משנה תורה מנוקד - ספר קדושה - הלכות מאכלות אסורות פרק ד

משנה תורה - ספר קדושה - הלכות מאכלות אסורות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז

הִלְכּוֹת מַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת פֵּרֶק ד

א הָאוֹכֵל כַּזַּיִת מִבְּשַׂר בְּהֵמָה שֶׁמֵּתָה, אוֹ חַיָּה שֶׁמֵּתָה, אוֹ עוֹף שֶׁמֵּת--לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא תֹאכְלוּ כָל-נְבֵלָה" (דברים יד,כא). וְכָל שֶׁלֹּא נִשְׁחֲטָה כָּרָאוּי, הֲרֵי זוֹ מֵתָה; וּבְהִלְכּוֹת שְׁחִיטָה, יִתְבָּאַר הַשְּׁחִיטָה שְׁהִיא כָּרָאוּי, וּשְׁאֵינָהּ כָּרָאוּי.

ב אֵין אָסוּר מִשּׁוֹם נְבֵלָה אֵלָא מִינִין טְהוֹרִין בִּלְבָד, מִפְּנֵי שְׁהֶן רְאוּיִין לִשְׁחִיטָה, וְאִם נִשְׁחֲטוּ שְׁחִיטָה כְּשֵׁרָה, יִהְיוּ מֻתָּרִין בַּאֲכִילָה. אֲבָל מִינִין טְמֵאִין, שְׁאֵין שְׁחִיטָה מוֹעֶלֶת בָּהֶן--בֵּין שֶׁנִּשְׁחֲטָה, בֵּין שֶׁמֵּתָה כְּדַרְכָּהּ, בֵּין שֶׁחָתַךְ בָּשָׂר מִן הַחַי מִמֶּנָּה, וַאֲכָלוֹ--אֵינוּ לוֹקֶה מִשּׁוֹם נְבֵלָה וּטְרֵפָה, אֵלָא מִשּׁוֹם אוֹכֵל בְּשַׂר טְמֵאָה.

ג הָאוֹכֵל עוֹף טָהוֹר חַי כָּל שְׁהוּא, לוֹקֶה מִשּׁוֹם אוֹכֵל נְבֵלָה; וְאַף עַל פִּי שְׁאֵין בּוֹ כַּזַּיִת, הוֹאִיל וַאֲכָלוֹ כֻּלּוֹ, לוֹקֶה. וְאִם אֲכָלוֹ אַחַר שֶׁמֵּת, עַד שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ כַּזַּיִת; וְאַף עַל פִּי שְׁאֵין בְּכֻלּוֹ בָּשָׂר כַּזַּיִת, הוֹאִיל וְיֵשׁ בְּכֻלּוֹ כַּזַּיִת, חַיָּב עָלָיו מִשּׁוֹם נְבֵלָה.

ד הָאוֹכֵל כַּזַּיִת מִבְּשַׂר נֵפֶל בְּהֵמָה טְהוֹרָה, לוֹקֶה מִשּׁוֹם אוֹכֵל נְבֵלָה. וְאָסוּר לֶאֱכֹל מִן הַבְּהֵמָה שֶׁנֻּלְּדָה, עַד לֵיל שְׁמִינִי, שֶׁכָּל שֶׁלֹּא שָׁהָה שְׁמוֹנָה יָמִים בַּבְּהֵמָה, הֲרֵי זֶה כְּנֵפֶל; וְאֵין לוֹקִין עָלָיו: וְאִם נוֹדַע לוֹ שֶׁכָּלוּ לוֹ חֳדָשָׁיו בַּבֶּטֶן, וְאַחַר כָּךְ נֻלַּד, שְׁהֶן תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים לִבְהֵמָה גַּסָּה, וַחֲמִשָּׁה לְדַקָּה--הֲרֵי זֶה מֻתָּר בְּיוֹם שֶׁנֻּלַּד. [ה] הַשִּׁלְיָה שֶׁיָּצַאת עִם הַוֶּלֶד, אֲסוּרָה בַּאֲכִילָה; וְהָאוֹכְלָהּ פָּטוּר, שְׁאֵינָהּ בָּשָׂר.

ה [ו] הָאוֹכֵל כַּזַּיִת מִבְּשַׂר בְּהֵמָה אוֹ חַיָּה אוֹ עוֹף טְהוֹרִין שֶׁנִּטְרְפוּ--לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמָר "וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ, לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ" (שמות כב,ל).

ו "טְרֵפָה" (שמות כב,ל) הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה--זוֹ שֶׁטָּרְפָה אוֹתָהּ חַיַּת הַיַּעַר, כְּגוֹן אֲרִי וְנָמֵר וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן; וְכֵן עוֹף שֶׁטָּרַף אוֹתוֹ עוֹף הַדּוֹרֵס, כְּגוֹן נֵץ וְכַיּוֹצֶא בּוֹ. וְאֵין אַתָּה יָכוֹל לוֹמַר, שֶׁטָּרְפָה אוֹתָהּ וְהֵמִיתָה אוֹתָהּ--שְׁאִם מֵתָה, הֲרֵי הִיא נְבֵלָה; וּמַה לִי מֵתָה מֵחֲמַת עַצְמָהּ, אוֹ הִכָּהּ בְּסַיִף וֶהֱמִיתָהּ, אוֹ שְׁבָרָהּ אֲרִי וֶהֱמִיתָהּ. הַא אֵינוּ מְדַבֵּר אֵלָא בְּשֶׁנִּטְרְפָה, וְלֹא מֵתָה.

ז אִם הַטְּרֵפָה שֶׁלֹּא מֵתָה אֲסוּרָה, יָכוֹל אִם בָּא זְאֵב וְגָרַר הַגְּדִי בְּרַגְלוֹ אוֹ בִּזְנָבוֹ אוֹ בְּאָזְנוֹ, וְרָדַף וְהִצִּילוֹ מִפִּיו, יִהְיֶה אָסוּר--שֶׁהֲרֵי נִטְרַף: תִּלְמֹד לוֹמַר "וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה . . . לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ" (שמות כב,ל), עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה אוֹתָהּ בָּשָׂר הָרָאוּי לַכֶּלֶב.

ח הַא לָמַדְתָּ שֶׁהַטְּרֵפָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה--הִיא שֶׁטָּרְפָה אוֹתָהּ חַיַּת הַיַּעַר וְשָׁבְרָה אוֹתָהּ, וְנָטָת לָמוּת, וַעֲדַיִן לֹא מֵתָה. אַף עַל פִּי שֶׁקָּדַם וּשְׁחָטָהּ, קֹדֶם שֶׁתָּמוּת--הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה מִשּׁוֹם טְרֵפָה, הוֹאִיל וְאֵי אִפְשָׁר שֶׁתִּחְיֶה מִמַּכָּה זוֹ הַבָּאָה עָלֶיהָ.

ט [ח] נִמְצֵאתָ לָמֵד, שֶׁהַתּוֹרָה אָסְרָה הַמֵּתָה--וְהִיא הַנְּבֵלָה; וְאָסְרָה הַנּוֹטָה לָמוּת מֵחֲמַת מַכּוֹתֶיהָ, וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא מֵתָה--וְהִיא הַטְּרֵפָה. וּכְשֵׁם שֶׁלֹּא תַחְלֹק בַּמֵּתָה--בֵּין מֵתָה מֵחֲמַת עַצְמָהּ, בֵּין שֶׁנָּפְלָה וּמֵתָה, בֵּין שֶׁחֲנָקָהּ עַד שֶׁמֵּתָה, בֵּין שֶׁדְּרָסַתָּהּ חַיָּה וַהֲרָגַתָּהּ: כָּךְ לֹא תַחְלֹק בְּנוֹטָה לָמוּת--בֵּין שֶׁטְּרָפַתָּהּ חַיָּה וּשְׁבָרַתָּהּ, בֵּין שֶׁנָּפְלָה מִן הַגָּג וְנִשְׁתַּבְּרוּ רֹב צַלְעוֹתֶיהָ, בֵּין שֶׁנָּפְלָה וְנִתְרַסְּקוּ אֵבָרֶיהָ, בֵּין שֶׁזָּרַק בָּהּ חֵץ וְנָקַב לִבָּהּ אוֹ רֵיאָתָהּ, בֵּין שֶׁבָּא לָהּ חֹלִי מֵחֲמַת עַצְמָהּ וְנִקַּב לִבָּהּ אוֹ רֵיאָתָהּ אוֹ שִׁבַּר רֹב צַלְעוֹתֶיהָ וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן. הוֹאִיל וְהִיא נוֹטָה לָמוּת מִכָּל מָקוֹם, הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה--בֵּין שֶׁהָיָה הַגּוֹרֵם בִּידֵי בָּשָׂר וָדָם, בֵּין שֶׁהָיָה בִּידֵי שָׁמַיִם.

י אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמָר בַּתּוֹרָה "טְרֵפָה" (שמות כב,ל)--דִּבַּר הַכָּתוּב בַּהוֹוֶה: שְׁאִם לֹא תֹאמַר כֵּן, לֹא תֵאָסֶר אֵלָא שֶׁנִּטְרְפָה בַּשָּׂדֶה; אֲבָל אִם נִטְרְפָה בֶּחָצֵר, לֹא תֵאָסֶר. הַא לָמַדְתָּ, שְׁאֵין הַכָּתוּב מְדַבֵּר אֵלָא בַּהוֹוֶה; [ט] וְעִנְיַן הַכָּתוּב שֶׁהַנּוֹטָה לָמוּת מֵחֲמַת מַכּוֹתֶיהָ, וְאֵי אִפְשָׁר לָהּ לִחְיוֹת מֵחֲמַת מַכָּה זוֹ--אֲסוּרָה. מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים, זֶה הַכְּלָל--כָּל שְׁאֵין כָּמוֹהָ חוֹיָה, טְרֵפָה. וּבְהִלְכּוֹת שְׁחִיטָה, יִתְבָּאַר אֵיזֶה חֹלִי עוֹשֶׂה אוֹתָהּ טְרֵפָה, וְאֵיזֶה חֹלִי אֵין עוֹשֶׂה אוֹתָהּ טְרֵפָה.

יא [י] וְכֵן הַחוֹתֵךְ בָּשָׂר מִן הַחַי, מִן הַטְּהוֹרִים--הֲרֵי אוֹתוֹ הַבָּשָׂר טְרֵפָה; וְהָאוֹכֵל מִמֶּנּוּ כַּזַּיִת, לוֹקֶה מִשּׁוֹם אוֹכֵל טְרֵפָה: שֶׁהֲרֵי בָּשָׂר זֶה, מִבְּהֵמָה שֶׁלֹּא נִשְׁחֲטָה וְלֹא מֵתָה; וּמַה לִי טָרְפָה אוֹתָהּ חַיָּה, מַה לִי חֲתָכָהּ בַּסַּכִּין, מַה לִי בְּכֻלָּהּ, מַה לִי בְּמִקְצָתָהּ. הֲרֵי הוּא אוֹמֵר "וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ" (שמות כב,ל)--כֵּיוָן שֶׁנַּעֲשָׂת הַבְּהֵמָה בָּשָׂר בַּשָּׂדֶה, הֲרֵי הִיא טְרֵפָה.

יב [יא] בְּהֵמָה שְׁהִיא חוֹלָה מֵחֲמַת שֶׁתָּשַׁשׁ כּוֹחָהּ, וְנָטָת לָמוּת--הוֹאִיל וְלֹא אֵרְעָה מַכָּה בְּאֵבֶר מֵאֵבָרֶיהָ הַמְּמִיתִין אוֹתָהּ, הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת: שֶׁלֹּא אָסְרָה תּוֹרָה אֵלָא כְּעֵין טְרוּפַת חַיַּת הַיַּעַר, שֶׁהֲרֵי נַעֲשָׂת בָּהּ מַכָּה הַמְּמִיתָה אוֹתָהּ.

יג [יב] אַף עַל פִּי שְׁהִיא מֻתֶּרֶת, גְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים לֹא הָיוּ אוֹכְלִין מִבְּהֵמָה שֶׁמְּמַהֲרִין וְשׁוֹחֲטִין אוֹתָהּ כְּדֵי שֶׁלֹּא תָמוּת, וְאַף עַל פִּי שֶׁפִּרְכְּסָה בְּסוֹף שְׁחִיטָה; וְדָבָר זֶה אֵין בּוֹ אִסּוּר, אֵלָא כָּל הָרוֹצֶה לְהַחְמִיר עַל עַצְמוֹ בְּדָבָר זֶה, הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח.

יד [יג] הַשּׁוֹחֵט בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף, וְלֹא יָצָא מֵהֶן דָּם--הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין; וְאֵין אוֹמְרִין, שֶׁמֶּא מֵתָה הָיְתָה. וְכֵן הַשּׁוֹחֵט אֶת הַבְּרִיאָה, וְלֹא פִרְכְּסָה--הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת. אֲבָל הַמְּסֻכֶּנֶת, וְהִיא כָּל שֶׁמַּעְמִידִין אוֹתָהּ וְאֵינָהּ עוֹמֶדֶת--אַף עַל פִּי שְׁהִיא אוֹכֶלֶת מַאֲכַל הַבְּרִיאוֹת--אִם שְׁחָטָהּ וְלֹא פִרְכְּסָה כְּלָל, הֲרֵי זוֹ נְבֵלָה וְלוֹקִין עָלֶיהָ; וְאִם פִּרְכְּסָה, הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת, וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הַפִּרְכּוּס בְּסוֹף הַשְּׁחִיטָה, אֲבָל בַּתְּחִלָּה אֵינוּ מוֹעִיל.

טו [יד] כֵּיצַד הוּא הַפִּרְכּוּס--בִּבְהֵמָה דַּקָּה, וּבְחַיָּה בֵּין גַּסָּה בֵּין דַּקָּה: בֵּין שֶׁפָּשְׁטָה יָדָהּ וְהִחְזִירַתָּהּ, אוֹ שֶׁפָּשְׁטָה רַגְלָהּ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִחְזִירַתָּהּ, אוֹ שֶׁכָּפְפָה רַגְלָהּ בִּלְבָד--הֲרֵי זֶה פִּרְכּוּס, וּמֻתֶּרֶת; אֲבָל אִם פָּשְׁטָה יָדָהּ וְלֹא הִחְזִירַתָּהּ--הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה, שְׁאֵין זוֹ אֵלָא הוֹצָאַת נֶפֶשׁ.

טז וּבִבְהֵמָה גַּסָּה: אֶחָד הַיָּד וְאֶחָד הָרֶגֶל--בֵּין שֶׁפָּשְׁטָה וְלֹא כָפְפָה, בֵּין כָּפְפָה וְלֹא פָשְׁטָה--הֲרֵי זֶה פִּרְכּוּס, וּמֻתֶּרֶת; וְאִם לֹא פָשְׁטָה, לֹא יָד וְלֹא רֶגֶל, וְלֹא כָפְפָה כְּלָל--הֲרֵי זוֹ נְבֵלָה.

יז וּבָעוֹף: אַפִלּוּ לֹא רִפְרַף אֵלָא בְּעֵינוֹ, וְלֹא כִשְׁכַּשׁ אֵלָא בִּזְנָבוֹ--הֲרֵי זֶה פִּרְכּוּס. [טו] הַשּׁוֹחֵט אֶת הַמְּסֻכֶּנֶת בַּלַּיְלָה, וְלֹא יָדַע אִם פִּרְכְּסָה אוֹ לֹא פִרְכְּסָה--הֲרֵי זוֹ סְפֵק נְבֵלָה, וַאֲסוּרָה.

יח [טז] כָּל אִסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה, אֵין מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה--חוּץ מֵאִסּוּרֵי נָזִיר, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר שָׁם; לְפִיכָּךְ הַלּוֹקֵחַ מְעַט חֵלֶב, וּמְעַט דָּם, וּמְעַט בְּשַׂר בְּהֵמָה טְמֵאָה, וּמְעַט בְּשַׂר נְבֵלָה, וּמְעַט בְּשַׂר דָּג טָמֵא, וּמְעַט בְּשַׂר עוֹף טָמֵא, וְכַיּוֹצֶא בְּאֵלּוּ מִשְּׁאָר הָאִסּוּרִין, וְצֵרַף מִן הַכֹּל כַּזַּיִת, וַאֲכָלוֹ--אֵינוּ לוֹקֶה, וְדִינוֹ כַּדִּין אוֹכֵל חֲצִי שֵׁעוּר.

יט [יז] כָּל הַנְּבֵלוֹת מִצְטָרְפוֹת זוֹ עִם זוֹ, וּנְבֵלָה מִצְטָרֶפֶת עִם הַטְּרֵפָה. וְכֵן כָּל בְּהֵמָה וְחַיָּה הַטְּמֵאִים, מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה; אֲבָל בְּשַׂר נְבֵלָה עִם בְּשַׂר בְּהֵמָה טְמֵאָה, אֵין מִצְטָרְפִין.

כ כֵּיצַד: הַלּוֹקֵחַ מִנִּבְלַת הַשּׁוֹר, וְנִבְלַת הַצְּבִי, וְנִבְלַת הַתֻּרְנְגוֹל, וְקִבַּץ מִן הַכֹּל כַּזַּיִת בָּשָׂר, וַאֲכָלוֹ--לוֹקֶה; וְכֵן אִם קִבַּץ חֲצִי זַיִת מִנִּבְלַת בְּהֵמָה טְהוֹרָה, וַחֲצִי זַיִת מִן הַטְּרֵפָה, אוֹ חֲצִי זַיִת מִבְּשַׂר נְבֵלָה, וַחֲצִי זַיִת מִבְּשַׂר מִן הַחַי מִן הַטְּהוֹרָה, וַאֲכָלוֹ--לוֹקֶה. וְכֵן בְּשַׂר הַגָּמָל וְהַחֲזִיר וְהָאַרְנֶבֶת, שֶׁקִּבַּץ מִכֻּלָּן כַּזַּיִת, וַאֲכָלוֹ--לוֹקֶה. אֲבָל אִם צֵרַף חֲצִי זַיִת מִנִּבְלַת הַשּׁוֹר, וַחֲצִי זַיִת מִבְּשַׂר הַגָּמָל--אֵינָן מִצְטָרְפִין; וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

כא וְכֵן כָּל בְּהֵמָה טְמֵאָה וְעוֹף טָמֵא, אוֹ דָּג טָמֵא וְעוֹף טָמֵא--אֵין בָּשָׂר שְׁנֵיהֶן מִצְטָרֵף, לְפִי שְׁהֶן שְׁנֵי שֵׁמוֹת: שֶׁהֲרֵי כָּל אֶחָד מֵהֶן בְּלָאו בִּפְנֵי עַצְמוֹ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. אֲבָל כָּל הָעוֹפוֹת הַטְּמֵאִין מִצְטָרְפִין, כְּמוֹ שֶׁמִּצְטָרְפִין כָּל בְּהֵמָה וְחַיָּה הַטְּמֵאוֹת. זֶה הַכְּלָל: כָּל שֶׁאִסּוּרָן בְּלָאו אֶחָד, מִצְטָרְפִין; בִּשְׁנֵי לָאוִין, אֵין מִצְטָרְפִין--חוּץ מִנְּבֵלָה וּטְרֵפָה, הוֹאִיל וְהַטְּרֵפָה תְּחִלַּת נְבֵלָה הִיא.

כב [יח] הָאוֹכֵל מִנְּבֵלָה וּטְרֵפָה, אוֹ מִבְּהֵמָה וְחַיָּה הַטְּמֵאִים--מִן הָעוֹר, וּמִן הָעֲצָמוֹת, וּמִן הַגִּידִים, וּמִן הַקְּרָנַיִם וְהַטְּלַפַּיִם, וּמִן הַצִּפָּרְנַיִם שֶׁלְּעוֹף מִמְּקוֹמוֹת שֶׁמְּבַצְבֵּץ מִשָּׁם הַדָּם כְּשֶׁיֵּחָתְכוּ, וּמִן הַשִּׁלְיָה שֶׁלָּהֶן--אַף עַל פִּי שְׁהוּא אָסוּר, הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִפְּנֵי שְׁאֵין אֵלּוּ רְאוּיִין לַאֲכִילָה; וְאֵין מִצְטָרְפִין עִם הַבָּשָׂר לְכַזַּיִת.

כג [יט] קֵבַת הַנְּבֵלָה, וְקֵבַת הַטְּמֵאָה--מֻתֶּרֶת, מִפְּנֵי שְׁהִיא כִּשְׁאָר טִנּוֹפוֹת שֶׁבַּגּוּף; וּלְפִיכָּךְ מֻתָּר לְהַעְמִיד בְּקֵבַת שְׁחִיטַת הַנָּכְרִי, וּבְקֵבַת בְּהֵמָה וְחַיָּה טְמֵאָה. אֲבָל עוֹר הַקֵּבָה--הֲרֵי הוּא כִּשְׁאָר הַמֵּעַיִם, וְאָסוּר. [כ] עוֹר הַבָּא כְּנֶגֶד פָּנָיו שֶׁלַּחֲמוֹר, מֻתָּר בַּאֲכִילָה--מִפְּנֵי שְׁהוּא כְּמוֹ הַפֶּרֶשׁ וּמֵי רַגְלַיִם, שְׁהֶן מֻתָּרִין.

כד יֵשׁ עוֹרוֹת שְׁהֶן כְּבָשָׂר, וְהָאוֹכֵל מֵהֶן כַּזַּיִת כְּאוֹכֵל מִן הַבָּשָׂר--וְהוּא, שֶׁיֹּאכַל אוֹתָן כִּשְׁהֶן רַכִּים. [כא] וְאֵלּוּ שֶׁעוֹרוֹתֵיהֶן כִּבְשָׂרָן--עוֹר הָאָדָם, וְעוֹר הַחֲזִיר שֶׁלְּיִשּׁוּב, וְעוֹר חֲטֹרֶת שֶׁלְּגָמָל שֶׁלֹּא טָעֲנוּ עָלָיו מַשָּׂא מֵעוֹלָם וְלֹא הִגִּיעַ לְמַשָּׂא שֶׁעֲדַיִן הִיא רַכָּה, וְעוֹר בֵּית הַבֹּשֶׁת, וְעוֹר שֶׁתַּחַת הָאַלְיָה, וְעוֹר הַשְּׁלִיל, וְעוֹר הָאֲנָקָה וְהַכּוֹחַ וְהַלְּטָאָה וְהַחֹמֶט; כָּל אֵלּוּ הָעוֹרוֹת--כִּשְׁהֶן רַכִּין--הֲרֵי הֶן כְּבָשָׂר לְכָל דָּבָר, בֵּין לְאִסּוּר אֲכִילָה בֵּין לְטֻמְאָה.

כה [כב] נֶאֱמָר בְּשׁוֹר הַנִּסְקָל "וְלֹא יֵאָכֵל אֶת-בְּשָׂרוֹ" (שמות כא,כח); וְהֵיאַךְ הָיָה אִפְשָׁר לְאָכְלוֹ אַחַר שֶׁנִּסְקַל, וַהֲרֵי הוּא נְבֵלָה: אֵלָא לֹא בָא הַכָּתוּב אֵלָא לְהוֹדִיעָךְ, שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ לִסְקֵלָה--נֶאֱסַר, וְנַעֲשָׂה כִּבְהֵמָה טְמֵאָה; וְאִם קָדַם וּשְׁחָטוֹ שְׁחִיטָה כְּשֵׁרָה, הֲרֵי זֶה אָסוּר בַּהֲנָיָה, וְאִם אָכַל מִבְּשָׂרוֹ כַּזַּיִת, לוֹקֶה. וְכֵן כְּשֶׁיִּסָּקֵל, לֹא יִמָּכֵר וְלֹא יִתְּנֶנּוּ לַכְּלָבִים אוֹ לַגּוֹיִים; לְכָּךְ נֶאֱמָר "לֹא יֵאָכֵל אֶת-בְּשָׂרוֹ". וּפֶרֶשׁ שֶׁלְּשׁוֹר הַנִּסְקָל, מֻתָּר בַּהֲנָיָה. נוֹדַע שְׁהוּא פָּטוּר מִסְּקֵלָה אַחַר שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ, כְּגוֹן שֶׁהוּזָמוּ עֵדָיו--יֵצֵא וְיִרְעֶה בָּעֵדֶר; וְאִם נוֹדַע אַחַר שֶׁנִּסְקַל, הֲרֵי זֶה מֻתָּר בַּהֲנָיָה.

משנה תורה - ספר קדושה - הלכות מאכלות אסורות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז

יש לך שאלה או הערה?