משנה תורה מנוקד - ספר הפלאה - הלכות נדרים פרק יב

משנה תורה - ספר הפלאה - הלכות נדרים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

הִלְכּוֹת נְדָרִים פֵּרֶק יב

א כָּל הַנְּדָרִים וְהַשְּׁבוּעוֹת, הָאָב מֵפֵר בְּיוֹם שָׁמְעוֹ--שֶׁנֶּאֱמָר "כָּל-נְדָרֶיהָ וֶאֱסָרֶיהָ" (במדבר ל,ו). אֲבָל הַבַּעַל אֵינוּ מֵפֵר אֵלָא כָּל נְדָרִים וּשְׁבוּעוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן עִנּוּי נֶפֶשׁ, אוֹ שְׁהֶן בִּדְבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ, כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁבְּעָה אוֹ שֶׁנָּדְרָה שֶׁלֹּא תִכְחֹל, אוֹ שֶׁלֹּא תִתְקַשַּׁט--שֶׁנֶּאֱמָר "בֵּין אִישׁ, לְאִשְׁתּוֹ" (במדבר ל,יז). [ב] וּמַה בֵּין נְדָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן עִנּוּי נֶפֶשׁ, לִדְבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ: שֶׁהַנְּדָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן עִנּוּי נֶפֶשׁ--מֵפֵר לְעַצְמוֹ, וְלַאֲחֵרִים; וְשֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ--לְעַצְמוֹ מֵפֵר, לַאֲחֵרִים אֵינוּ מֵפֵר.

ב [ג] כֵּיצַד: נָדְרָה שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בָּשָׂר, מֵפֵר לָהּ וְתִהְיֶה מֻתֶּרֶת לֶאֱכֹל עִם כָּל אָדָם לְעוֹלָם. אָסְרָה עָלֶיהָ תַּשְׁמִישׁ כָּל אִישׁ שֶׁבָּעוֹלָם, יָפֵר חֶלְקוֹ וְתִהְיֶה מְשַׁמְּשַׁתּוּ; וּכְשֶׁיָּמוּת אוֹ יְגָרְשֶׁנָּה, הֲרֵי הִיא אֲסוּרָה בְּתַשְׁמִישׁ כָּל אָדָם. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

ג [ד] אֶחָד עִנּוּי גָּדוֹל, וְאֶחָד עִנּוּי קָטָן, וְאֶחָד עִנּוּי שְׁהוּא לִזְמָן מְרֻבֶּה, אוֹ לְפִי שָׁעָה--הַכֹּל, מֵפֵר הַבַּעַל. [ה] כֵּיצַד: נָדְרָה אוֹ נִשְׁבְּעָה שֶׁלֹּא תִרְחֹץ הַיּוֹם, אוֹ שֶׁלֹּא תִשְׁתֶּה יַיִן הַיּוֹם, אוֹ שֶׁלֹּא תֹאכַל דְּבַשׁ הַיּוֹם, וְכֵן אִם נָדְרָה שֶׁלֹּא תִכְחֹל הַיּוֹם, אוֹ שֶׁלֹּא תִלְבֹשׁ רִקְמָה הַיּוֹם--מֵפֵר. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּאֵלּוּ.

ד אַפִלּוּ נָדְרָה מִמַּאֲכָל רָע, אוֹ מִמִּין שֶׁלֹּא טָעֲמָה אוֹתוֹ מִיָּמֶיהָ--הֲרֵי זֶה יָפֵר. [ו] נָדְרָה מִשְּׁתֵּי כִּכָּרוֹת, בְּאַחַת יֵשׁ לָהּ עִנּוּי, וּבְאַחַת אֵין לָהּ בָּהּ עִנּוּי--מֵפֵר לְזוֹ שֶׁמִּתְעַנָּה בָּהּ, וְאֵינוּ מֵפֵר לְזוֹ שְׁאֵין בָּהּ עִנּוּי.

ה [ז] נָדְרָה שֶׁלֹּא תֹאכַל תְּאֵנִים שֶׁלִּמְדִינָה זוֹ, יָפֵר מִשּׁוֹם דְּבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ--שֶׁעֲסָק גָּדוֹל הוּא לוֹ לְהִטַּפַּל וּלְהָבִיא לָהּ מִמְּדִינָה אַחֶרֶת. לְפִיכָּךְ אִם מֵת אוֹ גֵּרְשָׁהּ, אוֹ שֶׁהֵבִיא לָהּ אִישׁ אַחֵר מִפֵּרוֹת אוֹתָהּ מְדִינָה--הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין עָלֶיהָ: שְׁאֵינוּ מֵפֵר לַאֲחֵרִים, בִּדְבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ.

ו [ח] וְכֵן אִם נָדְרָה שֶׁלֹּא לֵהָנוֹת לַבְּרִיּוֹת--אַף עַל פִּי שְׁאֵין הַבַּעַל בַּכְּלָל--יֵשׁ לוֹ לְהָפֵר מִשּׁוֹם דְּבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה זָקוּק לְהַאֲכִילָהּ מִשֶּׁלּוֹ בִּלְבָד. וְכֵן אִם אָסְרָה הֲנָיָתָהּ עַל אֻמָּה כֻּלָּהּ, כְּגוֹן כָּל הַיְּהוּדִיִּים אוֹ כָּל הַיִּשְׁמְעֵאלִיִּים--הֲרֵי זֶה יָפֵר.

ז [ט] הָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה לְבַעְלָהּ, הֲנָאַת תַּשְׁמִישִׁי אֲסוּרָה עָלֶיךָ--אֵינוּ צָרִיךְ לְהָפֵר: הַא לְמַה זֶה דּוֹמֶה, לְאוֹסֵר פֵּרוֹת חֲבֵרוֹ עַל בַּעַל הַפֵּרוֹת. וְכֵן הוּא שֶׁאָמַר לָהּ, הֲנָאַת תַּשְׁמִישִׁי אֲסוּרָה עָלַיִךְ--לֹא אָמַר כְּלוּם: מִפְּנֵי שְׁהוּא מְשֻׁעְבָּד לָהּ בִּשְׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכּוֹת אִישׁוּת.

ח אֲבָל אִם אָמְרָה לוֹ, הֲנָאַת תַּשְׁמִישָׁךְ אֲסוּרָה עָלַי--צָרִיךְ לְהָפֵר; וְאִם לֹא הֵפֵר--הֲרֵי זֶה אָסוּר לְשַׁמְּשָׁהּ, שְׁאֵין מַאֲכִילִין אֶת הָאָדָם דָּבָר הָאָסוּר לוֹ.

ט [י] אָמְרָה יִקְדְּשׁוּ יָדַי לְעוֹשֵׂיהֶן, אוֹ שֶׁנָּדְרָה שֶׁלֹּא יֵהָנֶה בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ--אֵינוּ נֶאֱסָר בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ, מִפְּנֵי שֶׁיָּדֶיהָ מְשֻׁעְבָּדִין לוֹ: אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ הַשִּׁחְרוּר וְהֶחָמֵץ וְהַהֶקְדֵּשׁ מַפְקִיעִין הַשִּׁעְבּוּד, חֲכָמִים עָשׂוּ חִזּוּק לְשִׁעְבּוּד הַבַּעַל--שְׁאֵינָהּ יְכוּלָה לְהַפְקִיעוֹ--מִפְּנֵי שְׁהוּא מִדִּבְרֵיהֶם. אֲבָל צָרִיךְ הוּא לְהָפֵר, שֶׁמֶּא יְגָרְשֶׁנָּה וְתִהְיֶה אֲסוּרָה לַחְזֹר לוֹ.

י [יא] נִשְׁבְּעָה אוֹ נָדְרָה שֶׁלֹּא יֵהָנֶה בָּהּ לֹא אֲבִי בַּעְלָהּ, וְלֹא אֶחָיו וּשְׁאָר קְרוֹבָיו--אֵינוּ יָכוֹל לְהָפֵר; וְכֵן אִם נָדְרָה שֶׁלֹּא אֶתֵּן מַיִם לִפְנֵי בְּהֶמְתָּךְ, וְתֶבֶן לִפְנֵי בְּקָרָךְ, וְכַיּוֹצֶא בִּדְבָרִים אֵלּוּ שְׁאֵין בָּהֶן עִנּוּי, וְאֵינָן מִדְּבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ, וְאֵינָן מִמְּלָאכוֹת שְׁהִיא חַיֶּבֶת בָּהֶן--הֲרֵי זֶה אֵינוּ יָכוֹל לְהָפֵר.

יא [יב] יֵשׁ לַבַּעַל וְלָאָב לְהָפֵר נְדָרִים שֶׁעֲדַיִן לֹא חָלוּ, וְלֹא נֶאְסְרָה בָּהֶן. כֵּיצַד: כְּגוֹן שֶׁאָמְרָה הַיַּיִן אָסוּר עָלַי, אִם אֵלֵךְ לְמָקוֹם פְּלוֹנִי--הֲרֵי זֶה מֵפֵר, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא הָלְכָה, וְלֹא נֶאְסְרָה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

יב [יג] הָאָב אוֹ הַבַּעַל שְׁאֵינָן שׁוֹמְעִין--אֵינָן מְפִירִין, אַף עַל פִּי שֶׁהַבַּעַל מֵפֵר נְדָרִים שֶׁלֹּא שְׁמָעָן: הָרָאוּי לִשְׁמֹעַ, אֵין הַשְּׁמִיעָה מְעַכֶּבֶת בּוֹ. [יד] הַשּׁוֹטֶה אֵינוּ מֵפֵר, בֵּין אָב בֵּין בַּעַל. הַקָּטָן, אֵין לוֹ אִישׁוּת; לְפִיכָּךְ אֵינוּ מֵפֵר. וְהַבַּעַל מֵפֵר נִדְרֵי שְׁתֵּי נָשָׁיו, כְּאַחַת; וְכֵן הָאָב מֵפֵר נִדְרֵי שְׁתֵּי בְּנוֹתָיו, כְּאַחַת.

יג [טו] הֲפָרַת נְדָרִים כָּל הַיּוֹם, וְאֵינָהּ מֵעֵת לְעֵת. כֵּיצַד: נָדְרָה בִּתְחִלַּת לֵיל שֵׁנִי, הֲרֵי זֶה מֵפֵר כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה וְכָל יוֹם שֵׁנִי; נָדְרָה בְּיוֹם שֵׁנִי בִּתְחִלַּת הַיּוֹם, מֵפֵר כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם. נָדְרָה בְּסוֹף הַיּוֹם עִם חָשֵׁכָה--אִם הֵפֵר לָהּ עַד שֶׁלֹּא תֶחְשַׁךְ, מוּפָר; וְאִם לֹא הֵפֵר לָהּ עַד שֶׁחָשֵׁכָה, אֵינוּ יָכוֹל לְהָפֵר.

יד [טז] וּמַה הוּא זֶה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה "מִיּוֹם אֶל-יוֹם" (במדבר ל,טו): לְלַמַּד שֶׁמֵּפֵר בַּלַּיְלָה, אִם נָדְרָה בַּלַּיְלָה; וְכֵן מֵפֵר כָּל הַיּוֹם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

טו נָדְרָה וְשָׁהָת כַּמָּה יָמִים, וְאַחַר כָּךְ שָׁמַע הָאָב אוֹ הַבַּעַל--הֲרֵי זֶה מֵפֵר בְּיוֹם שָׁמְעוֹ, וּכְאִלּוּ נָדְרָה בְּעֵת שֶׁשָּׁמַע: שֶׁנֶּאֱמָר "בְּיוֹם שָׁמְעוֹ" (במדבר ל,ו; במדבר ל,יג), לֹא בְּיוֹם נִדְרָהּ בִּלְבָד.

טז [יז] נַעֲרָה מְאֹרָסָה שֶׁנָּדְרָה, וְשָׁמַע אָבִיהָ וְהֵפֵר לָהּ, וּלְאַחַר יָמִים שָׁמַע הָאָרוּס, וְהֵפֵר בְּיוֹם שָׁמְעוֹ--אֵין זֶה מוּפָר: שֶׁנֶּאֱמָר "וְאִם-הֵנִיא אָבִיהָ אֹתָהּ, בְּיוֹם שָׁמְעוֹ . . . וְאִם-הָיוֹ תִהְיֶה לְאִישׁ, וּנְדָרֶיהָ עָלֶיהָ . . . וְשָׁמַע אִישָׁהּ בְּיוֹם שָׁמְעוֹ . . ." (במדבר ל,ו-ח)--הַא לָמַדְתָּ שֶׁאַחַר שֶׁהֵפֵר הָאָב וְשָׁמַע הָאָרוּס, הֲרֵי זֶה מֵפֵר בְּיוֹם שְׁמֹעַ הָאָב. וְהוּא הַדִּין אִם שָׁמַע אָרוּס וְהֵפֵר, וְאַחַר כַּמָּה יָמִים שָׁמַע הָאָב וְהֵפֵר בְּיוֹם שָׁמְעוֹ--שְׁאֵינוּ מוּפָר.

יז וּמְנַיִן שֶׁבְּנַעֲרָה מְאֹרָסָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר: שֶׁהֲרֵי הוּא אוֹמֵר לְמַטָּה "וְאִם-בֵּית אִישָׁהּ, נָדָרָה . . . וְשָׁמַע אִישָׁהּ וְהֶחֱרִשׁ לָהּ . . ." (במדבר ל,יא-יב)--מִכְּלָל שֶׁאִישָׁהּ הָאָמוּר לְמַעְלָה אָרוּס, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

יח שָׁמַע הָאָב אוֹ הַבַּעַל, וְשָׁתַק כְּדֵי לְצַעֲרָהּ--אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיָה בְּלִבּוֹ לְקַיַּם נִדְרָהּ--הוֹאִיל וְעָבַר הַיּוֹם וְלֹא הֵפֵר וְלֹא בִטַּל, נִתְקַיְּמוּ נְדָרֶיהָ.

יט נָדְרָה, וְהֵפֵר לָהּ הָאָב אוֹ הַבַּעַל, וְהִיא לֹא יָדְעָה שֶׁהֵפֵר, וַעָבְרָה עַל נִדְרָהּ אוֹ עַל שְׁבוּעָתָהּ בְּזָדוֹן--הֲרֵי זוֹ פְּטוּרָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּתְכַּוְּנָה לְאִסּוּר: הוֹאִיל וְנַעֲשָׂה הַהֶתֵּר, פְּטוּרָה; וְעַל זֶה נֶאֱמָר "וַה', יִסְלַח-לָהּ, כִּי-הֵנִיא אָבִיהָ, אֹתָהּ" (במדבר ל,ו). וּמַכִּין אוֹתָהּ מַכַּת מַרְדּוּת, מִפְּנֵי שֶׁנִּתְכַּוְּנָה לְאִסּוּר.

כ [יט] נָדְרָה וְעָבְרָה עַל נִדְרָהּ, קֹדֶם שֶׁיָּפֵר לָהּ אָבִיהָ אוֹ בַּעְלָהּ--אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁמַע בּוֹ בַּיּוֹם וְהֵפֵר לָהּ, הֲרֵי זוֹ חַיֶּבֶת עַל דָּבָר שֶׁעָבְרָה בּוֹ: אִם מַלְקוּת, מַלְקוּת; וְאִם קָרְבָּן, קָרְבָּן.

כא [כ] שָׁמַע נִדְרָהּ, וְשָׁתַק מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לָאָב אוֹ לַבַּעַל לְהָפֵר, אוֹ שֶׁיָּדַע שֶׁיֵּשׁ לָהֶן לְהָפֵר, אֲבָל לֹא יָדַע שֶׁנֶּדֶר זֶה צָרִיךְ הֲפָרָה, וּלְאַחַר זְמָן יָדַע--הֲרֵי זֶה יָפֵר; וְשָׁעַת יְדִיעָתוֹ--כְּאִלּוּ הִיא שָׁעַת הַנֶּדֶר אוֹ שָׁעַת שְׁמִיעָתוֹ, וְיָפֵר כָּל הַיּוֹם.

כב [כא] נָדְרָה אִשְׁתּוֹ, וְסָבוּר שְׁהִיא בִּתּוֹ וְהֵפֵר לָהּ עַל דַּעַת שְׁהִיא בִּתּוֹ, וְכֵן אִם נָדְרָה בְּנָזִיר, וְסָבוּר שֶׁנָּדְרָה בְּקָרְבָּן וְהֵפֵר לָהּ עַל דַּעַת שֶׁנָּדְרָה קָרְבָּן, אָסְרָה עַצְמָהּ בִּתְאֵנִים, וְסָבוּר שֶׁבַּעֲנָבִים וְהֵפֵר לָהּ עַל דַּעַת שֶׁהַנֶּדֶר לֶאֱסֹר הָעֲנָבִים--צָרִיךְ לַחְזֹר וּלְהָפֵר כְּשֶׁיֵּדַע הַנֶּדֶר וְהַנּוֹדֶרֶת, לְשֵׁם הַנּוֹדֶרֶת הַזֹּאת וּלְשֵׁם הַנֶּדֶר הַזֶּה: שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא הֵנִיא אֹתָהּ" (במדבר ל,יב), לַנּוֹדֶרֶת עַצְמָהּ; וְאוֹמֵר "וְשָׁמַע אָבִיהָ אֶת-נִדְרָהּ" (במדבר ל,ה), עַד שֶׁיֵּדַע אֵיזֶה נֶדֶר נָדְרָה. וְיֵשׁ לוֹ לְהָפֵר אוֹתוֹ, כָּל יוֹם הַיְּדִיעָה.

משנה תורה - ספר הפלאה - הלכות נדרים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

יש לך שאלה או הערה?