משנה תורה מנוקד - ספר הפלאה - הלכות שבועות פרק ד

משנה תורה - ספר הפלאה - הלכות שבועות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב

הִלְכּוֹת שְׁבוּעוֹת פֵּרֶק ד

א מִי שֶׁנִּשְׁבַּע שֶׁלֹּא יֹאכַל הַיּוֹם כְּלוּם, וְאָכַל פָּחוּת מִכַּזַּיִת--פָּטוּר: שְׁאֵין אֲכִילָה פְּחוּתָה מִכַּזַּיִת, וַהֲרֵי הוּא כְּאוֹכֵל חֲצִי שֵׁעוּר מִנְּבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן. וְאִם אָמַר שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל דָּבָר זֶה, וַאֲכָלוֹ--חַיָּב, וְאַפִלּוּ הָיָה דָּבָר שֶׁנִּשְׁבַּע עָלָיו זֶרַע חַרְדָּל אֶחָד אוֹ פָּחוּת מִמֶּנּוּ. [ב] נִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יִטְעֹם כְּלוּם, וְאָכַל כָּל שְׁהוּא--חַיָּב.

ב [ג] מִי שֶׁנִּשְׁבַּע שֶׁלֹּא יֹאכַל הַיּוֹם, וְשָׁתָה--חַיָּב, שֶׁשְּׁתִיָּה בִּכְלַל אֲכִילָה. לְפִיכָּךְ אִם אָכַל, וְשָׁתָה--אֵינוּ חַיָּב אֵלָא מַלְקוּת אַחַת, אִם הָיָה מֵזִיד; אוֹ חַטָּאת אַחַת, אִם הָיָה שׁוֹגֵג. [ד] נִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יִשְׁתֶּה הַיּוֹם--הֲרֵי זֶה מֻתָּר לֶאֱכֹל, שְׁאֵין אֲכִילָה בִּכְלַל שְׁתִיָּה. וְכַמָּה יִשְׁתֶּה וְיִהְיֶה חַיָּב--יֵרָאֶה לִי שְׁאֵינוּ חַיָּב עַד שֶׁיִּשְׁתֶּה רְבִיעִית, כִּשְׁאָר הָאִסּוּרִין.

ג [ה] שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל הַיּוֹם, וְאָכַל מִינִין הַרְבֵּה, אוֹ שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֶשְׁתֶּה הַיּוֹם, וְשָׁתָה מִינֵי מַשְׁקִין הַרְבֵּה--אֵינוּ חַיָּב אֵלָא אַחַת. וְאַפִלּוּ אָמַר שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל הַיּוֹם בָּשָׂר וּפַת וְקָטְנִית, וְאָכַל הַכֹּל--אֵינוּ חַיָּב אֵלָא אַחַת; וְכֻלָּן מִצְטָרְפִין לְכַזַּיִת.

ד [ו] שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל וְשֶׁלֹּא אֶשְׁתֶּה, וְאָכַל וְשָׁתָה--חַיָּב שְׁתַּיִם: שֶׁהַשְּׁתִיָּה, בִּכְלַל אֲכִילָה, וְהוֹאִיל וּפֵרַשׁ וְאָמַר וְשֶׁלֹּא אֶשְׁתֶּה, גִּלָּה דַּעְתּוֹ שֶׁלֹּא כָלַל הַשְּׁתִיָּה בִּכְלַל הָאֲכִילָה--וְנִמְצָא כְּנִשְׁבָּע עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ; וּלְפִיכָּךְ חַיָּב שְׁתַּיִם.

ה [ז] וְכֵן הָאוֹמֵר שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל פַּת חִטִּים וּפַת שְׂעוֹרִים וּפַת כֻּסְּמִין, וַאֲכָלָן--חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת: שֶׁלֹּא אָמַר פַּת וּפַת וּפַת, אֵלָא לְחַלַּק וּלְחַיַּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת.

ו [ח] הָיָה חֲבֵרוֹ מְסָרֵב בּוֹ לֶאֱכֹל אֶצְלוֹ וְאָמַר לוֹ, בּוֹא וּשְׁתֵה עִמִּי יַיִן וְחָלָב וּדְבַשׁ, וְאָמַר שְׁבוּעָה שְׁאֵינִי שׁוֹתֶה יַיִן וְחָלָב וּדְבַשׁ--חַיָּב עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ: שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר שְׁבוּעָה שְׁאֵינִי שׁוֹתֶה כְּלוּם, אוֹ מַה שֶׁאָמַרְתָּ; וּמִשֶּׁחָזַר וּפֵרַט, גִּלָּה דַּעְתּוֹ שֶׁחִיַּב עַצְמוֹ שְׁבוּעָה עַל כָּל מִין וּמִין בִּפְנֵי עַצְמוֹ.

ז לְפִיכָּךְ אֵין מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה, וְאֵינוּ חַיָּב עַד שֶׁיֹּאכַל כַּשֵּׁעוּר מִמִּין אֶחָד: הוֹאִיל וְהֶן חֲלוּקִין לְחַטָּאוֹת, הֲרֵי הֶן כְּחֵלֶב וְדָם, שְׁאֵינָן מִצְטָרְפִין לְכַזַּיִת, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאַר בְּהִלְכּוֹת מַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת.

ח [ט] שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל כִּכָּר זוֹ, אוֹ שֶׁלֹּא אֹכַל אוֹתָהּ--כֵּיוָן שֶׁאָכַל מִמֶּנָּה כַּזַּיִת, חַיָּב; שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכְלֶנָּה, אֵינוּ חַיָּב עַד שֶׁיֹּאכַל אֶת כֻּלָּהּ. אָמַר שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל כִּכָּר זוֹ, שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכְלֶנָּה, וַאֲכָלָהּ--אֵינוּ חַיָּב אֵלָא אַחַת.

ט [י] וְכֵן אִם אָמַר שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל הַיּוֹם, וְחָזַר וְנִשְׁבַּע עַל הַכִּכָּר שֶׁלֹּא יֹאכְלֶנָּה, וַאֲכָלָהּ כֻּלָּהּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם--אֵינוּ חַיָּב אֵלָא אַחַת. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה, שְׁאֵין שְׁבוּעָה חָלָה עַל שְׁבוּעָה.

י אֲבָל אִם נִשְׁבַּע עַל הַכִּכָּר שֶׁלֹּא יֹאכְלֶנָּה, וְחָזַר וְנִשְׁבַּע שְׁנִיָּה שֶׁלֹּא יֹאכַל כְּלוּם, אוֹ שֶׁלֹּא יֹאכַל כִּכָּר זוֹ, וַאֲכָלָהּ כֻּלָּהּ--חַיָּב שְׁתַּיִם: שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנִּשְׁבַּע בַּתְּחִלָּה שֶׁלֹּא יֹאכְלֶנָּה, אֵינוּ חַיָּב עַד שֶׁיֹּאכַל כֻּלָּהּ; וּכְשֶׁחָזַר וְנִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יֹאכַל, אוֹ שֶׁלֹּא יֹאכַל אוֹתָהּ--מִשֶּׁיֹּאכַל מִמֶּנָּה כַּזַּיִת יִתְחַיַּב, וּכְשֶׁיֹּאכַל כֻּלָּהּ יִתְחַיַּב בִּשְׁבוּעָה רִאשׁוֹנָה.

יא שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל תְּאֵנִים, וְחָזַר וְנִשְׁבַּע עַל הַתְּאֵנִים וְעַל הָעֲנָבִים--חַיָּב עַל הַתְּאֵנִים שְׁתַּיִם: שֶׁהֲרֵי כָּלַל הַתְּאֵנִים שֶׁנֶּאְסְרוּ בִּשְׁבוּעָה רִאשׁוֹנָה עִם הָעֲנָבִים שֶׁהָיוּ מֻתָּרִין, וּמִתּוֹךְ שֶׁחָלָה שְׁבוּעָה שְׁנִיָּה עַל הָעֲנָבִים חָלָה עַל הַתְּאֵנִים, וְנִתְחַיְּבוּ בִּשְׁתֵּי שְׁבוּעוֹת, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכּוֹת מַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת.

יב שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל שְׁמוֹנָה, שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל תִּשְׁעָה, שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל עֲשָׂרָה--בֵּין שֶׁאָכַל שְׁמוֹנָה, בֵּין שֶׁאָכַל תִּשְׁעָה, בֵּין שֶׁאָכַל עֲשָׂרָה--אֵינוּ חַיָּב אֵלָא אַחַת.

יג שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל עֲשָׂרָה, שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל תִּשְׁעָה, שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל שְׁמוֹנָה--אִם אָכַל עֲשָׂרָה--חַיָּב שָׁלוֹשׁ, עַל כָּל שְׁבוּעָה וּשְׁבוּעָה אַחַת. וְכֵן אִם אָכַל תִּשְׁעָה, חַיָּב שְׁתַּיִם; אָכַל שְׁמוֹנָה, חַיָּב אַחַת.

יד שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל תְּאֵנִים, וְחָזַר וְנִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יֹאכַל תְּאֵנִים וַעֲנָבִים כְּאֶחָד, וְשָׁגַג וְאָכַל תְּאֵנִים, וְהִפְרִישׁ קָרְבָּן, וְאַחַר כָּךְ שָׁגַג וְאָכַל עֲנָבִים--אֵינוּ חַיָּב עַל הָעֲנָבִים: מִפְּנֵי שְׁהֶן כַּחֲצִי שֵׁעוּר, וְאֵין מְבִיאִין קָרְבָּן עַל חֲצִי שֵׁעוּר.

טו וְכֵן הַנִּשְׁבָּע שֶׁלֹּא יֹאכַל עֶשֶׂר, וְחָזַר וְנִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יֹאכַל עֶשֶׂר וְתֵשַׁע, וְאָכַל עֶשֶׂר וְהִפְרִישׁ קָרְבָּן, וְחָזַר וְשָׁגַג וְאָכַל תֵּשַׁע--הֲרֵי זֶה כַּחֲצִי שֵׁעוּר, וְאֵין מְבִיאִין קָרְבָּן עַל חֲצִי שֵׁעוּר: שֶׁעִנְיַן שְׁבוּעָה אַחֲרוֹנָה, שֶׁלֹּא יֹאכַל תְּשַׁע עֶשְׂרֵה.

טז שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל כִּכָּר זוֹ הַגְּדוֹלָה, אִם אָכַלְתִּי כִּכָּר זוֹ הַקְּטַנָּה, וְשָׁכַח תְּנָאי זֶה בְּעֵת שֶׁאָכַל הַקְּטַנָּה, וְאָכַל אַחַר כָּךְ הַגְּדוֹלָה בְּמֵזִיד--חַיָּב; [יז] אָכַל אֶת הַקְּטַנָּה וְהוּא זוֹכֵר הַתְּנָאי, וְיוֹדֵעַ שֶׁבַּאֲכִילָתָהּ תֵּאָסֵר הַגְּדוֹלָה, וְשָׁכַח וְאָכַל אֶת הַגְּדוֹלָה, וְכִמְדֻמֶּה לוֹ שֶׁעֲדַיִן לֹא נֶאְסְרָה--פָּטוּר. אָכַל שְׁתֵּיהֶן בִּשְׁגָגָה, פָּטוּר; שְׁתֵּיהֶן בְּמֵזִיד, בֵּין שֶׁאָכַל הַגְּדוֹלָה בַּתְּחִלָּה בֵּין בָּאַחֲרוֹנָה--חַיָּב.

יז [יח] וְכֵן אִם תְּלָיָן זוֹ בְּזוֹ, וְנִשְׁבַּע וְאָמַר שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל אַחַת מֵהֶן, אִם אָכַלְתִּי הָאַחֶרֶת, וְשָׁכַח הַתְּנָאי וְאָכַל אַחַת מֵהֶן, וְאָכַל הַשְּׁנִיָּה בְּזָדוֹן--חַיָּב; [יט] הָרִאשׁוֹנָה בְּזָדוֹן, וְהַשְּׁנִיָּה בִּשְׁגָגָה--פָּטוּר. שְׁתֵּיהֶן בִּשְׁגָגָה, פָּטוּר; שְׁתֵּיהֶן בְּזָדוֹן, חַיָּב.

יח [כ] שְׁבוּעָה שֶׁאֹכַל כִּכָּר זוֹ הַיּוֹם, וְעָבַר הַיּוֹם וְלֹא אֲכָלָהּ--בְּשׁוֹגֵג, מֵבִיא קָרְבַּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד; בְּמֵזִיד, אֵינוּ לוֹקֶה--שֶׁהֲרֵי לֹא עָשָׂה מַעֲשֶׂה, וְאַף עַל פִּי שֶׁעָבַר עַל שְׁבוּעַת שֶׁקֶר. [כא] וּמִפְּנֵי מַה לוֹקֶה אִם נִשְׁבַּע שֶׁאָכַל וְהוּא לֹא אָכַל, אוֹ שֶׁלֹּא אָכַל וְהוּא אָכַל, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָשָׂה מַעֲשֶׂה--מִפְּנֵי שֶׁמֵּעֵת שְׁבוּעָתוֹ, נִשְׁבַּע לַשֶּׁקֶר; אֲבָל אִם נִשְׁבַּע שֶׁיַּעֲשֶׂה וְהוּא לֹא עָשָׂה, אֵינָהּ שְׁבוּעַת שֶׁקֶר מִשָּׁעַת שְׁבוּעָה.

יט [כב] מִי שֶׁאָמַר לַחֲבֵרוֹ שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל לָךְ, אוֹ שְׁבוּעָה שֶׁאֹכַל לָךְ, אוֹ שֶׁהָיָה מְסָרֵב בּוֹ לֶאֱכֹל אֶצְלוֹ וְהוּא נִמְנָע, וְנִשְׁבַּע וְאָמַר שְׁבוּעָה שֶׁאֹכַל לָךְ, וְכֵן הָאוֹמֵר לֹא שְׁבוּעָה לֹא אֹכַל לָךְ--כָּל אֵלּוּ אֲסוּרִין, וַהֲרֵי נִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יֹאכַל אֶצְלוֹ; וְאִם אָמַר כָּל הַלְּשׁוֹנוֹת הָאֵלּוּ, וְעָבַר וְאָכַל--אֵינוּ חַיָּב אֵלָא אַחַת.

משנה תורה - ספר הפלאה - הלכות שבועות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב

יש לך שאלה או הערה?