משנה תורה מנוקד - ספר הפלאה - הלכות נדרים פרק ה

משנה תורה - ספר הפלאה - הלכות נדרים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

הִלְכּוֹת נְדָרִים פֵּרֶק ה

א רְאוּבֵן שֶׁאָמַר לְשִׁמְעוֹן הֲרֵינִי עָלֶיךָ חֵרֶם, אוֹ הֲרֵי אַתְּ אָסוּר בַּהֲנָיָתִי--נֶאֱסַר עַל שִׁמְעוֹן שֶׁיֵּהָנֶה בִּרְאוּבֵן; וְאִם עָבַר וְנִהְנָה, אֵינוּ לוֹקֶה--שֶׁהֲרֵי לֹא אָמַר שִׁמְעוֹן כְּלוּם. וּמֻתָּר לִרְאוּבֵן לֵהָנוֹת בְּשִׁמְעוֹן, שֶׁהֲרֵי לֹא אָסַר עַצְמוֹ בַּהֲנָיָתוֹ.

ב אָמַר לְשִׁמְעוֹן הֲרֵי אַתְּ עָלַי חֵרֶם, אוֹ הֲרֵינִי אָסוּר בַּהֲנָיָתָךְ--הֲרֵי נֶאֱסַר רְאוּבֵן מִלֵּהָנוֹת בְּשִׁמְעוֹן; וְאִם נִהְנָה--לוֹקֶה, שֶׁהֲרֵי חִלַּל דְּבָרוֹ. וְשִׁמְעוֹן מֻתָּר בַּהֲנָיַת רְאוּבֵן. אָמַר לוֹ הֲרֵינִי עָלֶיךָ חֵרֶם וְאַתָּה עָלַי, אוֹ הֲרֵינִי אָסוּר בַּהֲנָיָתָךְ וְאַתָּה אָסוּר בַּהֲנָיָתִי--שְׁנֵיהֶם אֲסוּרִין זֶה בְּזֶה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

ג רְאוּבֵן שֶׁאָמַר לְשִׁמְעוֹן הֲרֵי פֵּרוֹת פְּלוֹנִי אֲסוּרִין עָלֶיךָ, אוֹ הֲרֵי אַתְּ אָסוּר בַּהֲנָיַת פְּלוֹנִי--אֵין זֶה כְּלוּם: שְׁאֵין אָדָם אוֹסֵר חֲבֵרוֹ בְּדָבָר שְׁאֵינוּ שֶׁלּוֹ, אֵלָא אִם כֵּן עָנָה שִׁמְעוֹן אָמֵן, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

ד הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ כִּכָּר זוֹ אֲסוּרָה עָלֶיךָ--אַף עַל פִּי שֶׁנְּתָנָהּ לוֹ בְּמַתָּנָה, הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה עָלָיו; מֵת וְנָפְלָה לוֹ בִּירֻשָּׁה, אוֹ שֶׁנְּתָנָהּ לוֹ אַחֵר בְּמַתָּנָה--הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת: שֶׁלֹּא אָמַר לוֹ אֵלָא כִּכָּרִי, וַהֲרֵי אֵינָהּ עַתָּה שֶׁלּוֹ.

ה אָמַר לוֹ פֵּרוֹת אֵלּוּ אֲסוּרִין עָלֶיךָ, וְלֹא אָמַר פֵּרוֹתַי--אַף עַל פִּי שֶׁמְּכָרָן אוֹ שֶׁמֵּת וְנָפְלוּ לְאַחֵר, הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין עָלָיו: שֶׁהָאוֹסֵר דָּבָר שְׁהוּא שֶׁלּוֹ עַל חֲבֵרוֹ--אַף עַל פִּי שֶׁיָּצָא מֵרְשׁוּתוֹ, הֲרֵי הוּא בְּאִסּוּרוֹ עוֹמֵד, אֵלָא אִם כֵּן אָמַר נְכָסַי אוֹ פֵּרוֹתַי אוֹ בֵּיתִי וְכַיּוֹצֶא בִּלְשׁוֹנוֹת אֵלּוּ, שֶׁהֲרֵי לֹא אֲסָרָן אֵלָא כָּל זְמָן שְׁהֶן בִּרְשׁוּתוֹ.

ו הָאוֹמֵר לִבְנוֹ הֲרֵי אַתְּ אָסוּר בַּהֲנָיָתִי, אוֹ שֶׁנִּשְׁבַּע שֶׁלֹּא יֵהָנֶה בּוֹ--אִם מֵת, יִירָשֶׁנּוּ: שֶׁזֶּה כְּאוֹמֵר נְכָסַי עָלֶיךָ אֲסוּרִין. אָסַר הֲנָיָתוֹ עָלָיו, וּפֵרַשׁ בֵּין בְּחַיַּי בֵּין בְּמוֹתִי--אִם מֵת, לֹא יִירָשֶׁנּוּ: שֶׁזֶּה כְּמִי שֶׁאָמַר לוֹ נְכָסִים אֵלּוּ עָלֶיךָ אֲסוּרִין.

ז אָסַר בְּנוֹ בַּהֲנָיָתוֹ, וְאָמַר וְאִם הָיָה בֶּן בְּנִי זֶה תַּלְמִיד חֲכָמִים, יִקְנֶה בְּנִי זֶה נְכָסַי, כְּדֵי לְהַקְנוֹתָן לִבְנוֹ--הֲרֵי זֶה מֻתָּר. וְיִהְיֶה הַבֵּן אָסוּר בְּנִכְסֵי הָאָב; וּבֶן הַבֵּן מֻתָּר בָּהֶן, אִם יִהְיֶה תַּלְמִיד חֲכָמִים כְּמוֹ שֶׁהִתְנָה.

ח זֶה הַבֵּן הָאָסוּר בִּירֻשַּׁת אָבִיו--אִם נָתַן יְרֻשַּׁת אָבִיו לְאָחִיו, אוֹ לְבָנָיו--הֲרֵי זֶה מֻתָּר; וְכֵן אִם פְּרָעָהּ בְּחוֹבוֹ, אוֹ בִּכְתֻבַּת אִשְׁתּוֹ--וְצָרִיךְ לְהוֹדִיעָן, שֶׁאֵלּוּ נִכְסֵי אָבִי שֶׁאֲסָרָן עָלַי: שֶׁהַנִּשְׁבָּע שֶׁלֹּא יֵהָנֶה בּוֹ חֲבֵרוֹ, מֻתָּר לוֹ לִפְרֹעַ אֶת חוֹבוֹ כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר.

ט מִי שֶׁנֶּאֱסַר עָלָיו מִין מִמִּינֵי מַאֲכָל, בֵּין בְּנֶדֶר בֵּין בִּשְׁבוּעָה, וְנִתְבַּשַּׁל עִם מִינִים אֲחֵרִים, אוֹ נִתְעָרַב עִמָּהֶן--הֲרֵי זֶה מֻתָּר בַּמִּינִים הַמֻּתָּרִין, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן טַעַם הַמִּין הָאָסוּר. וְאִם נֶאֱסַר בְּפֵרוֹת אֵלּוּ, וְנִתְעָרְבוּ בַּאֲחֵרִים--אִם יֵשׁ בָּהֶן טַעַם דָּבָר הָאָסוּר, אֲסוּרִין; וְאִם לָאו, מֻתָּרִין.

י כֵּיצַד: נֶאֱסַר בְּבָשָׂר אוֹ בְּיַיִן--הֲרֵי זֶה מֻתָּר לֶאֱכֹל מָרָק וִירָקוֹת שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ עִם הַבָּשָׂר וְעִם הַיַּיִן, וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן טַעַם הַבָּשָׂר אוֹ טַעַם הַיַּיִן, וְאֵינוּ אָסוּר אֵלָא בַּאֲכִילַת בָּשָׂר בִּפְנֵי עַצְמוֹ, אוֹ לִשְׁתּוֹת יַיִן בִּפְנֵי עַצְמוֹ.

יא נֶאֱסַר בְּבָשָׂר זֶה אוֹ בְּיַיִן זֶה, וְנִתְבַּשַּׁל עִם הַיָּרָק--אִם יֵשׁ בַּיְּרָקוֹת טַעַם הַבָּשָׂר אוֹ טַעַם הַיַּיִן, אֲסוּרִין; וְאִם לָאו, מֻתָּרִין: שֶׁזֶּה הַבָּשָׂר וְזֶה הַיַּיִן נַעֲשֶׂה כְּמוֹ בְּשַׂר נְבֵלוֹת וּשְׁקָצִים וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה. לְפִיכָּךְ הָאוֹמֵר בָּשָׂר זֶה אָסוּר עָלַי--הֲרֵי זֶה אָסוּר בּוֹ, וּבַמָּרָק שֶׁלּוֹ, וּבַתְּבָלִין שֶׁבּוֹ.

יב נִתְעָרַב יַיִן זֶה שֶׁאֲסָרוֹ עַל עַצְמוֹ בְּיַיִן אַחֵר, אַפִלּוּ טִפָּה בְּחָבִית--נֶאֱסַר הַכֹּל: מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְהִשָּׁאֵל עַל נִדְרוֹ, נַעֲשָׂה כְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין, שְׁאֵינוּ בָּטֵל בְּמִינוֹ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכּוֹת מַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת.

יג הָאוֹמֵר פֵּרוֹת הָאֵלּוּ קָרְבָּן עָלַי, אוֹ קָרְבָּן הֶן לְפִי, אוֹ קָרְבָּן הֶן עַל פִּי--הֲרֵי זֶה אָסוּר בְּחִלּוּפֵיהֶן, וּבְגִדּוּלֵיהֶן; וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר, בַּמַּשְׁקִין הַיּוֹצְאִין מֵהֶן. [יד] נָדַר אוֹ נִשְׁבַּע שְׁאֵינִי אוֹכֵל אוֹתָן, אוֹ שְׁאֵינִי טוֹעֵם אוֹתָן--אִם הָיָה דָּבָר שֶׁזַּרְעוֹ כּוֹלֶה כְּשֶׁיִּזָּרַע כְּגוֹן חִטָּה וּשְׂעוֹרָה, הֲרֵי זֶה מֻתָּר בְּחִלּוּפֵיהֶן וּבְגִדּוּלֵיהֶן; וְאִם הָיָה דָּבָר שְׁאֵין זַרְעוֹ כּוֹלֶה בָּאָרֶץ כְּשֶׁיִּזָּרַע כְּגוֹן בְּצָלִים וְשׁוּמִים, אַפִלּוּ גִּדּוּלֵי גִּדּוּלִין אֲסוּרִין. וּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, מַשְׁקִין הַיּוֹצְאִין מֵהֶן סָפֵק; לְפִיכָּךְ אִם שָׁתָה מֵהֶן, אֵינוּ לוֹקֶה.

יד [טו] וְכֵן הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ מַעֲשֵׂה יָדַיִךְ עָלַי קָרְבָּן, אוֹ קָרְבָּן הֶן לְפִי, אוֹ קָרְבָּן הֶן עַל פִּי--אָסוּר בְּחִלּוּפֵיהֶן וּבְגִדּוּלֵיהֶן. שְׁאֵינִי טוֹעֵם, שְׁאֵינִי אוֹכֵל--אִם הָיוּ פֵרוֹת מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ דָּבָר שֶׁזַּרְעוֹ כּוֹלֶה, מֻתָּר בְּחִלּוּפֵיהֶן וּבְגִדּוּלֵיהֶן; וְאִם הָיָה דָּבָר שְׁאֵין זַרְעוֹ כּוֹלֶה, אַפִלּוּ גִּדּוּלֵי גִּדּוּלִין אֲסוּרִין. וְלָמָּה לֹא יִבָּטֵל הָעִיקָר הָאָסוּר בַּגִּדּוּלִין שֶׁרַבּוּ עָלָיו--שֶׁהֲרֵי הֶן דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין, שְׁאֵינוּ בָּטֵל בָּרֹב כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

טו [טז] הָאוֹסֵר פֵּרוֹתָיו עַל חֲבֵרוֹ, בֵּין בְּנֶדֶר בֵּין בִּשְׁבוּעָה--הֲרֵי גִּדּוּלֵיהֶן וְחִלּוּפֵיהֶן סָפֵק. לְפִיכָּךְ חֲבֵרוֹ אָסוּר בְּגִדּוּלֵי פֵּרוֹת אֵלּוּ, וּבְחִלּוּפֵיהֶן; וְאִם עָבַר וְנִהְנָה, נִהְנָה.

משנה תורה - ספר הפלאה - הלכות נדרים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

יש לך שאלה או הערה?