משנה תורה מנוקד - ספר הפלאה - הלכות נדרים פרק ח

משנה תורה - ספר הפלאה - הלכות נדרים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

הִלְכּוֹת נְדָרִים פֵּרֶק ח

א מִי שֶׁנָּדַר אוֹ נִשְׁבַּע, וּפֵרַשׁ בְּשָׁעַת נִדְרוֹ דָּבָר שֶׁנָּדַר אוֹ נִשְׁבַּע בִּגְלָלוֹ--הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁתָּלָה נִדְרוֹ אוֹ שְׁבוּעָתוֹ בְּאוֹתוֹ דָּבָר; וְאִם לֹא נִתְקַיַּם אוֹתוֹ דָּבָר שֶׁנִּשְׁבַּע בִּגְלָלוֹ, הֲרֵי זֶה מֻתָּר.

ב כֵּיצַד: נָדַר אוֹ נִשְׁבַּע שְׁאֵינוּ נוֹשֵׂא אִשָּׁה פְּלוֹנִית שֶׁאָבִיהָ רָע, שְׁאֵינוּ נִכְנָס לְבַיִת זֶה שֶׁכֶּלֶב רָע בְּתוֹכוֹ--מֵתוּ, אוֹ שֶׁעָשָׂה הָאָב תְּשׁוּבָה--הֲרֵי זֶה מֻתָּר: שֶׁזֶּה כְּמִי שֶׁנָּדַר אוֹ נִשְׁבַּע וְאָמַר, שֶׁלֹּא אֶשָּׂא אִשָּׁה פְּלוֹנִית וְלֹא אִכָּנֵס לְבַיִת זֶה, אֵלָא אִם כֵּן נִסְתַּלַּק הַהֶזֵּק. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

ג אֲבָל הַנּוֹדֵר אוֹ הַנִּשְׁבָּע שְׁאֵינוּ נוֹשֵׂא פְּלוֹנִית הַכְּעוּרָה, וְנִמְצֵאת נָאָה, שְׁחוֹרָה וְנִמְצֵאת לְבָנָה, קְצָרָה וְנִמְצֵאת אֲרוּכָה, שְׁאֵין אִשְׁתִּי נִהְנֵית לִי שֶׁגָּנְבָה אֶת כִּיסִי וְשֶׁהִכָּת אֶת בְּנִי וְנוֹדַע שֶׁלֹּא גָנְבָה וְלֹא הִכָּת--הֲרֵי זֶה מֻתָּר: מִפְּנֵי שְׁהוּא נֶדֶר טְעוּת, וְהוּא בִּכְלַל נִדְרֵי שְׁגָגוֹת שְׁהֶן מֻתָּרִין; וְאֵין זֶה כְּתוֹלֶה נִדְרוֹ בְּדָבָר וְלֹא נִתְקַיַּם הַדָּבָר--שֶׁהֲרֵי הַסִּבָּה שֶׁבִּגְלָלָהּ נָדַר לֹא הָיְתָה מְצוּיָה, וּטְעוּת הָיָה.

ד וְלֹא עוֹד, אֵלָא מִי שֶׁרָאָה אֲנָשִׁים מֵרָחוֹק אוֹכְלִים תְּאֵנִים שֶׁלּוֹ, אָמַר לָהֶן הֲרֵי הֶן עֲלֵיכֶם קָרְבָּן, כֵּיוָן שֶׁקָּרַב אֲלֵיהֶם וְהִבִּיט, וְהִנֵּה הֶן אָבִיו וְאֶחָיו--הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין: אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פֵרַשׁ הַסִּבָּה שֶׁהִדִּירָן בִּגְלָלָהּ, הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁפֵּרַשׁ--שֶׁהַדָּבָר מוֹכִיחַ שֶׁלֹּא אָסַר עֲלֵיהֶן, אֵלָא מִפְּנֵי שֶׁהָיָה בְּדַעְתּוֹ שְׁהֶן זָרִים. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

ה מִי שֶׁנָּדַר אוֹ נִשְׁבַּע, וְנֻלַּד לוֹ דָּבָר שֶׁלֹּא הָיָה בְּלִבּוֹ בְּשָׁעַת הַשְּׁבוּעָה אוֹ בְּשָׁעַת הַנֶּדֶר--הֲרֵי זֶה אָסוּר, עַד שֶׁיִּשָּׁאֵל לְחָכָם וְיַתִּיר אֶת נִדְרוֹ. כֵּיצַד: אָסַר עַצְמוֹ בַּהֲנָיַת פְּלוֹנִי, אוֹ שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לְמָקוֹם פְּלוֹנִי, וְנַעֲשָׂה אוֹתוֹ הָאִישׁ סוֹפֵר, וְאוֹתוֹ מָקוֹם בֵּית הַכְּנֶסֶת--אַף עַל פִּי שְׁהוּא אוֹמֵר אִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה נַעֲשֶׂה סוֹפֵר וּמָקוֹם זֶה יֵעָשֶׂה בֵּית הַכְּנֶסֶת, לֹא הָיִיתִי נוֹדֵר אוֹ נִשְׁבָּע--הֲרֵי זֶה אָסוּר לֵהָנוֹת וּלְהִכָּנֵס, עַד שֶׁיַּתִּיר נִדְרוֹ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

ו כָּל נֶדֶר שֶׁהֻתַּר מִקְצָתוֹ, הֻתָּר כֻּלּוֹ; וְהוּא הַדִּין בִּשְׁבוּעָה. כֵּיצַד: רָאָה אֲנָשִׁים מֵרָחוֹק אוֹכְלִין פֵּרוֹתָיו, וְאָמַר הֲרֵי הֶן עֲלֵיכֶם קָרְבָּן, וּכְשֶׁהִגִּיעַ אֲלֵיהֶם, וְהִנֵּה הֶם אָבִיו וַאֲנָשִׁים זָרִים--הוֹאִיל וְאָבִיו מֻתָּר, כֻּלָּן מֻתָּרִין; וְאַפִלּוּ אָמַר אִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ, הָיִיתִי אוֹמֵר פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי אֲסוּרִין וְאָבִי מֻתָּר--הֲרֵי כֻּלָּן מֻתָּרִין.

ז אֲבָל אִם אָמַר כְּשֶׁהִגִּיעַ אֲלֵיהֶם, אִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁאָבִי בֵּינֵיכֶם, הָיִיתִי אוֹמֵר כֻּלְּכֶם אֲסוּרִין חוּץ מֵאָבִי--הֲרֵי כֻּלָּן אֲסוּרִין חוּץ מֵאָבִיו: שֶׁהֲרֵי גִּלָּה דַּעְתּוֹ שֶׁלֹּא הִתִּיר מִקְצַת הַנֶּדֶר, אֵלָא כְּמוֹ שֶׁנָּדַר הָיָה נוֹדֵר וּמַתְנֶה עַל אָבִיו.

ח [ז] וְכֵן הָאוֹמֵר הַיַּיִן קָרְבָּן עָלַי, מִפְּנֵי שֶׁהַיַּיִן רָע לַמֵּעַיִם, אָמְרוּ לוֹ וַהֲרֵי הַמְּיֻשָּׁן יָפֶה לַמֵּעַיִם--אִם אָמַר אִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ, לֹא הָיִיתִי נוֹדֵר, אַפִלּוּ אָמַר אִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ, הָיִיתִי אוֹמֵר הֶחָדָשׁ אָסוּר וְהַיָּשָׁן מֻתָּר--מֻתָּר בְּיָשָׁן וּבְחָדָשׁ; אֲבָל אִם אָמַר אִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ, הָיִיתִי אוֹמֵר כָּל הַיֵּינוֹת אֲסוּרוֹת עָלַי חוּץ מִן הַמְּיֻשָּׁן--הֲרֵי זֶה מֻתָּר בַּמְּיֻשָּׁן בִּלְבָד. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

ט [ח] כָּל הַנּוֹדֵר אוֹ הַנִּשְׁבָּע, רוֹאִין דְּבָרִים שֶׁבִּגְלָלָן נִשְׁבַּע אוֹ נָדַר, וְלוֹמְדִין מֵהֶן לְאֵיזֶה דָּבָר נִתְכַּוַּן; וְהוֹלְכִין אַחַר הָעִנְיָן, לֹא אַחַר כָּל מַשְׁמָע הַדִּבּוּר. כֵּיצַד: הָיָה טָעוּן מַשָּׂא שֶׁלְּצֶמֶר אוֹ שֶׁלְּפִשְׁתִּים, וְהֵזִיעַ וְהָיָה רֵיחוֹ קָשֶׁה, וְנִשְׁבַּע אוֹ נָדַר שֶׁלֹּא יַעֲלֶה עָלָיו צֶמֶר אוֹ פִּשְׁתִּים לְעוֹלָם--הֲרֵי זֶה מֻתָּר לִלְבֹּשׁ בִּגְדֵי צֶמֶר אוֹ פִּשְׁתִּים וּלְכַסּוֹתָן, וְאֵינוּ אָסוּר אֵלָא לְהַפְשִׁילָן לַאֲחוֹרָיו. הָיָה לָבוּשׁ בֶּגֶד צֶמֶר וְנִצְטַעַר בִּלְבִישָׁתוֹ, וְנִשְׁבַּע אוֹ נָדַר שֶׁלֹּא יַעֲלֶה עָלָיו צֶמֶר לְעוֹלָם--אָסוּר לִלְבֹּשׁ, וּמֻתָּר לִטְעֹן עָלָיו; וּמֻתָּר לְהִתְכַּסּוֹת בְּגִזֵּי צֶמֶר, שֶׁלֹּא נִתְכַּוַּן זֶה אֵלָא לְבֶגֶד צֶמֶר. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

י [ט] הָיוּ מְבַקְּשִׁין מִמֶּנּוּ שֶׁיִּשָּׂא קְרוֹבָתוֹ, וְהוּא מְמָאֵן, וּפָצְרוּ בּוֹ, וְנָדַר אוֹ נִשְׁבַּע שֶׁלֹּא תֵהָנֶה בּוֹ לְעוֹלָם, וְכֵן הַמְּגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ, וְנִשְׁבַּע אוֹ נָדַר שֶׁלֹּא תֵהָנֶה בּוֹ לְעוֹלָם--הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרוֹת לֵהָנוֹת לוֹ, שְׁאֵין כַּוָּנָתוֹ אֵלָא לְשֵׁם אִישׁוּת.

יא [י] וְכֵן הַקּוֹרֶא לַחֲבֵרוֹ שֶׁיִּסְעֹד אֶצְלוֹ, וּמֵאַן, וְנִשְׁבַּע אוֹ נָדַר שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לְבֵיתוֹ, וְלֹא יִשְׁתֶּה לוֹ טִפַּת צוֹנֵן--הֲרֵי זֶה מֻתָּר לְהִכָּנֵס לְבֵיתוֹ וְלִשְׁתּוֹת לוֹ צוֹנֵן, שֶׁלֹּא נִתְכַּוַּן זֶה אֵלָא שֶׁלֹּא יֹאכַל וְיִשְׁתֶּה עִמּוֹ בִּסְעוֹדָה זוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

יב [יא] הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ לְבֵיתָךְ אֵינִי נִכְנָס, וְשָׂדָךְ אֵינִי לוֹקֵחַ, בֵּין בְּנֶדֶר בֵּין בִּשְׁבוּעָה, וּמֵת אוֹ מְכָרָן לְאַחֵר--הֲרֵי זֶה מֻתָּר לְהִכָּנֵס לַבַּיִת, וְלִקַּח הַשָּׂדֶה מִן הַיּוֹרֵשׁ אוֹ מִן הַלּוֹקֵחַ: שֶׁלֹּא נִתְכַּוַּן זֶה, אֵלָא כָּל זְמָן שְׁהֶן בִּרְשׁוּתָךְ. אֲבָל אִם אָמַר לַבַּיִת הַזֶּה אֵינִי נִכְנָס, וְשָׂדֶה זוֹ אֵינִי לוֹקֵחַ, וּמֵת אוֹ מְכָרָן לְאַחֵר--הֲרֵי זֶה אָסוּר.

יג [יב] אָמַר לַחֲבֵרוֹ הַשְׁאִילֵנִי פָּרָתָךְ, אָמַר לוֹ אֵינָהּ פְּנוּיָה, נִשְׁבַּע אוֹ נָדַר וְאָמַר, שָׂדִי אֵינִי חוֹרֵשׁ בָּהּ לְעוֹלָם--אִם הָיָה דַּרְכּוֹ לַחְרֹשׁ בְּיָדוֹ, הוּא אָסוּר וְכָל אָדָם מֻתָּרִין לַחְרֹשׁ לוֹ בָּהּ; וְאִם אֵין דַּרְכּוֹ לַחְרֹשׁ בְּיָדוֹ, הוּא וְכָל אָדָם אֲסוּרִין. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בִּדְבָרִים אֵלּוּ.

יד [יג] מִי שֶׁנִּשְׁבַּע אוֹ נָדַר שֶׁיִּשָּׂא אִשָּׁה, אוֹ שֶׁיִּקְנֶה בַּיִת, אוֹ שֶׁיֵּצֵא בִּשְׁיָרָה, אוֹ יְפָרַשׁ בַּיָּם--אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לִשָּׂא אוֹ לִקְנוֹת אוֹ לָצֵאת מִיָּד, אֵלָא עַד שֶׁיִּמְצָא דָּבָר הֶהָגוּן לוֹ. וּמַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה שֶׁנָּדְרָה שֶׁכָּל מִי שֶׁיִּתְבַּע אוֹתָהּ תִּנָּשֵׂא לוֹ, וְקָפְצוּ עָלֶיהָ בְּנֵי אָדָם שְׁאֵינָן הֲגוּנִין לָהּ; וְאָמְרוּ חֲכָמִים, לֹא נִתְכַּוְּנָה זוֹ אֵלָא לְכָל מִי שֶׁיִּתְבַּע אוֹתָהּ מִן הַהֲגוּנִין לָהּ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

טו [יד] הַמַּדִּיר אֶת חֲבֵרוֹ, אוֹ שֶׁנִּשְׁבַּע, וְאָמַר לוֹ שֶׁתָּבוֹא וְתִטֹּל לְבָנֶיךָ כּוֹר אֶחָד חִטִּים, אוֹ שְׁתֵּי חָבִיּוֹת שֶׁלְּיַיִן--הֲרֵי זֶה יָכוֹל לְהַתִּיר נִדְרוֹ בְּלֹא שְׁאֵלָה לְחָכָם וְיֹאמַר לוֹ, כְּלוּם נִתְכַּוַּנְתָּ אֵלָא לְכַבְּדֵנִי, כְּבוֹדִי שֶׁלֹּא אֶטֹּל, וּכְבָר הִגִּיעַ אֵלַי כָּבוֹד שֶׁנָּדַרְתָּ בִּשְׁבִילוֹ.

טז וְכֵן הַנּוֹדֵר אוֹ הַנִּשְׁבָּע שְׁאֵין אַתָּה נִהְנֶה לִי, אִם אֵין אַתָּה נוֹתֵן לְבָנַי כּוֹר שֶׁלְּחִטִּים וּשְׁתֵּי חָבִיּוֹת שֶׁלְּיַיִן--הֲרֵי זֶה יָכוֹל לְהַתִּיר נִדְרוֹ שֶׁלֹּא בִּשְׁאֵלַת חָכָם וְיֹאמַר, הֲרֵינִי כְּאִלּוּ נִתְקַבַּלְתִּי וְהִגִּיעוּ לְיָדִי. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

משנה תורה - ספר הפלאה - הלכות נדרים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

יש לך שאלה או הערה?