משנה תורה מנוקד - ספר הפלאה - הלכות נדרים פרק ג

משנה תורה - ספר הפלאה - הלכות נדרים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

הִלְכּוֹת נְדָרִים פֵּרֶק ג

א אַרְבָּעָה דְּבָרִים, יֵשׁ בֵּין נְדָרִים לִשְׁבוּעַת בִּטּוּי: שֶׁשְּׁבוּעַת בִּטּוּי, אֵין שְׁבוּעָה חָלָה עַל שְׁבוּעָה; וּבִנְדָרִים, יָחוּל נֶדֶר עַל נֶדֶר. הַמַּתְפִּיס בִּשְׁבוּעָה, פָּטוּר; וּבִנְדָרִים, חַיָּב. אֵין שְׁבוּעַת בִּטּוּי חָלָה, אֵלָא עַל דִּבְרֵי הָרְשׁוּת; וּנְדָרִים חַלּוֹת עַל דִּבְרֵי מִצְוָה, כְּדִבְרֵי הָרְשׁוּת. שְׁבוּעַת בִּטּוּי חָלָה עַל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַמָּשׁ, וְעַל דָּבָר שְׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ; וּנְדָרִים אֵינָן חַלּוֹת, אֵלָא עַל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַמָּשׁ.

ב כֵּיצַד יָחוּל נֶדֶר עַל נֶדֶר: הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי קָרְבָּן אִם אָכַלְתִּי כִּכָּר זוֹ, הֲרֵי עָלַי קָרְבָּן אִם אֹכְלֶנָּה, וַאֲכָלָהּ--חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

ג כֵּיצַד הַמַּתְפִּיס בִּנְדָרִים חַיָּב: שָׁמַע חֲבֵרוֹ שֶׁנָּדַר, וְאָמַר וַאֲנִי כָּמוֹךָ, בְּתוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר--הֲרֵי זֶה אָסוּר בְּמַה שֶׁנֶּאֱסַר בּוֹ חֲבֵרוֹ; שָׁמַע הַשְּׁלִישִׁי זֶה שֶׁאָמַר וַאֲנִי, וְאָמַר וַאֲנִי--אַפִלּוּ הָיוּ מֵאָה וְכָל אֶחָד מֵהֶן אוֹמֵר וַאֲנִי, בְּתוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּרוֹ שֶׁלַּחֲבֵרוֹ--הֲרֵי כֻּלָּן אֲסוּרִין.

ד וְכֵן הָאוֹמֵר הַבָּשָׂר הַזֶּה עָלַי אָסוּר, וְחָזַר וְאָמַר אַפִלּוּ אַחַר כַּמָּה יָמִים, וְהַפַּת הַזֹּאת כַּבָּשָׂר הַזֶּה--הֲרֵי הַפַּת נִתְפְּסָה וְנֶאְסְרָה; חָזַר וְאָמַר וּדְבַשׁ זֶה כַּפַּת הַזֹּאת, וְיַיִן זֶה כִּדְבַשׁ זֶה--אַפִלּוּ הֶן מֵאָה, כֻּלָּן אֲסוּרִין.

ה הֲרֵי שֶׁמֵּת אָבִיו אוֹ רִבּוֹ הַיּוֹם, וְנָדַר שֶׁיָּצוּם אוֹתוֹ הַיּוֹם, וְצָם, וּלְאַחַר שָׁנִים אָמַר, הֲרֵי יוֹם זֶה עָלָיו כַּיּוֹם שֶׁמֵּת בּוֹ אָבִיו אוֹ רִבּוֹ--הֲרֵי זֶה אָסוּר לֶאֱכֹל בּוֹ כְּלוּם: שֶׁהֲרֵי הִתְפִּיס יוֹם זֶה, וַאֲסָרוֹ כַּיּוֹם הָאָסוּר לוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּאֵלּוּ.

ו כֵּיצַד חַלּוֹת הַנְּדָרִים עַל דִּבְרֵי מִצְוָה כְּדִבְרֵי הָרְשׁוּת: הָאוֹמֵר הֲרֵי הַמַּצָּה בְּלֵילֵי הַפֶּסַח אֲסוּרָה עָלָיו, הֲרֵי יְשִׁיבַת הַסֻּכָּה בֶּחָג אֲסוּרָה עָלָיו, וַהֲרֵי הַתְּפִלִּין אֲסוּרוֹת בִּנְטִילָה עָלָיו--הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין עָלָיו; וְאִם אָכַל אוֹ יָשַׁב אוֹ נָטַל, לוֹקֶה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּמִי שֶׁאָמַר הֲרֵי עָלַי קָרְבָּן אִם אֹכַל מַצָּה בְּלֵילֵי הַפֶּסַח, שְׁהוּא חַיָּב בְּקָרְבָּן. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

ז וּמִפְּנֵי מַה נְדָרִים חַלּוֹת עַל דִּבְרֵי מִצְוָה, וְהַשְּׁבוּעוֹת אֵינָן חַלּוֹת עַל דִּבְרֵי מִצְוָה--שֶׁהַנִּשְׁבָּע אוֹסֵר עַצְמוֹ עַל דָּבָר שֶׁנִּשְׁבַּע עָלָיו, וְהַנּוֹדֵר אוֹסֵר הַדָּבָר הַנָּדוּר עַל עַצְמוֹ: נִמְצָא הַנִּשְׁבָּע לְבַטַּל מִצְוָה, אוֹסֵר עַצְמוֹ, וּכְבָר עַצְמוֹ מֻשְׁבָּע מֵהַר סִינַי, וְאֵין שְׁבוּעָה חָלָה עַל שְׁבוּעָה; וְהָאוֹסֵר דָּבָר זֶה בְּנֶדֶר, זֶה הַדָּבָר הוּא שֶׁנֶּאֱסָר, וְאוֹתוֹ הַדָּבָר, אֵינוּ מֻשְׁבָּע מֵהַר סִינַי.

ח כְּשֶׁאַתָּה מִתְבּוֹנֵן בַּכָּתוּב, תִּמְצָא שֶׁהַדְּבָרִים מַרְאִין כֵּן כְּמוֹ שֶׁקִּבְּלוּ חֲכָמִים מִפִּי הַשְּׁמוּעָה: שֶׁהֲרֵי הוּא אוֹמֵר בִּשְׁבוּעַת בִּטּוּי "לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב" (ויקרא ה,ד), דִּבְרֵי הָרְשׁוּת כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, שֶׁיֹּאכַל וְיִשְׁתֶּה הַיּוֹם אוֹ שֶׁיָּצוּם, וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן; וּבַנְּדָרִים הוּא אוֹמֵר "כְּכָל-הַיֹּצֵא מִפִּיו, יַעֲשֶׂה" (במדבר ל,ג), וְלֹא חָלַק בֵּין דִּבְרֵי מִצְוָה לְדִבְרֵי הָרְשׁוּת.

ט הַנּוֹדֵר שֶׁיָּצוּם בַּשַּׁבָּת, אוֹ בְּיוֹם טוֹב--חַיָּב לָצוּם, שֶׁהַנְּדָרִים חַלּוֹת עַל דִּבְרֵי מִצְוָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְכֵן הַנּוֹדֵר שֶׁיָּצוּם יוֹם רִאשׁוֹן אוֹ יוֹם שְׁלִישִׁי כָּל יָמָיו, וּפָגַע בּוֹ יוֹם זֶה, וַהֲרֵי הוּא יוֹם טוֹב אוֹ עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים--הֲרֵי זֶה חַיָּב לָצוּם; וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר רֹאשׁ חֹדֶשׁ. פָּגַע בּוֹ חֲנֻכָּה וּפוּרִים, יִדָּחֶה נִדְרוֹ מִפְּנֵי הַיָּמִים הָאֵלּוּ--הוֹאִיל וְאִסּוּר הַצּוֹם בָּהֶן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, הֲרֵי הֶן צְרִיכִין חִזּוּק; וְיִדָּחֶה נִדְרוֹ, מִפְּנֵי גְּזֵרַת חֲכָמִים.

י כֵּיצַד אֵין הַנְּדָרִים חַלּוֹת אֵלָא עַל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַמָּשׁ: הָאוֹמֵר דִּבּוּרִי עָלֶיךָ קָרְבָּן--אֵינוּ אָסוּר מִלְּדַבַּר עִמּוֹ, שֶׁהַדִּבּוּר אֵין בּוֹ מַמָּשׁ; וְכֵן אִם אָמַר לוֹ דִּבּוּרִי אָסוּר עָלֶיךָ--וְאֵין זֶה כְּאוֹמֵר פֵּרוֹתַי אֲסוּרִין עָלֶיךָ, אוֹ פֵּרוֹתַי קָרְבָּן עָלֶיךָ, שְׁהֶן אֲסוּרִין עָלָיו.

יא לְפִיכָּךְ הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ קָרְבָּן שְׁאֵינִי מְדַבֵּר עִמָּךְ, אוֹ שְׁאֵינִי עוֹשֶׂה עִמָּךְ, אוֹ שְׁאֵינִי מְהַלֵּךְ עִמָּךְ, אוֹ שֶׁאָמַר קָרְבָּן שְׁאֵינִי יָשֵׁן, שְׁאֵינִי מְדַבֵּר, שְׁאֵינִי מְהַלֵּךְ, אוֹ שֶׁאָמַר לָאִשָּׁה קָרְבָּן שְׁאֵינִי מְשַׁמְּשֵׁךְ--אֵין הַנֶּדֶר חָל בְּכָל אֵלּוּ; וַהֲרֵי זֶה כְּאוֹמֵר דִּבּוּרִי וְהִלּוֹכִי וַעֲשִׂיָּתִי וְשִׁמּוּשִׁי קָרְבָּן, שְׁהֶן דְּבָרִים שְׁאֵין בָּהֶן מַמָּשׁ.

יב [יא] אֲבָל הָאוֹמֵר יֵאָסֵר פִּי לְדִבּוּרוֹ, וְיָדַי לְמַעֲשֵׂיהֶן, וְרַגְלַי לְהִלּוּכָן, וְעֵינַי לְשִׁינָתָן--הֲרֵי הַנֶּדֶר חָל עֲלֵיהֶן; לְפִיכָּךְ הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ, קָרְבָּן פִּי מִלְּדַבַּר עִמָּךְ, וְיָדַי מִלַּעֲשׂוֹת עִמָּךְ, וְרַגְלַי מִלְּהַלַּךְ עִמָּךְ--הֲרֵי זֶה אָסוּר.

יג וְכֵן הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי קָרְבָּן, אִם אֲדַבַּר עִם פְּלוֹנִי, אוֹ אִם לֹא אֲדַבַּר עִמּוֹ, וְעָבַר עַל דְּבָרָיו--חַיָּב בְּקָרְבָּן; וְכֵן אִם נָדַר דִּבַּרְתִּי וְלֹא דִבַּרְתִּי וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן--שְׁאֵין אֵלּוּ נִדְרֵי אִסָּר שֶׁאָנוּ מְבָאֲרִין מִשְׁפְּטֵיהֶן, אֵלָא נִדְרֵי הֶקְדֵּשׁ.

יד [יב] הַנּוֹדֵר בִּדְבָרִים שְׁאֵין בָּהֶן מַמָּשׁ, וַאֲסָרָן--אַף עַל פִּי שְׁאֵין הַנֶּדֶר חָל עֲלֵיהֶן--אֵין מוֹרִין לוֹ שֶׁיִּנְהֹג בָּהֶן הֶתֵּר, הוֹאִיל וְאָסַר עַצְמוֹ בָּהֶן וּבְדַעְתּוֹ שֶׁהַנֶּדֶר חָל עֲלֵיהֶן; אֵלָא פּוֹתְחִין לוֹ פֶּתַח מִמָּקוֹם אַחֵר, וּמַתִּירִין לוֹ נִדְרוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נֶאֱסַר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִנְהֲגוּ קַלּוּת רֹאשׁ בִּנְדָרִים.

משנה תורה - ספר הפלאה - הלכות נדרים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

יש לך שאלה או הערה?