משנה תורה מנוקד - ספר זרעים - הלכות תרומות פרק ט

משנה תורה - ספר זרעים - הלכות תרומות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו

הִלְכּוֹת תְּרוּמוֹת פֵּרֶק ט

א הָאִשָּׁה אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה עַד שֶׁיַּגִּיעַ גֶּט לְיָדָהּ, אוֹ לְיַד שְׁלוּחָהּ שֶׁעָשָׁת לְקַבָּלָה; וְכָל שְׁהִיא סְפֵק גְּרוּשָׁה, הֲרֵי זוֹ לֹא תֹאכַל.

ב הָאִשָּׁה שֶׁעָשָׁת שָׁלִיחַ לְקַבַּל לָהּ גִּטָּהּ, אֲסוּרָה לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה מִיָּד; וְאִם אָמְרָה לוֹ, קַבַּל לִי גִּטִּי בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי--אֵינָהּ אֲסוּרָה עַד שֶׁיַּגִּיעַ שָׁלִיחַ לְאוֹתוֹ מָקוֹם. שָׁלְחָה שָׁלִיחַ לַהֲבָאַת גִּטָּהּ, אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה עַד שֶׁיַּגִּיעַ גֶּט לְיָדָהּ. הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ, הֲרֵי זֶה גִּטִּיךְ שָׁעָה אַחַת קֹדֶם לְמִיתָתוֹ--אֲסוּרָה לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה מִיַּד.

ג [ב] עִיר שֶׁהִקִּיפָהּ כַּרְקוֹם, וּסְפִינָה הַמִּטָּרֶפֶת בַּיָּם, וְהַיּוֹצֶא לִדּוֹן--הֲרֵי אֵלּוּ בְּחֶזְקַת קַיָּמִין; וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מְפָרֵשׁ, וְיוֹצֶא בַּשְּׁיָרָה. אֲבָל עִיר שֶׁכְּבָשָׁהּ כַּרְקוֹם, וּסְפִינָה שֶׁאָבְדָה בַּיָּם, וְהַיּוֹצֶא לֵהָרֵג מִבָּתֵּי דִּינֵי גּוֹיִים, וּמִי שֶׁגְּרָרַתּוּ חַיָּה, אוֹ נָפְלָה עָלָיו מַפֹּלֶת, אוֹ שְׁטָפוֹ נָהָר--נוֹתְנִין עֲלֵיהֶן חֻמְרֵי חַיִּים וְחֻמְרֵי מֵתִים; לְפִיכָּךְ אִם הָיוּ נְשׁוֹתֵיהֶן בַּת כּוֹהֵן לְיִשְׂרָאֵל, אוֹ בַּת יִשְׂרָאֵל לְכוֹהֵן--הֲרֵי אֵלּוּ לֹא יֹאכְלוּ. אֲבָל מִי שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ בְּבֵית דִּין, וְהִנִּיחוּהוּ בְּבֵית הַסְּקֵלָה לֵהָרֵג--הֲרֵי זֶה בְּחֶזְקַת מֵת, וְלֹא תֹאכַל אִשְׁתּוֹ.

ד [ג] הִנִּיחוּ בַּעְלָהּ גּוֹסֵס בִּמְדִינָה אַחֶרֶת, בֵּין שֶׁהָיְתָה כּוֹהֶנֶת אֵשֶׁת יִשְׂרָאֵל אוֹ יִשְׂרְאֵלִית אֵשֶׁת כּוֹהֵן--לֹא תֹאכַל: שֶׁרֹב גּוֹסְסִין לְמִיתָה. אֶחָד אוֹמֵר מֵת בַּעְלָהּ, וְאֶחָד אוֹמֵר לֹא מֵת--הֲרֵי זוֹ לֹא תֹאכַל.

ה [ד] אָמְרָה לָהּ צָרָתָהּ, אוֹ אַחַת מֵחָמֵשׁ נָשִׁים שְׁאֵינָן נֶאֱמָנוֹת לְהַעִידָהּ שֶׁמֵּת בַּעְלָהּ--הוֹאִיל וְאֵינָהּ נִשֵּׂאת עַל פִּיהֶן, הֲרֵי זוֹ אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה בְּחֶזְקַת שֶׁבַּעְלָהּ קַיָּם: עַד שֶׁיָּעִיד לָהּ שְׁהוּא נֶאֱמָן לְהַשִּׂיאָהּ עַל פִּיו.

ו [ה] הַמְּשַׁחְרֵר אֶת עַבְדּוֹ--מִשֶּׁיְּזַכֶּה לוֹ בְּגֶט שִׁחְרוּר, פְּסָלוֹ מִלֶּאֱכֹל בִּתְרוּמָה; וְכָל עֶבֶד שֶׁיָּצָא לְחֵרוּת, וַעֲדַיִן הוּא מְעֻכָּב שִׁחְרוּר כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר בְּהִלְכּוֹת עֲבָדִים--אַף עַל פִּי כֵן, הֲרֵי הוּא אָסוּר לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה.

ז [ו] הַכּוֹתֵב נְכָסָיו לְאַחֵר, וְזִכָּה לוֹ עַל יְדֵי אַחֵר, וְהָיוּ בָּהֶן עֲבָדִים, וְשָׁתַק זֶה שֶׁנִּתְּנוּ לוֹ וְאַחַר כָּךְ צָוַח--הֲרֵי זֶה סְפֵק אִם זֶה שֶׁצָּוַח הוֹכִיחַ סוֹפוֹ עַל תְּחִלָּתוֹ, וַעֲדַיִן לֹא יָצְאוּ מֵרָשׁוּת רִאשׁוֹן, אוֹ זֶה שֶׁצָּוַח אַחַר שֶׁשָּׁתַק, חָזַר בּוֹ; לְפִיכָּךְ אֵין אוֹכְלִין בִּתְרוּמָה--בֵּין שֶׁהָיָה רִבָּן רִאשׁוֹן כּוֹהֵן וְהַשֵּׁנִי יִשְׂרָאֵל, בֵּין שֶׁהָיָה רִבָּן רִאשׁוֹן יִשְׂרָאֵל וְהַשֵּׁנִי כּוֹהֵן.

ח [ז] יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׂכַר בְּהֵמָה מִכּוֹהֵן, מַאֲכִילָהּ הַתְּרוּמָה. וְכוֹהֵן שֶׁשָּׂכַר בֶּהֱמַת יִשְׂרָאֵל--אַף עַל פִּי שְׁהוּא חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ--לֹא יַאֲכִילֶנָּה תְּרוּמָה, מִפְּנֵי שְׁאֵינָהּ "קִנְיַן כַּסְפּוֹ" (ויקרא כב,יא).

ט [ח] יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם פָּרָה מִכּוֹהֵן לְפַטְּמָהּ, וְלִהְיוֹת הַשָּׂכָר בֵּינֵיהֶן--לֹא יַאֲכִילֶנָּה תְּרוּמָה, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לַכּוֹהֵן בִּשְׁבָחָהּ חֵלֶק; אֲבָל כּוֹהֵן שֶׁשָּׁם פָּרַת יִשְׂרָאֵל לְפַטְּמָהּ--אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לְיִשְׂרָאֵל חֵלֶק בַּשְּׁבָח, הוֹאִיל וְגוּפָהּ לַכּוֹהֵן, שֶׁהֲרֵי שָׁמָהּ עַל עַצְמוֹ--הֲרֵי זֶה מַאֲכִילָהּ הַתְּרוּמָה.

י [ט] פָּרָתוֹ שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל שֶׁיָּלְדָה בְּכוֹר, מַאֲכִילוֹ הַתְּרוּמָה--שֶׁהַבְּכוֹר לַכּוֹהֲנִים; וְאוֹצֵר אָדָם כַּרְשִׁינֵי תְּרוּמָה לְתוֹךְ שׁוֹבָכוֹ, וְאֵינוּ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמֶּא יָבוֹאוּ הַיּוֹנִים שֶׁלּוֹ וְיֹאכְלוּ אוֹתָן.

יא [י] יֵרָאֶה לִי, שְׁאִם מָכַר הַכּוֹהֵן פָּרָתוֹ לְיִשְׂרָאֵל, וְלָקַח הַדָּמִים--אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא מָשַׁךְ הַלּוֹקֵחַ, הֲרֵי זֶה אָסוּר לְהַאֲכִילָהּ תְּרוּמָה: שֶׁדִּין תּוֹרָה מָעוֹת קוֹנוֹת, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר בְּהִלְכּוֹת מֶקָּח וּמִמְכָּר. וְאִם מָכַר יִשְׂרָאֵל לְכוֹהֵן--אַף עַל פִּי שֶׁנָּתַן הַדָּמִים, לֹא תֹאכַל בִּתְרוּמָה עַד שֶׁיִּמְשֹׁךְ.

משנה תורה - ספר זרעים - הלכות תרומות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו

יש לך שאלה או הערה?