משנה תורה מנוקד - ספר זרעים - הלכות תרומות פרק ז

משנה תורה - ספר זרעים - הלכות תרומות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו

הִלְכּוֹת תְּרוּמוֹת פֵּרֶק ז

א כּוֹהֵן טָמֵא אָסוּר לֶאֱכֹל תְּרוּמָה, בֵּין טְמֵאָה בֵּין טְהוֹרָה--שֶׁנֶּאֱמָר "אִישׁ אִישׁ מִזֶּרַע אַהֲרֹן, וְהוּא צָרוּעַ אוֹ זָב--בַּקֳּדָשִׁים לֹא יֹאכַל" (ויקרא כב,ד): אֵיזֶה הוּא קֹדֶשׁ שֶׁאוֹכְלִין אוֹתוֹ כָּל זֶרַע אַהֲרוֹן, זְכָרִים וּנְקֵבוֹת--הֱוֵי אוֹמֵר תְּרוּמוֹת. אֵלָא שֶׁהָאוֹכֵל תְּרוּמָה טְהוֹרָה--חַיָּב מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם, וּלְפִיכָּךְ לוֹקֶה: שֶׁנֶּאֱמָר "וְשָׁמְרוּ אֶת-מִשְׁמַרְתִּי, וְלֹא-יִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא" (ויקרא כב,ט). וְטָמֵא שֶׁאָכַל תְּרוּמָה טְמֵאָה--אַף עַל פִּי שְׁהוּא בְּלָאו--אֵינוּ לוֹקֶה, שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ קֹדֶשׁ.

ב אֵין הַטְּמֵאִים אוֹכְלִין בִּתְרוּמָה, עַד שֶׁיַּעְרִיבוּ שִׁמְשָׁן וְיֵצְאוּ שְׁלוֹשָׁה כּוֹכָבִים בֵּינוֹנִיִּים, וְזֶה הָעֵת כְּמוֹ שְׁלִישׁ שָׁעָה אַחַר שְׁקִיעַת הַחַמָּה: שֶׁנֶּאֱמָר "וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ, וְטָהֵר" (ויקרא כב,ז), עַד שֶׁיִּטְהַר הָרָקִיעַ מִן הָאוֹר; "וְאַחַר יֹאכַל מִן-הַקֳּדָשִׁים" (שם).

ג כּוֹהֵן טָהוֹר שֶׁאָכַל תְּרוּמָה טְמֵאָה--אֵינוּ לוֹקֶה, מִפְּנֵי שְׁהִיא בַּעֲשֵׂה: שֶׁנֶּאֱמָר "וְאַחַר יֹאכַל מִן-הַקֳּדָשִׁים" (ויקרא כב,ז)--מִדָּבָר שְׁהוּא בִּקְדֻשָּׁתוֹ, הוּא שֶׁיֹּאכַל כְּשֶׁיִּטְהַר; אֲבָל דָּבָר טָמֵא, לֹא יֹאכַל אַף עַל פִּי שֶׁטָּהַר. וְלָאו הַבָּא מִכְּלַל עֲשֵׂה, עֲשֵׂה הוּא.

ד מִי שֶׁהָיָה אוֹכֵל בִּתְרוּמָה, וְהִרְגִּישׁ שֶׁנִּזְדַּעְזְעוּ אֵבָרָיו לְהוֹצִיא שִׁכְבַת זֶרַע--אוֹחֵז בָּאַמָּה, וּבוֹלֵעַ אֶת הַתְּרוּמָה.

ה הַשּׁוֹטֶה וְהַחֵרֵשׁ, מַטְבִּילִין אוֹתָן וּמַאֲכִילִין אוֹתָן תְּרוּמָה אַחַר שֶׁיַּעְרִיבוּ שִׁמְשָׁן. וּמְשַׁמְּרִין אוֹתָן, שֶׁלֹּא יִישְׁנוּ אַחַר הַטְּבִילָה: שְׁאִם יִישְׁנוּ, טְמֵאִים--אֵלָא אִם כֵּן עָשׂוּ לָהֶם כִּיס שֶׁלִּנְחֹשֶׁת, שֶׁמֶּא יִרְאֶה קֶרִי.

ו רוֹכְבֵי גְּמַלִּים אֲסוּרִין לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה, עַד שֶׁיִּטְבְּלוּ וְיַעְרִיבוּ שִׁמְשָׁן--שְׁהֶן בְּחֶזְקַת טֻמְאָה: מִפְּנֵי חִמּוּם הָרְכִיבָה עַל עוֹר הַגָּמָל, מוֹצִיא טִפָּה שֶׁלְּשִׁכְבַת זֶרַע.

ז הַמְּשַׁמֶּשֶׁת מִטָּתָהּ--אִם לֹא נִתְהַפְּכָה בְּשָׁעַת תַּשְׁמִישׁ--טוֹבֶלֶת, וְאוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה לָעֶרֶב; וְאִם נִתְהַפְּכָה בְּשָׁעַת תַּשְׁמִישׁ--הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה כָּל שְׁלוֹשָׁה יָמִים, שְׁאֵי אִפְשָׁר לָהּ שֶׁלֹּא תִפְלֹט וְתִהְיֶה טְמֵאָה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר בִּמְקוֹמוֹ.

ח תְּרוּמַת חוּצָה לָאָרֶץ--הוֹאִיל וְעִיקָרָהּ מִדִּבְרֵיהֶן--אֵינָהּ אֲסוּרָה בַּאֲכִילָה, אֵלָא לַכּוֹהֵן שֶׁטֻּמְאָה יוֹצְאָה עָלָיו מִגּוּפוֹ: וְהֶן בַּעֲלֵי קְרָאִין, וְזָבִין, וְזָבוֹת, וְנִדּוֹת, וְיוֹלְדוֹת. וְכֻלָּן שֶׁטָּבְלוּ--מֻתָּרִין לְאָכְלָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִעְרִיבוּ שִׁמְשָׁן.

ט אֲבָל טְמֵאֵי מַגַּע טֻמְאוֹת--בֵּין שֶׁנָּגַע בְּמֵת שְׁאֵי אִפְשָׁר לָנוּ הַיּוֹם לִטַּהַר מִמֶּנּוּ, בֵּין שֶׁנָּגַע בְּשֶׁרֶץ--אֵינוּ צָרִיךְ לִטְבֹּל לִתְרוּמַת חוּצה לָאָרֶץ. [ט] לְפִיכָּךְ כּוֹהֵן קָטָן שֶׁעֲדַיִן לֹא רָאָה קֶרִי, וּקְטַנָּה שֶׁעֲדַיִן לֹא רָאָת נִדָּה--אוֹכְלִין אוֹתָהּ תָּמִיד בְּלֹא בְּדִיקָה, שֶׁחֶזְקָתָן שֶׁלֹּא יָצְאָה טֻמְאָה עֲדַיִן עֲלֵיהֶם. וְהַמְּצֹרָע, הֲרֵי הוּא כְּמִי שֶׁטֻּמְאָה יוֹצְאָה עָלָיו מִגּוּפוֹ: וְהוּא, שֶׁיְּטַמֵּא אוֹתוֹ כּוֹהֵן מְיֻחָס; אֲבָל קֹדֶם שֶׁיְּטַמְּאוֹ הַכּוֹהֵן, טָהוֹר הוּא.

י כּוֹהֵן עָרֵל, אָסוּר לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה מִדִּין תּוֹרָה--שֶׁהֲרֵי נֶאֱמָר "תּוֹשַׁב . . . וְשָׂכִיר" בַּתְּרוּמָה (ויקרא כב,י), וְנֶאֱמָר "תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר" בַּפֶּסַח (שמות יב,מה): מַה "תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר" הָאָמוּר בַּפֶּסַח, עָרֵל אָסוּר בּוֹ--אַף "תּוֹשַׁב . . . וְשָׂכִיר" הָאָמוּר בַּתְּרוּמָה, עָרֵל אָסוּר בָּהּ. וְאִם אָכַל, לוֹקֶה מִן הַתּוֹרָה.

יא מָשׁוּךְ--מֻתָּר לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּרְאֶה כְּעָרֵל; וּמִדִּבְרֵי סוֹפְרִים שֶׁיִּמּוֹל פַּעַם שְׁנִיָּה, עַד שֶׁיֵּרָאֶה מָהוּל. [יא] וְהַנּוֹלָד מָהוּל, אוֹכֵל בִּתְרוּמָה; וְהַטֻּמְטוֹם אֵינוּ אוֹכֵל, מִפְּנֵי סְפֵק עָרֵל. וְאַנְדְּרֻגִּינוֹס, מָל וְאוֹכֵל.

יב הֶעָרֵל וְכָל הַטְּמֵאִין--אַף עַל פִּי שְׁהֶן אֲסוּרִין מִלֶּאֱכֹל בִּתְרוּמָה, נְשֵׁיהֶן וְעַבְדֵיהֶן אוֹכְלִין. [יג] פְּצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שָׁפְכָה--הֶם וְעַבְדֵיהֶן אוֹכְלִין, וּנְשֵׁיהֶן לֹא יֹאכְלוּ. אִם לֹא יָדַע אֶת אִשְׁתּוֹ מִשֶּׁנַּעֲשָׂה פְּצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שָׁפְכָה, הֲרֵי אֵלּוּ יֹאכְלוּ; וְכֵן אִם נָשָׂא בַּת גֵּרִים, הֲרֵי זוֹ אוֹכֶלֶת. [יד] פְּצוּעַ דַּכָּא כּוֹהֵן שֶׁקִּדַּשׁ בַּת כּוֹהֵן, אֵינָהּ אוֹכֶלֶת.

יג סְרִיס חַמָּה, הוּא וְאִשְׁתּוֹ וַעֲבָדָיו אוֹכְלִין. אַנְדְּרֻגִּינוֹס וְטֻמְטוֹם, עַבְדֵיהֶן אוֹכְלִין; אֲבָל לֹא נְשׁוֹתֵיהֶן. [טו] חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן שֶׁקָּנוּ לָהֶן עֲבָדִים, אֵינָן אוֹכְלִין; אֲבָל אִם קָנוּ לָהֶם בֵּית דִּין, אוֹ אַפְטְרוּפִין, אוֹ שֶׁנָּפְלוּ לָהֶן בִּירֻשָּׁה--הֲרֵי אֵלּוּ אוֹכְלִין.

יד [טז] אַנְדְּרֻגִּינוֹס שֶׁנִּבְעַל לְפוֹסֵל מִן הַתְּרוּמָה, בֵּין דֶּרֶךְ זַכְרוּתוֹ בֵּין דֶּרֶךְ נַקְבוּתוֹ--נִפְסַל מִלֶּאֱכֹל בִּתְרוּמָה כְּנָשִׁים, וְאֵין עֲבָדָיו אוֹכְלִין. וְכֵן אִם נִבְעַל לְאַנְדְּרֻגִּינוֹס אַחֵר שְׁהוּא פּוֹסֵל בְּבִיאָתוֹ לְאִשָּׁה--נִפְסַל, וְאֵינוּ אוֹכֵל וְלֹא מַאֲכִיל עֲבָדָיו: וְהוּא, שֶׁיִּבְעֹל אוֹתוֹ דֶּרֶךְ נַקְבוּתוֹ; אֲבָל דֶּרֶךְ זַכְרוּתוֹ, אֵין זָכָר פּוֹסֵל זָכָר מִן הַכְּהֻנָּה.

טו [יז] עֶבֶד שֶׁלְּשֻׁתָּפִין, שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶן אֵינוּ מַאֲכִיל--הֲרֵי זֶה הָעֶבֶד אָסוּר לֶאֱכֹל. וְכָל הַמַּאֲכִיל בִּתְרוּמָה, מַאֲכִיל בְּחָזֶה וְשׁוֹק.

טז [יח] בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשֵּׂאת לְכוֹהֵן, וְהִכְנִיסָה לוֹ בֵּין עַבְדֵי מְלוֹג בֵּין עַבְדֵי צֹאן בַּרְזֶל--הֲרֵי אֵלּוּ יֹאכְלוּ; וְכֵן עַבְדֵי כּוֹהֵן שֶׁקָּנוּ עֲבָדִים, וְעַבְדֵי אִשְׁתּוֹ שֶׁקָּנוּ עֲבָדִים--יֹאכְלוּ: שֶׁנֶּאֱמָר "כִּי-יִקְנֶה נֶפֶשׁ קִנְיַן כַּסְפּוֹ" (ויקרא כב,יא)--אַפִלּוּ קִנְיַן הַקִּנְיָן אוֹכֵל, וְקִנְיַן הָאוֹכֵל מַאֲכִיל. וְקִנְיָן שְׁאֵינוּ אוֹכֵל, אֵינוּ מַאֲכִיל אֲחֵרִים. [יט] בַּת כּוֹהֵן שֶׁנִּשֵּׂאת לְיִשְׂרָאֵל, וְהִכְנִיסָה לוֹ בֵּין עַבְדֵי מְלוֹג בֵּין עַבְדֵי צֹאן בַּרְזֶל--הֲרֵי אֵלּוּ לֹא יֹאכְלוּ.

יז [כ] אַלְמָנָה לְכוֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכוֹהֵן הִדְיוֹט, בֵּין כּוֹהֶנֶת בֵּין יִשְׂרְאֵלִית, וְכֵן שְׁאָר חַיָּבֵי לָאוִין, וְהִכְנִיסָה לוֹ עַבְדֵי מְלוֹג וְעַבְדֵי צֹאן בַּרְזֶל--עַבְדֵי מְלוֹג לֹא יֹאכְלוּ, אַף עַל פִּי שְׁהוּא חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתָם; וְעַבְדֵי צֹאן בַּרְזֶל יֹאכְלוּ, מִפְּנֵי שְׁהֶם שֶׁלַּבַּעַל. נָשָׂא שְׁנִיָּה--הִיא אוֹכֶלֶת, וְעַבְדֵי מְלוֹג שֶׁלָּהּ לֹא יֹאכְלוּ.

יח [כא] כּוֹהֶנֶת אַלְמָנָה שֶׁנִּתְאָרְסָה לְכוֹהֵן גָּדוֹל, אוֹ גְּרוּשָׁה לְכוֹהֵן הִדְיוֹט--הוֹאִיל וְהֶן מְשַׁמְּרוֹת לְבִיאָה פְּסוּלָה שֶׁלַּתּוֹרָה, הֲרֵי אֵלּוּ לֹא יֹאכְלוּ; וְכֵן אִם נִכְנְסוּ לַחֻפָּה בְּלֹא אֵרוּסִין--אֵינָן אוֹכְלוֹת, שֶׁהַחֻפָּה פּוֹסֶלֶת אוֹתָן מִלֶּאֱכֹל. נִתְאַלְמְנוּ אוֹ נִתְגָּרְשׁוּ מִן הָאֵרוּסִין, חָזְרוּ לְהֶכְשֵׁרָן וְאוֹכְלוֹת; מִן הַנִּשּׂוּאִין--לֹא יֹאכְלוּ, שֶׁכְּבָר נִתְחַלְּלוּ.

יט [כב] כּוֹהֶנֶת שֶׁמֵּת בַּעְלָהּ כּוֹהֵן, וְנָפְלָה לִפְנֵי יְבָמִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן חָלָל--לֹא תֹאכַל, מִפְּנֵי זִיקַת הֶחָלָל: וְאַפִלּוּ עָשָׂה בָּהּ אֶחָד מִן הַכְּשֵׁרִים מַאֲמָר, שְׁאֵין הַמַּאֲמָר קוֹנֶה בַּיְּבָמָה קִנְיָן גָּמוּר.

כ [כג] כּוֹהֵן שֶׁנָּתַן גֶּט לִיבִמְתּוֹ הַכּוֹהֶנֶת, שְׁהִיא נֶאְסְרָה עָלָיו, וַעֲדַיִן זִיקָתוֹ עָלֶיהָ--הֲרֵי זוֹ אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה: מִפְּנֵי שְׁהִיא מְשֻׁמֶּרֶת לְבִיאָה פְּסוּלָה שֶׁלְּדִבְרֵיהֶן, שְׁאֵין הַגֶּט פּוֹסֵל הַיְּבָמָה אֵלָא מִדִּבְרֵיהֶן. וְכֵן כּוֹהֶנֶת חֲלוּצָה אוֹ שְׁנִיָּה שֶׁנִּתְאָרְסָה לְכוֹהֵן, אוֹכֶלֶת. כּוֹהֵן הִדְיוֹט שֶׁנָּשָׂא אַיְלוֹנִית, הֲרֵי זוֹ אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה.

משנה תורה - ספר זרעים - הלכות תרומות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו

יש לך שאלה או הערה?