משנה תורה מנוקד - ספר קדושה - הלכות איסורי ביאה פרק כב

משנה תורה - ספר קדושה - הלכות איסורי ביאה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב

הִלְכּוֹת אִסּוּרֵי בִּיאָה פֵּרֶק כב

א אָסוּר לְהִתְיַחַד עִם עֶרְוָה מִן הָעֲרָיוֹת, בֵּין זְקֵנָה בֵּין יַלְדָה--שֶׁדָּבָר זֶה גּוֹרֵם לְגַלּוֹת עֶרְוָה: חוּץ מֵהָאֵם עִם בְּנָהּ, וְהָאָב עִם בִּתּוֹ, וְהַבַּעַל עִם אִשְׁתּוֹ נִדָּה. וְחָתָן שֶׁפֵּרְסָה אִשְׁתּוֹ נִדָּה קֹדֶם שֶׁיִּבְעֹל--אָסוּר לְהִתְיַחַד עִמָּהּ, אֵלָא הוּא יָשֵׁן בֵּין הָאֲנָשִׁים, וְהִיא יְשֵׁנָה בֵּין הַנָּשִׁים; וְאִם בָּא עָלֶיהָ בִּיאָה רִאשׁוֹנָה, וְאַחַר כָּךְ נִטְמֵאת--מֻתָּר לְהִתְיַחַד עִמָּהּ.

ב לֹא נֶחְשְׁדוּ יִשְׂרָאֵל עַל מִשְׁכַּב זָכוּר, וְעַל הַבְּהֵמָה; לְפִיכָּךְ אֵין אִסּוּר לְהִתְיַחַד עִמָּהֶן. וְאִם נִתְרַחַק אַפִלּוּ מִיֵּחוּד זָכוּר וּבְהֵמָה, הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח; וּגְדוֹלֵי הַחֲכָמִים הָיוּ מַרְחִיקִין הַבְּהֵמָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְיַחֲדוּ עִמָּהּ. וְאִסּוּר יֵחוּד עֲרָיוֹת, מִפִּי הַקַּבָּלָה.

ג כְּשֶׁאֵרַע מַעֲשֵׂה אַמְנוֹן וְתָמָר, גָּזַר דָּוִיד וּבֵית דִּינוֹ עַל יֵחוּד פְּנוּיָה, וְאַף עַל פִּי שְׁאֵינָהּ עֶרְוָה, בִּכְלַל יֵחוּד עֲרָיוֹת; וְשַׁמַּאי וְהִלֵּל גָּזְרוּ עַל יֵחוּד גּוֹיִים. נִמְצָא כָּל הַמִּתְיַחֵד עִם אִשָּׁה שֶׁאָסוּר לְהִתְיַחַד עִמָּהּ, בֵּין יִשְׂרְאֵלִית בֵּין גּוֹיָה--מַכִּין אֶת שְׁנֵיהֶן מַכַּת מַרְדּוּת, הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה, וּמַכְרִיזִין עֲלֵיהֶן: חוּץ מֵאֵשֶׁת אִישׁ--שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאָסוּר לְהִתְיַחַד עִמָּהּ, אִם נִתְיַחַד אֵין לוֹקִין, שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא לַעַז עָלֶיהָ שֶׁזִּנָּת, וְנִמְצְאוּ מוֹצִיאִין לַעַז עַל הַבָּנִים שְׁהֶן מַמְזְרִים.

ד כָּל אִשָּׁה שֶׁאָסוּר לְהִתְיַחַד עִמָּהּ--אִם הָיְתָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ--הֲרֵי זֶה מֻתָּר לְהִתְיַחַד, מִפְּנֵי שֶׁאִשְׁתּוֹ מְשַׁמְּרַתּוּ; אֲבָל לֹא תִתְיַחַד יִשְׂרְאֵלִית עִם הַגּוֹי, אַף עַל פִּי שֶׁאִשְׁתּוֹ עִמּוֹ--שְׁאֵין אִשְׁתּוֹ שֶׁלַּגּוֹי מְשַׁמְּרַתּוּ, וְאֵין לָהֶן בּוּשָׁה.

ה וְכֵן אֵין מוֹסְרִין תִּינוֹק יִשְׂרְאֵלִי לַגּוֹי לְלַמְּדוֹ סֵפֶר וּלְלַמְּדוֹ אֻמָּנוּת, מִפְּנֵי שֶׁכֻּלָּן חֲשׁוּדִין עַל מִשְׁכַּב זָכוּר. וְאֵין מַעְמִידִין בְּהֵמָה בְּפֻנְדְּקָאוֹת שֶׁלַּגּוֹיִים, וְאַפִלּוּ זְכָרִים אֵצֶל זְכָרִים וּנְקֵבוֹת אֵצֶל נְקֵבוֹת. [ו] וְאֵין מוֹסְרִין בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף לְרוֹעֶה גּוֹי, אַפִלּוּ זְכָרִים לְגוֹי וּנְקֵבוֹת לְגוֹיָה--מִפְּנֵי שֶׁכֻּלָּן חֲשׁוּדִין עַל הַרְבָּעַת בְּהֵמָה. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ שְׁהֶן אֲסוּרִין בְּזָכוּר וּבְהֵמָה, וְנֶאֱמָר "וְלִפְנֵי עִוֵּר, לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל" (ויקרא יט,יד).

ו [ז] וּמִפְּנֵי מַה אֵין מוֹסְרִין בְּהֵמָה נְקֵבָה לְגוֹיָה: מִפְּנֵי שֶׁכֻּלָּן בְּחֶזְקַת נוֹאֲפִים, וּכְשֶׁיָּבוֹא הַנּוֹאֵף לִשְׁכַּב עִם גּוֹיָה זוֹ, אִפְשָׁר שֶׁלֹּא יִמְצְאֶנָּה, וְיִשְׁכַּב עִם הַבְּהֵמָה; אוֹ אַפִלּוּ יִמְצְאֶנָּה, יִשְׁכַּב עִם הַבְּהֵמָה.

ז [ח] לֹא תִתְיַחַד אִשָּׁה אַחַת, אַפִלּוּ עִם אֲנָשִׁים הַרְבֵּה--עַד שֶׁתִּהְיֶה שָׁם אִשְׁתּוֹ שֶׁלְּאֶחָד מֵהֶם; וְכֵן לֹא יִתְיַחַד אִישׁ אֶחָד, אַפִלּוּ עִם נָשִׁים הַרְבֵּה. וְנָשִׁים הַרְבֵּה עִם אֲנָשִׁים הַרְבֵּה, אֵין חוֹשְׁשִׁין לְיֵחוּד; הָיוּ הָאֲנָשִׁים מִבַּחוּץ וְהַנָּשִׁים מִבִּפְנִים, אוֹ הָאֲנָשִׁים מִבִּפְנִים וְהַנָּשִׁים מִבַּחוּץ, וּפֵרְשָׁה אִשָּׁה לְבֵין הָאֲנָשִׁים, אוֹ אִישׁ לְבֵין הַנָּשִׁים--אֲסוּרִין מִשּׁוֹם יֵחוּד. אַפִלּוּ אִישׁ שֶׁעֲסָקוֹ וּמְלַאכְתּוֹ עִם הַנָּשִׁים, אָסוּר לוֹ לְהִתְיַחַד עִם הַנָּשִׁים. כֵּיצַד יַעֲשֶׂה--יִתְעַסַּק עִמָּהֶן וְאִשְׁתּוֹ עִמּוֹ, אוֹ יִפָּנֶה לִמְלָאכָה אַחֶרֶת.

ח [ט] מֻתָּר לְהִתְיַחַד עִם שְׁתֵּי יְבָמוֹת, אוֹ עִם שְׁתֵּי צָרוֹת, אוֹ עִם אִשָּׁה וַחֲמוֹתָהּ, אוֹ עִם אִשָּׁה וּבַת בַּעְלָהּ, אוֹ עִם אִשָּׁה וּבַת חֲמוֹתָהּ--מִפְּנֵי שֶׁשּׂוֹנְאוֹת זוֹ אֶת זוֹ, אֵין מְחַפּוֹת זוֹ עַל זוֹ. וְכֵן מֻתָּר לְהִתְיַחַד עִם אִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ תִּינֹקֶת קְטַנָּה שֶׁיּוֹדַעַת טַעַם בִּיאָה, וְאֵינָהּ מוֹסֶרֶת עַצְמָהּ לְבִיאָה--שְׁאֵינָהּ מְזַנָּה בְּפָנֶיהָ, שֶׁהֲרֵי זוֹ מְגַלָּה אֶת סוֹדָהּ.

ט [י] תִּינֹקֶת מִבַּת שָׁלוֹשׁ שָׁנִים וּלְמַטָּה, וְתִינוֹק מִבֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וּלְמַטָּה--מֻתָּר לְהִתְיַחַד עִמָּהֶן: שֶׁלֹּא גָזְרוּ אֵלָא עַל יֵחוּד אִשָּׁה הָרְאוּיָה לְבִיאָה, וְאִישׁ הָרָאוּי לְבִיאָה.

י [יא] אַנְדְּרֻגִּינוֹס אֵינוּ מִתְיַחֵד עִם הַנָּשִׁים; וְאִם נִתְיַחַד--אֵין מַכִּין אוֹתוֹ, מִפְּנֵי שְׁהוּא סָפֵק. אֲבָל הָאִישׁ מִתְיַחֵד עִם הָאַנְדְּרֻגִּינוֹס, וְהַטֻּמְטוֹם.

יא [יב] אֵשֶׁת אִישׁ שֶׁהָיָה בַּעְלָהּ בָּעִיר--אֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת לְיֵחוּד, מִפְּנֵי שֶׁאֵימַת בַּעְלָהּ עָלֶיהָ; וְאִם הָיָה זֶה גַּס בָּהּ כְּגוֹן שֶׁגָּדְלָה עִמּוֹ, אוֹ שֶׁהָיְתָה קְרוֹבָתוֹ--לֹא יִתְיַחַד עִמָּהּ, וְאַף עַל פִּי שֶׁבַּעְלָהּ בָּעִיר. וְכֵן כָּל הַמִּתְיַחֵד עִם אִשָּׁה, וְהָיָה הַפֶּתַח פָּתוּחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים--אֵין חוֹשְׁשִׁין מִשּׁוֹם יֵחוּד.

יב [יג] מִי שְׁאֵין לוֹ אִשָּׁה, לֹא יְלַמַּד תִּינוֹקוֹת, מִפְּנֵי שֶׁאִמּוֹת הַבָּנִים בָּאוֹת לְבֵית הַסֵּפֶר לִבְנֵיהֶם, וְנִמְצָא מִתְגָּרֶה בַּנָּשִׁים; וְכֵן אִשָּׁה, לֹא תְלַמַּד קְטַנִּים, מִפְּנֵי אֲבוֹתֵיהֶן שְׁהֶן בָּאִין בִּגְלַל בְּנֵיהֶם, וְנִמְצְאוּ מִתְיַחֲדִים עִמָּהּ. וְאֵין הַמְּלַמֵּד צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה אִשְׁתּוֹ שְׁרוּיָה עִמּוֹ בְּבֵית הַסֵּפֶר, אֵלָא הִיא בְּבֵיתָהּ וְהוּא מְלַמֵּד בִּמְקוֹמוֹ.

יג [יד] תִּקְּנוּ חֲכָמִים שֶׁיִּהְיוּ הַנָּשִׁים מְסַפְּרוֹת זוֹ עִם זוֹ בְּבֵית הַכִּסֵּא, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנֵס אִישׁ--מִשּׁוֹם יֵחוּד.

יד [טו] אֵין מְמַנִּין אָדָם נֶאֱמָן וְכָשֵׁר לִהְיוֹת שׁוֹמֵר חָצֵר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ נָשִׁים, אַף עַל פִּי שְׁהוּא עוֹמֵד בַּחוּץ--שְׁאֵין אַפְטְרוּפוֹס לָעֲרָיוֹת; וְאָסוּר לָאָדָם לְמַנּוֹת אַפְטְרוּפוֹס עַל בֵּיתוֹ, שֶׁלֹּא יַנְהִיג אִשְׁתּוֹ לִדְבַר עֲבֵרָה.

טו [טז] אָסוּר לְתַלְמִיד חֲכָמִים לִשְׁכֹּן בֶּחָצֵר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ אַלְמָנָה, אַף עַל פִּי שְׁאֵינוּ מִתְיַחֵד עִמָּהּ--מִפְּנֵי הַחֲשָׁד--אֵלָא אִם כֵּן הָיְתָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ; וְכֵן אַלְמָנָה אֲסוּרָה לְגַדַּל כֶּלֶב, מִפְּנֵי הַחֲשָׁד. וְלֹא תִקְנֶה אִשָּׁה עֲבָדִים זְכָרִים, אַפִלּוּ קְטַנִּים--מִפְּנֵי הַחֲשָׁד.

טז [יז] אֵין דּוֹרְשִׁין בְּסִתְרֵי עֲרָיוֹת בִּשְׁלוֹשָׁה--מִפְּנֵי שֶׁהָאֶחָד טָרוּד בִּשְׁאֵלַת הָרָב, וְהַשְּׁנַיִם נוֹשְׂאִין וְנוֹתְנִין זֶה עִם זֶה וְאֵין דַּעְתָּם פְּנוּיָה לִשְׁמֹעַ, וּלְפִי שֶׁדַּעְתּוֹ שֶׁלָּאָדָם קְרוֹבָה אֵצֶל עֲרָיוֹת, אִם נִסְתַּפַּק לוֹ דָּבָר שֶׁשָּׁמַע מוֹרֶה לְהָקֶל; לְפִיכָּךְ אֵין דּוֹרְשִׁין אֵלָא לִשְׁנַיִם, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הָאֶחָד הַשּׁוֹמֵעַ מְפַנֶּה לִבּוֹ וְיוֹדֵעַ מַה שֶׁיִּשְׁמַע מִן הָרָב.

יז [יח] אֵין לָךְ דָּבָר בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ שְׁהוּא קָשֶׁה לְרֹב הָעָם, אֵלָא לִפְרֹשׁ מִן הָעֲרָיוֹת וְהַבִּיאוֹת הָאֲסוּרוֹת: אָמְרוּ חֲכָמִים, בְּשָׁעָה שֶׁנִּצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל עַל הָעֲרָיוֹת, בָּכוּ וְקִבְּלוּ מִצְוָה זוֹ בְּתַרְעֹמֶת וּבִבְכִיָּה--שֶׁנֶּאֱמָר "בֹּכֶה לְמִשְׁפְּחֹתָיו" (במדבר יא,י), עַל עִסְקֵי מִשְׁפְּחוֹת. [יט] וְאָמְרוּ חֲכָמִים, גָּזֵל וַעֲרָיוֹת, נַפְשׁוֹ שֶׁלָּאָדָם מִתְאַוָּה לָהֶן וּמְחַמַּדְתָּן. וְאֵין אַתָּה מוֹצֶא קָהָל בְּכָל זְמָן וּזְמָן, שְׁאֵין בָּהֶן פְּרוּצִין בָּעֲרָיוֹת וּבְבִיאוֹת אֲסוּרוֹת. וְאָמְרוּ חֲכָמִים, רֹב בַּגָּזֵל, וּמֵעוּט בָּעֲרָיוֹת; וְהַכֹּל בַּאֲבַק לְשׁוֹן הָרַע.

יח [כ] לְפִיכָּךְ רָאוּי לוֹ לָאָדָם לָכֹף יִצְרוֹ בְּדָבָר זֶה, וּלְהַרְגִּיל עַצְמוֹ בִּקְדֻשָּׁה יְתֵרָה וּבְמַחְשָׁבָה טְהוֹרָה וּבְדַעַת נְכוֹנָה כְּדֵי לְהִנָּצֵל מֵהֶן; וְיִזָּהֵר מִן הַיֵּחוּד, שְׁהוּא הַגּוֹרֵם הַגָּדוֹל. גְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים הָיוּ אוֹמְרִים לְתַלְמִידֵיהֶם, הִזָּהֲרוּ בִּי מִפְּנֵי בִּתִּי, הִזָּהֲרוּ בִּי מִפְּנֵי כַּלָּתִי--כְּדֵי לְלַמַּד לְתַלְמִידִים שֶׁלֹּא יִתְבַּיְּשׁוּ מִדָּבָר זֶה, וְיִתְרַחֲקוּ מִן הַיֵּחוּד.

יט [כא] וְכֵן יִנְהֹג לְהִתְרַחַק מִן הַשְּׂחוֹק, וּמִן הַשִּׁכְרוּת, וּמִדִּבְרֵי עֲגָבִים--שֶׁאֵלּוּ גּוֹרְמִין גְּדוֹלִים הֶם, וְהֶם מַעֲלוֹת שֶׁלָּעֲרָיוֹת; וְלֹא יֵשֵׁב בְּלֹא אִשָּׁה, שֶׁמִּנְהָג זֶה גּוֹרֵם לְטַהְרָה גְּדוּלָה. יְתֵרָה מִכָּל זֹאת אָמְרוּ, יַפְנֶה עַצְמוֹ וּמַחְשַׁבְתּוֹ לְדִבְרֵי תּוֹרָה, וְיַרְחִיב דַּעְתּוֹ בַּחָכְמָה--שְׁאֵין מַחְשֶׁבֶת עֲרָיוֹת מִתְגַּבֶּרֶת, אֵלָא בְּלֵב פָּנוּי מִן הַחָכְמָה, וּבַחָכְמָה הוּא אוֹמֵר "אַיֶּלֶת אֲהָבִים, וְיַעֲלַת-חֵן: דַּדֶּיהָ, יְרַוֻּךָ בְכָל-עֵת; בְּאַהֲבָתָהּ, תִּשְׁגֶּה תָמִיד" (משלי ה,יט).

משנה תורה - ספר קדושה - הלכות איסורי ביאה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב

יש לך שאלה או הערה?