משנה תורה מנוקד - ספר קדושה - הלכות שחיטה פרק ב

משנה תורה - ספר קדושה - הלכות שחיטה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד

הִלְכּוֹת שְׁחִיטָה פֵּרֶק ב

א בְּכָל מָקוֹם מֻתָּר לִשְׁחֹט, חוּץ מִן הָעֲזָרָה: שְׁאֵין שׁוֹחֲטִין בָּעֲזָרָה אֵלָא קָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ בִּלְבָד; אֲבָל הַחֻלִּין--אָסוּר לְשָׁחְטָן בָּעֲזָרָה, בֵּין בְּהֵמָה בֵּין חַיָּה בֵּין עוֹף. וְכֵן הוּא אוֹמֵר בִּבְשַׂר תַּאֲוָה "כִּי-יִרְחַק מִמְּךָ הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר ה' . . . וְזָבַחְתָּ מִבְּקָרְךָ וּמִצֹּאנְךָ . . . וְאָכַלְתָּ, בִּשְׁעָרֶיךָ" (דברים יב,כא)--הַא לָמַדְתָּ שְׁאֵין שׁוֹחֲטִין בְּשַׂר תַּאֲוָה, אֵלָא חוּץ לַמָּקוֹם אֲשֶׁר בָּחַר ה'; [ב] וְזֶה שֶׁנִּשְׁחַט חוּץ לַמָּקוֹם, הוּא שֶׁמֻּתָּר לְאָכְלוֹ בְּכָל הַשְּׁעָרִים.

ב אֲבָל הַשּׁוֹחֵט חֻלִּין בָּעֲזָרָה--אוֹתוֹ הַבָּשָׂר טָהוֹר, וְאָסוּר בַּהֲנָיָה כְּבָשָׂר בְּחָלָב וְכַיּוֹצֶא בּוֹ; וְקוֹבְרִין אוֹתוֹ, וְאֶפְרוֹ אָסוּר: אַפִלּוּ שָׁחַט לִרְפוּאָה, אוֹ לַאֲכִילַת גּוֹיִים, אוֹ לְהַאֲכִיל לַכְּלָבִים. אֲבָל הַנּוֹחֵר בָּעֲזָרָה, וְהַמְּעַקֵּר, וְגוֹי שֶׁשָּׁחַט, וְהַשּׁוֹחֵט וְנִמְצֵאת טְרֵפָה, וְהַשּׁוֹחֵט בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף הַטְּמֵאִין בָּעֲזָרָה--הֲרֵי אֵלּוּ כֻּלָּן מֻתָּרִין בַּהֲנָיָה.

ג וְלֹא בְּהֵמָה וְחַיָּה בִּלְבָד, אֵלָא כָּל הַחֻלִּין--אָסוּר לְהַכְנִיסָן לָעֲזָרָה, אַפִלּוּ בְּשַׂר שְׁחוּטָה אוֹ פֵּרוֹת וּפַת וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן; אִם עָבַר וְהִכְנִיסָן, מֻתָּרִין בַּאֲכִילָה כְּשֶׁהָיוּ. וּדְבָרִים אֵלּוּ כֻּלָּן, דִּבְרֵי קַבָּלָה הֶן. וְכָל הַשּׁוֹחֵט חֻלִּין בָּעֲזָרָה, אוֹ הָאוֹכֵל כַּזַּיִת מִבְּשַׂר חֻלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בָּעֲזָרָה--מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת.

ד הָאוֹמֵר בְּהֵמָה זוֹ שְׁלָמִים, וּוַלְדָהּ חֻלִּין--אִם נִשְׁחֲטָה בָּעֲזָרָה--וַלְדָהּ מֻתָּר בַּאֲכִילָה, לְפִי שְׁאֵינוּ יָכוֹל לִשְׁחֹט אוֹתָהּ בְּרִחוּק מָקוֹם.

ה אֵין שׁוֹחֲטִין לְתוֹךְ יַמִּים וּנְהָרוֹת, שֶׁמֶּא יֹאמְרוּ עוֹבֵד מַיִם הוּא זֶה, וְנִמְצָא כְּמַקְרִיב לַמָּיִם; וְלֹא יִשְׁחֹט לִכְלִי מָלֵא מַיִם, שֶׁמֶּא יֹאמְרוּ לַצּוּרָה שֶׁתֵּרָאֶה בְּתוֹךְ הַמַּיִם שָׁחַט. וְלֹא יִשְׁחֹט לֹא לְתוֹךְ הַכֵּלִים, וְלֹא לְתוֹךְ הַגֻּמָּה--שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה. וְאִם שָׁחַט, שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה.

ו שׁוֹחֲטִין לִכְלִי מָלֵא מַיִם עֲכוּרִין, שְׁאֵין הַצּוּרָה נִרְאֵית בָּהֶן. וְכֵן שׁוֹחֵט חוּץ לַגֻּמָּה, וְהַדָּם יוֹרֵד לַגֻּמָּה; וּבַשּׁוּק לֹא יַעֲשֶׂה כֵּן, שֶׁמֶּא יְחַקֶּה אֶת הַמִּינִים: וְאִם שָׁחַט לַגֻּמָּה בַּשּׁוּק--אָסוּר לֶאֱכֹל מִשְּׁחִיטָתוֹ עַד שֶׁיִּבְדֹּק אַחֲרָיו, שֶׁמֶּא מִין הוּא. וּמֻתָּר לִשְׁחֹט עַל דֹּפֶן הַסְּפִינָה, וְהַדָּם שׁוֹתֵת עַל הַדֹּפֶן וְיוֹרֵד לַמָּיִם; וּמֻתָּר לִשְׁחֹט עַל גַּבֵּי הַכֵּלִים.

ז כֵּיצַד שׁוֹחֲטִין: מוֹתֵחַ הַצַּוָּאר, וּמוֹלִיךְ הַסַּכִּין וּמְבִיאָהּ עַד שֶׁשּׁוֹחֵט; בֵּין שֶׁהָיְתָה הַבְּהֵמָה רְבוּצָה בֵּין שֶׁהָיְתָה עוֹמֶדֶת, וְאָחַז בְּעָרְפָּהּ וְהַסַּכִּין בְּיָדוֹ מִלְּמַטָּה וְשָׁחַט--הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה.

ח נָעַץ אֶת הַסַּכִּין בַּכּוֹתָל וְהִעְבִיר הַצַּוָּאר עָלֶיהָ עַד שֶׁנִּשְׁחַט, שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה--וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה צַוַּאר הַבְּהֵמָה לְמַטָּה, וְסַכִּין לְמַעְלָה: שְׁאִם הָיָה צַוָּאר בְּהֵמָה לְמַעְלָה מִן הַסַּכִּין הַנְּעוּצָה--שֶׁמֶּא תֵּרֵד הַבְּהֵמָה בְּכֹבֶד גּוּפָהּ, וְתֵחָתֵךְ בְּלֹא הוֹלָכָה וַהֲבָאָה, וְאֵין זוֹ שְׁחִיטָה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר. לְפִיכָּךְ אִם הָיָה עוֹף--בֵּין שֶׁהָיָה צַוָּארוֹ לְמַעְלָה מִן הַסַּכִּין הַנְּעוּצָה, אוֹ לְמַטָּה מִמֶּנָּה--שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה.

ט הַשּׁוֹחֵט וְהוֹלִיךְ אֶת הַסַּכִּין וְלֹא הֱבִיאָהּ, אוֹ הֱבִיאָהּ וְלֹא הוֹלִיכָהּ וּשְׁחָטָהּ--שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה; הוֹלִיךְ וְהֵבִיא, עַד שֶׁחָתַךְ הָרֹאשׁ וְהִתִּיזוֹ--שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה. הוֹלִיךְ וְלֹא הֵבִיא, אוֹ הֵבִיא וְלֹא הוֹלִיךְ, וְהִתִּיז אֶת הָרֹאשׁ בְּהוֹלָכָה בִּלְבָד, אוֹ בַּהֲבָאָה בִּלְבָד--אִם יֵשׁ בַּסַּכִּין כִּמְלוֹא שְׁנֵי צַוָּארִים מִצַּוְּארֵי הַנִּשְׁחָט, שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה; וְאִם לָאו, שְׁחִיטָתוֹ פְּסוּלָה.

י שָׁחַט שְׁנֵי רָאשִׁים כְּאֶחָד, שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה. [י] שְׁנַיִם שֶׁאָחֲזוּ בַּסַּכִּין, אַפִלּוּ אֶחָד מִצַּד זֶה וְשֵׁנִי מִצַּד אַחֵר כְּנֶגְדּוֹ, וְשָׁחֲטוּ--שְׁחִיטָתָן כְּשֵׁרָה. וְכֵן שְׁנַיִם שֶׁאָחֲזוּ שְׁנֵי סַכִּינִין, וְשָׁחֲטוּ כְּאֶחָד בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת בַּצַּוָּאר--שְׁחִיטָתָן כְּשֵׁרָה; וְאַפִלּוּ שָׁחַט זֶה הַוֶּשֶׁט בִּלְבָד אוֹ רֻבּוֹ, וְהַשֵּׁנִי שָׁחַט בְּמָקוֹם אַחֵר הַקָּנֶה אוֹ רֻבּוֹ--הֲרֵי שְׁחִיטָה זוֹ כְּשֵׁרָה, וְאַף עַל פִּי שְׁאֵין הַשְּׁחִיטָה כֻּלָּהּ בְּמָקוֹם אֶחָד. וְכֵן שְׁחִיטָה הָעֲשׂוּיָה כְּקֻלְמוֹס, וּשְׁחִיטָה הָעֲשׂוּיָה כְּמַסְרֵק--כְּשֵׁרָה.

יא אֵין שְׁחִיטַת הַחֻלִּין צְרִיכָה כַּוָּנָה; אֵלָא אַפִלּוּ שָׁחַט כְּמִתְעַסֵּק, אוֹ דֶּרֶךְ שְׂחוֹק, אוֹ שֶׁזָּרַק סַכִּין לְנָעְצָהּ בַּכּוֹתָל וְשָׁחֲטָה בַּהֲלִיכָתָהּ--הוֹאִיל וְהַשְּׁחִיטָה כָּרָאוּי בִּמְקוֹמָהּ וְשֵׁעוּרָהּ, הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה. [יב] לְפִיכָּךְ חֵרֵשׁ אוֹ שׁוֹטֶה אוֹ קָטָן, אוֹ שִׁכּוֹר שֶׁנִּתְבַּלְבְּלָה דַּעְתּוֹ, וּמִי שֶׁאֲחָזַתּוּ רוּחַ רָעָה, שֶׁשָּׁחֲטוּ וַאֲחֵרִים רוֹאִין אוֹתָן שֶׁהַשְּׁחִיטָה כְּתִקְנָהּ--הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה. אֲבָל סַכִּין שֶׁנָּפְלָה וְשָׁחֲטָה--אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁחֲטָה כְּדַרְכָּהּ, הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה: שֶׁנֶּאֱמָר "וְזָבַחְתָּ" (דברים יב,כא)--עַד שֶׁיִּהְיֶה הַזּוֹבֵחַ אָדָם, וְאַף עַל פִּי שְׁאֵינוּ מִתְכַּוֵּן לִשְׁחִיטָה.

יב [יג] גַּלְגַּל שֶׁלְּאֶבֶן אוֹ שֶׁלְּעֵץ שֶׁהָיְתָה הַסַּכִּין קְבוּעָה בּוֹ, וְסִבַּב אָדָם אֶת הַגַּלְגַּל, וְשָׂם צַוַּאר הָעוֹף אוֹ הַבְּהֵמָה כְּנֶגְדּוֹ עַד שֶׁנִּשְׁחַט בִּסְבִיבַת הַגַּלְגַּל--הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה. וְאִם הַמַּיִם הֶן הַמְּסַבְּבִין אֶת הַגַּלְגַּל, וְשָׂם הַצַּוָּאר כְּנֶגְדּוֹ בְּשָׁעָה שֶׁסִּבַּב וְנִשְׁחַט--הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה; וְאִם פָּטַר אָדָם אֶת הַמַּיִם עַד שֶׁבָּאוּ וְסִבְּבוּ אֶת הַגַּלְגַּל, וְשָׁחַט בִּסְבִיבָתוֹ--הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה, שֶׁהֲרֵי מִכּוֹחַ בֶּן אָדָם בָּא.

יג בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בִּסְבִיבָה רִאשׁוֹנָה שְׁהִיא מִכּוֹחַ בֶּן אָדָם; אֲבָל מִסְּבִיבָה שְׁנִיָּה וּלְאַחֲרֶיהָ, אֵינָהּ מִכּוֹחַ הָאָדָם אֵלָא מִכּוֹחַ הַמַּיִם בַּהֲלִיכָתָן.

יד הַשּׁוֹחֵט לְשֵׁם הָרִים, לְשֵׁם גְּבָעוֹת, לְשֵׁם יַמִּים, לְשֵׁם נְהָרוֹת, לְשֵׁם מִדְבָּרוֹת--אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְכַּוַּן לְעָבְדָן אֵלָא לִרְפוּאָה וְכַיּוֹצֶא בָּהּ מִדִּבְרֵי הֲבָאי שֶׁאוֹמְרִין הַגּוֹיִים, הֲרֵי שְׁחִיטָתוֹ פְּסוּלָה; אֲבָל אִם שָׁחַט לְשֵׁם מַזַּל הַיָּם, אוֹ מַזַּל הָהָר, אוֹ לַכּוֹכָבִים וְלַמַּזָּלוֹת וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן--הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה בַּהֲנָיָה, כְּכָל תִּקְרֹבֶת עֲבוֹדָה זָרָה.

טו הַשּׁוֹחֵט אֶת הַבְּהֵמָה לִזְרֹק דָּמָהּ לַעֲבוֹדָה זָרָה, אוֹ לְהַקְטִיר חֶלְבָּהּ לַעֲבוֹדָה זָרָה--הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה: שֶׁלּוֹמְדִין מַחְשָׁבָה בַּחוּץ בַּחֻלִּין, מִמַּחְשֶׁבֶת הַקֳּדָשִׁים בִּפְנִים, שֶׁמַּחְשָׁבָה כְּזוֹ פּוֹסֶלֶת בָּהֶן, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר בְּהִלְכּוֹת פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין. [טז] שְׁחָטָהּ וְאַחַר כָּךְ חִשַּׁב לִזְרֹק דָּמָהּ לַעֲבוֹדָה זָרָה, אוֹ לְהַקְטִיר חֶלְבָּהּ לַעֲבוֹדָה זָרָה--הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה מִסָּפֵק, שֶׁמֶּא סוֹפוֹ הוֹכִיחַ עַל תְּחִלָּתוֹ וּבְמַחְשָׁבָה כְּזוֹ שָׁחַט.

טז [יז] הַשּׁוֹחֵט לְשֵׁם קֳדָשִׁים שֶׁמִּתְנַדְּבִין וְנוֹדְרִין כְּמוֹתָן--שְׁחִיטָתוֹ פְּסוּלָה, שֶׁזֶּה כְּשׁוֹחֵט קֳדָשִׁים בַּחוּץ; שָׁחַט לְשֵׁם קֳדָשִׁים שְׁאֵינָן בָּאִין בְּנֶדֶר וּנְדָבָה, שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה.

יז [יח] כֵּיצַד: הַשּׁוֹחֵט לְשֵׁם עוֹלָה, לְשֵׁם שְׁלָמִים, לְשֵׁם תּוֹדָה, לְשֵׁם פֶּסַח--שְׁחִיטָתוֹ פְּסוּלָה: הוֹאִיל וְהַפֶּסַח, מַפְרִישׁ אוֹתוֹ בְּכָל הַשָּׁנָה בְּכָל עֵת שֶׁיִּרְצֶה--הֲרֵי הוּא דּוֹמֶה לְדָבָר הַנִּדָּר וְהַנִּדָּב.

יח שָׁחַט לְשֵׁם חַטָּאת, לְשֵׁם אָשָׁם וַדַּאי, לְשֵׁם אָשָׁם תָּלוּי, לְשֵׁם בְּכוֹר, לְשֵׁם מַעֲשֵׂר, לְשֵׁם תְּמוּרָה--שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה. [יט] הָיָה מְחֻיָּב חַטָּאת, וְשָׁחַט וְאָמַר לְחַטָּאתִי--שְׁחִיטָתוֹ פְּסוּלָה; הָיָה לוֹ קָרְבָּן בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, וְשָׁחַט וְאָמַר לְשֵׁם תְּמוּרַת זִבְחִי--שְׁחִיטָתוֹ פְּסוּלָה, שֶׁהֲרֵי הֵמִיר בּוֹ.

יט [כ] הָאִשָּׁה שֶׁשָּׁחֲטָה לְשֵׁם עוֹלַת יוֹלֶדֶת וְאָמְרָה, זוֹ לְעוֹלָתִי--שְׁחִיטָתָהּ כְּשֵׁרָה: שְׁאֵין עוֹלַת יוֹלֶדֶת בָּאָה בְּנֶדֶר וּנְדָבָה, וַהֲרֵי אֵינָהּ יוֹלֶדֶת שֶׁנִּתְחַיְּבָה בָּעוֹלָה; וְאֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ שֶׁמֶּא הִפִּילָה, שֶׁכָּל הַמַּפֶּלֶת קוֹל יֵשׁ לָהּ. אֲבָל הַשּׁוֹחֵט לְשֵׁם עוֹלַת נָזִיר--אַף עַל פִּי שְׁאֵינוּ נָזִיר--שְׁחִיטָתוֹ פְּסוּלָה, שֶׁעִיקַר הַנְּזִירוּת נֶדֶר מִן הַנְּדָרִים.

כ [כא] שְׁנַיִם אוֹחֲזִין בַּסַּכִּין וְשׁוֹחֲטִין, אֶחָד נִתְכַּוַּן לְשֵׁם דָּבָר שֶׁהַשּׁוֹחֵט לוֹ שְׁחִיטָתוֹ אֲסוּרָה, וְהַשֵּׁנִי לֹא הָיְתָה לוֹ כַּוָּנָה כְּלָל, וְאַפִלּוּ נִתְכַּוַּן לְשֵׁם דָּבָר הַמֻּתָּר לְהִתְכַּוַּן לוֹ--הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה; וְכֵן אִם שָׁחַט זֶה אַחַר זֶה, וְהִתְכַּוַּן הָאֶחָד מֵהֶן לְשֵׁם דָּבָר הַפָּסוּל--פּוֹסֵל.

כא בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁהָיָה לוֹ בָּהּ שֻׁתָּפוּת; אֲבָל אִם אֵין לוֹ בָּהּ שֻׁתָּפוּת, אֵינָהּ אֲסוּרָה--שְׁאֵין אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל אוֹסֵר דָּבָר שְׁאֵינוּ שֶׁלּוֹ, שְׁאֵין כַּוָּנָתוֹ אֵלָא לְצַעֲרוֹ.

כב יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁחַט לְנָכְרִי--אַף עַל פִּי שֶׁהַנָּכְרִי מִתְכַּוֵּן לְכָל מַה שֶׁיִּרְצֶה, שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה: שְׁאֵין חוֹשְׁשִׁין אֵלָא לְמַחְשֶׁבֶת הַזּוֹבֵחַ, לֹא לְמַחְשֶׁבֶת בַּעַל הַבְּהֵמָה. לְפִיכָּךְ נָכְרִי שֶׁשָּׁחַט לְיִשְׂרָאֵל, אַפִלּוּ הָיָה קָטָן--שְׁחִיטָתוֹ נְבֵלָה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר.

משנה תורה - ספר קדושה - הלכות שחיטה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד

יש לך שאלה או הערה?