משנה תורה מנוקד - ספר קדושה - הלכות מאכלות אסורות פרק יד

משנה תורה - ספר קדושה - הלכות מאכלות אסורות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז

הִלְכּוֹת מַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת פֵּרֶק יד

א כָּל אִסּוּרֵי מַאֲכָלוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה--שֵׁעוּרָן בְּכַזַּיִת בֵּינוֹנִי, בֵּין לְמַלְקוּת בֵּין לְכָרֵת בֵּין לְמִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם; וּכְבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁכָּל הַמְּחֻיָּב כָּרֵת אוֹ מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם עַל מַאֲכָל, לוֹקֶה. [ב] וְשֵׁעוּר זֶה עִם כָּל הַשֵּׁעוּרִין, הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי הֶן. וְאָסוּר מִן הַתּוֹרָה לֶאֱכֹל כָּל שְׁהוּא מִדָּבָר הָאָסוּר, אֲבָל אֵינוּ לוֹקֶה אֵלָא עַל כַּזַּיִת; וְאִם אָכַל כָּל שְׁהוּא פָּחוּת מִכַּשֵּׁעוּר, מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת.

ב [ג] כַּזַּיִת שֶׁאָמַרְנוּ, חוּץ מִשֶּׁלְּבֵין הַשִּׁנַּיִם; אֲבָל מַה שֶׁלְּבֵין הַחֲנִיכַיִם מִצְטָרֵף לְמַה שֶׁבָּלַע, שֶׁהֲרֵי נִהְנֶה גְּרוֹנוֹ בְּכַזַּיִת. אַפִלּוּ אָכַל כַּחֲצִי זַיִת, וֶהֱקִיאוֹ וְחָזַר וְאָכַל אוֹתוֹ חֲצִי זַיִת עַצְמוֹ שֶׁהֵקִיא--חַיָּב: שְׁאֵין הַחִיּוּב אֵלָא עַל הֲנָאַת הַגָּרוֹן, בְּכַזַּיִת מִדָּבָר הָאָסוּר.

ג [ד] כַּזַּיִת חֵלֶב אוֹ נְבֵלָה אוֹ פִּגּוּל וְנוֹתָר וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, שֶׁהִנִּיחוֹ בַּחַמָּה וְנִתְמַעַט--הָאוֹכְלוֹ פָּטוּר; חָזַר וְהִנִּיחוֹ בַּגְּשָׁמִים וְנִתְפַּח, חַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת אוֹ מַלְקוּת. הָיָה פָּחוּת מִכַּזַּיִת בַּתְּחִלָּה, וְנִתְפַּח וְעָמַד עַל כַּזַּיִת--אָסוּר, וְאֵין לוֹקִין עָלָיו.

ד [ה] כְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁכָּל אִסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה, אֵין מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה לְכַזַּיִת--חוּץ מִבְּשַׂר נְבֵלָה עִם בְּשַׂר טְרֵפָה, וְאִסּוּרֵי נָזִיר שֶׁיִּתְבָּאֲרוּ בִּמְקוֹמָן; חֲמִשָּׁה מִינֵי תְּבוּאָה, וּקְמָחִין שֶׁלָּהֶן, וְהַבְּצֵקוֹת שֶׁלָּהֶן--הַכֹּל מִצְטָרְפִין לְכַזַּיִת, בֵּין לְאִסּוּר חָמֵץ בַּפֶּסַח, בֵּין לְאִסּוּר חָדָשׁ מִלִּפְנֵי הָעֹמֶר, בֵּין לְאִסּוּר מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וּתְרוּמוֹת.

ה [ו] יֵרָאֶה לִי שֶׁכָּל הַחַיָּב בִּתְרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת--מִצְטָרֵף לְכַזַּיִת בְּטֶבֶל, מִפְּנֵי שְׁהוּא שֵׁם אֶחָד: הַא לְמַה זֶה דּוֹמֶה--לְנִבְלַת הַשּׁוֹר וְנִבְלַת הַשֶּׂה וְנִבְלַת הַצְּבִי, שְׁהֶן מִצְטָרְפִין לְכַזַּיִת כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

ו [ז] הָאוֹכֵל אֲכִילָה גְּדוֹלָה מִדָּבָר אָסוּר--אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ מַלְקוּת אוֹ כָּרֵת עַל כָּל כַּזַּיִת וְכַזַּיִת, אֵלָא חִיּוּב אֶחָד לְכָל הָאֲכִילָה; וְאִם הָיוּ הָעֵדִים מַתְרִין בּוֹ בְּשָׁעַת אֲכִילָה עַל כָּל כַּזַּיִת וְכַזַּיִת, חַיָּב עַל כָּל הַתְרָאָה וְהַתְרָאָה, וְאַף עַל פִּי שְׁהִיא אֲכִילָה אַחַת, וְלֹא הִפְסִיק.

ז [ח] הָאוֹכֵל כַּשְּׂעוֹרָה אוֹ כַּחַרְדָּל מֵאֶחָד מִמַּאֲכָלוֹת הָאֲסוּרִין, וְשָׁהָה מְעַט וְחָזַר וְאָכַל כַּחַרְדָּל, וְכֵן עַד שֶׁהִשְׁלִים כַּזַּיִת, בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד--אִם שָׁהָה מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף כְּדֵי אֲכִילַת שָׁלוֹשׁ בֵּיצִים--יִצְטָרַף הַכֹּל, וַהֲרֵי הוּא חַיָּב כָּרֵת אוֹ מַלְקוּת אוֹ קָרְבָּן, כְּמִי שֶׁאָכַל כַּזַּיִת בְּבַת אַחַת. וְאִם שָׁהָה יָתֵר מִזֶּה מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף--אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שָׁהָה בֵּינֵיהֶן, אֵלָא אָכַל כַּחַרְדָּל אַחַר כַּחַרְדָּל--הוֹאִיל וְלֹא הִשְׁלִים כַּזַּיִת אֵלָא בְּיָתֵר מִכְּדֵי אֲכִילַת פְּרָס, אֵינָן מִצְטָרְפִין וּפָטוּר.

ח [ט] וְכֵן הַשּׁוֹתֶה רְבִיעִית שֶׁלִּסְתָם יֵינָם מְעַט מְעַט, אוֹ שֶׁהִמְחָה אֶת הֶחָמֵץ בַּפֶּסַח אוֹ אֶת הַחֵלֶב וּגְמָאוֹ מְעַט מְעַט, אוֹ שֶׁשָּׁתָה מִן הַדָּם מְעַט מְעַט--אִם שָׁהָה מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף כְּדֵי שְׁתִיַּת רְבִיעִית, מִצְטָרְפִין; וְאִם לָאו, אֵין מִצְטָרְפִין.

ט [י] כָּל הָאֹכָלִין הָאֲסוּרִין, אֵינוּ חַיָּב עֲלֵיהֶן עַד שֶׁיֹּאכַל אוֹתָן דֶּרֶךְ הֲנָאָה--חוּץ מִבָּשָׂר בְּחָלָב, וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם: לְפִי שֶׁלֹּא נֶאֱמָר בָּהֶן אֲכִילָה, אֵלָא הוֹצִיא אִסּוּר אֲכִילָתָן בְּלָשׁוֹן אַחֶרֶת--בִּלְשׁוֹן בִּשּׁוּל וּבִלְשׁוֹן הֶקְדֵּשׁ, לֶאֱסֹר אוֹתָן וְאַפִלּוּ שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הֲנָיָה.

י [יא] כֵּיצַד: הֲרֵי שֶׁהִמְחָה אֶת הַחֵלֶב וּגְמָאוֹ כִּשְׁהוּא חַם עַד שֶׁנִּכְוָה גְּרוֹנוֹ מִמֶּנּוּ, אוֹ שֶׁאָכַל חֵלֶב חַי, אוֹ שֶׁעֵרַב דְּבָרִים מָרִים כְּגוֹן רֹאשׁ וְלַעֲנָה לְתוֹךְ יֵין נֶסֶךְ אוֹ לְתוֹךְ קְדֵרָה שֶׁלִּנְבֵלָה וַאֲכָלָן כִּשְׁהֶן מָרִין, אוֹ שֶׁאָכַל אֹכֶל הָאָסוּר אַחַר שֶׁהִסְרִיחַ וְהִבְאִישׁ וּבָטַל מֵאֹכֶל אָדָם--הֲרֵי זֶה פָּטוּר; וְאִם עֵרַב דָּבָר מַר בְּתוֹךְ קְדֵרָה שֶׁלְּבָשָׂר בְּחָלָב, אוֹ בְּיֵין כִּלְאֵי הַכֶּרֶם, וַאֲכָלוֹ--חַיָּב.

יא [יב] הָאוֹכֵל מַאֲכָל מִמַּאֲכָלוֹת הָאֲסוּרוֹת דֶּרֶךְ שְׂחוֹק, אוֹ כְּמִתְעַסֵּק--אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְכַּוַּן לְגוּף הָאֲכִילָה--הוֹאִיל וְנִהְנָה, חַיָּב כְּמִי שֶׁמִּתְכַּוֵּן לְעַצְמָהּ שֶׁלַּאֲכִילָה; וַהֲנָיָה הַבָּאָה לוֹ לָאָדָם בְּעַל כָּרְחוֹ בְּאִסּוּר מִכָּל הָאִסּוּרִין--אִם נִתְכַּוַּן, אָסוּר; וְאִם לֹא נִתְכַּוַּן, מֻתָּר.

יב [יג] הָאוֹכֵל מַאֲכָל אָסוּר לְתֵאָבוֹן, אוֹ מִפְּנֵי הָרָעָב--חַיָּב; וְאִם הָיָה תּוֹעֶה בַּמִּדְבָּר, וְאֵין לוֹ מַה יֹאכַל אֵלָא דָּבָר אָסוּר--הֲרֵי זֶה מֻתָּר, מִפְּנֵי סַכָּנַת נְפָשׁוֹת.

יג [יד] עֻבְרָה שֶׁהֵרִיחָה מַאֲכָל אָסוּר, כְּגוֹן בְּשַׂר קֹדֶשׁ אוֹ בְּשַׂר חֲזִיר--מַאֲכִילִין אוֹתָהּ מִן הַמָּרָק. אִם נִתְיַשְּׁבָה דַּעְתָּהּ, מוּטָב; וְאִם לָאו, מַאֲכִילִין אוֹתָהּ פָּחוּת פָּחוּת מִכַּשֵּׁעוּר. וְאִם לֹא נִתְיַשְּׁבָה דַּעְתָּהּ, מַאֲכִילִין אוֹתָהּ עַד שֶׁתִּתְיַשַּׁב דַּעְתָּהּ. [טו] וְכֵן הַבָּרִיא שֶׁהֵרִיחַ דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֹמֶץ וְכַיּוֹצֶא בּוֹ מִדְּבָרִים שֶׁמְּעַרְעֲרִין אֶת הַנֶּפֶשׁ, דִּינוֹ כְּעֻבְרָה.

יד [טז] מִי שֶׁאֲחָזוֹ בֻּלְמוֹס--מַאֲכִילִין אוֹתוֹ דְּבָרִים הָאֲסוּרִין מִיָּד, עַד שֶׁיָּאִירוּ עֵינָיו; וְאֵין מְחַזְּרִין עַל דָּבָר הַמֻּתָּר, אֵלָא מְמַהֲרִין בַּנִּמְצָא. וּמַאֲכִילִין אוֹתוֹ הַקַּל הַקַּל, תְּחִלָּה. אִם הֵאִירוּ עֵינָיו, דַּיּוֹ; וְאִם לָאו, מַאֲכִילִין אוֹתוֹ הֶחָמוּר.

טו [יז] כֵּיצַד: הָיוּ לְפָנָיו טֶבֶל וּנְבֵלָה--מַאֲכִילִין אוֹתוֹ נְבֵלָה תְּחִלָּה, שֶׁהַטֶּבֶל בְּמִיתָה; נְבֵלָה וּסְפִיחֵי שְׁבִיעִית--מַאֲכִילִין אוֹתוֹ סְפִיחֵי שְׁבִיעִית, שֶׁאִסּוּרָן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר בְּהִלְכּוֹת שְׁמִטָּה וְיוֹבֵל; טֶבֶל וּשְׁבִיעִית--מַאֲכִילִין אוֹתוֹ שְׁבִיעִית; טֶבֶל וּתְרוּמָה--אִם אֵי אִפְשָׁר לְתַקַּן הַטֶּבֶל, מַאֲכִילִין אוֹתוֹ טֶבֶל שְׁאֵינוּ קָדוֹשׁ כִּתְרוּמָה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

טז [יח] כְּבָר בֵּאַרְנוּ שְׁאֵין אִסּוּר חָל עַל אִסּוּר אֵלָא אִם הָיוּ שְׁנֵי הָאִסּוּרִין בָּאִין כְּאַחַת, אוֹ שֶׁהָיָה אִסּוּר מוֹסִיף, אוֹ אִסּוּר כּוֹלֵל; לְפִיכָּךְ יֵשׁ אוֹכֵל כַּזַּיִת אֶחָד, וְלוֹקֶה עָלָיו חָמֵשׁ מַלְקִיּוֹת--וְהוּא, שֶׁהִתְרוּ בּוֹ בַּחֲמִשָּׁה אִסּוּרִין שֶׁנִּתְקַבְּצוּ בּוֹ.

יז כֵּיצַד: כְּגוֹן טָמֵא שֶׁאָכַל כַּזַּיִת חֵלֶב, שֶׁנּוֹתַר מִן הַמֻּקְדָּשִׁין, בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים--לוֹקֶה מִשּׁוֹם אוֹכֵל חֵלֶב, וּמִשּׁוֹם אוֹכֵל נוֹתָר, וּמִשּׁוֹם אוֹכֵל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וּמִשּׁוֹם טָמֵא שֶׁאָכַל קֹדֶשׁ, וּמִשּׁוֹם שֶׁנִּהְנָה מִן הֶקְדֵּשׁ וּמָעַל.

יח [יט] וְלָמָּה חָל כָּאן אִסּוּר עַל אִסּוּר: שֶׁבְּהֵמָה זוֹ הָיָה חֶלְבָּהּ אָסוּר בַּאֲכִילָה, וּמֻתָּר בַּהֲנָיָה. הִקְדִּישָׁהּ--נֶאֱסַר חֶלְבָּהּ בַּהֲנָיָה, וּמִתּוֹךְ שֶׁנּוֹסַף בּוֹ אִסּוּר הֲנָיָה, נוֹסַף עָלָיו אִסּוּר קֳדָשִׁים. וַעֲדַיִן הָיָה חֵלֶב זֶה מֻתָּר לְגָבוֹהַּ, וְאָסוּר לַהִדְיוֹט; נַעֲשָׂה נוֹתָר--מִתּוֹךְ שֶׁנּוֹסַף בּוֹ אִסּוּר לְגָבוֹהַּ, נֶאֱסַר לַהִדְיוֹט. וְהָאוֹכֵל הַזֶּה הָיָה מֻתָּר בִּבְשַׂר בְּהֵמָה, וְאָסוּר בְּחֶלְבָהּ; נִטְמָא--נֶאֱסַר אַף בִּבְשָׂרָהּ, נוֹסַף לוֹ אִסּוּר עַל הַחֵלֶב. בָּא יוֹם הַכִּפּוּרִים--כָּלַל כָּל הָאֹכָלִין, וּמִתּוֹךְ שֶׁנֶּאֱסַר אַף בַּחֻלִּין, נוֹסַף אִסּוּרוֹ בְּחֵלֶב זֶה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

משנה תורה - ספר קדושה - הלכות מאכלות אסורות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז

יש לך שאלה או הערה?