶּרֶת: שְׁאֵין בָּהּ טַעַם הַכַּמּוֹן, אֵלָא רֵיחוֹ; וְהָרֵיחַ אֵינוּ אוֹסֵר.

יד [טו] שְׂעוֹרִין שֶׁלִּתְרוּמָה שֶׁנָּפְלוּ לְבוֹר שֶׁלְּמַיִם--אַף עַל פִּי שֶׁהִבְאִישׁוּ מֵימָיו--הֲרֵי הֶן מֻתָּרִין, שְׁאֵין נוֹתֵן טַעַם שֶׁפָּגַם אוֹסֵר. [טז] תִּלְתָּן שֶׁלִּתְרוּמָה, הוּא וְעֵצוֹ שֶׁנָּפַל לְתוֹךְ בּוֹר שֶׁלְּיַיִן--אִם יֵשׁ בְּזֶרַע הַתִּלְתָּן כְּדֵי לִתֵּן לְבַדּוֹ טַעַם בַּיַּיִן, הֲרֵי הַיַּיִן אָסוּר לַזָּרִים.

טו [יז] שְׁנֵי כּוֹסוֹת שֶׁלְּיַיִן, אֶחָד תְּרוּמָה וְאֶחָד חֻלִּין--מָזַג כָּל אֶחָד מֵהֶן בַּמַּיִם, וְאַחַר כָּךְ עֵרְבָן--רוֹאִין אֶת יֵין הַחֻלִּין כְּאִלּוּ אֵינוּ, וּכְאִלּוּ יֵין הַתְּרוּמָה נִתְעָרַב בַּמַּיִם, שֶׁהֲרֵי אֵינוּ מִינוֹ: אִם רָאוּי אוֹתוֹ הַמַּיִם לְבַטַּל טַעַם יֵין הַתְּרוּמָה, הֲרֵי הַכֹּל מֻתָּר לַזָּרִים; וְאִם לָאו--אָסוּר, שֶׁכְּבָר בֵּאַרְנוּ שְׁאֵין הַמַּיִם מַעֲלֶה אֶת הַיַּיִן.

טז [יח] יַיִן שֶׁלִּתְרוּמָה שֶׁנָּפַל עַל גַּבֵּי פֵּרוֹת--יְדִיחֵם, וְהֶם מֻתָּרוֹת; וְכֵן שֶׁמֶן שֶׁלִּתְרוּמָה שֶׁנָּפַל עַל גַּבֵּי פֵּרוֹת--יְדִיחֵם, וְהֶם מֻתָּרוֹת. נָפַל הַשֶּׁמֶן עַל גַּבֵּי יַיִן--יַקְפֶּה אוֹתוֹ, וְהַיַּיִן מֻתָּר לַזָּרִים. נָפַל עַל גַּבֵּי הַצִּיר, יַקְפֶּה אוֹתוֹ; וְיִטֹּל קְלִפָּה מֵעַל הַצִּיר, כְּדֵי שֶׁיָּסִיר כָּל הַצִּיר שֶׁבּוֹ טַעַם הַשֶּׁמֶן.

יז [יט] קְדֵרָה שֶׁבִּשַּׁל בָּהּ תְּרוּמָה, לֹא יְבַשַּׁל בָּהּ חֻלִּין; וְאִם בִּשַּׁל, בְּנוֹתֵן טַעַם: וְאִם שָׁטַף הַקְּדֵרָה בַּמַּיִם אוֹ בַּיַּיִן, הֲרֵי זֶה מֻתָּר לְבַשַּׁל בָּהּ. בִּשַּׁל בְּמִקְצַת הַכְּלִי--אֵין צָרִיךְ לִשְׁטֹף אֶת כֻּלּוֹ, אֵלָא שׁוֹטֵף מְקוֹם הַבִּשּׁוּל בִּלְבָד.

יח [כ] תְּרוּמָה גְּדוֹלָה, וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר, וְהַחַלָּה, וְהַבִּכּוּרִים--כֻּלָּן נִקְרְאוּ תְּרוּמָה: בִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר הוּא אוֹמֵר "וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה'" (במדבר יח,כו), וְאוֹמֵר "כִּתְרוּמַת גֹּרֶן" (במדבר טו,כ); וּבַחַלָּה נֶאֱמָר "חַלָּה, תָּרִימוּ תְרוּמָה" (שם), וְנֶאֱמָר "לֹא-תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ, מַעְשַׂר דְּגָנְךָ . . . וּתְרוּמַת יָדֶךָ" (דברים יב,יז). וְאֵין לָךְ דָּבָר שֶׁטָּעוּן הֲבָאַת מָקוֹם שֶׁלֹּא פֵרְטוֹ בְּפָסוּק זֶה, חוּץ מִן הַבִּכּוּרִים; וּבָהֶן נֶאֱמָר "וּתְרוּמַת יָדֶךָ", הַא לָמַדְתָּ שְׁהֶן קְרוּאִין תְּרוּמָה.

יט [כא] לְפִיכָּךְ דִּין אַרְבַּעְתָּן לְעִנְיַן אֲכִילָה וְדִמּוּעַ, אֶחָד הוּא--כֻּלָּן עוֹלִין בְּאֶחָד וּמֵאָה, וּמִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה; וְאִם נִטְמְאוּ, יִשָּׂרְפוּ. וְדִין תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁלִּדְמַאי בְּכָל אֵלּוּ הַדְּרָכִים--כִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁלְּוַדַּאי, אֵלָא שְׁאֵין לוֹקִין עַל אֲכִילָתָהּ.

כ [כב] כָּל הָאוֹכֵל תְּרוּמָה, מְבָרֵךְ בִּרְכַת אוֹתוֹ מַאֲכָל; וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁלְּאַהֲרוֹן, וְצִוָּנוּ לֶאֱכֹל תְּרוּמָה. וְכָּךְ קִבַּלְנוּ וְרָאִינוּם מְבָרְכִים, אַפִלּוּ בְּחַלַּת חוּצָה לָאָרֶץ--שֶׁגַּם אֲכִילַת קָדְשֵׁי הַגְּבוּל כַּעֲבוֹדָה, שֶׁנֶּאֱמָר "עֲבֹדַת מַתָּנָה, אֶתֵּן אֶת-כְּהֻנַּתְכֶם" (במדבר יח,ז).

משנה תורה - ספר זרעים - הלכות תרומות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו

יש לך שאלה או הערה?