משנה תורה מנוקד - ספר קדושה - הלכות מאכלות אסורות פרק יב

משנה תורה - ספר קדושה - הלכות מאכלות אסורות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז

הִלְכּוֹת מַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת פֵּרֶק יב

א כֵּיצַד הִיא הַנְּגִיעָה שֶׁאוֹסֵר בָּהּ הַגּוֹי הַיַּיִן--הוּא שֶׁיִּגַּע בַּיַּיִן עַצְמוֹ, בֵּין בְּיָדוֹ בֵּין בִּשְׁאָר אֵבָרָיו שֶׁדַּרְכָּן לְנַסַּךְ בָּהֶן, וִישַׁכְשַׁךְ. אֲבָל אִם פָּשַׁט יָדוֹ לֶחָבִית, וְתָפְסוּ אֶת יָדוֹ קֹדֶם שֶׁיּוֹצִיאָהּ, וְלֹא יְנִידָהּ, וּפָתְחוּ הֶחָבִית מִלְּמַטָּה עַד שֶׁיֵּצֵא הַיַּיִן וְיָרַד לְמַטָּה מִיָּדוֹ--לֹא נֶאֱסַר הַיַּיִן.

ב וְכֵן אִם אָחַז כְּלִי פָּתוּחַ שֶׁלְּיַיִן, וְשִׁכְשְׁכוֹ--אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִגְבִּיהַּ הַכְּלִי, וְלֹא נָגַע בַּיַּיִן--נֶאֱסַר הַיַּיִן. [ב] נָטַל הַכְּלִי שֶׁלַּיַּיִן, וְהִגְבִּיהוֹ וְיָצַק הַיַּיִן--אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שִׁכְשַׁךְ--נֶאֱסַר, שֶׁהֲרֵי בָּא הַיַּיִן מִכּוֹחוֹ. הִגְבִּיהַּ, וְלֹא שִׁכְשַׁךְ וְלֹא נָגַע--מֻתָּר.

ג נָכְרִי שֶׁהָיָה אוֹחֵז הַכְּלִי בַּקַּרְקָע, וְיִשְׂרָאֵל צָק לְתוֹכוֹ יַיִן--הַיַּיִן מֻתָּר; וְאִם נִדְנַד הַגּוֹי הַכְּלִי, נֶאֱסַר הַיַּיִן. [ד] כְּלִי סָתוּם--מֻתָּר הַגּוֹי לְטַלְטְלוֹ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְאַף עַל פִּי שֶׁהַיַּיִן מִתְנַדְנֵד: שְׁאֵין זֶה דֶּרֶךְ הַנִּסּוּךְ. הִעְבִיר נוֹד שֶׁלְּיַיִן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְהוּא אוֹחֵז פִּי הַנּוֹד בְּיָדוֹ--בֵּין שֶׁהָיָה הַנּוֹד מָלֵא אוֹ חָסֵר--מֻתָּר, וְאַף עַל פִּי שֶׁהַיַּיִן מִתְנַדְנֵד. הִעְבִיר כְּלִי חֶרֶס פָּתוּחַ מָלֵא יַיִן, אָסוּר שֶׁמֶּא יִגַּע בּוֹ; וְאִם הָיָה חָסֵר, מֻתָּר אֵלָא אִם כֵּן שִׁכְשְׁכוֹ.

ד [ה] גּוֹי שֶׁנָּגַע בַּיַּיִן, וְלֹא נִתְכַּוַּן לְזֶה--הֲרֵי הַיַּיִן מֻתָּר בַּהֲנָיָה בִּלְבָד. כֵּיצַד--כְּגוֹן שֶׁנָּפַל עַל נוֹד שֶׁלְּיַיִן, אוֹ שֶׁהוֹשִׁיט יָדוֹ לֶחָבִית עַל מְנָת שְׁהִיא שֶׁמֶן וְנִמְצֵאת יַיִן. [ו] בָּא הַיַּיִן מִכּוֹחוֹ שֶׁלַּגּוֹי בְּלֹא כַּוָּנָה--הוֹאִיל וְלֹא נָגַע בַּיַּיִן, הֲרֵי זֶה מֻתָּר בִּשְׁתִיָּה. כֵּיצַד: כְּגוֹן שֶׁהִגְבִּיהַּ כְּלִי שֶׁלְּיַיִן וְיָצַק לִכְלִי אַחֵר, וְהוּא מְדַמֶּה שְׁהוּא שֵׁכָר אוֹ שֶׁמֶן--הֲרֵי זֶה מֻתָּר.

ה [ז] נִכְנַס הַגּוֹי לְבַיִת אוֹ לְחָנוּת לְבַקַּשׁ יַיִן, וּפָשַׁט יָדוֹ כִּשְׁהוּא מְחַפֵּשׂ, וְנָגַע בְּיַיִן--אֲסָרוֹ: שֶׁהֲרֵי לְיַיִן נִתְכַּוַּן, וְאֵין זֶה נוֹגֵעַ בְּלֹא כַּוָּנָה.

ו [ח] חָבִית שֶׁנִּסְדְּקָה לְאָרְכָּהּ, וְקָדַם הַגּוֹי וְחִבְּקָהּ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְפָּרְדוּ הַחֲרָסִים--הֲרֵי זֶה מֻתָּר בַּהֲנָיָה; אֲבָל אִם נִסְדְּקָה לְרָחְבָּהּ, וְתָפַס בַּסְּדָק הָעֶלְיוֹן כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפֹּל--הֲרֵי זֶה מֻתָּר בִּשְׁתִיָּה, שֶׁהֲרֵי אֵין הַיַּיִן עַל כּוֹחוֹ שֶׁלַּגּוֹי.

ז [ט] גּוֹי שֶׁנָּפַל לְבוֹר שֶׁלְּיַיִן וְהֶעֱלוּהוּ מִשָּׁם מֵת, אוֹ שֶׁמָּדַד הַבּוֹר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַיַּיִן בְּקָנֶה, אוֹ שֶׁהִתִּיז אֶת הַזְּבוּב וְהַצִּרְעָה מֵעָלָיו בְּקָנֶה, אוֹ שֶׁהָיָה מְטַפֵּחַ עַל פִּי הֶחָבִית הָרוֹתַחַת כְּדֵי שֶׁתָּנוּחַ הָרְתִיחָה, אוֹ שֶׁנָּטַל חָבִית וּזְרָקָהּ בַּחֲמָתוֹ לַבּוֹר--הֲרֵי זֶה מֻתָּר בַּהֲנָיָה בִּלְבָד; וְאִם עָלָה הַגּוֹי חַי, הַיַּיִן אָסוּר בַּהֲנָיָה.

ח [י] חָבִית שֶׁהָיָה נֶקֶב בְּצִדָּהּ, וְנִשְׁמַט הַפְּקָק מִן הַנֶּקֶב, וְהִנִּיחַ הַגּוֹי אֶצְבָּעוֹ בִּמְקוֹם הַנֶּקֶב, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵצֵא הַיַּיִן--כָּל הַיַּיִן שֶׁמֵּרֹאשׁ הֶחָבִית עַד הַנֶּקֶב, אָסוּר; וְשֶׁתַּחַת הַנֶּקֶב, מֻתָּר בִּשְׁתִיָּה.

ט [יא] מְנִיקִית כְּפוּפָה שֶׁעוֹשִׂין אוֹתָהּ מִמַּתֶּכֶת אוֹ זְכוֹכִית וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, שֶׁהִנִּיחַ רֹאשָׁהּ לְתוֹךְ הַיַּיִן שֶׁבֶּחָבִית וְהָרֹאשׁ הָאַחֵר חוּץ לֶחָבִית, וּמָצַץ הַיַּיִן וְהִתְחִיל הַיַּיִן לֵירַד כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשִׂין תָּמִיד, וּבָא הַגּוֹי וְהִנִּיחַ אֶצְבָּעוֹ עַל פִּי הַמְּנִיקִית וּמָנַע הַיַּיִן מִלֵּירַד--נֶאֱסַר כָּל הַיַּיִן שֶׁבֶּחָבִית: שֶׁהַכֹּל הָיָה יוֹצֶא וְנִגְרָר לוּלֵי יָדוֹ, וְנִמְצָא הַכֹּל כְּבָא מִכּוֹחוֹ.

י [יב] הַמְּעַרֶּה יַיִן לְתוֹךְ כְּלִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יֵין גּוֹיִים--נֶאֱסַר כָּל הַיַּיִן שֶׁבַּכְּלִי הָעֶלְיוֹן, שֶׁהֲרֵי הָעַמּוּד הַנִּצּוֹק מְחַבֵּר בֵּין הַיַּיִן שֶׁבַּכְּלִי הָעֶלְיוֹן וּבֵין הַיַּיִן שֶׁבַּכְּלִי הַתַּחְתּוֹן; לְפִיכָּךְ הַמּוֹדֵד לַגּוֹי לְתוֹךְ כְּלִי שֶׁבְּיָדוֹ--יְנַפַּץ נְפִיצָה אוֹ יִזְרֹק זְרִיקָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִצּוֹק חִבּוּר וְיֶאֱסֹר עָלָיו מַה שֶׁיִּשָּׁאֵר בַּכְּלִי הָעֶלְיוֹן.

יא [יג] מַשְׁפֵּךְ שֶׁמָּדַד בּוֹ לְנָכְרִי--אִם יֵשׁ בִּקְצֵה הַמַּשְׁפֵּךְ עַכֶּבֶת יַיִן--לֹא יִמְדֹּד בּוֹ לְיִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁיְּדִיחֶנּוּ וִינַגַּב; וְאִם לֹא הֵדִיחַ, הֲרֵי זֶה אָסוּר.

יב [יד] כְּלִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ כְּמִין שְׁנֵי חֻטְמִין יוֹצְאִין מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ הַכֵּלִים שֶׁנּוֹטְלִין בָּהֶן לַיָּדַיִם, שֶׁהָיָה מָלֵא יַיִן בְּיַד יִשְׂרָאֵל, וְהָיָה יִשְׂרָאֵל מוֹצֵץ וְשׁוֹתֶה מֵחֹטֶם זֶה וְהַגּוֹי מוֹצֵץ וְשׁוֹתֶה מֵחֹטֶם הַשֵּׁנִי--הֲרֵי זֶה מֻתָּר. וְהוּא שֶׁיַּקְדִּים הַיִּשְׂרְאֵלִי וְיִפְסֹק, וַעֲדַיִן הַגּוֹי שׁוֹתֶה: שֶׁמִּשֶּׁיִפְסֹק הַגּוֹי--יַחְזֹר הַיַּיִן שֶׁיִּשָּׁאֵר בַּחֹטֶם לַכְּלִי וְיֶאֱסֹר כָּל מַה שֶׁיִּשָּׁאֵר בּוֹ, שֶׁהֲרֵי בָּא הַיַּיִן מִכּוֹחוֹ.

יג [טו] גּוֹי שֶׁמָּצַץ הַיַּיִן מִן הֶחָבִית בַּמְּנִיקִית, אָסַר כָּל הַיַּיִן שֶׁבָּהּ--שֶׁכְּשֶׁיִּפְסֹק, יַחְזֹר הַיַּיִן שֶׁעָלָה בַּמְּנִיקִית בִּמְצִיצָתוֹ, וְיִפֹּל לֶחָבִית, וְיֶאֱסֹר הַכֹּל.

יד [טז] נָכְרִי שֶׁהָיָה מַעְבִיר עִם יִשְׂרָאֵל כַּדֵּי יַיִן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְהוּא הוֹלֵךְ אַחֲרֵיהֶן לְשָׁמְרָן--אַפִלּוּ הִפְלִיגוּ מִמֶּנּוּ כְּדֵי מִיל, הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרוֹת: שֶׁאֵימָתוֹ עֲלֵיהֶן, וְאוֹמְרִין עַתָּה יֵצֵא לְפָנֵינוּ וְיִרְאֶה אוֹתָנוּ. וְאִם אָמַר לָהֶם, לְכוּ וַאֲנִי אָבוֹא אַחֲרֵיכֶם--אִם נִתְעַלְּמוּ מֵעֵינָיו כְּדֵי שֶׁיִּפְתְּחוּ פִּי הַכַּד וְיַחְזְרוּ וְיָגִיפוּ אוֹתָהּ וְתִגֹּב, הֲרֵי הַיַּיִן כֻּלּוֹ אָסוּר בִּשְׁתִיָּה; וְאִם פָּחוּת מִכָּאן, מֻתָּר.

טו [יז] וְכֵן הַמַּנִּיחַ נָכְרִי בְּחָנוּתוֹ--אַף עַל פִּי שְׁהוּא יוֹצֶא וְנִכְנָס כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ, הַיַּיִן מֻתָּר; וְאִם מוֹדִיעוֹ שְׁהוּא מַפְלִיג, וְשָׁהָה כְּדֵי שֶׁיִּפְתַּח וְיִגֹּף וְתִגֹּב--הַיַּיִן אָסוּר בִּשְׁתִיָּה. וְכֵן הַמַּנִּיחַ יֵינוֹ בַּקָּרוֹן אוֹ בַּסְּפִינָה עִם הַגּוֹיִים, וְנִכְנַס לָעִיר לַעֲשׂוֹת צָרְכּוֹ וְיָצָא--הַיַּיִן מֻתָּר; וְאִם הוֹדִיעָן שְׁהוּא מַפְלִיג, וְשָׁהָה כְּדֵי שֶׁיִּפְתַּח וְיִגֹּף וְתִגֹּב--הַיַיִן אָסוּר בִּשְׁתִיָּה. וְכָל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ, בְּחָבִיּוֹת סְתוּמוֹת; אֲבָל בִּפְתוּחוֹת--אַפִלּוּ לֹא שָׁהָה--מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעָן שְׁהוּא מַפְלִיג, הַיַּיִן אָסוּר.

טז [יח] יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיָה אוֹכֵל עִם הַגּוֹי, וְהִנִּיחַ יַיִן פָּתוּחַ עַל הַשֻּׁלְחָן וְיַיִן פָּתוּחַ עַל הַדֻּלְפְּקֵי, וְיָצָא--שֶׁעַל הַשֻּׁלְחָן אָסוּר, וְשֶׁעַל הַדֻּלְפְּקֵי מֻתָּר; וְאִם אָמַר לוֹ, מְזֹג וּשְׁתֶה--כָּל הַיַּיִן הַפָּתוּחַ שֶׁבַּבַּיִת אָסוּר.

יז [יט] הָיָה שׁוֹתֶה עִם הַנָּכְרִי, וְשָׁמַע קוֹל תְּפִלָּה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְיָצָא--אַף הַיַּיִן הַפָּתוּחַ, מֻתָּר: שֶׁהַנָּכְרִי אוֹמֵר, עַתָּה יִזְכֹּר הַיַּיִן וְיָבוֹא בִּמְהֵרָה וְיִמְצָא אוֹתִי נוֹגֵעַ בְּיֵינוֹ; וּלְפִי זֶה אֵינוּ זָז מִמְּקוֹמוֹ, וְאֵין נֶאֱסָר אֵלָא מַה שֶׁלְּפָנָיו בִּלְבָד.

יח [כ] נָכְרִי וְיִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ דָּרִין בְּחָצֵר אַחַת, וְיָצְאוּ שְׁנֵיהֶן בְּבֶהָלָה לִרְאוֹת חָתָן אוֹ הֶסְפֵּד, וְחָזַר הַגּוֹי וְסָגַר הַפֶּתַח, וְאַחַר כָּךְ בָּא הַיִּשְׂרְאֵלִי--הֲרֵי הַיַּיִן הַפָּתוּחַ שֶׁבְּבֵית הַיִּשְׂרְאֵלִי בְּהֶתֵּרוֹ: שֶׁלֹּא סָגַר הַגּוֹי אֵלָא עַל דַּעַת שֶׁכְּבָר נִכְנַס הַיִּשְׂרְאֵלִי לְבֵיתוֹ, וְלֹא נִשְׁאַר אָדָם בַּחוּץ; וְכִמְדֻמֶּה לוֹ שְׁהוּא קְדָמוֹ.

יט [כא] יַיִן שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל וְשֶׁלַּגּוֹי בְּבַיִת אֶחָד, וְהָיוּ הֶחָבִיּוֹת פְּתוּחוֹת, וְנִכְנַס הַגּוֹי לַבַּיִת, וְנָעַל הַדֶּלֶת בַּעֲדוֹ--נֶאֱסַר כָּל הַיַּיִן. וְאִם יֵשׁ חַלּוֹן בַּדֶּלֶת, שֶׁמִּסְתַּכֵּל מִמֶּנּוּ הָעוֹמֵד אֲחוֹרֵי הַפֶּתַח וְרוֹאֶה כְּנֶגְדּוֹ--כָּל הֶחָבִיּוֹת שֶׁכְּנֶגֶד הַחַלּוֹן, מֻתָּרוֹת; וְשֶׁמִּן הַצְּדָדִין, אֲסוּרִין: שֶׁהֲרֵי מְפַחֵד מִן הָרוֹאֶה אוֹתוֹ.

כ [כב] וְכֵן אִם שָׁאַג אֲרִי וְכַיּוֹצֶא בּוֹ, וּבָרַח הַגּוֹי וְנֶחְבָּא בֵּין הֶחָבִיּוֹת הַפְּתוּחוֹת--הַיַּיִן מֻתָּר: שְׁהוּא אוֹמֵר שֶׁמֶּא יִשְׂרָאֵל אַחֵר נֶחְבָּא כָּאן, וְהוּא רוֹאֶה אוֹתִי כְּשֶׁאֶגַּע.

כא [כג] אוֹצָר שֶׁלְּיַיִן שֶׁהָיוּ חָבִיּוֹתָיו פְּתוּחוֹת, וְיֵשׁ לַגּוֹי חָבִיּוֹת אֲחֵרוֹת בְּאוֹתוֹ הַפֻּנְדָּק, וְנִמְצָא הַגּוֹי עוֹמֵד בֵּין חָבִיּוֹת יִשְׂרָאֵל הַפְּתוּחוֹת--אִם נִבְהָל כְּשֶׁנִּמְצָא וְנִתְפָּס עָלָיו כְּגַנָּב, הֲרֵי הַיַּיִן מֻתָּר בִּשְׁתִיָּה: שֶׁמִּפַּחְדּוֹ וְיִרְאָתוֹ, אֵין לוֹ פְּנָאי לְנַסַּךְ. וְאִם לֹא נִתְפָּס כְּגַנָּב אֵלָא הֲרֵי הוּא בּוֹטֵחַ שָׁם, הַיַּיִן אָסוּר. וְתִינוֹק הַנִּמְצָא בֵּין הֶחָבִיּוֹת--בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, כָּל הַיַּיִן מֻתָּר.

כב [כד] גְּדוּד שֶׁנִּכְנָס לִמְדִינָה, דֶּרֶךְ שָׁלוֹם--כָּל הֶחָבִיּוֹת הַפְּתוּחוֹת שֶׁבַּחֲניּוֹת, אֲסוּרוֹת; וּסְתוּמוֹת, מֻתָּרוֹת. וּבְשָׁעַת מִלְחָמָה, אִם פָּשַׁט הַגְּדוּד בַּמְּדִינָה וְעָבַר--אֵלּוּ וְאֵלּוּ מֻתָּרוֹת, מִפְּנֵי שְׁאֵין לָהֶן פְּנָאי לְנַסַּךְ.

כג [כה] גּוֹי שֶׁנִּמְצָא עוֹמֵד בְּצַד הַבּוֹר שֶׁלַּיַּיִן--אִם יֵשׁ לוֹ מַלְוָה עַל אוֹתוֹ הַיַּיִן, הֲרֵי זֶה אָסוּר: מִפְּנֵי שֶׁלִּבּוֹ גַּס בּוֹ, שׁוֹלֵחַ יָדוֹ וּמְנַסֵּךְ. וְאִם אֵין לוֹ עָלָיו מַלְוָה, הַיַּיִן מֻתָּר בִּשְׁתִיָּה.

כד [כו] זוֹנָה גּוֹיָה בִּמְסִבָּה שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל--הַיַּיִן מֻתָּר, שֶׁאֵימָתָן עָלֶיהָ וְלֹא תִגַּע; אֲבָל זוֹנָה יִשְׂרְאֵלִית בִּמְסִבַּת גּוֹיִים--יֵינָהּ שֶׁלְּפָנֶיהָ בְּכֵלֶיהָ אָסוּר, מִפְּנֵי שְׁהֶן נוֹגְעִין בּוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתָּהּ.

כה [כז] גּוֹי הַנִּמְצָא בְּבֵית הַגַּת--אִם יֵשׁ שָׁם לַחְלוּחִית יַיִן כְּדֵי לִבְלֹל הַכַּף, עַד שֶׁתִּבְלֹל הַכַּף לְכַף שְׁנִיָּה--צָרִיךְ לְהָדִיחַ כָּל בֵּית הַגַּת, וִינַגַּב; וְאִם לָאו--מֵדִיחַ הַגַּת בִּלְבָד, וְזוֹ הַרְחָקָה יְתֵרָה.

כו [כח] חָבִית שֶׁצָּפָה בַּנָּהָר--אִם נִמְצֵאת כְּנֶגֶד עִיר שֶׁרֻבָּהּ יִשְׂרָאֵל, מֻתֶּרֶת בַּהֲנָיָה; כְּנֶגֶד עִיר שֶׁרֻבָּהּ גּוֹיִים, אֲסוּרָה.

כז [כט] מְקוֹם שֶׁהָיוּ רֹב מוֹכְרֵי הַיַּיִן בּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְנִמְצְאוּ בּוֹ כֵּלִים גְּדוֹלִים מְלֵאִים יַיִן, וְהֶן כֵּלִים שֶׁדֶּרֶךְ הַמּוֹכְרִין לְבַדָּם לִכְנֹס בָּהֶן הַיַּיִן--הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין בַּהֲנָיָה. חָבִית שֶׁפְּתָחוּהָ גַּנָּבִים--אִם רֹב גַּנָּבֵי הָעִיר יִשְׂרָאֵל, הַיַּיִן מֻתָּר בִּשְׁתִיָּה.

משנה תורה - ספר קדושה - הלכות מאכלות אסורות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז

יש לך שאלה או הערה?