משנה תורה מנוקד - ספר קדושה - הלכות איסורי ביאה פרק כא

משנה תורה - ספר קדושה - הלכות איסורי ביאה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב

הִלְכּוֹת אִסּוּרֵי בִּיאָה פֵּרֶק כא

א כָּל הַבָּא עַל עֶרְוָה מִן הָעֲרָיוֹת דֶּרֶךְ אֵבָרִים, אוֹ שֶׁחִבַּק וְנִשַּׁק דֶּרֶךְ תַּאֲוָה וְנִהְנָה בְּקֵרוּב בָּשָׂר--הֲרֵי זֶה לוֹקֶה מִן הַתּוֹרָה: שֶׁנֶּאֱמָר "לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבֹת" (ויקרא יח,ל); וְנֶאֱמָר "לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה" (ויקרא יח,ו), כְּלוֹמַר לֹא תִקְרְבוּ לִדְבָרִים הַמְּבִיאִין לִידֵי גִּלּוּי עֶרְוָה. [ב] וְהָעוֹשֶׂה דָּבָר מֵחֻקּוֹת אֵלּוּ, הֲרֵי הוּא חָשׁוּד עַל הָעֲרָיוֹת.

ב וְאָסוּר לְאָדָם לִקְרֹץ בְּיָדָיו וּבְרַגְלָיו אוֹ לִרְמֹז בְּעֵינָיו, לְאַחַת מִן הָעֲרָיוֹת; וְכֵן לְשַׂחַק עִמָּהּ, אוֹ לְהָקֶל רֹאשׁ. וְאַפִלּוּ לְהָרִיחַ בְּשָׂמִים שֶׁעָלֶיהָ, אוֹ לְהַבִּיט בְּיָפְיָהּ--אָסוּר; וּמַכִּין הַמִּתְכַּוֵּן לְדָבָר זֶה, מַכַּת מַרְדּוּת. וְהַמִּסְתַּכֵּל אַפִלּוּ בְּאֶצְבָּע קְטַנָּה שֶׁלְּאִשָּׁה, וְנִתְכַּוַּן לֵהָנוֹת--כְּמִי שֶׁנִּסְתַּכַּל בִּמְקוֹם הַתֹּרֶף; וְאַפִלּוּ לִשְׁמֹעַ קוֹל הָעֶרְוָה, אוֹ לִרְאוֹת שְׂעָרָהּ--אָסוּר.

ג וְכָל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ, אֲסוּרִין בְּחַיָּבֵי לָאוִין. וּמֻתָּר לְהִסְתַּכַּל בִּפְנֵי הַפְּנוּיָה וּלְבָדְקָהּ, בֵּין בְּתוּלָה בֵּין בְּעוּלָה--כְּדֵי שֶׁיִּרְאֶה אִם הִיא נָאָה בְּעֵינָיו, יִשָּׂאֶנָּה; וְאֵין בְּזֶה צַד אִסּוּר: וְלֹא עוֹד, אֵלָא רָאוּי לַעֲשׂוֹת כֵּן. אֲבָל לֹא יִסְתַּכַּל דֶּרֶךְ זְנוּת, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר "בְּרִית, כָּרַתִּי לְעֵינָי; וּמָה אֶתְבּוֹנֵן, עַל-בְּתוּלָה" (איוב לא,א).

ד וּמֻתָּר לְאָדָם לְהַבִּיט בְּאִשְׁתּוֹ כִּשְׁהִיא נִדָּה, וְאַף עַל פִּי שְׁהִיא עֶרְוָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הֲנָאַת לֵב בִּרְאִיָּתָהּ: הוֹאִיל וְהִיא מֻתֶּרֶת לוֹ לְאַחַר זְמָן, אֵינוּ בָּא בְּזֶה לִדְבַר מִכְשׁוֹל. אֲבָל לֹא יְשַׂחַק וְלֹא יָקֵל רֹאשׁ עִמָּהּ, שֶׁמֶּא יַרְגִּיל לַעֲבֵרָה.

ה אָסוּר לְהִשְׁתַּמַּשׁ בְּאִשָּׁה כְּלָל, בֵּין גְּדוֹלָה בֵּין קְטַנָּה, בֵּין שִׁפְחָה בֵּין מְשֻׁחְרֶרֶת--שֶׁמֶּא יָבוֹא לִידֵי הִרְהוּר. בְּאֵיזֶה שִׁמּוּשׁ אָמְרוּ: כְּגוֹן רְחִיצַת פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו, וְהַצָּעַת הַמִּטָּה בְּפָנָיו, וּמְזִיגַת הַכּוֹס--שְׁאֵין עוֹשֶׂה לָאִישׁ דְּבָרִים אֵלּוּ, אֵלָא אִשְׁתּוֹ בִּלְבָד. וְאֵין שׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹם אִשָּׁה כְּלָל, וְאַפִלּוּ עַל יְדֵי שָׁלִיחַ.

ו הַמְּחַבֵּק אַחַת מִן הָעֲרָיוֹת שְׁאֵין לִבּוֹ שֶׁלָּאָדָם נוֹקְפוֹ עֲלֵיהֶן, אוֹ שֶׁנִּשַּׁק אַחַת מֵהֶן--כְּגוֹן אֲחוֹתוֹ הַגְּדוֹלָה, וַאֲחוֹת אִמּוֹ, וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן--אַף עַל פִּי שְׁאֵין שָׁם תַּאֲוָה וְלֹא הֲנָאָה כְּלָל, הֲרֵי זֶה מְגֻנֶּה בְּיוֹתֵר. וְדָבָר זֶה אָסוּר הוּא, וּמַעֲשֵׂה טִפְּשִׁים הוּא--שְׁאֵין קְרֵבִין לְעֶרְוָה כְּלָל, בֵּין גְּדוֹלָה בֵּין קְטַנָּה: חוּץ מֵהָאֵם לִבְנָהּ, וְהָאָב לְבִתּוֹ.

ז כֵּיצַד: מֻתָּר הָאָב לְחַבַּק בִּתּוֹ, וּלְנַשְּׁקָהּ, וְתִישַׁן עִמּוֹ בְּקֵרוּב בָּשָׂר, וְכֵן הָאֵם עִם בְּנָהּ--כָּל זְמָן שְׁהֶם קְטַנִּים. הִגְדִּילוּ וְנַעֲשָׂה הַבֵּן גָּדוֹל וְהַבַּת גְּדוֹלָה, וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה "שָׁדַיִם נָכֹנוּ וּשְׂעָרֵךְ צִמֵּחַ" (יחזקאל טז,ז)--זֶה יִשַּׁן בִּכְסוּתוֹ, וְזֶה יִשַּׁן בִּכְסוּתוֹ. וְאִם הָיְתָה הַבַּת בּוֹשָׁה לַעֲמֹד בִּפְנֵי אָבִיהָ עֲרֻמָּה, אוֹ שֶׁנִּשֵּׂאת, וְכֵן אִם הָאֵם בּוֹשָׁה לַעֲמֹד בִּפְנֵי בְּנָהּ עֲרֻמָּה, אַף עַל פִּי שְׁהֶן קְטַנִּים--מִשֶּׁהִגִּיעוּ לְהִכָּלֵם מֵהֶן, אֵין יְשֵׁנִים עִמָּהֶם אֵלָא בִּכְסוּתָן.

ח נָשִׁים הַמְּסוֹלְלוֹת זוֹ בְּזוֹ--אָסוּר, וּמִמַּעֲשֵׂה מִצְרַיִם הוּא שֶׁהֻזְהַרְנוּ עָלָיו: שֶׁנֶּאֱמָר "כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ-מִצְרַיִם . . . לֹא תַעֲשׂוּ" (ויקרא יח,ג); וְאָמְרוּ חֲכָמִים, מַה הָיוּ עוֹשִׂים--אִישׁ נוֹשֵׂא אִישׁ, וְאִשָּׁה נוֹשְׁאָה אִשָּׁה, וְאִשָּׁה נִשֵּׂאת לִשְׁנֵי אֲנָשִׁים.

ט אַף עַל פִּי שֶׁמַּעֲשֵׂה זֶה אָסוּר, אֵין מַלְקִין עָלָיו--שְׁאֵין לוֹ לָאו מְיֻחָד, וַהֲרֵי אֵין שָׁם בִּיאָה כְּלָל; לְפִיכָּךְ אֵין נֶאֱסָרוֹת לַכְּהֻנָּה מִשּׁוֹם זְנוּת, וְלֹא תֵאָסֵר אִשָּׁה עַל בַּעְלָהּ בְּזֶה--שְׁאֵין כָּאן זְנוּת. וְרָאוּי לְהַכּוֹתָן מַכַּת מַרְדּוּת, הוֹאִיל וְעָשׂוּ אִסּוּר. וְיֵשׁ לָאִישׁ לְהַקְפִּיד עַל אִשְׁתּוֹ בְּדָבָר זֶה, וְלִמְנֹעַ הַנָּשִׁים הַיְּדוּעוֹת בְּכָּךְ מִלְּהִכָּנֵס לָהּ וּמִלָּצֵאת הִיא אֲלֵיהֶן.

י [ט] אִשְׁתּוֹ שֶׁלָּאָדָם, מֻתֶּרֶת הִיא לוֹ; לְפִיכָּךְ כָּל מַה שֶׁאָדָם רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת בְּאִשְׁתּוֹ, עוֹשֶׂה--בּוֹעֵל בְּכָל עֵת שֶׁיִּרְצֶה, וּמְנַשֵּׁק בְּכָל אֵבֶר שֶׁיִּרְצֶה, וּבָא עָלֶיהָ בֵּין כְּדַרְכָּהּ, בֵּין שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ, בֵּין דֶּרֶךְ אֵבָרִים. וְאַף עַל פִּי כֵן, מִדַּת חֲסִידוּת שֶׁלֹּא יֵקַל אָדָם אֶת רֹאשׁוֹ לְכָּךְ, וְשֶׁיְּקַדַּשׁ עַצְמוֹ בְּשָׁעַת תַּשְׁמִישׁ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכּוֹת דֵּעוֹת; וְלֹא יָסוּר מִדֶּרֶךְ הָעוֹלָם וּמִנְהָגוֹ, שְׁאֵין דָּבָר זֶה אֵלָא כְּדֵי לִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת.

יא [י] אָסוּר לְאָדָם לְשַׁמַּשׁ מִטָּתוֹ, לְאוֹר הַנֵּר; הֲרֵי שֶׁהָיְתָה לֵיל שַׁבָּת, וְלֹא הָיָה לוֹ בַּיִת אַחֵר, וְהָיָה הַנֵּר דּוֹלֵק--הֲרֵי זֶה לֹא יְשַׁמַּשׁ כְּלָל. וְכֵן אָסוּר לְיִשְׂרְאֵלִי לְשַׁמַּשׁ מִטָּתוֹ בַּיּוֹם, שֶׁעַזּוּת פָּנִים הִיא. וְאִם הָיָה תַּלְמִיד חֲכָמִים, שְׁאֵינוּ בָּא לְהִמָּשֵׁךְ בְּכָּךְ--הֲרֵי זֶה מַאֲפִיל בִּטְלִיתוֹ, וּמְשַׁמֵּשׁ; וְאֵין נִזְקָקִין לְדָבָר זֶה, אֵלָא מִפְּנֵי צֹרֶךְ גָּדוֹל. וְדֶרֶךְ קְדֻשָּׁה, לְשַׁמַּשׁ בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה.

יב [יא] אֵין דַּעַת חֲכָמִים נוֹחָה מִמִּי שְׁהוּא מַרְבֶּה בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, וְיִהְיֶה מָצוּי אֵצֶל אִשְׁתּוֹ תָּמִיד כְּתֻרְנְגוֹל; וּפָגוּם הוּא עַד מְאוֹד, וּמַעֲשֵׂה בּוּרִים. אֵלָא כָּל הַמְּמַעֵט בְּתַשְׁמִישׁ, מְשֻׁבָּח: וְהוּא, שֶׁלֹּא יְבַטַּל עוֹנָה אֵלָא מִדַּעַת אִשְׁתּוֹ. וְלֹא תִקְּנוּ בָּרִאשׁוֹנָה לְבַעֲלֵי קְרָאִין שֶׁלֹּא יִקְרְאוּ בַּתּוֹרָה עַד שֶׁיִּטְבֹּלוּ, אֵלָא כְּדֵי לְמַעַט בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה.

יג [יב] וְכֵן אָסְרוּ חֲכָמִים שֶׁיְּשַׁמַּשׁ אָדָם מִטָּתוֹ, וְלִבּוֹ מְחַשֵּׁב בְּאִשָּׁה אַחֶרֶת. וְלֹא יִבְעֹל מִתּוֹךְ שִׁכְרוּת, וְלֹא מִתּוֹךְ מְרִיבָה, וְלֹא מִתּוֹךְ שִׂנְאָה, וְלֹא יָבוֹא עָלֶיהָ בְּעַל כָּרְחָהּ וְהִיא יְרֵאָה מִמֶּנּוּ, וְלֹא כְּשֶׁיִּהְיֶה אֶחָד מֵהֶן מְנֻדֶּה, וְלֹא יָבוֹא עָלֶיהָ אַחַר שֶׁגָּמַר בְּלִבּוֹ לְגָרְשָׁהּ. וְאִם עָשָׂה כֵּן--הַבָּנִים אֵינָן הֲגוּנִים, אֵלָא מֵהֶן עַזֵּי פָּנִים, וּמֵהֶן מוֹרְדִים וּפוֹשְׁעִים.

יד [יג] וְכֵן אָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁכָּל אִשָּׁה חֲצוּפָה שְׁהִיא תּוֹבַעַת תַּשְׁמִישׁ בְּפִיהָ, אוֹ הַמְּפַתֶּה אִשָּׁה לְשֵׁם נִשּׂוּאִין, אוֹ הַמִּתְכַּוֵּן לָבוֹא עַל רָחֵל אִשְׁתּוֹ וּבָא עַל לֵאָה אִשְׁתּוֹ, וּמִי שֶׁלֹּא שָׁהָת אַחַר בַּעְלָהּ שְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים וַהֲרֵי הַבֵּן סָפֵק--כָּל אֵלּוּ, הַבָּנִים הַיִּלּוֹדִים מֵהֶם הֶם הַמּוֹרְדִים וְהַפּוֹשְׁעִים שֶׁיִּסּוּרֵי הַגָּלוּת בּוֹרְרִין אוֹתָן.

טו [יד] וְאָסוּר לְאָדָם לָבוֹא עַל אִשְׁתּוֹ בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחוֹבוֹת, אוֹ בְּגִנּוֹת וּפַרְדֵּסִין, אֵלָא בְּבֵית דִּירָה--שֶׁלֹּא יֵרָאֶה כִּזְנוּת, וְיַרְגִּילוּ עַצְמָם לִידֵי זְנוּת; וְהַבּוֹעֵל אִשְׁתּוֹ בִּמְקוֹמוֹת אֵלּוּ, מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת. וְכֵן הַמְּקַדֵּשׁ בַּבִּיאָה, וְהַמְּקַדֵּשׁ בַּשּׁוּק, וְהַמְּקַדֵּשׁ בְּלֹא שִׁדּוּךְ--מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת. [טו] וְאַכְסְנָאי אָסוּר בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, עַד שֶׁיַּחְזֹר לְבֵיתוֹ.

טז וְכֵן אָסְרוּ חֲכָמִים עַל הָאִישׁ שֶׁיָּדוּר בְּבֵית חָמִיו, שֶׁזּוֹ עַזּוּת פָּנִים הִיא; וְלֹא יִכָּנֵס עִמּוֹ לַמֶּרְחֵץ. [טז] וְכֵן לֹא יִכָּנֵס אָדָם לַמֶּרְחֵץ עִם אָבִיו, וְלֹא עִם בַּעַל אֲחוֹתוֹ, וְלֹא עִם תַּלְמִידוֹ; וְאִם הָיָה צָרִיךְ לְתַלְמִידוֹ, מֻתָּר לְהִכָּנֵס עִמּוֹ. וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ שְׁנֵי אַחִים כְּאֶחָד לַמֶּרְחֵץ.

יז לֹא יְהַלְּכוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל פְּרוּעֵי רֹאשׁ בַּשּׁוּק, אַחַת פְּנוּיָה וְאַחַת אֵשֶׁת אִישׁ. וְלֹא תֵלֵךְ אִשָּׁה בַּשּׁוּק, וּבְנָהּ אַחֲרֶיהָ--גְּזֵרָה שֶׁמֶּא יִתְפְּסוּ בְּנָהּ וְתֵלֵךְ אַחֲרָיו לְהַחְזִירוֹ, וְיִתְעַלְּלוּ בָּהּ הָרְשָׁעִים שֶׁתְּפָסוּהוּ דֶּרֶךְ שְׂחוֹק.

יח אָסוּר לְהוֹצִיא שִׁכְבַת זֶרַע לְבַטָּלָה; לְפִיכָּךְ לֹא יִהְיֶה אָדָם דָּשׁ מִבִּפְנִים וְזוֹרֶה מִבַּחוּץ, וְלֹא יִשָּׂא קְטַנָּה שְׁאֵינָהּ רְאוּיָה לְוֶלֶד. אֲבָל אֵלּוּ שֶׁמְּנָאֲפִין בַּיָּד, וּמוֹצִיאִין שִׁכְבַת זֶרַע--לֹא דַּי שְׁהוּא אִסּוּר גָּדוֹל, אֵלָא שֶׁעוֹשֶׂה זֶה בְּנִדּוּי הוּא יוֹשֵׁב; וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמָר "יְדֵיכֶם, דָּמִים מָלֵאוּ" (ישעיהו א,טו), וּכְאִלּוּ הָרְגוּ נֶפֶשׁ.

יט וְכֵן אָסוּר לְאָדָם שֶׁיַּקְשֶׁה עַצְמוֹ לַדַּעַת, אוֹ יָבִיא עַצְמוֹ לִידֵי הִרְהוּר; אֵלָא אִם יָבוֹא לוֹ הִרְהוּר--יַסִּיעַ לִבּוֹ מִדִּבְרֵי הֲבָאי וְהַשְׁחָתָה, וְיִפְנֶה לְדִבְרֵי תּוֹרָה שְׁהִיא "אַיֶּלֶת אֲהָבִים, וְיַעֲלַת-חֵן" (משלי ה,יט). לְפִיכָּךְ אָסוּר לְאָדָם לִישַׁן עַל עָרְפּוֹ וּפָנָיו לְמַעְלָה, עַד שֶׁיַּטֶּה מְעַט כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי קִשּׁוּי. [כ] וְלֹא יִסְתַּכַּל בִּבְהֵמָה חַיָּה וָעוֹף, בְּשָׁעָה שֶׁמִּזְדַּקְּקִין זָכָר לִנְקֵבָה; וּמֻתָּר לְמַרְבִּיעֵי בְּהֵמָה לְהַכְנִיס כְּמִכְחוֹל בִּשְׁפוֹפֶרֶת, מִפְּנֵי שְׁהֶן עֲסֵקִין בִּמְלַאכְתָּן וְלֹא יָבוֹאוּ לִידֵי הִרְהוּר.

כ [כא] וְכֵן אָסוּר לְאָדָם לְהִסְתַּכַּל בַּנָּשִׁים, בְּשָׁעָה שְׁהֶן עוֹמְדוֹת עַל הַכְּבוּסָה; וְאַפִלּוּ לְהִסְתַּכַּל בְּבִגְדֵי צְבָע שֶׁלְּאִשָּׁה שְׁהוּא מַכִּירָהּ--אָסוּר, שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי הִרְהוּר.

כא [כב] מִי שֶׁפָּגַע בְּאִשָּׁה בַּשּׁוּק--אָסוּר לוֹ לְהַלַּךְ אַחֲרֶיהָ, אֵלָא רָץ וּמְסַלְּקָהּ לַצְּדָדִין אוֹ לַאֲחוֹרָיו; וְכָל הַמְּהַלֵּךְ בַּשּׁוּק אֲחוֹרֵי אִשָּׁה, הֲרֵי זֶה מִקַּלֵּי עַמֵּי הָאָרֶץ. וְלֹא יַעֲבֹר אָדָם עַל פֶּתַח אִשָּׁה זוֹנָה, עַד שֶׁיַּרְחִיק אַרְבַּע אַמּוֹת, שֶׁנֶּאֱמָר "אַל-תִּקְרַב, אֶל-פֶּתַח בֵּיתָהּ" (משלי ה,ח).

כב [כג] וְאָסוּר לְמִי שְׁאֵינוּ נָשׂוּי לִשְׁלֹחַ יָדוֹ בִּמְבוּשָׁיו, שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי הִרְהוּר; וְאַפִלּוּ מִתַּחַת טַבּוּרוֹ--לֹא יַכְנִיס אָדָם יָדוֹ, שֶׁמֶּא יָבוֹא לִידֵי הִרְהוּר. וְאִם הִשְׁתִּין מַיִם--לֹא יֶאֱחֹז בָּאַמָּה, שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי הִרְהוּר; וְאִם הָיָה נָשׂוּי, מֻתָּר. וּבֵין נָשׂוּי וּבֵין שְׁאֵינוּ נָשׂוּי--לֹא יוֹשִׁיט יָדוֹ לָאַמָּה כְּלָל, אֵלָא בְּשָׁעָה שְׁהוּא צָרִיךְ לִנְקָבָיו.

כג [כד] חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים וּגְדוֹלֵי הַחֲכָמִים--הִתְפָּאֵר אֶחָד מֵהֶם שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא נִסְתַּכַּל בַּמִּילָה שֶׁלּוֹ, וּמֵהֶן מִי שֶׁהִתְפָּאֵר שֶׁלֹּא הִתְבּוֹנֵן מֵעוֹלָם בְּצוּרַת אִשְׁתּוֹ: מִפְּנֵי שֶׁלִּבּוֹ פּוֹנֶה מִדִּבְרֵי הֲבָאי, לְדִבְרֵי הָאֱמֶת שְׁהֶן אוֹחֲזוֹת לְבַב הַקְּדוֹשִׁים.

כד [כה] מִצְוַת חֲכָמִים לְהַשִּׂיא אָדָם בָּנָיו וּבְנוֹתָיו, סָמוּךְ לְפִרְקָן--שְׁאִם יַנִּיחֵן, יָבוֹאוּ לִידֵי זְנוּת אוֹ הִרְהוּר; וְעַל זֶה נֶאֱמָר "וּפָקַדְתָּ נָוְךָ, וְלֹא תֶחֱטָא" (איוב ה,כד). וְאָסוּר לְהַשִּׂיא אִשָּׁה לְקָטָן, שֶׁזֶּה כְּמוֹ זְנוּת הִיא. [כו] וְאֵין הָאִישׁ רַשָּׁאי לֵישֵׁב בְּלֹא אִשָּׁה, וְלֹא יִשָּׂא עֲקָרָה וּזְקֵנָה שְׁאֵינָהּ רְאוּיָה לְוֶלֶד; וּרְשׁוּת לָאִשָּׁה שֶׁלֹּא תִנָּשֵׂא לְעוֹלָם, אוֹ תִּנָּשֵׂא לְמִי שְׁאֵינוּ מוֹלִיד אוֹ לְסָרִיס. וְלֹא יִשָּׂא בָּחוּר זְקֵנָה, וְלֹא יִשָּׂא זָקֵן יַלְדָה--שֶׁדָּבָר זֶה גּוֹרֵם לִזְנוּת.

כה [כז] וְכֵן מִי שֶׁגֵּרַשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ מִן הַנִּשּׂוּאִין--לֹא תָדוּר עִמּוֹ בֶּחָצֵר, שֶׁמֶּא יָבוֹאוּ לִידֵי זְנוּת. וְאִם הָיָה כּוֹהֵן, לֹא תָדוּר עִמּוֹ בַּמָּבוֹי; וּכְפָר קָטָן, נִדּוֹן כְּמָבוֹי. הָיָה לָהּ מַלְוָה אֶצְלוֹ, עוֹשָׂה שָׁלִיחַ לְתָבְעוֹ; וּגְרוּשָׁה שֶׁבָּאָה עִם הַמְּגָרֵשׁ לַדִּין--מְנַדִּין אוֹתָן, אוֹ מַכִּין אוֹתָן מַכַּת מַרְדּוּת. וְאִם נִתְגָּרְשָׁה מִן הָאֵרוּסִין, מֻתֶּרֶת לְתָבְעוֹ בַּדִּין וְלָדוּר עִמּוֹ; וְאִם הָיָה לִבּוֹ גַּס בָּהּ, אַף מִן הָאֵרוּסִין אָסוּר. וּמִי נִדְחֶה מִפְּנֵי מִי, הִיא נִדְחֵית מִפָּנָיו; וְאִם הָיְתָה הֶחָצֵר שֶׁלָּהּ, הוּא נִדְחֶה מִפָּנֶיהָ.

כו [כח] אָסוּר לְאָדָם לִשָּׂא אִשָּׁה, וְדַעְתּוֹ לְגָרְשָׁהּ, שֶׁנֶּאֱמָר "אַל-תַּחֲרֹשׁ עַל-רֵעֲךָ רָעָה; וְהוּא-יוֹשֵׁב לָבֶטַח אִתָּךְ" (משלי ג,כט). וְאִם הוֹדִיעָהּ בַּתְּחִלָּה שְׁהוּא נוֹשֵׂא אוֹתָהּ לְיָמִים, מֻתָּר. [כט] וְלֹא יִשָּׂא אָדָם אִשָּׁה בִּמְדִינָה זוֹ, וְאִשָּׁה בִּמְדִינָה אַחֶרֶת--שֶׁמֶּא יַאֲרִיכוּ הַיָּמִים, וְנִמְצָא בֶּן נוֹשֵׂא אֲחוֹתוֹ, וַאֲחוֹת אִמּוֹ, וַאֲחוֹת אָבִיו, וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, וְאֵינוּ יוֹדֵעַ; וְאִם הָיָה אָדָם גָּדוֹל שֶׁשְּׁמוֹ יָדוּעַ, וַהֲרֵי זַרְעוֹ מְפֻרְסָמִין וִידוּעִין--הֲרֵי זֶה מֻתָּר.

כז [ל] לֹא יִשָּׂא אָדָם אִשָּׁה לֹא מִמִּשְׁפַּחַת מְצֹרָעִים, וְלֹא מִמִּשְׁפַּחַת נִכְפִּין--וְהוּא, שֶׁהֻחְזְקוּ שְׁלוֹשָׁה פְּעָמִים שֶׁיָּבוֹאוּ בְּנֵיהֶם כָּךְ. [לא] אִשָּׁה שֶׁנִּשֵּׂאת לִשְׁנֵי אֲנָשִׁים, וּמֵתוּ--לִשְׁלִישִׁי, לֹא תִנָּשֵׂא. וְאִם נִשֵּׂאת, לֹא תֵצֵא; וְאַפִלּוּ נִתְקַדְּשָׁה, יִכְנֹס.

כח לֹא יִשָּׂא יִשְׂרָאֵל עַם הָאָרֶץ כּוֹהֶנֶת, שֶׁזֶּה כְּמוֹ חִלּוּל לְזַרְעוֹ שֶׁלְּאַהֲרוֹן; וְאִם נָשָׂא--אָמְרוּ חֲכָמִים, שְׁאֵין זִוּוּגָן עוֹלֶה יָפֶה, אֵלָא מֵת בְּלֹא בָּנִים, אוֹ מֵת הוּא אוֹ הִיא בִּמְהֵרָה, אוֹ קְטָטָה תִּהְיֶה בֵּינֵיהֶם. אֲבָל תַּלְמִיד חֲכָמִים שֶׁנָּשָׂא כּוֹהֶנֶת, הֲרֵי זֶה נָאֶה וּמְשֻׁבָּח: הֲרֵי תּוֹרָה וּכְהֻנָּה כְּאֶחָד.

כט [לב] לֹא יִשָּׂא אָדָם בַּת עַם הָאָרֶץ--שְׁאִם מֵת אוֹ גָּלָה, בָּנָיו עַמֵּי הָאָרֶץ יִהְיוּ: שְׁאֵין אִמָּן יוֹדַעַת כֶּתֶר הַתּוֹרָה. וְלֹא יַשִּׂיא בִּתּוֹ לְעַם הָאָרֶץ--שֶׁכָּל הַנּוֹתֵן בִּתּוֹ לְעַם הָאָרֶץ, כְּמִי שֶׁכְּפָתָהּ וּנְתָנָהּ לִפְנֵי הָאֲרִי: מַכֶּה וּבוֹעֵל, וְאֵין לוֹ בֹּשֶׁת פָּנִים. וּלְעוֹלָם יִמְכֹּר אָדָם כָּל מַה שֶׁיֵּשׁ לוֹ, וְיִשָּׂא בַּת תַּלְמִיד חֲכָמִים--שְׁאִם מֵת אוֹ גָּלָה, בָּנָיו תַּלְמִידֵי חֲכָמִים; וְכֵן יַשִּׂיא בִּתּוֹ לְתַלְמִיד חֲכָמִים--שְׁאֵין דָּבָר מְגֻנֶּה וְלֹא מְרִיבָה, בְּבֵיתוֹ שֶׁלְּתַּלְמִיד חֲכָמִים.

משנה תורה - ספר קדושה - הלכות איסורי ביאה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב

יש לך שאלה או הערה?