משנה תורה מנוקד - ספר הפלאה - הלכות נדרים פרק א

משנה תורה - ספר הפלאה - הלכות נדרים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

הִלְכּוֹת נְדָרִים פֵּרֶק א

א הַנֶּדֶר נֶחְלָק לִשְׁתֵּי מַחְלְקוֹת. הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן--הוּא שֶׁיֶּאֱסֹר אָדָם עַל עַצְמוֹ דְּבָרִים הַמֻּתָּרִים לוֹ, כְּגוֹן שֶׁיֹּאמַר פֵּרוֹת מְדִינָה פְּלוֹנִית אֲסוּרִין עָלַי שְׁלוֹשִׁים יוֹם, אוֹ לְעוֹלָם, אוֹ מִין פְּלוֹנִי מִפֵּרוֹת הָעוֹלָם, אוֹ פֵּרוֹת אֵלּוּ אֲסוּרִין עָלַי: בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁיֶּאֱסֹר, הֲרֵי זֶה נֶאֱסָר בָּהֶן, וְאַף עַל פִּי שְׁאֵין שָׁם שְׁבוּעָה כְּלָל, וְלֹא הַזְכָּרַת שֵׁם וְלֹא כִּנּוּי. וְעַל זֶה נֶאֱמָר בַּתּוֹרָה "לֶאְסֹר אִסָּר עַל-נַפְשׁוֹ" (במדבר ל,ג), שֶׁיֶּאֱסֹר עַל עַצְמוֹ דְּבָרִים הַמֻּתָּרִים. וְכֵן אִם אָמַר הֲרֵי הֶן עָלַי אִסָּר, הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין. וְחֵלֶק זֶה, הוּא שֶׁאֲנִי קוֹרֶא אוֹתוֹ נִדְרֵי אִסָּר.

ב וְהַחֵלֶק הַשֵּׁנִי--הוּא שֶׁיְּחַיַּב עַצְמוֹ בְּקָרְבָּן שְׁאֵינוּ חַיָּב בּוֹ, כְּגוֹן שֶׁיֹּאמַר הֲרֵי עָלַי לְהָבִיא עוֹלָה, אוֹ הֲרֵי עָלַי לְהָבִיא שְׁלָמִים, אוֹ מִנְחָה; אוֹ הֲרֵי בְּהֵמָה זוֹ עוֹלָה, אוֹ שְׁלָמִים. וְהָאוֹמֵר עָלַי, הוּא הַנִּקְרָא נֶדֶר; וְהָאוֹמֵר הֲרֵי זוֹ, הוּא הַנִּקְרָא נְדָבָה. וְהַנְּדָבָה וְהַנֶּדֶר מִמִּין אֶחָד הֶן; אֵלָא שֶׁהַנְּדָרִים, חַיָּב בְּאַחְרָיוּתָן, וּנְדָבוֹת, אֵינוּ חַיָּב בְּאַחְרָיוּתָן. וְעַל זֶה נֶאֱמָר בַּתּוֹרָה "וּנְדָרֶיךָ אֲשֶׁר תִּדֹּר, וְנִדְבֹתֶיךָ . . ." (ראה דברים יב,יז). וְחֵלֶק זֶה, הוּא שֶׁאֲנִי קוֹרֶא אוֹתוֹ נִדְרֵי הֶקְדֵּשׁ.

ג וְדִינֵי הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן, וְעִנְיָנוֹ--הֶם שֶׁאָנוּ מְבָאֲרִים בַּהֲלָכוֹת אֵלּוּ; אֲבָל דִּינֵי נִדְרֵי הֶקְדֵּשׁ וּמִשְׁפְּטֵיהֶם--כֻּלָּם יִתְבָּאֲרוּ בִּמְקוֹמָם, בְּהִלְכּוֹת מַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּנוֹת.

ד מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁלַּתּוֹרָה שֶׁיְּקַיַּם אָדָם שְׁבוּעָתוֹ אוֹ נִדְרוֹ--בֵּין שֶׁהָיָה מִנִּדְרֵי אִסָּר, בֵּין שֶׁהָיָה מִנִּדְרֵי הֶקְדֵּשׁ: שֶׁנֶּאֱמָר "מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ, תִּשְׁמֹר וְעָשִׂיתָ . . ." (דברים כג,כד), וְנֶאֱמָר "כְּכָל-הַיֹּצֵא מִפִּיו, יַעֲשֶׂה" (במדבר ל,ג).

ה הָאוֹסֵר עַל עַצְמוֹ מִין מִמִּינֵי מַאֲכָל, כְּגוֹן שֶׁאָמַר תְּאֵנִים אֲסוּרִין עָלָיו, אוֹ תְּאֵנִים שֶׁלִּמְדִינָה פְּלוֹנִית אֲסוּרִין עָלָיו, אוֹ תְּאֵנִים אֵלּוּ אֲסוּרִין עָלָיו, וְכַיּוֹצֶא בְּאֵלּוּ, וְאָכַל מֵהֶן כָּל שְׁהוּא--לוֹקֶה מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא יַחֵל, דְּבָרוֹ" (במדבר ל,ג): שְׁאֵין לִנְדָרִים שֵׁעוּר--שֶׁכָּל הַנּוֹדֵר מִדָּבָר, הֲרֵי זֶה כִּמְפָרֵשׁ כָּל שְׁהוּא.

ו אָמַר אֲכִילָה מִפֵּרוֹת מְדִינָה פְּלוֹנִית אֲסוּרִין עָלַי, אוֹ אֲכִילָה מִפֵּרוֹת אֵלּוּ--אֵינוּ לוֹקֶה עַד שֶׁיֹּאכַל כַּזַּיִת. [ו] אָסַר עַל עַצְמוֹ אֲכִילָה מִן הַתְּאֵנִים, וַאֲכִילָה מִן הָעֲנָבִים--בֵּין בְּנֶדֶר אֶחָד, בֵּין בִּשְׁנֵי נְדָרִים--הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפִין לְכַזַּיִת. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

ז הָאוֹמֵר פֵּרוֹת אֵלּוּ עָלַי קָרְבָּן, אוֹ שֶׁאָמַר הֲרֵי הֶן כְּקָרְבָּן, אוֹ שֶׁאָמַר לַחֲבֵרוֹ כָּל מַה שֶׁאֹכַל עִמָּךְ עָלַי קָרְבָּן, אוֹ כְּקָרְבָּן, אוֹ הֲרֵי הֶן עָלַי קָרְבָּן--הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין עָלָיו: מִפְּנֵי שֶׁאִפְשָׁר שֶׁיִּדֹּר אָדָם קָרְבָּן; וְיַעֲשֶׂה בְּהֵמָה שֶׁהָיְתָה חֹל קָרְבָּן, וְתֵאָסֵר.

ח אֲבָל הָאוֹמֵר פֵּרוֹת אֵלּוּ עָלַי, אוֹ מִין פְּלוֹנִי עָלַי, אוֹ מַה שֶׁאֹכַל עִם פְּלוֹנִי עָלַי כִּבְשַׂר חֲזִיר, אוֹ כַּעֲבוֹדָה זָרָה, אוֹ כִּנְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת, וְכַיּוֹצֶא בְּאֵלּוּ--הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין, וְאֵין כָּאן נֶדֶר: שְׁאֵי אִפְשָׁר שֶׁיַּעֲשֶׂה דָּבָר שְׁאֵינוּ בְּשַׂר חֲזִיר כִּבְשַׂר חֲזִיר.

ט זֶה הַכְּלָל: כָּל הַמֵּשִׂים דְּבָרִים הַמֻּתָּרִים כִּדְבָרִים הָאֲסוּרִים--אִם אוֹתוֹ דָּבָר הָאָסוּר יָכוֹל לַעֲשׂוֹתוֹ בְּנֶדֶר, הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִים; וְאִם אֵינוּ יָכוֹל לַעֲשׂוֹתוֹ בְּנֶדֶר, הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין.

י הַחַטָּאת וְהָאָשָׁם--אַף עַל פִּי שְׁאֵינָן בָּאִין בְּנֶדֶר וּנְדָבָה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר בִּמְקוֹמוֹ--אִפְשָׁר לַנּוֹדֵר לְהָבִיא אוֹתָם מֵחֲמַת נִדְרוֹ: שֶׁהַנּוֹדֵר בְּנָזִיר, מֵבִיא חַטָּאת; וְאִם נִטְמָא, מֵבִיא אָשָׁם כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר. לְפִיכָּךְ הָאוֹמֵר פֵּרוֹת אֵלּוּ עָלַי כְּחַטָּאת, אוֹ כְּאָשָׁם, אוֹ שֶׁאָמַר הֲרֵי הֶן חַטָּאת, אוֹ הֲרֵי הֶן אָשָׁם--הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין.

יא וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּאוֹמֵר הֲרֵי הֶן עוֹלָה אוֹ שְׁלָמִים אוֹ מִנְחָה אוֹ תּוֹדָה, שְׁהֶן אֲסוּרִין--שֶׁכָּל אֵלּוּ בָּאִין בְּנֶדֶר וּנְדָבָה. [יא] אֲבָל הָאוֹמֵר פֵּרוֹת אֵלּוּ עָלַי כְּחַלַּת אַהֲרוֹן, אוֹ כִּתְרוּמָתוֹ--הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין, שְׁאֵין שָׁם דֶּרֶךְ לְהָבִיא אֵלּוּ בְּנֶדֶר וּנְדָבָה.

יב הָאוֹמֵר הֲרֵי הַפֵּרוֹת הָאֵלּוּ עָלַי כְּנוֹתָר, כְּפִגּוּל, כְּבָשָׂר טָמֵא שֶׁלִּקְדָשִׁים--הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין, שֶׁהֲרֵי עֲשָׂאָן כִּבְשַׂר קָרְבָּן מִכָּל מָקוֹם.

יג הָאוֹמֵר הֲרֵי הֶן עָלַי כְּמַעְשַׂר בְּהֵמָה--הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין, הוֹאִיל וּקְדֻשָּׁתָן בִּידֵי אָדָם. הֲרֵי הֶן עָלַי כִּבְכוֹר, הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין--שְׁאֵין קְדֻשָּׁתָן בִּידֵי אָדָם, וְאֵינוּ יָכוֹל לְהַתְפִּיסוֹ בְּנֶדֶר: שֶׁנֶּאֱמָר בּוֹ "לֹא-יַקְדִּישׁ אִישׁ, אֹתוֹ" (ויקרא כז,כו).

יד אָמַר הֲרֵי הֶן עָלַי כְּחֶרְמֵי שָׁמַיִם--הֲרֵי הֶן אֲסוּרִין, שֶׁחֶרְמֵי שָׁמַיִם לְבֶדֶק הַבַּיִת. הֲרֵי הֶן עָלַי כִּתְרוּמַת הַלִּשְׁכָּה, כַּתְּמִידִים, כַּדִּירִים, כָּעֵצִים, כָּאִשִּׁים, כַּמִּזְבֵּחַ, אוֹ כְּאֶחָד מִמְּשַׁמְּשֵׁי הַמִּזְבֵּחַ, כְּגוֹן שֶׁאָמַר הֲרֵי הֶן עָלַי כַּיָּעִים, אוֹ כַּמִּזְרָקוֹת, אוֹ כַּמִּזְלָגוֹת, וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, וְכֵן הָאוֹמֵר הֲרֵי הֶן עָלַי כַּהֵיכָל, כִּירוּשָׁלַיִם--הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִזְכִּיר שֵׁם קָרְבָּן: שֶׁכָּל דְּבָרִים אֵלּוּ, עִנְיָנָם כְּאוֹמֵר הֲרֵי הֶן עָלַי קָרְבָּן.

טו הָיָה לְפָנָיו בְּשַׂר קֹדֶשׁ, אַפִלּוּ הָיָה בְּשַׂר שְׁלָמִים אַחַר זְרִיקַת דָּמִים שְׁהוּא מֻתָּר לַזָּרִים, וְאָמַר הֲרֵי הֶן עָלַי כְּבָשָׂר זֶה--הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין: שֶׁלֹּא הִתְפִּיס אֵלָא בְּעִיקָרוֹ, שֶׁהָיָה אָסוּר. אֲבָל אִם הָיָה בְּשַׂר בְּכוֹר--אִם לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים, הֲרֵי זֶה אָסוּר; וְאִם לְאַחַר זְרִיקַת דָּמִים, הֲרֵי זֶה מֻתָּר.

טז יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁאַנְשֵׁיהֶם עִלְּגִים, וּמַפְסִידִין אֶת הַלָּשׁוֹן, וּמְכַנִּין עַל דָּבָר, בְּדָבָר אַחֵר--הוֹלְכִין שָׁם אַחַר הַכִּנּוּי. כֵּיצַד--כָּל כִּנּוּיֵי קָרְבָּן, כְּקָרְבָּן: הָאוֹמֵר הֲרֵי הֶן עָלַי קֻנָּם, קֻנָּח, קֻנָּז--הֲרֵי אֵלּוּ כִּנּוּיִין לְקָרְבָּן. חֵרֶק, חֵרֶף, חֵרֶךְ--הֲרֵי אֵלּוּ כִּנּוּיִין לְחֵרֶם. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה--הוֹלְכִין אַחַר לְשׁוֹן כְּלַל הָעָם, בְּאוֹתוֹ מָקוֹם וּבְאוֹתוֹ זְמָן. [יז] וּכְשֵׁם שֶׁאוֹסֵר עַצְמוֹ בְּכִנּוּיִין--כָּךְ אִם הִקְדִּישׁ בְּכִנּוּיִין, הֲרֵי זֶה הֶקְדֵּשׁ; וְכִנּוּיֵי הַכִּנּוּיִין מֻתָּרִין, בֵּין בְּנִדְרֵי אִסָּר בֵּין בְּנִדְרֵי הֶקְדֵּשׁ.

יז [יח] הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ כָּל מַה שֶׁאֹכַל עִמָּךְ, לֹא יְהֶא חֻלִּין, אוֹ לֹא יְהֶא כָּשֵׁר, אוֹ לֹא יְהֶא דְּכֵי, אוֹ לֹא יְהֶא טָהוֹר--הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁאָמַר לוֹ כָּל מַה שֶׁאֹכַל עִמָּךְ יִהְיֶה קָרְבָּן, שְׁהוּא אָסוּר; וְכֵן אִם אָמַר לוֹ כָּל מַה שֶׁאֹכַל עִמָּךְ טָמֵא, אוֹ נוֹתָר, אוֹ פִּגּוּל--הֲרֵי זֶה אָסוּר.

יח [יט] הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ, לֹא חֻלִּין לֹא אֹכַל לָךְ--הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁאָמַר לוֹ מַה שֶׁאֹכַל לָךְ לֹא יִהְיֶה חֻלִּין, אֵלָא קָרְבָּן; וְכֵן אִם אָמַר הַקָּרְבָּן שֶׁאֹכַל לָךְ, קָרְבָּן שֶׁאֹכַל לָךְ, כְּקָרְבָּן שֶׁאֹכַל לָךְ--הֲרֵי זֶה אָסוּר.

יט אֲבָל הָאוֹמֵר הַקָּרְבָּן לֹא אֹכַל לָךְ, אוֹ כְּקָרְבָּן לֹא אֹכַל לָךְ, אוֹ לְקָרְבָּן לֹא אֹכַל לָךְ, אוֹ קָרְבָּן לֹא אֹכַל לָךְ, אוֹ לֹא קָרְבָּן לֹא אֹכַל לָךְ--כָּל אֵלּוּ מֻתָּרִין: שְׁאֵין מַשְׁמַע דְּבָרִים אֵלּוּ אֵלָא שֶׁנִּשְׁבַּע בְּקָרְבָּן שֶׁלֹּא יֹאכַל לְזֶה, וְהַנִּשְׁבָּע בְּקָרְבָּן אֵינוּ כְּלוּם; אוֹ שֶׁנָּדַר שֶׁלֹּא יֹאכַל לוֹ קָרְבָּן.

כ חֻלִּין שֶׁאֹכַל לָךְ, הַחֻלִּין שֶׁאֹכַל לָךְ, כַּחֻלִּין שֶׁאֹכַל לָךְ, חֻלִּין שֶׁלֹּא אֹכַל לָךְ, הַחֻלִּין שֶׁלֹּא אֹכַל לָךְ, כַּחֻלִּין שֶׁלֹּא אֹכַל לָךְ--הֲרֵי זֶה מֻתָּר. [כא] אֲבָל הָאוֹמֵר לֹא טָמֵא שֶׁאֹכַל לָךְ, לֹא נוֹתָר שֶׁאֹכַל לָךְ, לֹא פִּגּוּל שֶׁאֹכַל לָךְ--הֲרֵי זֶה אָסוּר: שֶׁמַּשְׁמָעוֹ שֶׁדָּבָר שֶׁאֹכַל לָךְ הוּא שֶׁיִּהְיֶה פִּגּוּל אוֹ טָמֵא, לְפִיכָּךְ לֹא אֹכַל לָךְ.

כא [כב] כַּהֵיכָל שֶׁאֹכַל לָךְ, הֵיכָל שֶׁאֹכַל לָךְ, לֹא הֵיכָל שֶׁאֹכַל לָךְ--אָסוּר; הֵיכָל שֶׁלֹּא אֹכַל לָךְ, כַּהֵיכָל שֶׁלֹּא אֹכַל לָךְ, לֹא הֵיכָל שֶׁלֹּא אֹכַל לָךְ--מֻתָּר, שֶׁזֶּה כְּמִי שֶׁנִּשְׁבַּע בַּהֵיכָל שֶׁלֹּא יֹאכַל. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

כב [כג] הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ, מֻדָּר אֲנִי מִמָּךְ--מַשְׁמַע דָּבָר זֶה, שֶׁלֹּא יְדַבַּר עִמּוֹ; מֻפְרָשׁ אֲנִי מִמָּךְ--מַשְׁמַע דָּבָר זֶה, שֶׁלֹּא יִשָּׂא וְיִתֵּן עִמּוֹ. מְרֹחָק אֲנִי מִמָּךְ--מַשְׁמָעוֹ, שֶׁלֹּא יֵשֵׁב עִמּוֹ בְּאַרְבַּע אַמּוֹת; וְכֵן אִם אָמַר לוֹ מְנֻדֶּה אֲנִי לָךְ, אוֹ מְשַׁמַּתְּנָא אֲנִי מִמָּךְ.

כג אֲבָל אִם אָמַר לוֹ, מֻדָּר אֲנִי מִמָּךְ שֶׁלֹּא אֹכַל לָךְ, אוֹ מֻפְרָשׁ אֲנִי מִמָּךְ שֶׁלֹּא אֹכַל לָךְ, אוֹ מְרֹחָק אֲנִי מִמָּךְ שֶׁלֹּא אֹכַל לָךְ--הֲרֵי זֶה אָסוּר לֶאֱכֹל לוֹ; וְאִם אָכַל כַּזַּיִת מִכָּל נְכָסָיו, לוֹקֶה מִשּׁוֹם "לֹא יַחֵל, דְּבָרוֹ" (במדבר ל,ג). [כד] אָמַר לוֹ, מְנֻדֶּה אֲנִי לָךְ שֶׁלֹּא אֹכַל לָךְ--אֵינוּ אוֹכֵל לוֹ; וְאִם אָכַל, אֵינוּ לוֹקֶה. אָמַר לוֹ נַדֵּינָא מִמָּךְ, הֲרֵי זֶה אָסוּר לֵהָנוֹת לוֹ.

כד [כה] הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ, הֲרֵי עָלַי כְּנִדְרֵי רְשָׁעִים אִם אֹכַל לָךְ, שֶׁמִּנִּדְרֵיהֶם נָזִיר וְקָרְבָּן וּשְׁבוּעָה, וְאָכַל--חַיָּב בְּכֻלָּן. וְכֵן הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי כְּנִדְבוֹת כְּשֵׁרִים, שֶׁמִּנִּדְבוֹתָם נָזִיר וְקָרְבָּן--הֲרֵי זֶה חַיָּב. [כו] אָמַר הֲרֵי עָלַי כְּנִדְרֵי רְשָׁעִים, אוֹ כְּנִדְבוֹת כְּשֵׁרִים, שֶׁאֹכַל לָךְ, אוֹ אִם אֹכַל לָךְ--הֲרֵי זֶה אָסוּר, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פֵרַשׁ. אָמַר כְּנִדְרֵי כְּשֵׁרִים--לֹא נִתְחַיַּב כְּלוּם, שְׁאֵין הַכְּשֵׁרִים נוֹדְרִים בְּדֶרֶךְ אִסּוּר וְכַעַס.

כה אָמַר כְּנִדְרֵי רְשָׁעִים הֲרֵינִי, וְהָיָה נָזִיר עוֹבֵר לְפָנָיו--חַיָּב בִּנְזִירוּת; כְּנִדְרֵי רְשָׁעִים עָלַי, חַיָּב קָרְבָּן; כְּנִדְרֵי רְשָׁעִים שֶׁלֹּא אֹכַל מִמֶּנּוּ, חַיָּב בִּשְׁבוּעָה כְּנוֹדֵר.

כו [כז] הַנּוֹדֵר בַּתּוֹרָה, כְּגוֹן שֶׁאָמַר פֵּרוֹת אֵלּוּ עָלַי כְּזוֹ--לֹא אָמַר כְּלוּם; וְאֵינוּ צָרִיךְ שְׁאֵלָה לְחָכָם, אֵלָא אִם כֵּן הָיָה עַם הָאָרֶץ--כְּדֵי שֶׁלֹּא יִנְהֲגוּ קַלּוּת רֹאשׁ בִּנְדָרִים. [כח] נָדַר בְּמַה שֶׁכָּתוּב בָּהּ--הֲרֵי זֶה אָסוּר, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב בָּהּ אִסָּר וְנֶדֶר. נְטָלָהּ בְּיָדוֹ, וְנָדַר בָּהּ--הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁנָּדַר בְּמַה שֶׁכָּתוּב בָּהּ. [כט] הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ, נַשְׁכִּים וְנִשְׁנֶה פֵּרֶק--עָלָיו לְהַשְׁכִּים וְלִשְׁנוֹת: שֶׁזֶּה כְּמוֹ נֶדֶר הוּא, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הוֹצִיאוֹ בִּלְשׁוֹן נֶדֶר.

כז [ל] הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ הֲרֵי אַתְּ עָלַי כְּאִמִּי, אוֹ כַּאֲחוֹתִי, אוֹ כְּעָרְלָה, אוֹ כְּכִלְאֵי הַכֶּרֶם--הֲרֵי זֶה כְּאוֹמֵר עַל הַפֵּרוֹת, הֲרֵי אֵלּוּ כִּבְשַׂר חֲזִיר: כְּשֵׁם שְׁהוּא מֻתָּר לְאָכְלָן כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, כָּךְ מֻתָּר בְּאִשְׁתּוֹ. אֲבָל אִם אָמַר לָהּ, הֲרֵינִי מֻדָּר מִמָּךְ הֲנָאָה, אוֹ הֲנָאַת תַּשְׁמִישֵׁךְ אֲסוּרָה עָלַי--הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה עָלָיו, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר.

משנה תורה - ספר הפלאה - הלכות נדרים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

יש לך שאלה או הערה?