משנה תורה מנוקד - ספר הפלאה - הלכות ערכים וחרמים פרק ה

משנה תורה - ספר הפלאה - הלכות ערכים וחרמים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח

הִלְכּוֹת עֲרָכִים וַחֲרָמִים פֵּרֶק ה

א הַמַּקְדִּישׁ שְׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ--מִצְוָה עָלָיו לִפְדּוֹתָהּ הוּא, שֶׁהָאָדוֹן קוֹדֵם; וְאִם לֹא רָצָה, אֵין כּוֹפִין אוֹתוֹ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בִּזְמָן שֶׁמִּצְוַת יוֹבֵל נוֹהֶגֶת--שְׁאִם יַגִּיעַ יוֹבֵל וְלֹא יִגְאֲלֶנָּה, תֵּצֵא לַכּוֹהֲנִים כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

ב אֲבָל בִּזְמָן שֶׁבָּטְלוּ הַיּוֹבֵלוֹת, שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ יוֹצְאָה לַכּוֹהֲנִים, אֵלָא סוֹפָהּ לְהִפָּדוֹת לְעוֹלָם--כּוֹפִין אֶת הָאָדוֹן לִפְתֹּחַ בָּהּ תְּחִלָּה, וְהִיא נִפְדֵּית בְּשָׁוְיָהּ כִּשְׁאָר הַהֶקְדֵּשׁוֹת. אִם נִמְצָא מִי שֶׁמּוֹסִיף עָלָיו וְגוֹאֵל אוֹתָהּ, יִגְאַל; וְאִם לָאו, אוֹמְרִין לוֹ, הִגִּיעָתָךְ, וְיִתֵּן מַה שֶׁאָמַר. וְאֵינוּ פּוֹתֵחַ בְּפָחוּת מֵאַרְבַּע פְּרוּטוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַחֹמֶשׁ שֶׁמּוֹסִיף פְּרוּטָה.

ג [ב] רָצָה הָאָדוֹן לִמְכֹּר שָׂדוֹת אֲחֵרוֹת מִשְּׂדוֹתָיו, אוֹ לִלְווֹת, כְּדֵי לִפְדּוֹת שָׂדֶה זוֹ שֶׁהִקְדִּישׁ--הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ, בֵּין בִּזְמָן שֶׁהַיּוֹבֵל נוֹהֵג בֵּין בִּזְמָן שְׁאֵין הַיּוֹבֵל נוֹהֵג; וְהוּא קוֹדֵם לְכָל אָדָם. וְכֵן אִם רָצָה לִגְאֹל חֶצְיָהּ, גּוֹאֵל--מַה שְׁאֵין כָּאן בְּמוֹכֵר לַהִדְיוֹט: וְזֶה חֹמֶר בַּהִדְיוֹט, מִבַּהֶקְדֵּשׁ.

ד [ג] הַמַּקְדִּישׁ אֶת בֵּיתוֹ, אוֹ אֶת בְּהֵמָה טְמֵאָה שֶׁלּוֹ, אוֹ שְׁאָר מִטַּלְטְלִין--הֲרֵי אֵלּוּ נֶעְרָכִין בְּשָׁוְיֵיהֶן, בֵּין טוֹב וּבֵין רָע. וְאִם פָּדָה אוֹתָן הַמַּקְדִּישׁ, אוֹ אִשְׁתּוֹ, אוֹ יוֹרְשׁוֹ--מוֹסִיף חֹמֶשׁ; וְכוֹפִין אֶת הַבְּעָלִים לִפְתֹּחַ רִאשׁוֹן. וְהַדָּמִים לְבֶדֶק הַבַּיִת.

ה בֵּין שֶׁהָיָה הַבַּיִת בְּבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה, בֵּין שֶׁהָיָה מִבָּתֵּי הַחֲצֵרִים--הֲרֵי זֶה נִגְאָל לְעוֹלָם. [ד] גְּאָלוֹ אֶחָד מִיַּד הַהֶקְדֵּשׁ--אִם הָיָה בֵּית עִיר חוֹמָה, וְקָם בְּיַד הַגּוֹאֵל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ--נֶחְלַט; וְאִם הָיָה בֵּית הַחֲצֵרִים, וְהִגִּיעַ הַיּוֹבֵל וְהוּא בְּיַד הַגּוֹאֵל--חוֹזֵר לִבְעָלָיו בַּיּוֹבֵל.

ו [ה] הַמַּקְדִּישׁ בְּהֵמָה טְהוֹרָה תְּמִימָה לְבֶדֶק הַבַּיִת--אַף עַל פִּי שֶׁעָבַר עַל עֲשֵׂה, מַה שֶׁעָשָׂה עָשׂוּי, וְחָלָה קְדֻשָּׁה עָלֶיהָ, וְנִפְדֵּית כִּשְׁהִיא תְּמִימָה; וּמַעְרִיךְ אוֹתָהּ הַכּוֹהֵן בְּדָמֶיהָ, וְהַדָּמִים יִפְּלוּ לְבֶדֶק הַבַּיִת. וְאֵין הַפּוֹדֶה אוֹתָהּ פּוֹדֶה אֵלָא עַל מְנַת לְהַקְרִיבָהּ לַמִּזְבֵּחַ, לְמַה שְׁהִיא רְאוּיָה--שֶׁכָּל דָּבָר הָרָאוּי לַמִּזְבֵּחַ, אֵינוּ יוֹצֶא מִידֵי הַמִּזְבֵּחַ לְעוֹלָם.

ז [ו] וּמְנַיִן שֶׁאָסוּר לְהַקְדִּישׁ תְּמִימִים לְבֶדֶק הַבַּיִת: שֶׁנֶּאֱמָר "וְשׁוֹר וָשֶׂה, שָׂרוּעַ וְקָלוּט--נְדָבָה תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ" (ויקרא כב,כג)--מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ, נְדָבָה לְבֶדֶק הַבַּיִת. וְכֵן הַדְּבָרִים מַרְאִין שְׁאֵינָהּ אֵלָא קְדֻשַּׁת דָּמִים, שְׁאֵין מַקְרִיבִין בַּעַל מוּם לַמִּזְבֵּחַ; וְנֶאֱמָר "אֹתוֹ"--"אֹתוֹ" אַתָּה עוֹשֶׂה נְדָבָה לְבֶדֶק הַבַּיִת, וְאֵין אַתָּה עוֹשֶׂה תְּמִימִים נְדָבָה לְבֶדֶק הַבַּיִת. וְלָאו הַבָּא מִכְּלָל עֲשֵׂה, הֲרֵי הוּא כַּעֲשֵׂה.

ח [ז] הַמַּקְדִּישׁ אֶת בְּהֶמְתּוֹ סְתָם, אוֹ שֶׁהִקְדִּישׁ אֶת נְכָסָיו סְתָם--רוֹאִין: כָּל בְּהֵמָה תְּמִימָה הָרְאוּיָה לְהַקְרִיב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ--הַזְּכָרִים יִמָּכְרוּ לִצְרִיכֵי עוֹלוֹת, וְיַקְרִיבוּ אוֹתָן עוֹלוֹת; וְהַנְּקֵבוֹת יִמָּכְרוּ לִצְרִיכֵי שְׁלָמִים, וְיַקְרִיבוּ אוֹתָן שְׁלָמִים; וְהַדָּמִים--יִפְּלוּ לְבֶדֶק הַבַּיִת, שֶׁסְּתָם הֶקְדֵּשׁוֹת לְבֶדֶק הַבַּיִת. וְעַל זֶה נֶאֱמָר "וְאִם-בְּהֵמָה--אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ מִמֶּנָּה קָרְבָּן, לַה': כֹּל אֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ לַה', יִהְיֶה-קֹּדֶשׁ" (ויקרא כז,ט)--כְּלוֹמַר כָּל הָרָאוּי לִקָּרֵב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, יִקָּרֵב.

ט [ח] הִקְדִּישׁ נְכָסָיו סְתָם, וְהָיוּ בָּהֶן יֵינוֹת שְׁמָנִים וּסְלָתוֹת וְעוֹפוֹת הָרְאוּיִין לִקָּרֵב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ--יִמָּכְרוּ לִצְרִיכֵי אוֹתוֹ הַמִּין, וְיַקְרִיבוּ אוֹתָן; וְהַדָּמִים יִלָּקַח בָּהֶן זְכָרִים, וְיִקָּרְבוּ עוֹלוֹת.

י [ט] וּמִפְּנֵי מַה יִקָּרְבוּ דְּמֵי אֵלּוּ עַצְמָן, וּדְמֵי הַבְּהֵמָה הַתְּמִימָה יִפְּלוּ לְבֶדֶק הַבַּיִת: לְפִי שֶׁהַבְּהֵמָה הַקְּדוֹשָׁה לַמִּזְבֵּחַ, אִם נָפַל בָּהּ מוּם יֵשׁ לָהּ פִּדְיוֹן כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר, וְהַסֹּלֶת וְהַיַּיִן וְהַשֶּׁמֶן וְהָעוֹפוֹת שֶׁנִּפְסְלוּ, אֵין לָהֶן פִּדְיוֹן: שֶׁנֶּאֱמָר "וְהֶעֱמִיד אֶת-הַבְּהֵמָה, לִפְנֵי הַכֹּהֵן. וְהֶעֱרִיךְ הַכֹּהֵן אֹתָהּ" (ויקרא כז,יא-יב)--כָּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בִּכְלַל הַעְמָדָה וְהַעְרָכָה, יֵשׁ לוֹ פִּדְיוֹן; וּשְׁאֵינוּ בִּכְלַל הַעְמָדָה וְהַעְרָכָה, אֵין לוֹ פִּדְיוֹן.

יא [י] הִקְדִּישׁ נְכָסָיו סְתָם, וְהָיְתָה בָּהֶן הַקְּטֹרֶת שֶׁנּוֹתְנִין לָאֻמָּנִין בִּשְׁכָרָן, עַד שֶׁיַּחְזְרוּ וְיִקְּחוּ אוֹתָהּ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בִּשְׁקָלִים--הֲרֵי זוֹ תִּנָּתֵן לָאֻמָּנִין בִּשְׁכָרָן, כְּמוֹ שֶׁעוֹשִׂין בְּמוֹתַר הַקְּטֹרֶת. וְכֵן עוֹשִׂין אִם יֵשׁ שָׁם בִּנְכָסָיו אֶחָד מִסַּמָּמְנֵי הַקְּטֹרֶת.

יב [יא] הַמַּקְדִּישׁ בְּהֵמָה תְּמִימָה לַמִּזְבֵּחַ, וְנָפַל בָּהּ מוּם וְנִפְסְלָה--הֲרֵי זוֹ נֶעְרֶכֶת וְנִפְדֵּית, וְעַל זֶה נֶאֱמָר "וְאִם, כָּל-בְּהֵמָה טְמֵאָה, אֲשֶׁר לֹא-יַקְרִיבוּ מִמֶּנָּה קָרְבָּן, לַה'--וְהֶעֱמִיד אֶת-הַבְּהֵמָה, לִפְנֵי הַכֹּהֵן" (ויקרא כז,יא); וְיָבִיא בְדָּמֶיהָ, קָרְבָּן אַחֵר כְּמוֹתָהּ.

יג [יב] כָּל הַמַּקְדִּישׁ בְּהֵמָּה בַּחַיִּים--בֵין טְמֵאָה בֵּין טְהוֹרָה, בֵּין קָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת בֵּין קָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ שֶׁנָּפַל בָּהֶן מוּם, אוֹ תְּמִימָה הָרְאוּיָה לִקָּרֵב כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאַר--הֲרֵי זוֹ צְרִיכָה הַעְמָדָה בַּדִּין, שֶׁנֶּאֱמָר "וְהֶעֱמִיד אֶת-הַבְּהֵמָה" (ויקרא כז,יא); לְפִיכָּךְ אִם מֵתָה הַבְּהֵמָה קֹדֶם שֶׁתֵּעָרֵךְ וְתִפָּדֶה, אֵין פּוֹדִין אוֹתָהּ אַחַר שֶׁמֵּתָה אֵלָא תִּקָּבֵר. אֲבָל אִם הִקְדִּישׁ שְׁחוּטָה אוֹ נְבֵלָה לְבֶדֶק הַבַּיִת, הֲרֵי זוֹ תִּפָּדֶה כִּשְׁאָר מִטַּלְטְלִין.

יד [יג] שָׁחַט בָּהּ שְׁנַיִם אוֹ רֹב שְׁנַיִם, וַעֲדַיִן הִיא מְפַרְכֶּסֶת--הֲרֵי הִיא כְּחָיָה לְכָל דְּבָרֶיהָ, וְנֶעְרֶכֶת; וַהֲרֵי הִיא בִּכְלַל "וְהֶעֱמִיד . . . וְהֶעֱרִיךְ" (ויקרא כז,יא-יב), עַד שֶׁתָּמוּת.

טו [יד] הַמַּקְדִּישׁ בְּהֵמָה תְּמִימָה לְדָמֶיהָ, הֲרֵי זוֹ נִתְקַדַּשׁ גּוּפָהּ. כֵּיצַד: הָאוֹמֵר דְּמֵי בְּהֵמָה זוֹ הֶקְדֵּשׁ לַמִּזְבֵּחַ, הִיא עַצְמָהּ תִּקָּרֵב. הִקְדִּישׁ אֶחָד מֵאֵבָרֶיהָ לְדָמָיו, וְאָמַר דְּמֵי רַגְלָהּ שֶׁלְּפָרָה זוֹ הֶקְדֵּשׁ לַמִּזְבֵּחַ--הֲרֵי זוֹ סְפֵק אִם פָּשְׁטָה קְדֻשָּׁה בְּכֻלָּהּ אוֹ לֹא פָשְׁטָה; וּלְפִיכָּךְ תִּקָּרֵב, וְלֹא תִפָּדֶה. [טו] וְכֵיצַד עוֹשִׂין--מוֹכְרִין אוֹתָהּ כֻּלָּהּ, לְמִי שֶׁיַּקְרִיב אוֹתָהּ, וְדָמֶיהָ חֻלִּין, חוּץ מִדְּמֵי אוֹתוֹ אֵבֶר. וְאִם הָיָה אֵבֶר שֶׁהַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ, פָּשְׁטָה קְדֻשָּׁה בְּכֻלָּהּ.

טז הָיְתָה בְּהֵמָה בַּעֲלַת מוּם שְׁאֵינָהּ רְאוּיָה לִקָּרֵב, וְהִקְדִּישׁ אֵבֶר מֵאֵבָרֶיהָ לְדָמָיו--בֵּין שֶׁהַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ, וּבֵין שְׁאֵין הַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ--לֹא נִתְקַדַּשׁ אֵלָא דְּמֵי אוֹתוֹ אֵבֶר בִּלְבָד. כֵּיצַד: כְּגוֹן שֶׁאָמַר דְּמֵי רֶגֶל פָּרָה זוֹ, אוֹ דְּמֵי לִבָּהּ הֶקְדֵּשׁ לַמִּזְבֵּחַ--הוּא וְהֶקְדֵּשׁ שֻׁתָּפִין בָּהּ. [יז] וְכֵן הָאוֹמֵר רֹאשׁ עֶבֶד זֶה, אוֹ לֵב חֲמוֹר זֶה הֶקְדֵּשׁ לַמִּזְבֵּחַ, אוֹ שֶׁאָמַר רֹאשִׁי הֶקְדֵּשׁ לַמִּזְבֵּחַ--אֵינוּ חַיָּב אֵלָא בִּדְמֵי רֹאשׁוֹ; וְרוֹאִין כַּמָּה יִשְׁוֶה אוֹתוֹ אֵבֶר אִלּוּ הָיָה נִמְכָּר, וְיָבִיא בְּדָמָיו קָרְבָּן.

יז [יח] בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוֹרִים, בְּקָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ. אֲבָל בְּקָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת--הָאוֹמֵר דְּמֵי רֹאשׁ חֲמוֹר זֶה, אוֹ כְּבֵדוֹ הֶקְדֵּשׁ, אוֹ דְּמֵי רֹאשׁ עֶבֶד זֶה, אוֹ כְּבֵדוֹ הֶקְדֵּשׁ--הוֹאִיל וְהוּא אֵבֶר שֶׁהַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ, הֲרֵי זֶה חַיָּב בִּדְמֵי כֻּלּוֹ: שֶׁכָּל הֶקְדֵּשׁ בֶּדֶק הַבַּיִת, קְדֻּשַּׁת דָּמִים הִיא.

יח [יט] הָאוֹמֵר עֶרְכִּי עָלַי לַמִּזְבֵּחַ, מֵבִיא בְּעֶרְכּוֹ קָרְבָן; וְאִם אֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת לְעֵרֶךְ שָׁלֵם, הֲרֵי הַדָּבָר סָפֵק--אִם נִדּוֹן בְּהֶשֵּׂג יָד, הוֹאִיל וְהוֹצִיאוֹ בִּלְשׁוֹן עֵרֶךְ, אוֹ אֵינוּ נִדּוֹן בְּהֶשֵּׂג יָד, הוֹאִיל וְלַמִּזְבֵּחַ נָדַר. וְכֵן הַמַּקְדִּישׁ שְׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ לַמִּזְבֵּחַ--הֲרֵי זוֹ נִפְדֵּית, וְהַדָּמִים יָבִיאוּ בָהֶן עוֹלוֹת לַמִּזְבֵּחַ; וְיֵשׁ בַּדָּבָר סָפֵק--אִם פּוֹדין אוֹתָהּ בָּעֵרֶךְ הַקָּצוּב בָּהּ, אוֹ פּוֹדִין אוֹתָהּ בְּשָׁוְיָהּ הוֹאִיל וְלַמִּזְבֵּחַ הִקְדִּישׁ. דָּנִין בְּכָל אֵלּוּ וּכְיוֹצֶא בָּהֶן, לְהַחְמִיר.

משנה תורה - ספר הפלאה - הלכות ערכים וחרמים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח

יש לך שאלה או הערה?