---

משנה תורה - ספר קדושה - הלכות שחיטה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד

---

הִלְכּוֹת שְׁחִיטָה פֵּרֶק יג

א  הַלּוֹקֵחַ אֵם עַל הַבָּנִים, וּשְׁחָטָן--הַבָּשָׂר מֻתָּר בַּאֲכִילָה; וְלוֹקֶה עַל שְׁחִיטַת הָאֵם, שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא-תִקַּח הָאֵם, עַל-הַבָּנִים" (דברים כב,ו).  וְכֵן אִם מֵתָה קֹדֶם שֶׁיְּשַׁלְּחֶנָּה, לוֹקֶה.  וְאִם שִׁלְּחָהּ אַחַר שֶׁלְּקָחָהּ, פָּטוּר.  [ב] וְכֵן כָּל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁנִּתְּקָה לַעֲשֵׂה, חַיָּב לְקַיַּם עֲשֵׂה שֶׁבָּהּ; וְאִם לֹא קִיְּמוֹ, לוֹקֶה.  [ג] בָּא אֶחָד וְחָטַף הָאֵם מִיָּדוֹ וְשִׁלְּחָהּ, אוֹ שֶׁבָּרְחָה מִתַּחַת יָדוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ--לוֹקֶה:  שֶׁנֶּאֱמָר "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח" (דברים כב,ז)--עַד שֶׁיְּשַׁלַּח מֵעַצְמוֹ, וַהֲרֵי לֹא קִיַּם עֲשֵׂה שֶׁבָּהּ.

ב  [ד] נָטַל אֵם עַל הַבָּנִים, וְקָצַץ אֲגַפֶּיהָ כְּדֵי שֶׁלֹּא תָעוּף, וְשִׁלְּחָהּ--מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת; וּמַשְׁהֶה אוֹתָהּ אֶצְלוֹ עַד שֶׁיִּגְדְּלוּ כְּנָפֶיהָ, וּמְשַׁלְּחָהּ.  וְאִם מֵתָה קֹדֶם לְזֶה, אוֹ בָּרְחָה וְאָבְדָה--לוֹקֶה, שֶׁהֲרֵי לֹא קִיַּם עֲשֵׂה שֶׁבָּהּ.

ג  [ה] וְכֵיצַד מְשַׁלֵּחַ הָאֵם, אוֹחֵז בִּכְנָפֶיהָ וּמַפְרִיחָהּ.

ד  שִׁלְּחָהּ וְחָזְרָה וְשִׁלְּחָהּ וְחָזְרָה, אַפִלּוּ אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה פְּעָמִים--חַיָּב לְשַׁלַּח, שֶׁנֶּאֱמָר "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח" (דברים כב,ז).

ה  [ו] הָאוֹמֵר הֲרֵינִי נוֹטֵל אֶת הָאֵם, וּמְשַׁלֵּחַ אֶת הַבָּנִים--חַיָּב לְשַׁלַּח הָאֵם, שֶׁנֶּאֱמָר "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת-הָאֵם" (דברים כב,ז).  [ז] לָקַח אֶת הַבָּנִים וְהִחְזִירָן לַקֵּן, וְאַחַר כָּךְ חָזְרָה הָאֵם עֲלֵיהֶן--פָּטוּר מִלְּשַׁלַּח.

ו  שִׁלַּח אֶת הָאֵם, וְחָזַר וְצָד אוֹתָהּ--הֲרֵי זֶה מֻתָּר:  לֹא אָסְרָה תּוֹרָה אֵלָא לָצוּד אוֹתָהּ וְהִיא אֵינָהּ יְכוּלָה לִפְרֹחַ, בִּשְׁבִיל הַבָּנִים שְׁהִיא מְרַחֶפֶת עֲלֵיהֶן שֶׁלֹּא יִלָּקְחוּ--שֶׁנֶּאֱמָר "וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל-הָאֶפְרֹחִים" (דברים כב,ו); אֲבָל אִם הוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדוֹ, וְחָזַר וְצָדָהּ--מֻתָּר.

ז  [ח] שִׁלּוּחַ הָאֵם אֵינוּ נוֹהֵג אֵלָא בְּעוֹף טָהוֹר שְׁאֵינוּ מְזֻמָּן, כְּגוֹן יוֹנֵי שׁוֹבָךְ וַעֲלִיָּה וְעוֹפוֹת שֶׁקִּנְּנוּ בַּפַּרְדֵּס--שֶׁנֶּאֱמָר "כִּי יִקָּרֵא קַן-צִפּוֹר לְפָנֶיךָ" (דברים כב,ו); אֲבָל הַמְּזֻמָּן, כְּגוֹן אַוְזִין וְתֻרְנְגוֹלִין וְיוֹנִים שֶׁקִּנְּנוּ בַּבַּיִת--אֵינוּ חַיָּב לְשַׁלַּח.  [ט] הָיוּ אֶפְרוֹחִין מְפָרְחִין שְׁאֵינָן צְרִיכִין לְאִמָּן, אוֹ בֵּיצִים מוּזָרוֹת--אֵינוּ חַיָּב לְשַׁלַּח; הָיוּ הָאֶפְרוֹחִין טְרֵפָה--הֲרֵי אֵלּוּ כְּבֵיצִים מוּזָרוֹת, וּפָטוּר מִלְּשַׁלַּח.

ח  [י] זָכָר שֶׁמְּצָאוֹ רוֹבֵץ עַל הַקֵּן, פָּטוּר מִלְּשַׁלַּח; עוֹף טָמֵא רוֹבֵץ עַל בֵּיצֵי עוֹף טָהוֹר, אוֹ עוֹף טָהוֹר רוֹבֵץ עַל בֵּיצֵי עוֹף טָמֵא--פָּטוּר מִלְּשַׁלַּח.  [יא] הָיְתָה רוֹבֶצֶת עַל בֵּיצִים שְׁאֵינָן מִינָהּ, וְהֶן טְהוֹרִין--הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּחַ; וְאִם לֹא שִׁלַּח, אֵינוּ לוֹקֶה.  הָיְתָה הָאֵם טְרֵפָה, חַיָּב לְשַׁלְּחָהּ.  [יב] שָׁחַט מִקְצַת סִימָנִין בְּתוֹךְ הַקֵּן קֹדֶם שֶׁיִּקָּחֶנָּה, חַיָּב לְשַׁלַּח; וְאִם לֹא שִׁלַּח, אֵינוּ לוֹקֶה.

ט  [יג] הָיְתָה מְעַפְעֶפֶת--אִם כְּנָפֶיהָ נוֹגְעוֹת בַּקֵּן, חַיָּב לְשַׁלַּח; וְאִם לֹא הָיוּ נוֹגְעוֹת, פָּטוּר מִלְּשַׁלַּח.  הָיְתָה מַטְלִית אוֹ כְּנָפַיִם חוֹצְצוֹת בֵּין כְּנָפֶיהָ וּבֵין הַקֵּן, הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּחַ; וְאִם לֹא שִׁלַּח, אֵינוּ לוֹקֶה.  [יד] הָיוּ שְׁנֵי סִדְרֵי בֵּיצִים, וּכְנָפֶיהָ נוֹגְעוֹת בַּסֵּדֶר הָעֶלְיוֹן, אוֹ שֶׁהָיְתָה רוֹבֶצֶת עַל בֵּיצִים מוּזָרוֹת, וְתַחְתֵּיהֶן בֵּיצִים יָפוֹת, אוֹ שֶׁהָיְתָה אֵם עַל גַּבֵּי אֵם, אוֹ שֶׁהָיָה הַזָּכָר עַל הַקֵּן וְהָאֵם רוֹבֶצֶת עַל הַזָּכָר--הֲרֵי זֶה לֹא יִקַּח; וְאִם לָקַח, יְשַׁלַּח; וְאִם לֹא שִׁלַּח, אֵינוּ לוֹקֶה.

י  [טו] הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת בֵּין הָאֶפְרוֹחִים אוֹ בֵּין הַבֵּיצִים, וְאֵינָהּ נוֹגַעַת בָּהֶן--פָּטוּר מִלְּשַׁלַּח; וְכֵן אִם הָיְתָה בְּצַד הַקֵּן, וּכְנָפֶיהָ נוֹגְעוֹת בַּקֵּן מִצִּדּוֹ--פָּטוּר מִלְּשַׁלַּח.  [טז] הָיְתָה עַל שְׁנֵי בַּדֵּי אִילָן, וְהַקֵּן בֵּינֵיהֶן--רוֹאִין:  כָּל שֶׁאִלּוּ יִנָּטְלוּ הַבַּדִּין תִּפֹּל עַל הַקֵּן, חַיָּב לְשַׁלַּח.  [יז] הָיְתָה רוֹבֶצֶת עַל אֶפְרוֹחַ אֶחָד, אוֹ עַל בֵּיצָה אַחַת--חַיָּב לְשַׁלַּח.

יא  הַמּוֹצֶא קֵן עַל פְּנֵי הַמַּיִם, אוֹ עַל גַּבֵּי בַּעֲלֵי חַיִּים--חַיָּב לְשַׁלַּח:  לֹא נֶאֱמָר "אֶפְרֹחִים אוֹ בֵיצִים" (דברים כב,ו) וְלֹא נֶאֱמָר "בְּכָל-עֵץ אוֹ עַל-הָאָרֶץ" (שם), אֵלָא שֶׁדִּבַּר הַכָּתוּב בַּהוֹוֶה.

יב  [יח] אָסוּר לִזְכּוֹת בַּבֵּיצִים, כָּל זְמָן שֶׁהָאֵם רוֹבֶצֶת עֲלֵיהֶן; לְפִיכָּךְ אַפִלּוּ הָיְתָה רוֹבֶצֶת עַל הַבֵּיצִים אוֹ עַל הָאֶפְרוֹחִים בַּעֲלִיָּתוֹ וְשׁוֹבָכוֹ--אֵינָן מְזֻמָּנִין, וְלֹא קָנְתָה לוֹ חֲצֵרוֹ:  כְּשֵׁם שְׁאֵינוּ יָכוֹל לִזְכּוֹת בָּהֶן לַאֲחֵרִים, כָּךְ לֹא תִזְכֶּה לוֹ חֲצֵרוֹ בָּהֶן; וּלְפִיכָּךְ חַיָּב לְשַׁלַּח.

יג  [יט] אָסוּר לִטֹּל אֵם עַל הַבָּנִים, וְאַפִלּוּ לְטַהַר בָּהֶן אֶת הַמְּצֹרָע שְׁהִיא מִצְוָה.  וְאִם לָקַח, חַיָּב לְשַׁלַּח; וְאִם לֹא שִׁלַּח, לוֹקֶה--שְׁאֵין עֲשֵׂה דּוֹחֶה אֶת לֹא תַעֲשֶׂה וַעֲשֵׂה, וְלֹא עֲשֵׂה דּוֹחֶה עֲשֵׂה.

יד  [כ] הַמַּקְדִּישׁ עוֹף לְבֶדֶק הַבַּיִת, וּפָרַח מִיָּדוֹ וַהֲרֵי הוּא מַכִּירוֹ, וּמְצָאוֹ רוֹבֵץ עַל הָאֶפְרוֹחִים אוֹ עַל הַבֵּיצִים--לוֹקֵחַ הַכֹּל, וּמְבִיאָן לִידֵי גִּזְבָּר:  שְׁאֵין שִׁלּוּחַ הָאֵם נוֹהֵג בַּמֻּקְדָּשִׁין--שֶׁנֶּאֱמָר "וְאֶת-הַבָּנִים תִּקַּח-לָךְ" (דברים כב,ז), וְאֵין אֵלּוּ שֶׁלּוֹ.  [כא] עוֹף שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ--פָּטוּר מִלְּשַׁלַּח, מִפְּנֵי שְׁהוּא מְצֻוֶּה לַהֲבִיאוֹ לְבֵית דִּין לָדוּן אוֹתוֹ.

---

משנה תורה - ספר קדושה - הלכות שחיטה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד

---

יש לך שאלה או הערה?