משנה תורה מנוקד - ספר קדושה - הלכות שחיטה פרק יא

משנה תורה - ספר קדושה - הלכות שחיטה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד

הִלְכּוֹת שְׁחִיטָה פֵּרֶק יא

א כָּל בְּהֵמָה אוֹ חַיָּה אוֹ עוֹף שֶׁנֻּלַּד בָּהֶן סְפֵק טְרֵפָה מִטְּרֵפוֹת אֵלּוּ--כְּגוֹן בְּהֵמָה שֶׁנָּפְלָה וְלֹא הָלְכָה, אוֹ שֶׁנִּטְרְפָה בְּיַד חַיָּה וְאֵין יָדוּעַ אִם הֶאְדִּים הַבָּשָׂר כְּנֶגֶד בְּנֵי מֵעַיִם אוֹ לֹא הֶאְדִּים, אוֹ שֶׁנֶּחְבְּסָה גֻּלְגָּלְתָּהּ וְאֵין יָדוּעַ אִם רֻבָּהּ אוֹ מֵעוּטָהּ, וְכַיּוֹצֶא בִּדְבָרִים אֵלּוּ--אִם הָיָה זָכָר וְשָׁהָה שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת שְׁלֵמָה כִּשְׁאָר כָּל הַבְּהֵמוֹת; וְאִם הָיְתָה נְקֵבָה, עַד שֶׁתֵּלֵד. וּבָעוֹף--בְּזָכָר, שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ; וּבִנְקֵבָה, עַד שֶׁתֵּלֵד כָּל הַבֵּיצִים שֶׁלִּטְעִינָה הָרִאשׁוֹנָה, וְתִטְעֹן טְעִינָה שְׁנִיָּה וְתֵלֵד. [ב] וְאָסוּר לִמְכֹּר סְפֵק טְרֵפָה זוֹ לַגּוֹי בְּתוֹךְ זְמָן זֶה, שֶׁמֶּא יִמְכְּרֶנָּה לְיִשְׂרָאֵל.

ב [ג] כָּל בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף בְּחֶזְקַת בְּרִיאִין הֶן, וְאֵין חוֹשְׁשִׁין לָהֶן שֶׁמֶּא יֵשׁ בָּהֶן טְרֵפָה. לְפִיכָּךְ כְּשֶׁיִּשְׁחֲטוּ שְׁחִיטָה כְּשֵׁרָה, אֵינָן צְרִיכִין בְּדִיקָה שֶׁמֶּא יֵשׁ בָּהֶן אַחַת מִן הַטְּרֵפוֹת; אֵלָא הֲרֵי הֶן בְּחֶזְקַת הֶתֵּר--עַד שֶׁיִּוָּלֵד לָהֶן דָּבָר שֶׁחוֹשְׁשִׁין לוֹ, וְאַחַר כָּךְ בּוֹדְקִין עַל אוֹתוֹ דָּבָר בִּלְבָד.

ג [ד] כֵּיצַד: כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁמַט הַגַּף שֶׁלְּעוֹף, בּוֹדְקִין אֶת הָרֵאָה שֶׁמֶּא נִקְּבָה; נָפְלָה הַבְּהֵמָה, בּוֹדְקִין אוֹתָהּ שֶׁמֶּא נִתְרַסְּקוּ אֵבָרֶיהָ; נִתְרוֹצֵץ עֶצֶם הָרֹאשׁ, בּוֹדְקִין שֶׁמֶּא נִקַּב קְרוֹם שֶׁלַּמּוֹחַ; הִכָּה אוֹתָהּ קוֹץ אוֹ נִזְרַק בָּהּ חֵץ אוֹ רֹמַח וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן וְנִכְנַס לַחֲלָלָהּ, חוֹשְׁשִׁין לָהּ, וּצְרִיכָה בְּדִיקָה כְּנֶגֶד כָּל הַחֲלָל, שֶׁמֶּא נִקַּב אֶחָד מִן הָאֵבָרִין שֶׁתִּטָּרֵף בִּנְקִיבָתָן. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

ד [ה] לְפִיכָּךְ רֵאָה שֶׁהֶעְלָת צְמָחִין, אוֹ שֶׁנִּמְצְאוּ סְרָכוֹת, כְּמוֹ חוּטִין תְּלוּיִין מִמֶּנָּה וְלַדֹּפֶן, אוֹ לַלֵּב אוֹ לְטַרְפֵּשׁ הַכָּבֵד--חוֹשְׁשִׁין לָהּ, שֶׁמֶּא נִקְּבָה וּצְרִיכָה בְּדִיקָה; וְכֵן אִם נִמְצָא בָּהּ אֲבַעְבּוּעַ מָלֵא לֵחָה--חוֹשְׁשִׁין שֶׁמֶּא נִקַּב סִמְפּוֹן שֶׁתַּחְתָּיו, וּצְרִיכָה בְּדִיקָה.

ה [ו] מִן הַדִּין הָיָה עַל דֶּרֶךְ זוֹ, שְׁאִם נִמְצֵאת הָרֵאָה תְּלוּיָה בִּסְרָכוֹת כְּמוֹ חוּטִין--אִם הָיוּ מִן הָאֹם שֶׁלָּרֵאָה וְלַדֹּפֶן, אוֹ שֶׁהָיוּ לַלֵּב אוֹ לְטַרְפֵּשׁ הַכָּבֵד--שֶׁחוֹתְכִין אֶת הַסִּרְכָה, וּמוֹצִיאִין אֶת הָרֵאָה, וְנוֹפְחִין אוֹתָהּ בְּפוֹשְׁרִין: אִם נִמְצֵאת נְקוּבָה, טְרֵפָה; וְאִם לֹא נִתְבַּעְבַּע הַמַּיִם, הֲרֵי הִיא שְׁלֵמָה מִכָּל נֶקֶב, וּמֻתֶּרֶת, וְסִרְכָה זוֹ לֹא הָיְתָה בִּמְקוֹם נֶקֶב, אוֹ שֶׁמֶּא נִקַּב קְרוֹם הָעֶלְיוֹן בִּלְבָד. וּמֵעוֹלָם לֹא רָאִינוּ מִי שֶׁהוֹרָה כָּךְ, וְלֹא שָׁמַעְנוּ בִּמְקוֹם שֶׁעוֹשִׂין בּוֹ כָּךְ, [ז] וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵלּוּ הֶן הַדְּבָרִים הַנִּרְאִין מִדִּבְרֵי חַכְמֵי הַתַּלְמוּד.

ו הַמִּנְהָג הַפָּשׁוּט בְּיִשְׂרָאֵל כָּךְ הוּא--כְּשֶׁשּׁוֹחֲטִין אֶת הַבְּהֵמָה אוֹ אֶת הַחַיָּה, קוֹרְעִין אֶת הַטַּרְפֵּשׁ שֶׁלַּכָּבֵד, וּבוֹדְקִין אֶת הָרֵאָה בִּמְקוֹמָהּ: אִם לֹא נִמְצֵאת תְּלוּיָה בְּסִרְכָה, אוֹ שֶׁנִּמְצֵאת סִרְכָה מֵאֹזֶן מֵאָזְנֵי רֵאָה וְלַבָּשָׂר שֶׁבִּמְקוֹם רְבִיצָתָהּ, בֵּין בָּשָׂר שֶׁבֵּין הַצְּלָעוֹת בֵּין בָּשָׂר שֶׁבַּחָזֶה, אוֹ שֶׁנִּמְצֵאת סִרְכָה מֵאֹזֶן לְאֹזֶן עַל הַסֵּדֶר, אוֹ מִן הָאֹם לָאֹזֶן הַסְּמוּכָה לָהּ--הֲרֵי אֵלּוּ מַתִּירִין אוֹתָהּ.

ז [ח] וְאִם נִמְצָא חוּט יוֹצֶא מִן הָאֹם שֶׁלָּרֵאָה לְאֵיזֶה מָקוֹם שֶׁיִּמָּשֵׁךְ, וְאַפִלּוּ הָיָה כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה--אוֹסְרִין אוֹתָהּ. [ט] וְכֵן אִם הָיָה מִן הָרֵאָה חוּט מָשׁוּךְ לַלֵּב, אוֹ לְטַרְפֵּשׁ הַכָּבֵד, אוֹ לְכִיס הַלֵּב, אוֹ לַוַּרְדָּה--בֵּין שֶׁהָיָה הַחוּט מִן הָאֹם שֶׁלָּרֵאָה, בֵּין שֶׁהָיָה מִן הָאֹזֶן, וְאַפִלּוּ הָיָה כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה--אוֹסְרִין אוֹתָהּ. וְכֵן וַרְדָּה שֶׁנִּמְצֵאת דְּבוּקָה בְּכִיסָהּ, אוֹ חוּט יוֹצֶא מִמֶּנָּה לְכִיסָהּ--אוֹסְרִין אוֹתָהּ. וְחוּט הַיּוֹצֶא מֵאֹזֶן לְאֹזֶן שֶׁלֹּא עַל הַסֵּדֶר, אוֹסְרִין אוֹתָהּ.

ח [י] יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁמִּנְהָגָן אִם מָצְאוּ סִרְכָה מִן הָאֹזֶן לַבָּשָׂר וְלָעֶצֶם שֶׁבַּצְּלָעוֹת, וְהַסִּרְכָה דְּבוּקָה בִּשְׁתֵּיהֶן--אוֹסְרִין אוֹתָהּ. וְאַבָּא מָרִי זצ"ל, מִן הָאוֹסְרִין; וַאֲנִי, מִן הַמַּתִּירִין. וּמֵעוּט מְקוֹמוֹת, מַתִּירִין אַפִלּוּ נִדְבְּקָה בָּעֶצֶם לְבַדּוֹ; וַאֲנִי, אוֹסֵר. [יא] וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנּוֹפְחִין אֶת הָרֵאָה, שֶׁמֶּא יֵשׁ בָּהּ נֶקֶב; וְרֹב הַמְּקוֹמוֹת, אֵין נוֹפְחִין--שֶׁהֲרֵי לֹא נֻלַּד דָּבָר שֶׁגּוֹרֵם לַחֲשָׁשׁ. וּמֵעוֹלָם לֹא נָפַחְנוּ רֵאָה בִּסְפָרַד וּבַמַּעְרָב, אֵלָא אִם נֻלַּד לָנוּ דָּבָר שֶׁחוֹשְׁשִׁים לוֹ. [יב] וּדְבָרִים אֵלּוּ כֻּלָּן--אֵינָן עַל פִּי הַדִּין, אֵלָא עַל פִּי הַמִּנְהָג, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וּמֵעוֹלָם לֹא שָׁמַעְנוּ בְּמִי שֶׁבָּדַק עוֹף, אֵלָא אִם נֻלַּד לוֹ חֲשָׁשׁ.

ט [יג] מִי שֶׁשָּׁחַט אֶת הַבְּהֵמָה, וְקָרַע אֶת הַבֶּטֶן, וְקֹדֶם שֶׁיִּבְדֹּק אֶת הָרֵאָה בָּא כֶּלֶב אוֹ גּוֹי, וְנָטַל אֶת הָרֵאָה וְהָלַךְ לוֹ--הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת: וְאֵין אוֹמְרִים שֶׁמֶּא נְקוּבָה הָיְתָה הָרֵאָה, אוֹ שֶׁמֶּא דְּבוּקָה הָיְתָה--שְׁאֵין מַחְזִיקִין אִסּוּר; אֵלָא הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת הֶתֵּר, עַד שֶׁיִּוָּדַע בְּמַה נִטְרְפָה. וּכְשֵׁם שְׁאֵין חוֹשְׁשִׁין לִקְרוֹם מוֹחַ וּלְשִׁדְרָה וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, כָּךְ לֹא נָחוּשׁ לָרֵאָה שֶׁאָבְדָה. וְאֵין בְּזֶה מִנְהָג--שֶׁדָּבָר שְׁאֵינוּ מָצוּי, אֵין בּוֹ מִנְהָג.

י [יד] בָּא הַגּוֹי אוֹ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוֹצִיא אֶת הָרֵאָה קֹדֶם שֶׁתִּבָּדֵק, וַהֲרֵי הִיא קַיֶּמֶת--נוֹפְחִין אוֹתָהּ, וְאַף עַל פִּי שְׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִין אִם הָיוּ שָׁם צְמָחִין אוֹ לֹא הָיוּ: מִפְּנֵי פִּשּׁוּט הַמִּנְהָג.

יא [טו] יֵשׁ מְקוֹמוֹת שְׁאִם יִמָּצְאוּ סְרָכוֹת מְדֻלְדָּלוֹת מִן הָרֵאָה--אַף עַל פִּי שְׁאֵינָן דְּבוּקוֹת, לֹא לַדֹּפֶן וְלֹא לְמָקוֹם אַחֵר--אוֹסְרִין אוֹתָהּ. וְדָבָר זֶה הֶפְסֵד גָּדוֹל הוּא, וְאִבּוּד לִמְמוֹנָם שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל. וּמֵעוֹלָם לֹא נָהֲגוּ זֶה בְּצָרְפַת, וְלֹא בִּסְפָרַד; וְלֹא נִשְׁמַע זֶה בַּמַּעְרָב. וְאֵין רָאוּי לִנְהֹג בְּמִנְהָג זֶה, אֵלָא נוֹפְחִין אוֹתָהּ בִּלְבָד--אִם נִמְצֵאת שְׁלֵמָה מִן הַנֶּקֶב, הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת.

משנה תורה - ספר קדושה - הלכות שחיטה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד

יש לך שאלה או הערה?