משנה תורה מנוקד - ספר קדושה - הלכות מאכלות אסורות פרק ח

משנה תורה - ספר קדושה - הלכות מאכלות אסורות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז

הִלְכּוֹת מַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת פֵּרֶק ח

א גִּיד הַנָּשֶׁה--נוֹהֵג בִּבְהֵמָה וְחַיָּה הַטְּהוֹרִין, וְאַפִלּוּ בִּנְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת שֶׁלָּהֶן; וְנוֹהֵג בַּשְּׁלִיל וּבַמֻּקְדָּשִׁין, בֵּין קֳדָשִׁים הַנֶּאֱכָלִין בֵּין קֳדָשִׁים שְׁאֵינָן נֶאֱכָלִין. וְנוֹהֵג בַּיָּרֵךְ שֶׁלַּיָּמִין, וּבְיָרֵךְ שֶׁלַּשְּׂמֹאל. וְאֵין אָסוּר מִן הַתּוֹרָה אֵלָא שֶׁעַל כַּף הַיָּרֵךְ בִּלְבָד, שֶׁנֶּאֱמָר "אֲשֶׁר עַל-כַּף הַיָּרֵךְ" (בראשית לב,לג); אֲבָל שְׁאָר הַגִּיד שֶׁלְּמַעְלָה מִן הַכַּף, וְשֶׁלְּמַטָּה עַד סוֹפוֹ, וְכֵן חֵלֶב שֶׁעַל הַגִּיד--אֵינוּ אָסוּר אֵלָא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. וּשְׁנֵי גִּידִין הֶן--הַפְּנִימִי הַסָּמוּךְ לָעֶצֶם, אָסוּר מִן הַתּוֹרָה; וְהָעֶלְיוֹן כֻּלּוֹ, אָסוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.

ב הָאוֹכֵל מִגִּיד הַנָּשֶׁה הַפְּנִימִי, מִמְּקוֹם שֶׁעַל הַכַּף--לוֹקֶה; וְאִם אָכַל מֵחֶלְבּוֹ, אוֹ מִשְּׁאָר הַגִּיד הַפְּנִימִי, אוֹ מִכָּל הַחִיצוֹן--מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת. וְכַמָּה שֵׁעוּר אֲכִילָה, כַּזַּיִת; וְאִם אָכַל הַגִּיד שֶׁעַל הַכַּף כֻּלּוֹ--אַף עַל פִּי שְׁאֵין בּוֹ כַּזַּיִת--לוֹקֶה, מִפְּנֵי שְׁהוּא כְּבִרְיָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ.

ג אָכַל כַּזַּיִת מִגִּיד הַנָּשֶׁה שֶׁלַּיָּמִין, וְכַזַּיִת מִגִּיד הַנָּשֶׁה שֶׁלַּשְּׂמֹאל, אוֹ שֶׁאָכַל שְׁנֵי גִּידִים כֻּלָּן, אַף עַל פִּי שְׁאֵין בָּהֶן כַּזַּיִת--לוֹקֶה שְׁמוֹנִים; וְכֵן הוּא לוֹקֶה, עַל כָּל גִּיד וְגִיד.

ד הָעוֹף--אֵין בּוֹ מִשּׁוֹם גִּיד הַנָּשֶׁה, מִפְּנֵי שְׁאֵין לוֹ כַּף יָרֵךְ אֵלָא יְרֵכוֹ עָגוּל. וְאִם נִמְצָא עוֹף שֶׁיְּרֵכוֹ כְּיֶרֶךְ הַבְּהֵמָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ כַּף--גִּיד הַנָּשֶׁה שֶׁלּוֹ אָסוּר, וְאֵין לוֹקִין עָלָיו. וְכֵן בְּהֵמָה שֶׁכַּף יְרֵכָהּ אָרוּךְ כְּשֶׁלְּעוֹף--גִּיד הַנָּשֶׁה שֶׁלָּהּ אָסוּר, וְאֵין לוֹקִין עָלָיו.

ה הָאוֹכֵל גִּיד הַנָּשֶׁה מִבְּהֵמָה וְחַיָּה הַטְּמֵאִים--פָּטוּר, מִפְּנֵי שְׁאֵינוּ נוֹהֵג בַּטְּמֵאָה אֵלָא בַּבְּהֵמָה שֶׁכֻּלָּהּ מֻתֶּרֶת; וְאֵינוּ כְּאוֹכֵל מִשְּׁאָר גּוּפָהּ, שְׁאֵין הַגִּידִים מִכְּלַל הַבָּשָׂר, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְאִם אָכַל מֵחֵלֶב שֶׁעַל הַגִּיד, הֲרֵי זֶה כְּאוֹכֵל מִבְּשָׂרָהּ.

ו הָאוֹכֵל גִּיד הַנָּשֶׁה שֶׁלִּנְבֵלָה, אוֹ שֶׁלִּטְרֵפָה, אוֹ שֶׁלְּעוֹלָה--חַיָּב שְׁתַּיִם: מִתּוֹךְ שֶׁנִּכְלַל בְּאִסּוּר שְׁאָר גּוּפָהּ שֶׁהָיָה מֻתָּר, נִכְלַל גַּם הַגִּיד וְנוֹסַף עָלָיו אִסּוּר אַחֵר.

ז הַנּוֹטֵל גִּיד הַנָּשֶׁה--צָרִיךְ לְחַטַּט אַחֲרָיו, עַד שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ כְּלוּם. וְנֶאֱמָן הַטַּבָּח עַל גִּיד הַנָּשֶׁה, כְּשֵׁם שֶׁנֶּאֱמָן עַל הַחֵלֶב; וְאֵין לוֹקְחִין בָּשָׂר מִכָּל טַבָּח: אֵלָא אִם הָיָה אָדָם כָּשֵׁר וּמֻחְזַק בְּכַשְׁרוּת--הוּא שֶׁשּׁוֹחֵט לְעַצְמוֹ, וּמוֹכֵר, וְנֶאֱמָן. [ח] בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּחוּצָה לָאָרֶץ; אֲבָל בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּזְמָן שֶׁכֻּלָּהּ לְיִשְׂרָאֵל, לוֹקְחִין מִכָּל אָדָם.

ח [ט] טַבָּח הַנֶּאֱמָן לִמְכֹּר בָּשָׂר, וְנִמְצָא בְּשַׂר נְבֵלָה אוֹ בְּשַׂר טְרֵפָה--מַחְזִיר אֶת הַדָּמִים לַבְּעָלִים; וּמְשַׁמְּתִין אוֹתוֹ, וּמַעְבִירִין אוֹתוֹ. וְאֵין לוֹ תַּקָּנָה לְעוֹלָם לִקַּח מִמֶּנּוּ בָּשָׂר--עַד שֶׁיֵּלֵךְ לִמְקוֹם שְׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ, וְיַחְזִיר אֲבֵדָה בְּדָבָר חָשׁוּב, אוֹ יִשְׁחֹט לְעַצְמוֹ וְיוֹצִיא טְרֵפָה לְעַצְמוֹ בְּמָמוֹן חָשׁוּב: שֶׁוַּדַּאי עָשָׂה תְּשׁוּבָה, בְּלֹא הַעְרָמָה.

ט [י] הַלּוֹקֵחַ בָּשָׂר וּשְׁלָחוֹ בְּיַד אֶחָד מֵעַמֵּי הָאָרֶץ, הֲרֵי זֶה נֶאֱמָן עָלָיו; וְאַף עַל פִּי שְׁאֵינוּ מֻחְזָק בְּכַשְׁרוּת, אֵין חוֹשְׁשִׁין לוֹ שֶׁמֶּא יַחְלִיף. וְאַפִלּוּ עַבְדֵי יִשְׂרָאֵל וְאַמְהוֹתֵיהֶן, נֶאֱמָנִין בְּדָבָר זֶה; אֲבָל לֹא גּוֹיִים, שֶׁמֶּא יַחְלִיף.

י [יא] עֶשֶׂר חֲנִיּוֹת, תֵּשַׁע מוֹכְרוֹת בְּשַׂר שְׁחוּטָה וְאַחַת מוֹכֶרֶת בְּשַׂר נְבֵלָה, וְלָקַח בָּשָׂר מֵאַחַת מֵהֶן, וְאֵין יָדוּעַ מִמִּי לָקַח--הֲרֵי זֶה אָסוּר. אֲבָל בָּשָׂר הַנִּמְצָא מֻשְׁלָךְ בַּשּׁוּק, הֲלֹךְ אַחַר הָרֹב: אִם הָיוּ רֹב הַמּוֹכְרִין גּוֹיִים, אָסוּר; וְאִם הָיוּ רֹב הַמּוֹכְרִין יִשְׂרָאֵל, מֻתָּר. [יב] וְכֵן בָּשָׂר הַנִּמְצָא בְּיַד גּוֹי--אִם הָיוּ מוֹכְרֵי הַבָּשָׂר יִשְׂרָאֵל, מֻתָּר. זֶה הוּא דִּין תּוֹרָה; וּכְבָר אָסְרוּ חֲכָמִים כָּל הַבָּשָׂר הַנִּמְצָא, בֵּין בַּשּׁוּק בֵּין בְּיַד גּוֹי--אַף עַל פִּי שֶׁכָּל הַשּׁוֹחֲטִין וְכָל הַמּוֹכְרִין יִשְׂרָאֵל.

יא וְלֹא עוֹד אֵלָא הַלּוֹקֵחַ בָּשָׂר וְהִנִּיחוֹ בְּבֵיתוֹ, וְנֶעְלַם מִן הָעַיִן--אָסוּר: אֵלָא אִם כֵּן הָיָה לוֹ בּוֹ סִימָן, אוֹ שֶׁהָיָה לוֹ בּוֹ טְבִיעוּת עַיִן וְהוּא מַכִּירוֹ וַדַּאי שְׁהוּא זֶה, אוֹ שֶׁהָיָה צָרוּר וְחָתוּם.

יב [יג] תָּלָה כְּלִי מָלֵא חֲתִכּוֹת בָּשָׂר, נִשְׁבַּר הַכְּלִי וְנָפְלוּ הַחֲתִכּוֹת לָאָרֶץ, וּבָא וּמָצָא חֲתִכּוֹת, וְאֵין לוֹ בָּהֶן סִימָן וְלֹא טְבִיעוּת עַיִן--הֲרֵי זֶה אָסוּר: שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים אוֹתוֹ בָּשָׂר גְּרָרַתּוּ חַיָּה אוֹ שֶׁרֶץ, וְזֶה בָּשָׂר אַחֵר הוּא.

יג [יד] גִּיד הַנָּשֶׁה, מֻתָּר בַּהֲנָאָה. לְפִיכָּךְ מֻתָּר לָאָדָם לִשְׁלֹחַ לְנָכְרִי יָרֵךְ שֶׁגִּיד הַנָּשֶׁה בְּתוֹכָהּ, וְנוֹתֵן לוֹ הַיָּרֵךְ שְׁלֵמָה בִּפְנֵי יִשְׂרָאֵל; וְאֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמֶּא יֹאכַל מִמֶּנָּה יִשְׂרְאֵלִי זֶה, קֹדֶם שֶׁיִּנָּטֵל הַגִּיד--שֶׁהֲרֵי מְקוֹמוֹ נִכָּר. לְפִיכָּךְ אִם הָיְתָה הַיָּרֵךְ חֲתוּכָה--לֹא יִתְּנֶנָּה לַגּוֹי בִּפְנֵי יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁיִּטֹּל הַגִּיד: שֶׁמֶּא יֹאכַל מִמֶּנָּה יִשְׂרָאֵל.

יד [טו] כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמָר בַּתּוֹרָה לֹא תֹאכַל, לֹא תֹאכְלוּ, לֹא יֹאכְלוּ, לֹא יֹאכַל--אֶחָד אִסּוּר אֲכִילָה, וְאֶחָד אִסּוּר הֲנָיָה בְּמַשְׁמַע: עַד שֶׁיְּפָרַט לָךְ הַכָּתוּב, כְּדֶרֶךְ שֶׁפֵּרַט בַּנְּבֵלָה "לַגֵּר אֲשֶׁר-בִּשְׁעָרֶיךָ תִּתְּנֶנָּה וַאֲכָלָהּ" (דברים יד,כא); וּבַחֵלֶב שֶׁנֶּאֱמָר בּוֹ "יֵעָשֶׂה לְכָל-מְלָאכָה" (ויקרא ז,כד). אוֹ עַד שֶׁיִּתְפָּרַשׁ בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שְׁהוּא מֻתָּר בַּהֲנָיָה, כְּגוֹן שְׁקָצִים, וּרְמָשִׂים, וְדָם, וְאֵבֶר מִן הַחַי, וְגִיד הַנָּשֶׁה--שֶׁכָּל אֵלּוּ מֻתָּרִין בַּהֲנָיָה מִפִּי הַקַּבָּלָה, אַף עַל פִּי שְׁהֶן אֲסוּרִין בַּאֲכִילָה.

טו [טז] כָּל מַאֲכָל שְׁהוּא אָסוּר בַּהֲנָיָה--אִם נִהְנָה וְלֹא אָכַל, כְּגוֹן שֶׁמָּכַר אוֹ נָתַן לַגּוֹי אוֹ לַכְּלָבִים--אֵינוּ לוֹקֶה; וּמַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת, וְהַדָּמִים מֻתָּרִין. וְכָל דָּבָר שֶׁאָסוּר בַּאֲכִילָה, וּמֻתָּר בַּהֲנָיָה--אַף עַל פִּי שְׁהוּא מֻתָּר בַּהֲנָיָה--אָסוּר לַעֲשׂוֹת בּוֹ סְחוֹרָה, וּלְכַוַּן מְלַאכְתּוֹ בִּדְבָרִים אֲסוּרִין: חוּץ מִן הַחֵלֶב, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמָר בּוֹ "יֵעָשֶׂה לְכָל-מְלָאכָה" (ויקרא ז,כד).

טז לְפִיכָּךְ אֵין עוֹשִׂין סְחוֹרָה לֹא בַּנְּבֵלוֹת, וְלֹא בַּטְּרֵפוֹת, וְלֹא בַּשְּׁקָצִים, וְלֹא בָּרְמָשִׂים. [יז] הַצַּיָּד שֶׁנִּזְדַּמְּנוּ לוֹ חַיָּה אוֹ עוֹף וְדָג טְמֵאִין וְצָדָן, אוֹ שֶׁנִּצּוֹדוּ לוֹ טְמֵאִין וּטְהוֹרִין--מֻתָּר לְמָכְרָן; אֲבָל לֹא יְכַוַּן מְלַאכְתּוֹ לַטְּמֵאִין.

יז וּמֻתָּר לַעֲשׂוֹת סְחוֹרָה בְּחָלָב שֶׁחָלְבוֹ גּוֹי וְאֵין יִשְׂרָאֵל רוֹאֵהוּ, וּבִגְבִנַּת הַגּוֹיִים, וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן. [יח] זֶה הַכְּלָל: כָּל שֶׁאִסּוּרוֹ מִן הַתּוֹרָה, אָסוּר לַעֲשׂוֹת בּוֹ סְחוֹרָה; וְכָל שֶׁאִסּוּרוֹ מִדִּבְרֵיהֶם--מֻתָּר לַעֲשׂוֹת בּוֹ סְחוֹרָה, בֵּין בִּסְפֵקוֹ בֵּין בְּוַדָּאוֹ.

משנה תורה - ספר קדושה - הלכות מאכלות אסורות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז

יש לך שאלה או הערה?