משנה תורה מנוקד - ספר הפלאה - הלכות נזירות פרק ד

משנה תורה - ספר הפלאה - הלכות נזירות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י

הִלְכּוֹת נְזִירוּת פֵּרֶק ד

א הָאוֹמֵר הֲרֵינִי נָזִיר--הֲרֵי זֶה מְגַלֵּחַ תַּגְלָחַת טַהְרָה, יוֹם אֶחָד וּשְׁלוֹשִׁים; וְאִם גִּלַּח בְּיוֹם שְׁלוֹשִׁים, יָצָא. אָמַר הֲרֵינִי נָזִיר שְׁלוֹשִׁים יוֹם, אֵינוּ מְגַלֵּחַ אֵלָא בְּיוֹם אֶחָד וּשְׁלוֹשִׁים.

ב מִי שֶׁנָּדַר שְׁתֵּי נְזִירוֹת--מְגַלֵּחַ אֶת הָרִאשׁוֹנָה בְּיוֹם שְׁלוֹשִׁים וְאֶחָד, וְאֶת הַשְּׁנִיָּה בְּיוֹם שִׁשִּׁים וְאֶחָד. וְאִם גִּלַּח אֶת הָרִאשׁוֹנָה בְּיוֹם שְׁלוֹשִׁים, מְגַלֵּחַ אֶת הַשְּׁנִיָּה בְּיוֹם שִׁשִּׁים; וְאִם גִּלַּח בְּיוֹם תִּשְׁעָה וַחֲמִשִּׁים, יָצָא--שֶׁיּוֹם שְׁלוֹשִׁים, עוֹלֶה לוֹ אַף לְמִנְיַן נְזִירוּת שְׁנִיָּה.

ג הָאוֹמֵר הֲרֵינִי נָזִיר, וְנָזִיר כְּשֶׁיִּהְיֶה לִי בֵּן, וְהִתְחִיל בִּנְזִירוּת שֶׁלּוֹ, וְאַחַר כָּךְ נֻלַּד לוֹ בֵּן--מַשְׁלִים אֶת שֶׁלּוֹ, וְאַחַר כָּךְ מוֹנֶה אֶת שֶׁלִּבְנוֹ. אָמַר הֲרֵינִי נָזִיר כְּשֶׁיִּהְיֶה לִי בֵּן, וַהֲרֵינִי נָזִיר כָּךְ וְכָּךְ יוֹם, וְהִתְחִיל בִּנְזִירוּת שֶׁלּוֹ, וְאַחַר כָּךְ נֻלַּד לוֹ בֵּן--פּוֹסֵק נְזִירוּת שֶׁלּוֹ, וּמוֹנֶה אֶת שֶׁלִּבְנוֹ; וְאַחַר כָּךְ חוֹזֵר וּמַשְׁלִים אֶת שֶׁלּוֹ, וַהֲרֵי שְׁתֵּיהֶן כִּנְזִירוּת אַחַת. לְפִיכָּךְ אִם נִטַּמֵּא בְּתוֹךְ נְזִירוּת שֶׁלִּבְנוֹ, סוֹתֵר הַכֹּל; נִטַּמֵּא אַחַר נְזִירוּת בְּנוֹ כְּשֶׁהִתְחִיל לְהַשְׁלִים נְזִירוּתוֹ, אֵינוּ סוֹתֵר אֵלָא עַד נְזִירוּת בְּנוֹ.

ד וּבְכַמָּה יָמִים מַשְׁלִים אֶת שֶׁלּוֹ--אִם נִשְׁאַר מִנְּזִירוּתוֹ כְּשֶׁנֻּלַּד הַבֵּן שְׁלוֹשִׁים יוֹם אוֹ יוֹתֵר--מוֹנֶה נְזִירוּת בְּנוֹ, וּמַשְׁלִים הַיָּמִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מִנְּזִירוּתוֹ; וְאִם נִשְׁאַר מִנְּזִירוּתוֹ פָּחוּת מִשְּׁלוֹשִׁים יוֹם--מוֹנֶה שְׁלוֹשִׁים אַחַר נְזִירוּת בְּנוֹ, שְׁאֵין בֵּין תַּגְלָחַת לְתַגְלָחַת פָּחוּת מִשְּׁלוֹשִׁים יוֹם.

ה [ד] כֵּיצַד: הָאוֹמֵר הֲרֵינִי נָזִיר כְּשֶׁיִּהְיֶה לִי בֵּן, וַהֲרֵינִי נָזִיר מֵאָה יוֹם, וְהִתְחִיל בִּנְזִירוּת שֶׁלּוֹ, וְנֻלַּד לוֹ בֵּן--אִם נִשְׁאַר מִן הַמֵּאָה שֶׁנָּדַר שְׁלוֹשִׁים יוֹם אוֹ יָתֵר כְּשֶׁנֻּלַּד לוֹ הַבֵּן, לֹא הִפְסִיד כְּלוּם: שֶׁהֲרֵי פּוֹסֵק נְזִירוּת שֶׁלּוֹ, וּמוֹנֶה שֶׁלִּבְנוֹ וּמְגַלֵּחַ וּמֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו; וּמַשְׁלִים הַשְּׁלוֹשִׁים אוֹ יָתֵר שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מִנְּזִירוּתוֹ, וּמְגַלֵּחַ לִנְזִירוּתוֹ. וְאִם נִשְׁאַר מִן הַמֵּאָה פָּחוּת מִשְּׁלוֹשִׁים, סוֹתֵר עַד שִׁבְעִים.

ו [ה] כֵּיצַד: נֻלַּד הַבֵּן בְּיוֹם שְׁמוֹנִים--מוֹנֶה שֶׁלִּבְנוֹ, וּמַשְׁלִים אֶת שֶׁלִּבְנוֹ וּמְגַלֵּחַ; וּמַתְחִיל לִמְנוֹת מֵאַחַר הַתַּגְלָחַת שְׁלוֹשִׁים יוֹם. וְנִמְצָא מַפְסִיד מִקֹּדֶם הַוֶּלֶד, עֲשָׂרָה יָמִים--שְׁהֶן מִיּוֹם שִׁבְעִים עַד הַוֶּלֶד. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

ז [ו] הָאוֹמֵר הֲרֵינִי נָזִיר לְאַחַר עֶשְׂרִים יוֹם, וְחָזַר וְאָמַר הֲרֵינִי נָזִיר מֵעַתָּה מֵאָה יוֹם--מוֹנֶה עֶשְׂרִים יוֹם, וּפוֹסֵק; וּמַתְחִיל לִמְנוֹת שְׁלוֹשִׁים יוֹם, שְׁהִיא הַנְּזִירוּת שֶׁנָּדַר לְאַחַר עֶשְׂרִים, וְאַחַר הַשְּׁלוֹשִׁים מְגַלֵּחַ תַּגְלָחַת טַהְרָה, וּמֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו; וְחוֹזֵר וּמוֹנֶה שְׁמוֹנִים יוֹם, כְּדֵי לְהַשְׁלִים הַמֵּאָה שֶׁנָּדַר בַּסּוֹף, וּמְגַלֵּחַ, וּמֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו.

ח [ז] אָמַר הֲרֵינִי נָזִיר לְאַחַר עֶשְׂרִים יוֹם, וַהֲרֵינִי נָזִיר מֵעַתָּה--מוֹנֶה שְׁלוֹשִׁים, וּמְגַלֵּחַ תַּגְלָחַת טַהְרָה, וְחוֹזֵר וּמוֹנֶה שְׁלוֹשִׁים אֲחֵרִים, וְהִיא הַנְּזִירוּת שֶׁנָּדַר לְאַחַר עֶשְׂרִים: שְׁאִם תֹּאמַר מוֹנֶה עֶשְׂרִים, וּפוֹסֵק, וּמוֹנֶה שְׁלוֹשִׁים וּמְגַלֵּחַ--נִשְׁאֲרוּ מִנְּזִירוּת שֶׁהִתְחִיל בָּהּ עֲשָׂרָה יָמִים בִּלְבָד, וְאֵין בֵּין תַּגְלָחַת טַהְרָה לְתַגְלָחַת טַהְרָה לְעוֹלָם פָּחוּת מִשְּׁלוֹשִׁים יוֹם.

ט [ח] אָמַר הֲרֵינִי נָזִיר לְאַחַר עֶשְׂרִים יוֹם, וְחָזַר וְאָמַר הֲרֵינִי נְזִיר עוֹלָם מֵעַתָּה--לֹא חָלָה עָלָיו נְזִירוּת שֶׁנָּדַר בָּרִאשׁוֹנָה. [ט] וְכֵן אִם אָמַר הֲרֵינִי נְזִיר שִׁמְשׁוֹן לְאַחַר עֶשְׂרִים יוֹם, וְחָזַר וְאָמַר הֲרֵינִי נָזִיר מֵעַתָּה--אֵינוּ מְגַלֵּחַ לִנְזִירוּת זֹאת שֶׁנָּדַר בָּאַחֲרוֹנָה.

י מִי שֶׁאָמַר הֲרֵינִי נָזִיר יוֹם אֶחָד לִפְנֵי מִיתָתִי--הֲרֵי זֶה אָסוּר לִשְׁתּוֹת בְּיַיִן וּלְהִטַּמֵּא לַמֵּתִים וּלְגַלַּח, לְעוֹלָם. [יא] הָאוֹמֵר הֲרֵינִי נָזִיר בְּיוֹם שֶׁבֶּן דָּוִיד בָּא בּוֹ--אִם בַּחֹל נָדַר, הֲרֵי זֶה אָסוּר לְעוֹלָם. וְאִם בַּשַּׁבָּת אוֹ בְּיוֹם טוֹב נָדַר--אוֹתָהּ שַׁבָּת אוֹ אוֹתוֹ יוֹם טוֹב מֻתָּר, מִכָּאן וְאִלַּךְ אָסוּר לְעוֹלָם: שֶׁהַדָּבָר סְפֵק אִם יָבוֹא בַּשַּׁבָּת וְיוֹם טוֹב, אוֹ לֹא יָבוֹא; וְהוֹאִיל וְהוּא סָפֵק בְּיוֹם שֶׁנָּדַר--לֹא חָלָה עָלָיו נְזִירוּת, שֶׁסְּפֵק נְזִירוּת לְהָקֶל. מִכָּאן וְאִלַּךְ חָלָה עָלָיו נְזִירוּת; וְשַׁבָּת הַבָּאָה שְׁהִיא סָפֵק, אֵינָהּ מַפְקַעַת נְזִירוּת שֶׁחָלָה עָלָיו.

יא [יב] נָזִיר שֶׁשָּׁלְמוּ יְמֵי נְזִירוּתוֹ, וְלֹא גִלַּח תַּגְלָחַת טַהְרָה--הֲרֵי זֶה אָסוּר לְגַלַּח וְלִשְׁתּוֹת יַיִן וּלְהִטַּמֵּא לַמֵּתִים כְּשֶׁהָיָה מִקֹּדֶם, וְכָל דִּקְדּוּקֵי נְזִירוּת עָלָיו; וְאִם גִּלַּח אוֹ שָׁתָה אוֹ נִטַּמֵּא, לוֹקֶה.

יב [יג] מִי שֶׁנָּדַר בְּנָזִיר, וְדִמָּה שְׁאֵינוּ נֶדֶר, וְהָיָה נוֹהֵג הֶתֵּר בְּנִדְרוֹ וְשָׁתָה יַיִן, וּלְאַחַר זְמָן שָׁאַל לְחָכָם, וְהוֹרָהוּ שְׁהוּא נֶדֶר, וּשְׁהוּא חַיָּב בִּנְזִירוּת--הֲרֵי זֶה מוֹנֶה מִשָּׁעָה שֶׁנָּדַר; וּמִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, שֶׁיִּנְהֹג אִסּוּר כַּיָּמִים שֶׁנָּהַג בָּהֶן הֶתֵּר.

יג [יד] כֵּיצַד: הֲרֵי שֶׁנָּדַר שְׁלוֹשִׁים יוֹם, וְנָהַג הֶתֵּר בְּנִדְרוֹ עֲשָׂרָה יָמִים, וְנָהַג אִסּוּר עֶשְׂרִים יוֹם, וּלְאַחַר הַשְּׁלוֹשִׁים שָׁאַל חָכָם וְאָסַר לוֹ--הֲרֵי זֶה מוֹנֶה עֲשָׂרָה יָמִים מִיּוֹם שֶׁשָּׁאַל, כְּנֶגֶד הָעֲשָׂרָה שֶׁנָּהַג בָּהֶן הֶתֵּר; וְאִם שָׁתָה אוֹ גִּלַּח אוֹ נִטַּמֵּא בַּעֲשֶׂרֶת יָמִים הָאֵלּוּ, מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת.

יד [טו] בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בִּנְזִירוּת מוּעָטָה. אֲבָל בִּנְזִירוּת מְרֻבָּה--דַּיּוֹ שֶׁיִּנְהֹג שְׁלוֹשִׁים יוֹם בִּנְזִירוּת, וְאַף עַל פִּי שֶׁעָבַר עַל נְזִירוּתוֹ הַמְּרֻבָּה כָּל יָמֶיהָ; וְאִם לֹא נָהַג אִסּוּר בְּעַצְמוֹ, אֵין נִזְקָקִין לוֹ כְּלָל.

טו [טז] כָּל בֵּית דִּין שֶׁנִּזְקָקִין לְזֶה וְכַיּוֹצֶא בּוֹ, וּמוֹדִיעִין לְאֵלּוּ שֶׁמְּזַלְזְלִין בִּנְדָרִים שְׁאֵינָן חַיָּבִין מִן הַתּוֹרָה, אוֹ שֶׁיּוֹרוּ לָהֶן לְהָקֶל, אוֹ שֶׁיִּפְתְּחוּ לָהֶן פֶּתַח--מְנַדִּין אוֹתוֹ בֵּית דִּין הַהִדְיוֹט.

טז [יז] הָאִשָּׁה שֶׁנָּדְרָה בְּנָזִיר, וְשָׁלְמוּ יְמֵי הַנְּזִירוּת, וְהֵבִיאָה קָרְבְּנוֹתֶיהָ, וְנִשְׁחֲטָה אַחַת מִן הַבְּהֵמוֹת וְנִזְרַק דָּמָהּ, וְאַחַר כָּךְ שָׁמַע בַּעְלָהּ--אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא גִלְּחָה, אֵינוּ יָכוֹל לְהָפֵר; וְאִם קֹדֶם זְרִיקָה, הֲרֵי זֶה יָפֵר. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּתַגְלָחַת טַהְרָה; אֲבָל בְּתַגְלָחַת טֻמְאָה--יָפֵר אַף עַל פִּי שֶׁקָּרְבוּ הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁלְּתַגְלָחַת טֻמְאָה, מִפְּנֵי שְׁהִיא עֲדַיִן צְרִיכָה לִמְנוֹת נְזִירוּת אַחֶרֶת.

משנה תורה - ספר הפלאה - הלכות נזירות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י

יש לך שאלה או הערה?