משנה תורה מנוקד - ספר זרעים - הלכות תרומות פרק ח

משנה תורה - ספר זרעים - הלכות תרומות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו

הִלְכּוֹת תְּרוּמוֹת פֵּרֶק ח

א הָעֹבֶר, וְהַיָּבָם, וְהָאֵרוּסִין, וְהַחֵרֵשׁ, וּבֶן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד--פּוֹסְלִין, וְלֹא מַאֲכִילִין. [ב] הָעֹבֶר כֵּיצַד: בַּת יִשְׂרָאֵל הַמְּעֻבֶּרֶת מִכּוֹהֵן, לֹא תֹאכַל בִּשְׁבִיל הָעֹבֶר; וּבַת כּוֹהֵן הַמְּעֻבֶּרֶת מִיִּשְׂרָאֵל, אֲסוּרָה לֶאֱכֹל מִפְּנֵי הָעֹבֶר--שֶׁנֶּאֱמָר "וְשָׁבָה אֶל-בֵּית אָבִיהָ כִּנְעוּרֶיהָ" (ויקרא כב,יג), פְּרָט לַמְּעֻבֶּרֶת.

ב [ג] בַּת כּוֹהֵן שֶׁבָּא עָלֶיהָ יִשְׂרָאֵל--אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ שֶׁמֶּא נִתְעַבְּרָה, אֵלָא טוֹבֶלֶת וְאוֹכֶלֶת לָעֶרֶב. הָיְתָה נְשׂוּאָה לְיִשְׂרָאֵל, וּמֵת בַּעְלָהּ--טוֹבֶלֶת וְאוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה לָעֶרֶב, עַד אַרְבָּעִים יוֹם; וְאִם הֻכַּר עֻבְרָהּ--הֲרֵי זוֹ מְקֻלְקֶלֶת לְמַפְרֵעַ, עַד אַרְבָּעִים יוֹם: שֶׁכָּל הָאַרְבָּעִים אֵינוּ עֹבֶר, אֵלָא מַיִם בָּעוֹלָם הוּא חָשׁוּב.

ג [ד] בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשֵּׂאת לְכוֹהֵן, וּמֵת וְהִנִּיחָהּ מְעֻבֶּרֶת--לֹא יֹאכְלוּ עֲבָדֶיהָ בִּתְרוּמָה בִּשְׁבִיל הָעֹבֶר: שֶׁהַיִּלּוֹד הוּא שֶׁמַּאֲכִיל, וּשְׁאֵינוּ יִלּוֹד אֵינוּ מַאֲכִיל. לְפִיכָּךְ אִם הָיָה הָעֹבֶר חָלָל--אֵינוּ פּוֹסֵל הָעֲבָדִים, אֵלָא אוֹכְלִין בִּגְלַל אֶחָיו הַכְּשֵׁרִים, עַד שֶׁיִּוָּלֵד זֶה הֶחָלָל, וְיֵאָסְרוּ הָעֲבָדִים מִלֶּאֱכֹל.

ד [ה] הַיָּבָם כֵּיצַד: בַּת יִשְׂרָאֵל הַזְּקוּקָה לַיָּבָם כּוֹהֵן, לֹא תֹאכַל--שֶׁנֶּאֱמָר "וְכֹהֵן, כִּי-יִקְנֶה נֶפֶשׁ" (ויקרא כב,יא), וְזֶה עֲדַיִן לֹא קָנָה אוֹתָהּ; וּבַת כּוֹהֵן הַזְּקוּקָה לְיִשְׂרָאֵל, אֲסוּרָה מִפְּנֵי יְבָמָהּ--שֶׁנֶּאֱמָר "וְשָׁבָה אֶל-בֵּית אָבִיהָ" (ויקרא כב,יג), פְּרָט לְשׁוֹמֶרֶת יָבָם.

ה [ו] יָבָם כּוֹהֵן שֶׁבָּא עַל יְבִמְתּוֹ בְּאֹנֶס, אוֹ בִּשְׁגָגָה, אוֹ שֶׁהֶעֱרָה בָּהּ וְלֹא גָמַר--אַף עַל פִּי שֶׁקָּנָה אוֹתָהּ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכּוֹת יִבּוּם, אֵינוּ מַאֲכִילָהּ בִּתְרוּמָה: עַד שֶׁיִּבְעֹל בְּעִילָה גְּמוּרָה, בְּרָצוֹן. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁנִּתְאַלְמְנָה מִן הָאֵרוּסִין; אֲבָל מִן הַנִּשּׂוּאִין--הוֹאִיל וְהָיְתָה אוֹכֶלֶת, תֹּאכַל בְּבִיאָה זוֹ.

ו [ז] הָאֵרוּסִין כֵּיצַד: בַּת כּוֹהֵן שֶׁנִּתְאָרְסָה לְיִשְׂרָאֵל--אֲסוּרָה לֶאֱכֹל, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ לוֹ בָּהּ קִנְיָן; וּבַת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּתְאָרְסָה לְכוֹהֵן--לֹא תֹאכַל עַד שֶׁתִּכָּנֵס לַחֻפָּה, שֶׁמֶּא תַּאֲכִיל לִבְנֵי בֵּית אָבִיהָ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

ז [ח] יִשְׂרָאֵל שֶׁאָמַר לַכּוֹהֶנֶת, הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי לְאַחַר שְׁלוֹשִׁים יוֹם--הֲרֵי זוֹ אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה כָּל הַשְּׁלוֹשִׁים, שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְאָרְסָה; וְאִם אָמַר לָהּ, הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי מֵעַכְשָׁו לְאַחַר שְׁלוֹשִׁים יוֹם--הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה לֶאֱכֹל מִיָּד. וְכֵן בִּשְׁאָר כָּל הַתְּנָאִים כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

ח [ט] הַחֵרֵשׁ כֵּיצַד: כּוֹהֶנֶת שֶׁנִּשֵּׂאת לְחֵרֵשׁ יִשְׂרָאֵל--לֹא תֹאכַל, שֶׁהֲרֵי קוֹנָהּ בְּתַקָּנַת חֲכָמִים שֶׁתִּקְּנוּ לוֹ נִשּׂוּאִין. וּבַת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשֵּׂאת לְכוֹהֵן חֵרֵשׁ--לֹא תֹאכַל, שְׁאֵינוּ קוֹנָהּ מִן הַתּוֹרָה: שְׁאֵינוּ בֶּן דַּעַת.

ט [י] נִתְאָרְסָה לְכוֹהֵן פִּקֵּחַ, וְלֹא הִסְפִּיק לְכָנְסָהּ עַד שֶׁנִּתְחָרַשׁ--אֵינָהּ אוֹכֶלֶת; מֵת וְנָפְלָה לִפְנֵי יָבָם חֵרֵשׁ, וְיִבְּמָהּ--אֵינָהּ אוֹכֶלֶת. אֲבָל אִם נְשָׂאָהּ כִּשְׁהוּא פִּקֵּחַ, וְנִתְחָרַשׁ--הֲרֵי זוֹ אוֹכֶלֶת; מֵת וְנָפְלָה לְיָבָם חֵרֵשׁ, וְיִבְּמָהּ--הֲרֵי זוֹ אוֹכֶלֶת, הוֹאִיל וְהָיְתָה אוֹכֶלֶת בַּתְּחִלָּה. וְאֵשֶׁת חֵרֵשׁ שֶׁיָּלְדָה מִמֶּנּוּ, הֲרֵי זוֹ אוֹכֶלֶת בִּשְׁבִיל בְּנָהּ.

י [יא] בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד כֵּיצַד: מִי שֶׁנִּבְעֲלָה לְאָסוּר לָהּ, וְהוּא בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד--הוֹאִיל וּבִיאָתוֹ בִּיאָה, נִפְסְלָה מִן הַכְּהֻנָּה וַאֲסוּרָה מִלֶּאֱכֹל: מִפְּנֵי שֶׁנַּעֲשָׂת זוֹנָה אוֹ חֲלָלָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, אַפִלּוּ הָיָה שָׁחוּף. וּבַת יִשְׂרָאֵל, אַפִלּוּ שֶׁנִּשֵּׂאת לְכוֹהֵן בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד--אַף עַל פִּי שֶׁבִּיאָתוֹ בִּיאָה--אֵינָהּ אוֹכֶלֶת בִּשְׁבִיל הַקָּטָן, לְפִי שְׁאֵינוּ קוֹנֶה עַד שֶׁיַּגְדִּיל.

יא סְפֵק שְׁהוּא בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, סְפֵק שְׁאֵינוּ, נִשֵּׂאת לְבֶן שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד, סְפֵק שֶׁהֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת סְפֵק שֶׁלֹּא הֵבִיא--הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה לֶאֱכֹל.

יב כָּל אֵלּוּ שְׁאֵין מַאֲכִילִין בִּתְרוּמָה שֶׁלַּתּוֹרָה, כָּךְ אֵין מַאֲכִילִין בִּתְרוּמָה שֶׁלְּדִבְרֵיהֶם--גְּזֵרָה, שֶׁמֶּא יַאֲכִילוּ בְּשֶׁלַּתּוֹרָה.

יג וְאֵלּוּ לֹא פוֹסְלִין, וְלֹא מַאֲכִילִין--הָאוֹנֵס, וְהַמְּפַתֶּה, וְהַשּׁוֹטֶה שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה: אֵלָא אִם כֵּן הָיְתָה אֲסוּרָה לָהֶן, שְׁהֶן פּוֹסְלִין אוֹתָהּ בְּבִיאָתָן, מִפְּנֵי שֶׁנַּעֲשָׂת זוֹנָה אוֹ חֲלָלָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

יד מִי שֶׁנִּשֵּׂאת לְכוֹהֵן שׁוֹטֶה, אוֹ שֶׁאָנַס אוֹתָהּ אוֹ פִּתָּהּ כּוֹהֵן, וְיָלְדָה--אוֹכֶלֶת בִּשְׁבִיל בְּנָהּ; וְאַף עַל פִּי שֶׁהַדָּבָר סָפֵק, הוֹאִיל וְשֶׁלֹּא בְּקִדּוּשִׁין הִיא, שֶׁמֶּא מֵאַחֵר עִבְּרָה--הֲרֵי הַוֶּלֶד בְּחֶזְקַת זֶה שֶׁבָּא עָלֶיהָ: וְהוּא שֶׁלֹּא יָצָא עָלֶיהָ קוֹל עִם אַחֵר, אֵלָא הַכֹּל מְרַנְּנִין אַחֲרֶיהָ בְּזֶה הַכּוֹהֵן.

טו וְכֵן כּוֹהֶנֶת שֶׁבָּא עָלֶיהָ שׁוֹטֶה יִשְׂרָאֵל, אוֹ שֶׁאֲנָסָהּ אוֹ פִּתָּה אוֹתָהּ, וְנִתְעַבְּרָה--אֵינָהּ אוֹכֶלֶת, מִפְּנֵי הָעֹבֶר; נִתְחַתַּךְ הָעֹבֶר, הֲרֵי זוֹ תֹּאכַל.

טז [טו] אֵשֶׁת אִישׁ שֶׁבָּאוּ לָהּ עֵדֵי קִנּוּי, וְעֵדֵי סְתִירָה--הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה, עַד שֶׁתִּשְׁתֶּה מֵי הַמָּרִים: מִפְּנֵי שְׁהִיא סְפֵק זוֹנָה. מֵת בַּעְלָהּ קֹדֶם שֶׁיַּשְׁקֶנָּה, אוֹ שֶׁהָיְתָה מִן הַנָּשִׁים שְׁאֵינָן שׁוֹתוֹת וְלֹא נוֹטְלוֹת כְּתֻבָּה--הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה בִּתְרוּמָה לְעוֹלָם. וְכָל אֵשֶׁת כּוֹהֵן שֶׁאָמְרָה, טְמֵאָה אֲנִי--הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה.

יז [טז] קְטַנָּה בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשֵּׂאת לְכוֹהֵן שֶׁלֹּא מִדַּעַת אָבִיהָ, בֵּין בִּפְנֵי אָבִיהָ בֵּין שֶׁלֹּא בְּפָנָיו--אַף עַל פִּי שֶׁקִּדְּשָׁהּ אָבִיהָ, אֵינָהּ אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה: שְׁאִם מִחָה, תֵּעָשֵׂה זָרָה לְמַפְרֵעַ; וְזֶה שֶׁרוֹאֶה וְשׁוֹתֵק--כּוֹעֵס הוּא, לְפִי שֶׁנִּשֵּׂאת שֶׁלֹּא לְדַעְתּוֹ.

משנה תורה - ספר זרעים - הלכות תרומות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו

יש לך שאלה או הערה?