משנה תורה מנוקד - ספר הפלאה - הלכות נדרים פרק ב

משנה תורה - ספר הפלאה - הלכות נדרים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

הִלְכּוֹת נְדָרִים פֵּרֶק ב

א אֶחָד הַנּוֹדֵר מִפִּי עַצְמוֹ, אוֹ שֶׁהִדִּירוֹ חֲבֵרוֹ וְאָמַר אָמֵן, אוֹ דָּבָר שֶׁעִנְיָנוֹ כְּעִנְיַן אָמֵן, שְׁהוּא קַבָּלַת דְּבָרִים. [ב] אֵין הַנּוֹדֵר נֶאֱסָר בַּדָּבָר שֶׁאָסַר עַל עַצְמוֹ, עַד שֶׁיּוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו וְיִהְיֶה פִּיו וְלִבּוֹ שׁוֹוִין, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בִּשְׁבוּעוֹת.

ב אֲבָל הַמִּתְכַּוֵּן לִנְדֹּר בְּנָזִיר וְנָדַר בְּקָרְבָּן, בְּקָרְבָּן וְנָדַר בְּנָזִיר, בִּשְׁבוּעָה וְנָדַר, אוֹ שֶׁנִּתְכַּוַּן לִנְדֹּר וְנִשְׁבַּע, אוֹ שֶׁנִּתְכַּוַּן לוֹמַר תְּאֵנִים וְאָמַר עֲנָבִים--הֲרֵי זֶה מֻתָּר בִּשְׁנֵיהֶם, וְאֵין כָּאן נֶדֶר.

ג הַנּוֹדֵר עַל דַּעַת אֲחֵרִים, הֲרֵי זֶה כְּנִשְׁבָּע עַל דַּעַת אֲחֵרִים; וְכֵן הַנּוֹדֵר וְחָזַר בּוֹ בְּתוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר, אוֹ שֶׁמִּחוּ בּוֹ בְּתוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר וְקִבַּל--הֲרֵי זֶה מֻתָּר. וְדִין כָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים בִּנְדָרִים, כְּדִינָן בִּשְׁבוּעוֹת.

ד מִי שֶׁהִתְנָה קֹדֶם שֶׁיִּדֹּר וְאָמַר, כָּל נֶדֶר שֶׁאֶדֹּר מִכָּאן וְעַד עֶשֶׂר שָׁנִים, הֲרֵינִי חוֹזֵר בָּהֶן, אוֹ הֲרֵי הֶן בְּטֵלִין, וְכַיּוֹצֶא בִּדְבָרִים אֵלּוּ, וְאַחַר כָּךְ נָדַר--אִם הָיָה זוֹכֵר הַתְּנָאי בְּשָׁעָה שֶׁנָּדַר--הֲרֵי נִדְרוֹ קַיָּם, שֶׁהֲרֵי בִּטַּל הַתְּנָאי בְּנֶדֶר זֶה. וְאִם לֹא זָכַר הַתְּנָאי אֵלָא אַחַר שֶׁנָּדַר--אַף עַל פִּי שֶׁקִּבַּל הַתְּנָאי בְּלִבּוֹ וְקִיַּם הַתְּנָאי, הֲרֵי הַנֶּדֶר בָּטֵל, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הוֹצִיא עַתָּה הַחֲזָרָה בְּפִיו, כְּבָר הִקְדִּים הַחֲזָרָה לַנֶּדֶר וְהוֹצִיאָהּ בְּפִיו מִקֹּדֶם. וְיֵשׁ שֶׁמּוֹרֶה לְהַחְמִיר וְאוֹמֵר, וְהוּא שֶׁיִּזְכֹּר הַתְּנָאי אַחַר שֶׁנָּדַר, בְּתוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר.

ה מִי שֶׁהִקְדִּים אֶת הַתְּנָאי לְשָׁנָה אוֹ לְעֶשֶׂר, וְאַחַר כָּךְ נָדַר, וְנִזְכַּר בְּשָׁעָה שֶׁנָּדַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ תְּנָאי, וְשָׁכַח עַל אֵיזֶה דָּבָר הִתְנָה וְכֵיצַד הָיָה הַתְּנָאי--אִם אָמַר עַל דַּעַת רִאשׁוֹנָה אֲנִי עוֹשֶׂה--אֵין נִדְרוֹ נֶדֶר, שֶׁהֲרֵי בִּטְּלוֹ. וְאִם לֹא אָמַר עַל דַּעַת רִאשׁוֹנָה אֲנִי עוֹשֶׂה--כְּבָר בִּטַּל הַתְּנָאי, וְקִיַּם הַנֶּדֶר: שֶׁהֲרֵי זָכַר בְּשָׁעַת הַנֶּדֶר שֶׁיֵּשׁ שָׁם תְּנָאי, וְאַף עַל פִּי כֵן נָדַר.

ו יֵשׁ מִן הַגְּאוֹנִים שֶׁאָמַר אֵין כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ נוֹהֲגִין אֵלָא בִּנְדָרִים בִּלְבָד, לֹא בִּשְׁבוּעוֹת; וְיֵשׁ מִי שֶׁמּוֹרֶה שֶׁדִּין הַנְּדָרִים וְהַשְּׁבוּעוֹת בְּעִנְיָנוֹת אֵלּוּ אֶחָד הֶם, וְכִי יֵשׁ לוֹ לְהַקְדִּים תְּנָאי לִשְׁבוּעָתוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ בַּנְּדָרִים.

ז סְתָם נְדָרִים לְהַחְמִיר, וּפֵרוּשָׁן יֵשׁ בּוֹ לְהָקֶל וּלְהַחְמִיר. כֵּיצַד: הָאוֹמֵר הֲרֵי הַפֵּרוֹת הָאֵלּוּ עָלַי כִּבְשַׂר מָלִיחַ וּכְיֵין נֶסֶךְ--אוֹמְרִין לוֹ, מַה הָיָה בְּלִבָּךְ: אִם פֵּרַשׁ וְאָמַר כִּבְשַׂר מָלִיחַ שֶׁלְּקָרְבָּן, וּכְיַיִן שֶׁנִּתְנַסַּךְ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ הָיָה בְּלִבִּי--הֲרֵי זֶה אָסוּר; וְאִם אָמַר לֹא הָיָה בְּלִבִּי אֵלָא תִּקְרֹבֶת עֲבוֹדָה זָרָה, וְיַיִן שֶׁנִּתְנַסַּךְ לָהּ--הֲרֵי זֶה מֻתָּר; וְאִם נָדַר סְתָם, הֲרֵי זֶה אָסוּר.

ח וְכֵן הָאוֹמֵר הֲרֵי הַפֵּרוֹת הָאֵלּוּ עָלַי חֵרֶם--אִם כְּחֵרֶם שֶׁלְּבֶדֶק הַבַּיִת, אָסוּר; וְאִם כְּחֶרְמֵי כּוֹהֲנִים, מֻתָּר, מִפְּנֵי שְׁהֶן מָמוֹן שֶׁלָּהֶם, וְאֵין בָּהּ אִסּוּר; וְאִם סְתָם, אָסוּר.

ט הֲרֵי הֶן עָלַי כְּמַעֲשֵׂר--אִם כְּמַעְשַׂר בְּהֵמָה--אָסוּר, מִפְּנֵי שְׁהוּא קָרְבָּן שֶׁהִקְדִּישׁוֹ בְּיָדוֹ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ; וְאִם כְּמַעְשַׂר דָּגָן, מֻתָּר; וְאִם סְתָם, אָסוּר.

י הֲרֵי הֶן עָלַי כִּתְרוּמָה--אִם לִתְרוּמַת הַלִּשְׁכָּה נִתְכַּוַּן, הֲרֵי זֶה אָסוּר; וְאִם לִתְרוּמַת הַגֹּרֶן נִתְכַּוַּן, מֻתָּר; וְאִם סְתָם, אָסוּר. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

יא בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בִּמְקוֹם שֶׁמַּשְׁמַע כָּל אֶחָד מֵאֵלּוּ שָׁם שְׁנֵי עִנְיָנוֹת. אֲבָל בִּמְקוֹם שֶׁדַּרְכָּן שְׁאֵין קוֹרְאִין חֵרֶם סְתָם אֵלָא לְחֶרְמֵי בֶּדֶק הַבַּיִת בִּלְבָד, וְאָמַר שָׁם הֲרֵי הֶן עָלַי חֵרֶם--הֲרֵי זֶה אָסוּר; וְכֵן אִם הָיָה דַּרְכָּן שְׁאֵין קוֹרְאִין חֵרֶם סְתָם אֵלָא לְחֶרְמֵי כּוֹהֲנִים, הֲרֵי זֶה מֻתָּר. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה, שְׁאֵין הוֹלְכִין בַּנְּדָרִים אֵלָא אַחַר לְשׁוֹן אַנְשֵׁי אוֹתוֹ מָקוֹם בְּאוֹתוֹ זְמָן.

יב הַנּוֹדֵר בְּחֵרֶם וְאָמַר, לֹא הָיָה בְּלִבִּי אֵלָא חֶרְמוֹ שֶׁלְּיָם שְׁהִיא הַמִּכְמֹרֶת, נָדַר בְּקָרְבָּן וְאָמַר, לֹא הָיָה בְּלִבִּי אֵלָא בְּקָרְבָּנוֹת הַמְּלָכִים, אָמַר לַחֲבֵרוֹ הֲרֵי עַצְמִי עָלֶיךָ קָרְבָּן וְאָמַר, לֹא הָיָה בְּלִבִּי אֵלָא לְאָסְרוֹ בְּעֶצֶם שֶׁהִנַּחְתִּי לִי לִהְיוֹת נוֹדֵר בּוֹ דֶּרֶךְ שְׂחוֹק, נָדַר שֶׁלֹּא תֵהָנֶה לוֹ אִשְׁתּוֹ וְאָמַר, לֹא הָיָה בְּלִבִּי אֵלָא אִשְׁתִּי רִאשׁוֹנָה שֶׁגֵּרַשְׁתִּיהָ--וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּאֵלּוּ מִדְּבָרִים שֶׁמַּשְׁמָעָן לְכָל הָעָם אִסּוּר, וְהוּא אוֹמֵר לֹא נִתְכַּוַּנְתִּי אֵלָא לְכָּךְ וּלְכָּךְ--אִם הָיָה הַנּוֹדֵר תַּלְמִיד חֲכָמִים, הֲרֵי זֶה מֻתָּר וְאֵין צָרִיךְ שְׁאֵלָה לְחָכָם; וְאִם הָיָה עַם הָאָרֶץ, מַרְאִין בְּעֵינָיו שֶׁזֶּה נֶדֶר וּשְׁהוּא אָסוּר, וּפוֹתְחִין לוֹ פֶּתַח מִמָּקוֹם אַחֵר, וּמַתִּירִין לוֹ. וּבֵין שֶׁהָיָה תַּלְמִיד חֲכָמִים אוֹ עַם הָאָרֶץ--גּוֹעֲרִין בָּהֶן, וּמְלַמְּדִין אוֹתָן שֶׁלֹּא יִנְהֲגוּ מִנְהָג זֶה בִּנְדָרִים, וְלֹא יִהְיוּ נוֹדְרִין דֶּרֶךְ שְׂחוֹק וְהֶתֶל.

יג וְכֵן הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ הֲרֵי אַתְּ עָלַי כְּאִמִּי, אוֹ פֵּרוֹת אֵלּוּ עָלַי כִּבְשַׂר חֲזִיר, שְׁאֵין כָּאן נֶדֶר, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ--אִם הָיָה הַנּוֹדֵר תַּלְמִיד חֲכָמִים, אֵינוּ צָרִיךְ שְׁאֵלָה לְחָכָם; וְאִם הָיָה עַם הָאָרֶץ, צָרִיךְ שְׁאֵלָה לְחָכָם, וּמַרְאִין בְּעֵינָיו שֶׁאִשְׁתּוֹ אֲסוּרָה וְשֶׁאוֹתָן הַפֵּרוֹת אֲסוּרִין, וּפוֹתְחִין לוֹ פֶּתַח מִמָּקוֹם אַחֵר וּמַתִּירִין לוֹ נִדְרוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִנְהֲגוּ קַלּוּת רֹאשׁ בִּנְדָרִים.

יד הַהֶפְקֵר--אַף עַל פִּי שְׁאֵינוּ נֶדֶר--הֲרֵי הוּא כְּמוֹ נֶדֶר, שֶׁאָסוּר לוֹ לַחְזֹר בּוֹ. וּמַה הוּא הַהֶפְקֵר--הוּא שֶׁיֹּאמַר אָדָם נְכָסִים אֵלּוּ הֶפְקֵר לַכֹּל, בֵּין בְּמִטַּלְטְלִין בֵּין בְּקַרְקָעוֹת. וְכֵיצַד דִּין הַהֶפְקֵר: כָּל הַקּוֹדֵם וְזָכָה בּוֹ--קָנָהוּ לְעַצְמוֹ, וְנַעֲשָׂה שֶׁלּוֹ; וְאַפִלּוּ זֶה שֶׁהִפְקִיר, דִּינוֹ בּוֹ כְּדִין כָּל אָדָם--אִם קָדַם וְזָכָה בּוֹ, קָנָהוּ.

טו הַמַּפְקִיר לַעֲנִיִּים אֲבָל לֹא לַעֲשִׁירִים, אֵינוּ הֶפְקֵר--עַד שֶׁיַּפְקִיר לַכֹּל, כַּשְּׁמִטָּה. וְהַמַּפְקִיר עֲבָדָיו הַגְּדוֹלִים, קָנוּ עַצְמָן; וְהַקְּטַנִּים--כָּל הַקּוֹדֵם בָּהֶן זָכָה, כִּשְׁאָר כָּל הַמִּטַּלְטְלִין. [טז] הַמַּפְקִיר אֶת הַקַּרְקָע--כָּל שֶׁקָּדַם וְהִחְזִיק בָּהּ, זָכָה.

טז דִּין תּוֹרָה--אַפִלּוּ הִפְקִיר בִּפְנֵי אֶחָד, הֲרֵי זֶה הֶפְקֵר, וְנִפְטַר מִן הַמַּעַשְׂרוֹת, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר בִּמְקוֹמוֹ; אֲבָל מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים--אֵינוּ הֶפְקֵר, עַד שֶׁיַּפְקִיר בִּפְנֵי שְׁלוֹשָׁה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה אֶחָד זוֹכֶה אִם רָצָה, וְהַשְּׁנַיִם מְעִידִים.

יז הָאוֹמֵר הֲרֵי זֶה הֶפְקֵר, וְזֶה--הֲרֵי הַשֵּׁנִי סְפֵק הֶפְקֵר; וְאִם אָמַר וְזֶה כְּמוֹ זֶה, אוֹ שֶׁאָמַר וְגַם זֶה--הֲרֵי הִתְפִּיס הַשֵּׁנִי, וְיִהְיֶה הֶפְקֵר וַדַּאי.

יח [יז] הַמַּפְקִיר אֶת שָׂדֵהוּ, וְלֹא זָכָה בָּהּ אָדָם--כָּל שְׁלוֹשָׁה יָמִים, יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ; אַחַר שְׁלוֹשָׁה יָמִים, אֵינוּ חוֹזֵר, אֵלָא אִם קָדַם וְזָכָה בָּהּ, הֲרֵי הוּא כְּזוֹכֶה מִן הַהֶפְקֵר בֵּין הוּא בֵּין אַחֵר.

יט [יח] הָאוֹמֵר שָׂדֶה זוֹ מֻפְקֶרֶת לְיוֹם אֶחָד, לְשַׁבָּת אַחַת, לְחֹדֶשׁ אֶחָד, לְשָׁנָה אַחַת, לְשָׁבוּעַ אַחֶד--עַד שֶׁלֹּא זָכָה בָּהּ הוּא אוֹ אַחֵר, יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ; וּמִשֶּׁזָּכָה בָּהּ בֵּין הוּא בֵּין אַחֵר, אֵינוּ יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ. וּמִפְּנֵי מַה יֵשׁ לוֹ לַחְזֹר כָּאן עַד שֶׁיִּזְכּוּ בָּהּ--מִפְּנֵי שֶׁזֶּה דָּבָר שְׁאֵינוּ מָצוּי הוּא, שְׁאֵין אָדָם מַפְקִיר לִזְמָן קָצוּב.

כ [יט] דָּבָר הַמֻּפְקָר שֶׁבָּא אַחֵר וּשְׁמָרוֹ, וְהָיָה מַבִּיט בּוֹ שֶׁלֹּא יִטְּלֶנּוּ אָדָם--לֹא קָנָהוּ בַּהַבָּטָה: אֵלָא עַד שֶׁיַּגְבִּיהוֹ אִם הָיָה מִטַּלְטְלִין, אוֹ יַחְזִיק בַּקַּרְקָע, כְּדֶרֶךְ שֶׁקּוֹנִין הַלָּקוֹחוֹת.

משנה תורה - ספר הפלאה - הלכות נדרים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

יש לך שאלה או הערה?