משנה תורה מנוקד - ספר הפלאה - הלכות נדרים פרק יא

משנה תורה - ספר הפלאה - הלכות נדרים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

הִלְכּוֹת נְדָרִים פֵּרֶק יא

א קָטָן בֶּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד, וּקְטַנָּה בַּת אַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד, שֶׁנִּשְׁבְּעוּ אוֹ שֶׁנָּדְרוּ, בֵּין נִדְרֵי אִסָּר בֵּין נִדְרֵי הֶקְדֵּשׁ--בּוֹדְקִין אוֹתָן וְשׁוֹאֲלִין אוֹתָן: אִם יָדְעוּ לְשֵׁם מִי נָדְרוּ, וּלְשֵׁם מִי הִקְדִּישׁוּ וְנִשְׁבְּעוּ--נִדְרֵיהֶן קַיָּמִין, וְהֶקְדֵּשָׁן הֶקְדֵּשׁ; וְאִם לֹא יָדְעוּ, אֵין דִּבְרֵיהֶן כְּלוּם. וּצְרִיכִין בְּדִיקָה כָּל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ--שְׁהִיא שְׁנַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה לַקְּטַנָּה, וּשְׁנַת שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה לַקָּטָן.

ב כֵּיצַד: הֲרֵי שֶׁנָּדְרוּ אוֹ שֶׁהִקְדִּישׁוּ בִּתְחִלַּת שָׁנָה זוֹ, וְשָׁאֲלוּ אוֹתָן וְנִמְצְאוּ יוֹדְעִין, וְנִתְקַיַּם נִדְרָן, וְנָדְרוּ נֶדֶר אַחֵר--אַפִלּוּ בְּסוֹף שָׁנָה זוֹ--צְרִיכִין בְּדִיקָה, וְאַחַר כָּךְ יִתְקַיַּם; וְאֵין אוֹמְרִין הוֹאִיל וְנִמְצְאוּ יוֹדְעִין בִּתְחִלַּת הַשָּׁנָה, אֵינָן צְרִיכִין בְּדִיקָה--אֵלָא בּוֹדְקִין כָּל הַשָּׁנָה הַזּוֹ כֻּלָּהּ.

ג קֹדֶם הַזְּמָן הַזֶּה--אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ יוֹדְעִין אָנוּ לְשֵׁם מִי נָדַרְנוּ, וּלְשֵׁם מִי הִקְדַּשְׁנוּ--אֵין נִדְרֵיהֶן נְדָרִים, וְאֵין הֶקְדֵּשָׁן הֶקְדֵּשׁ. וְאַחַר הַזְּמָן הַזֶּה, שֶׁנִּמְצָא הַבֵּן בֶּן שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד, וְהַבַּת בַּת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד--אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ אֵין אָנוּ יוֹדְעִין לְשֵׁם מִי נָדַרְנוּ, וּלְשֵׁם מִי הִקְדַּשְׁנוּ--דִּבְרֵיהֶן קַיָּמִין, וְהֶקְדֵּשָׁן הֶקְדֵּשׁ וְנִדְרֵיהֶן נְדָרִים: אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הֵבִיאוּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת. וְזוֹ הִיא עוֹנַת הַנְּדָרִים הָאֲמוּרָה בְּכָל מָקוֹם. [ד] הוֹאִיל וְהִגִּיעוּ לִשְׁנֵי הַגְּדוֹלִים, נִדְרֵיהֶן קַיָּמִין--אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הֵבִיאוּ סִימָנִין, וַעֲדַיִן לֹא נַעֲשׂוּ גְּדוֹלִים לְכָל דָּבָר; וְדָבָר זֶה מִדִּבְרֵי תּוֹרָה--שֶׁהַמֻּפְלָא הַסָּמוּךְ לְאִישׁ, הֶקְדֵּשׁוֹ הֶקְדֵּשׁ וּנְדָרָיו נְדָרִים.

ד אַף עַל פִּי שֶׁנִּדְרֵיהֶן קַיָּמִין, אִם חִלְּלוּ נִדְרָן, אוֹ נִשְׁבְּעוּ וְהִחְלִיפוּ--אֵינָן לוֹקִין, עַד שֶׁיַּגְדִּילוּ וְיָבִיאוּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת. [ה] הִקְדִּישׁוּ, וּבָא הַגָּדוֹל וְנִהְנָה מִן הַהֶקְדֵּשׁ שֶׁהִקְדִּישׁוּ--לוֹקֶה: מִפְּנֵי שֶׁנִּדְרֵיהֶן נְדָרִים מִן הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

ה [ו] בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, שֶׁבַּת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד נְדָרֶיהָ קַיָּמִין, בְּשֶׁלֹּא הָיְתָה בִּרְשׁוּת הָאָב, אוֹ בִּרְשׁוּת הַבַּעַל; אֲבָל אִם הָיְתָה בִּרְשׁוּת הָאָב--אַפִלּוּ הִגְדִּילָה, וַהֲרֵי הִיא נַעֲרָה--אָבִיהָ מֵפֵר כָּל נְדָרֶיהָ וְכָל שְׁבוּעוֹת שֶׁתִּשָּׁבַע בְּיוֹם שָׁמְעוֹ, שֶׁנֶּאֱמָר "כָּל-נְדָרֶיהָ וֶאֱסָרֶיהָ . . . כִּי-הֵנִיא אָבִיהָ, אֹתָהּ" (במדבר ל,ו).

ו [ז] וְעַד מָתַי הָאָב מֵפֵר, עַד שֶׁתִּבְגֹר. בָּגְרָה, אֵינוּ מֵפֵר לָהּ; וַהֲרֵי כָּל נְדָרֶיהָ וּשְׁבוּעוֹתֶיהָ כְּנֶדֶר אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה, שֶׁנֶּאֱמָר בָּהֶן "כֹּל אֲשֶׁר-אָסְרָה עַל-נַפְשָׁהּ, יָקוּם עָלֶיהָ" (במדבר ל,י).

ז [ח] וּמֵאֵימָתַי מֵפֵר הַבַּעַל נִדְרֵי אִשְׁתּוֹ וּשְׁבוּעוֹתֶיהָ, מִשֶּׁתִּכָּנֵס לַחֻפָּה. וְהוּא מֵפֵר לְעוֹלָם, עַד שֶׁיְּגָרְשֶׁנָּה וְיַגִּיעַ הַגֶּט לְיָדָהּ. הָיְתָה מְגֹרֶשֶׁת מִסָּפֵק, לֹא יָפֵר לָהּ; נָתַן לָהּ גֶּט עַל תְּנָאי אוֹ לְאַחַר זְמָן, לֹא יָפֵר בַּיָּמִים שֶׁבִּנְתַּיִם.

ח וְכֵן מִי שֶׁשָּׁמְעָה שֶׁמֵּת בַּעְלָהּ, וְנִשֵּׂאת, וַהֲרֵי בַּעְלָהּ קַיָּם, וְכָל כַּיּוֹצֶא בָּהּ--אֵין הַבַּעַל הָרִאשׁוֹן וְלֹא הָאַחֲרוֹן מְפִירִין נְדָרֶיהָ; הָיְתָה מֵחַיְּבֵי לָאוִין, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מֵחַיְּבֵי עֲשֵׂה, וְהֵפֵר נְדָרֶיהָ--הֲרֵי אֵלּוּ מוּפָרִין.

ט נַעֲרָה מְאֹרָסָה--אֵין מֵפֵר נְדָרֶיהָ אֵלָא הָאָב עִם הַבַּעַל, כְּאֶחָד; וְאִם הֵפֵר הָאֶחָד לְבַדּוֹ, אֵינוּ מוּפָר. הֵפֵר הַבַּעַל לְבַדּוֹ, וְעָבְרָה עַל נִדְרָהּ קֹדֶם שֶׁיָּפֵר הָאָב--אֵינָהּ לוֹקָה.

י מֵת הָאָרוּס--חָזְרָה לִרְשׁוּת אָבִיהָ, וְכָל שֶׁתִּדֹּר הָאָב מֵפֵר כְּשֶׁהָיָה קֹדֶם שֶׁתִּתְאָרַס; מֵת הָאָב אַחַר שֶׁנִּתְאָרְסָה, וְנָדְרָה אַחַר מוֹתוֹ--אֵין הַבַּעַל מֵפֵר, שְׁאֵין הַבַּעַל מֵפֵר נִדְרֵי אִשְׁתּוֹ עַד שֶׁתִּכָּנֵס לַחֻפָּה.

יא נַעֲרָה אֲרוּסָה שֶׁנָּדְרָה, וְשָׁמַע אָבִיהָ וְלֹא שָׁמַע אֲרוּסָהּ, וְנִתְגָּרְשָׁה בּוֹ בַּיּוֹם, וְנִתְאָרְסָה לְאַחֵר בּוֹ בַּיּוֹם--אַפִלּוּ לְמֵאָה--אָבִיהָ וּבַעְלָהּ הָאַחֲרוֹן מְפִירִין נְדָרֶיהָ שֶׁנָּדְרָה בִּפְנֵי אָרוּס רִאשׁוֹן: מִפְּנֵי שֶׁלֹּא יָצַאת לִרְשׁוּת עַצְמָהּ שָׁעָה אַחַת, שֶׁעֲדַיִן הִיא בִּרְשׁוּת הָאָב מִפְּנֵי שְׁהִיא נַעֲרָה.

יב אֲבָל הָאִשָּׁה הַנְּשׂוּאָה שֶׁנָּדְרָה, וְלֹא הֵפֵר לָהּ בַּעְלָהּ, וְגֵרְשָׁהּ בּוֹ בַּיּוֹם, וְהִחְזִירָהּ בּוֹ בַּיּוֹם--אֵינוּ יָכוֹל לְהָפֵר, שֶׁהֲרֵי יָצַאת לִרְשׁוּת עַצְמָהּ אַחַר שֶׁנָּדְרָה: אַף עַל פִּי שֶׁנָּדְרָה בִּרְשׁוּתוֹ, וְהִיא עַתָּה בִּרְשׁוּתוֹ--הוֹאִיל וְיָצַאת לִרְשׁוּת עַצְמָהּ בִּנְתַּיִם, נִתְקַיְּמוּ נְדָרֶיהָ.

יג נַעֲרָה מְאֹרָסָה שֶׁנָּדְרָה, וְלֹא שָׁמַע אָבִיהָ וְלֹא בַּעְלָהּ, וְנִתְגָּרְשָׁה וְנִתְאָרְסָה לַאֲחֵרִים, אַפִלּוּ לְאַחַר כַּמָּה יָמִים--כְּשֶׁיִּשְׁמַע הָאָב וְהָאָרוּס הָאַחֲרוֹן--מְפִירִין נְדָרֶיהָ שֶׁנָּדְרָה בִּפְנֵי אָרוּס הָרִאשׁוֹן, הוֹאִיל וְלֹא שָׁמַע אוֹתָם הָאָרוּס הָרִאשׁוֹן.

יד נַעֲרָה מְאֹרָסָה שֶׁנָּדְרָה, וְשָׁמַע אָבִיהָ לְבַדּוֹ, וְהֵפֵר לָהּ וּמֵת הָאָרוּס קֹדֶם שֶׁיִּשְׁמַע, וְנִתְאָרְסָה בּוֹ בַּיּוֹם--אַפִלּוּ לְמֵאָה--אָבִיהָ וַאֲרוּסָהּ הָאַחֲרוֹן מְפִירִין נְדָרֶיהָ שֶׁנָּדְרָה בִּפְנֵי אָרוּס רִאשׁוֹן שֶׁמֵּת קֹדֶם שֶׁיִּשְׁמָע. [טו] שָׁמַע אָרוּס רִאשׁוֹן, וְהֵפֵר וּמֵת, וְאַחַר כָּךְ שָׁמַע הָאָב, וְנִתְאָרְסָה לְאַחֵר בּוֹ בַּיּוֹם--אָבִיהָ עִם הָאָרוּס הָאַחֲרוֹן מְפִירִין נְדָרֶיהָ.

טו [טז] שָׁמַע אָבִיהָ וְלֹא שָׁמַע הָאָרוּס, וּמֵת בּוֹ בַּיּוֹם הָאָרוּס, אוֹ שֶׁשָּׁמַע גַּם הָאָרוּס וְהֵפֵר אוֹ שָׁתַק, וּמֵת בּוֹ בַּיּוֹם--נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לָאָב, וְהָאָב יָכוֹל לְהָפֵר; שָׁמַע הָאָרוּס וְקִיַּם, וּמֵת בּוֹ בַּיּוֹם, אוֹ שֶׁשָּׁמַע וְשָׁתַק, וּמֵת בְּיוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו--אֵין הָאָב יָכוֹל לְהָפֵר. [יז] גֵּרְשָׁהּ הָאָרוּס, אַחַר שֶׁשָּׁמַע--הֲרֵי זֶה סָפֵק: אִם הַגֵּרוּשִׁין כִּשְׁתִיקָה, וְיָפֵר הָאָב עִם הַבַּעַל הָאַחֲרוֹן שֶׁיְּאָרַס בּוֹ בַּיּוֹם; אוֹ הַגֵּרוּשִׁין כְּמוֹ שֶׁקִּיַּם אָרוּס רִאשׁוֹן, שֶׁכְּבָר נִתְקַיְּמוּ הַנְּדָרִים.

טז [יח] שָׁמַע הָאָב וְהֵפֵר לָהּ וּמֵת הָאָב, וְאַחַר כָּךְ שָׁמַע הַבַּעַל--אַפִלּוּ שָׁמַע הַבַּעַל קֹדֶם שֶׁיָּמוּת הָאָב--לֹא נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לַבַּעַל, וְאֵינוּ יָכוֹל לְהָפֵר לְעוֹלָם אַחַר מוֹת הָאָב: שְׁאֵין הָאָרוּס מֵפֵר אֵלָא בְּשֻׁתָּפוּת.

יז [יט] שָׁמַע אָרוּס וְהֵפֵר לָהּ וּמֵת, וְאַחַר כָּךְ שָׁמַע הָאָב, אוֹ שֶׁשָּׁמַע הָאָב וְהֵפֵר לָהּ, וּמֵת הַבַּעַל קֹדֶם שֶׁיִּשְׁמַע--אֵין הָאָב לְבַדּוֹ יָכוֹל לְהָפֵר נְדָרִים אֵלּוּ שֶׁנִּרְאוּ לְאָרוּס רִאשׁוֹן, אֵלָא בְּשֻׁתָּפוּת אָרוּס אַחֲרוֹן, אִם נִתְאָרְסָה בּוֹ בַּיּוֹם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

יח [כ] נָדְרָה וְהֵפֵר לָהּ אָבִיהָ לְבַדּוֹ, וְלֹא שָׁמַע הָאָרוּס עַד שֶׁנִּכְנְסָה לִרְשׁוּתוֹ--אֵינוּ יָכוֹל לְהָפֵר: שְׁאֵין הַבַּעַל מֵפֵר נִדְרֵי אֲרוּסָתוֹ אַחַר שֶׁנִּשֵּׂאת; אֵלָא קֹדֶם שֶׁתִּכָּנֵס לִרְשׁוּתוֹ, הוּא שֶׁמֵּפֵר בְּשֻׁתָּפוּת הָאָב.

יט לְפִיכָּךְ הָיָה דֶּרֶךְ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים--עַד שֶׁלֹּא תֵצֵא בִּתּוֹ מֵרְשׁוּתוֹ, אוֹמֵר לָהּ, כָּל נְדָרִים שֶׁנָּדַרְתְּ בְּתוֹךְ בֵּיתִי, הֲרֵי הֶן מוּפָרִין. [כא] וְכֵן הַבַּעַל--עַד שֶׁלֹּא תִכָּנֵס לִרְשׁוּתוֹ, אוֹמֵר לָהּ, כָּל נְדָרִים שֶׁנָּדַרְתְּ מִשֶּׁאֵרַסְתִּיךְ עַד שֶׁלֹּא תִכָּנְסִי בְּתוֹךְ בֵּיתִי, הֲרֵי הֶן מוּפָרִין: שֶׁהַבַּעַל מֵפֵר נִדְרֵי אִשְׁתּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שָׁמַע אוֹתָם.

כ [כב] הָלַךְ הָאָב עִם שְׁלוּחֵי הַבַּעַל, אוֹ שֶׁהָלְכוּ שְׁלוּחֵי הָאָב עִם שְׁלוּחֵי הַבַּעַל--עֲדַיִן אָבִיהָ וּבַעְלָהּ מְפִירִין נְדָרֶיהָ. מָסַר הָאָב לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל, אוֹ שֶׁמָּסְרוּ שְׁלוּחֵי הָאָב לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל--אֵין הָאָב יָכוֹל לְהָפֵר, שֶׁהֲרֵי יָצַאת מֵרְשׁוּתוֹ; וְלֹא הַבַּעַל יָכוֹל לְהָפֵר, שְׁאֵין הַבַּעַל מֵפֵר בַּקּוֹדְמִין, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

כא [כג] שׁוֹמֶרֶת יָבָם--אַפִלּוּ עָשָׂה בָּהּ יְבָמָהּ מַאֲמָר, וְאַפִלּוּ יָבָם אֶחָד לִיבָמָה אַחַת--אֵינוּ מֵפֵר נִדְרֵי יְבִמְתּוֹ, עַד שֶׁיָּבוֹא עָלֶיהָ. [כד] הָיְתָה יְבִמְתּוֹ נַעֲרָה מְאֹרָסָה לְאָחִיו, וְאָבִיהָ קַיָּם--אֵין הַיָּבָם עִם הָאָב מְפִירִין נְדָרֶיהָ כְּאַחַת, אֵלָא הָאָב לְבַדּוֹ הוּא שֶׁמֵּפֵר כָּל שֶׁתִּדֹּר; וְאַפִלּוּ עָשָׂה בָּהּ הַיָּבָם מַאֲמָר, אֵינָהּ כְּנַעֲרָה מְאֹרָסָה--שְׁאֵין הַמַּאֲמָר קוֹנֶה בַּיְּבָמָה קִנְיָן גָּמוּר, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

כב [כה] נַעֲרָה שֶׁהִשִּׂיאָהּ אָבִיהָ, וְנִתְאַלְמְנָה אוֹ נִתְגָּרְשָׁה מִן הַנִּשּׂוּאִין--הֲרֵי זוֹ כִּיתוֹמָה בְּחַיֵּי הָאָב; וְאֵין הָאָב מֵפֵר נְדָרֶיהָ, וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן הִיא נַעֲרָה.

כג [כו] נַעֲרָה מְאֹרָסָה שֶׁנָּדְרָה, וְלֹא שָׁמְעוּ נִדְרָהּ אָבִיהָ וּבַעְלָהּ עַד שֶׁבָּגְרָה, אוֹ עַד שֶׁנַּעֲשָׂת יְתוֹמָה בְּחַיֵּי הָאָב--הֲרֵי נְדָרֶיהָ קַיָּמִין; וְאֵין הַבַּעַל יָכוֹל לְהָפֵר--שֶׁהֲרֵי יָצַאת מֵרְשׁוּת אָבִיהָ שְׁהוּא מֵפֵר עִמּוֹ בְּשֻׁתָּפוּת, וַעֲדַיִן לֹא נִכְנְסָה לִרְשׁוּת הַבַּעַל.

משנה תורה - ספר הפלאה - הלכות נדרים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

יש לך שאלה או הערה?