משנה תורה מנוקד - ספר קדושה - הלכות איסורי ביאה פרק יג

משנה תורה - ספר קדושה - הלכות איסורי ביאה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב

הִלְכּוֹת אִסּוּרֵי בִּיאָה פֵּרֶק יג

א בִּשְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים נִכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לַבְּרִית--בְּמִילָה, וּטְבִילָה, וְקָרְבָּן. [ב] מִילָה--הָיְתָה בְּמִצְרַיִם, כְּשֶׁנֶּאֱמָר "כָּל-עָרֵל, לֹא-יֹאכַל בּוֹ" (שמות יב,מח). מָל אוֹתָם מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁכֻּלָּם בִּטְּלוּ בְּרִית מִילָה בְּמִצְרַיִם, חוּץ מִשֵּׁבֶט לֵוִי; וְעַל זֶה נֶאֱמָר "וּבְרִיתְךָ יִנְצֹרוּ" (דברים לג,ט). [ג] וּטְבִילָה--הָיְתָה בַּמִּדְבָּר, קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה: כְּשֶׁנֶּאֱמָר "וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר; וְכִבְּסוּ, שִׂמְלֹתָם" (שמות יט,י). וְקָרְבָּן--כְּשֶׁנֶּאֱמָר "וַיִּשְׁלַח, אֶת-נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּעֲלוּ, עֹלֹת" (שמות כד,ה), עַל יְדֵי כָּל יִשְׂרָאֵל הִקְרִיבוּם.

ב [ד] וְכֵן לְדוֹרוֹת, כְּשֶׁיִּרְצֶה הַגּוֹי לְהִכָּנֵס לַבְּרִית, וּלְהִסְתּוֹפֵף תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, וִיקַבַּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה--צָרִיךְ מִילָה, וּטְבִילָה, וְהַרְצָאַת קָרְבָּן; וְאִם נְקֵבָה הִיא, טְבִילָה וְקָרְבָּן: שֶׁנֶּאֱמָר "כָּכֶם כַּגֵּר" (במדבר טו,טו)--מַה אַתֶּם בְּמִילָה וּטְבִילָה וְהַרְצָאַת קָרְבָּן, אַף הַגֵּר לְדוֹרוֹת בְּמִילָה וּטְבִילָה וְהַרְצָאַת קָרְבָּן. [ה] וּמַה הוּא קָרְבַּן הַגֵּר--עוֹלַת בְּהֵמָה, אוֹ שְׁתֵּי תּוֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה, וּשְׁנֵיהֶם עוֹלָה. וּבַזְּמָן הַזֶּה שְׁאֵין שָׁם קָרְבָּן, צָרִיךְ מִילָה וּטְבִילָה; וּכְשֶׁיִּבָּנֶה הַמִּקְדָּשׁ, יָבִיא קָרְבָּנוֹ.

ג [ו] גֵּר שֶׁמָּל וְלֹא טָבַל, אוֹ שֶׁטָּבַל וְלֹא מָל--אֵינוּ גֵּר: עַד שֶׁיָּמוּל, וְיִטְבֹּל. וְצָרִיךְ לִטְבֹּל, בִּפְנֵי שְׁלוֹשָׁה. וְהוֹאִיל וְהַדָּבָר צָרִיךְ בֵּית דִּין, אֵין מַטְבִּילִין אוֹתוֹ בַּשַּׁבָּת, וְלֹא בְּיוֹם טוֹב, וְלֹא בַּלַּיְלָה; וְאִם הִטְבִּילוּהוּ, הֲרֵי זֶה גֵּר. [ז] גֵּר קָטָן--מַטְבִּילִין אוֹתוֹ עַל דַּעַת בֵּית דִּין, שֶׁזְּכוּת הִיא לוֹ; מְעֻבֶּרֶת שֶׁנִּתְגַּיְּרָה וְטָבְלָה, אֵין בְּנָהּ צָרִיךְ טְבִילָה.

ד טָבַל בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, וְנִתְגַיַּר בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, וְאַפִלּוּ בִּפְנֵי שְׁנַיִם--אֵינוּ גֵּר. בָּא וְאָמַר נִתְגַּיַּרְתִּי בְּבֵית דִּינוֹ שֶׁלִּפְלוֹנִי, וְהִטְבִּילוּנִי--אֵינוּ נֶאֱמָן לָבוֹא בַּקָּהָל, עַד שֶׁיָּבִיא עֵדִים. [ח] הָיָה נָשׂוּי לְיִשְׂרְאֵלִית, אוֹ לְגִיּוֹרֶת, וְיֵשׁ לוֹ בָּנִים, וְאָמַר נִתְגַּיַּרְתִּי בֵּינִי לְבֵין עַצְמִי--נֶאֱמָן לִפְסֹל אֶת עַצְמוֹ, וְאֵינוּ נֶאֱמָן לִפְסֹל אֶת הַבָּנִים; וְחוֹזֵר וְטוֹבֵל בְּבֵית דִּין.

ה [ט] גִּיּוֹרֶת שֶׁרְאִינוּהָ נוֹהֶגֶת בְּדַרְכֵי יִשְׂרָאֵל תָּמִיד, כְּגוֹן שֶׁתִּטְבֹּל לְנִדָּתָהּ וְתָפְרִישׁ תְּרוּמָה מֵעִיסָתָהּ וְכַיּוֹצֶא בְּזֶה, וְכֵן גֵּר שֶׁנָּהַג בְּדַרְכֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁטּוֹבֵל לְקִרְיוֹ וְעוֹשֶׂה כָּל הַמִּצְווֹת--הֲרֵי אֵלּוּ בְּחֶזְקַת גֵּרֵי צֶדֶק, וְאַף עַל פִּי שְׁאֵין שָׁם עֵדִים שֶׁמְּעִידִין בִּפְנֵי מִי נִתְגַיְּרוּ. וְאַף עַל פִּי כֵן, אִם בָּאוּ לְהִתְעָרַב בְּיִשְׂרָאֵל--אֵין מַשִּׂיאִין אוֹתָם עַד שֶׁיָּבוֹאוּ עֵדִים, אוֹ עַד שֶׁיִּטְבְּלוּ בְּפָנֵינוּ, הוֹאִיל וְהֻחְזְקוּ גּוֹיִים.

ו [י] אֲבָל מִי שֶׁבָּא וְאָמַר שֶׁהָיָה גּוֹי, וְנִתְגַּיַּר בְּבֵית דִּין--נֶאֱמָן, שֶׁהַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּבְאוֹתָן הַיָּמִים, שֶׁחֶזְקַת הַכֹּל שָׁם, בְּחֶזְקַת יִשְׂרָאֵל. אֲבָל בְּחוּצָה לָאָרֶץ--צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָיָה, וְאַחַר כָּךְ יִשָּׂא יִשְׂרְאֵלִית; וַאֲנִי אוֹמֵר, שֶׁזּוֹ מַעֲלָה בְּיֵחוּסִין.

ז [יא] כְּשֵׁם שֶׁמּוֹלִין וּמַטְבִּילִין אֶת הַגֵּרִים, כָּךְ מוֹלִין וּמַטְבִּילִין אֶת הָעֲבָדִים הַנִּלְקָחִים מִן הַגּוֹיִים לְשֵׁם עַבְדוּת. הַלּוֹקֵחַ עֶבֶד מִן הַגּוֹי, וְקָדַם הָעֶבֶד וְטָבַל לְשֵׁם בֶּן חוֹרִין--קָנָה עַצְמוֹ: וְהוּא שֶׁיֹּאמַר בְּעֵת טְבִילָה, הֲרֵינִי טוֹבֵל בִּפְנֵיכֶם לְשֵׁם גֵּרוּת; וְאִם טָבַל בִּפְנֵי רִבּוֹ, אֵינוּ צָרִיךְ לְפָרַשׁ, אֵלָא כֵּיוָן שֶׁטָּבַל, נִשְׁתַּחְרַר.

ח לְפִיכָּךְ צָרִיךְ רִבּוֹ לְתָקְפוֹ בַּמַּיִם, עַד שֶׁיַּעֲלֶה וְהוּא תַּחַת שִׁעְבּוּדוֹ, וּמוֹדִיעוֹ בִּפְנֵי הַדַּיָּנִין, שֶׁלְּשֵׁם עַבְדוּת מַטְבִּילוֹ; וְאֵין הָעֶבֶד טוֹבֵל אֵלָא בִּפְנֵי שְׁלוֹשָׁה וּבַיּוֹם כַּגֵּר, שֶׁמִּקְצַת גֵּרוּת הִיא.

ט [יב] כְּשֶׁיִּשְׁתַּחְרַר הָעֶבֶד, צָרִיךְ טְבִילָה אַחֶרֶת בִּפְנֵי שְׁלוֹשָׁה בַּיּוֹם, שֶׁבָּהּ תִּגָּמֵר גֵּרוּתוֹ, וְיִהְיֶה כְּיִשְׂרָאֵל; וְאֵין צָרִיךְ לְקַבַּל עָלָיו מִצְווֹת, וּלְהוֹדִיעוֹ עִיקָרֵי הַדָּת, שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּהוּ, כְּשֶׁטָּבַל לְשֵׁם עַבְדוּת. [יג] וּבְמִקְוָה הַכָּשֵׁר לִטְבִילַת נִדָּה, שָׁם מַטְבִּילִין אֶת הַגֵּרִים וְאֶת הָעֲבָדִים וְאֶת הַמְּשֻׁחְרָרִים; וְכָל דָּבָר שֶׁחוֹצֵץ בַּנִּדָּה, חוֹצֵץ בַּגֵּרִים וּבָעֲבָדִים וּבַמְּשֻׁחְרָרִים.

י [יד] אַל יַעֲלֶה עַל דַּעְתָּךְ שֶׁשִּׁמְשׁוֹן הַמּוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל, אוֹ שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרָא יְדִידְיָהּ, נָשְׂאוּ נָשִׁים נָכְרִיּוֹת, בְּגֵיוּתָן--אֵלָא סוֹד הַדָּבָר, כָּךְ הוּא: שֶׁהַמִּצְוָה הַנְּכוֹנָה כְּשֶׁיָּבוֹא הַגֵּר אוֹ הַגִּיּוֹרֶת לְהִתְגַּיַר, בּוֹדְקִין אַחֲרָיו--שֶׁמֶּא בִּגְלַל מָמוֹן שֶׁיִּטֹּל, אוֹ בִּשְׁבִיל שְׂרָרָה שֶׁיִּזְכֶּה לָהּ, אוֹ מִפְּנֵי הַפַּחַד, בָּא לְהִכָּנֵס לַדָּת; וְאִם אִישׁ הוּא, בּוֹדְקִין אַחֲרָיו שֶׁמֶּא עֵינָיו נָתַן בְּאִשָּׁה יְהוּדִית, וְאִם אִשָּׁה הִיא, שֶׁמֶּא עֵינֶיהָ נָתְנָה בְּבָחוּר מִבַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל.

יא אִם לֹא נִמְצָא לָהֶם עִלָּה--מוֹדִיעִין אוֹתָן כֹּבֶד עֹל הַתּוֹרָה וְטֹרַח שֶׁיֵּשׁ בַּעֲשִׂיָּתָהּ עַל עַמֵּי הָאֲרָצוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּפְרֹשׁוּ; אִם קִבְּלוּ וְלֹא פֵרְשׁוּ, וְרָאוּ אוֹתָן שֶׁחָזְרוּ מֵאַהֲבָה--מְקַבְּלִים אוֹתָן, שֶׁנֶּאֱמָר "וַתֵּרֶא, כִּי-מִתְאַמֶּצֶת הִיא לָלֶכֶת אִתָּהּ; וַתֶּחְדַּל, לְדַבֵּר אֵלֶיהָ" (רות א,יח).

יב [טו] לְפִיכָּךְ לֹא קִבְּלוּ בֵית דִּין גֵּרִים, כָּל יְמֵי דָּוִיד וּשְׁלֹמֹה--בִּימֵי דָּוִיד, שֶׁמֶּא מִן הַפַּחַד חָזְרוּ, וּבִימֵי שְׁלֹמֹה, שֶׁמֶּא בִּשְׁבִיל הַמַּלְכוּת וְהַטּוֹבָה הַגְּדוֹלָה שֶׁהָיוּ בָּהּ יִשְׂרָאֵל חָזְרוּ: שֶׁכָּל הַחוֹזֵר מִן הַגּוֹיִים בִּשְׁבִיל דָּבָר מֵהַבְלֵי הָעוֹלָם, אֵינוּ מִגֵּרֵי הַצֶּדֶק. וְאַף עַל פִּי כֵן הָיוּ גֵּרִים הַרְבֵּה מִתְגַּיְּרִים בִּימֵי דָּוִיד וּשְׁלֹמֹה, בִּפְנֵי הִדְיוֹטוֹת. וְהָיוּ בֵּית דִּין הַגָּדוֹל חוֹשְׁשִׁין לָהֶם, לֹא דוֹחִין אוֹתָן, אַחַר שֶׁטָּבְלוּ מִכָּל מָקוֹם; וְלֹא מְקָרְבִין אוֹתָן, עַד שֶׁתֵּרָאֶה אַחֲרִיתָם.

יג [טז] וּלְפִי שֶׁגִּיַּר שְׁלֹמֹה נָשִׁים וּנְשָׂאָן, וְכֵן שִׁמְשׁוֹן גִּיַּר וְנָשָׂא, וְהַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁלֹּא חָזְרוּ אֵלּוּ אֵלָא בִּשְׁבִיל דָּבָר, וְלֹא עַל פִּי בֵּית דִּין גִּיְּרוּם--חֲשָׁבָן הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הֶן גּוֹיוֹת, וּבְאִסּוּרָן עוֹמְדִין. וְעוֹד שֶׁהוֹכִיחַ סוֹפָן עַל תְּחִלָּתָן, שְׁהֶן עוֹבְדוֹת עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶן, וּבָנוּ לָהֶן בָּמוֹת; וְהֶעֱלָה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הוּא בְּנָאָן, שֶׁנֶּאֱמָר "אָז יִבְנֶה שְׁלֹמֹה בָּמָה" (מלכים א יא,ז).

יד [יז] גֵּר שֶׁלֹּא בָדְקוּ אַחֲרָיו, אוֹ שֶׁלֹּא הוֹדִיעוּהוּ הַמִּצְווֹת וְעָנְשָׁן, וּמָל וְטָבַל בִּפְנֵי שְׁלוֹשָׁה הִדְיוֹטוֹת--הֲרֵי זֶה גֵּר: וְאַפִלּוּ נוֹדַע שֶׁבִּשְׁבִיל דָּבָר הוּא מִתְגַּיֵּר--הוֹאִיל וּמָל וְטָבַל, יָצָא מִכְּלָל הַגּוֹיִים; וְחוֹשְׁשִׁין לוֹ, עַד שֶׁיִּתְבָּאַר צִדְקוּתוֹ. אַפִלּוּ חָזַר וְעָבַד עֲבוֹדָה זָרָה--הֲרֵי הוּא כְּיִשְׂרָאֵל מְשֻׁמָּד, שֶׁקִּדּוּשָׁיו קִדּוּשִׁין; וּמִצְוָה לְהַחְזִיר אֲבֵדָתוֹ, מֵאַחַר שֶׁטָּבַל נַעֲשָׂה כְּיִשְׂרָאֵל. וּלְפִיכָּךְ קִיַּם שִׁמְשׁוֹן וּשְׁלֹמֹה נְשׁוֹתֵיהֶן, וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּגְלָה סוֹדָן.

טו [יח] וּמִפְּנֵי זֶה אָמְרוּ חֲכָמִים, קָשִׁים לָהֶם גֵּרִים לְיִשְׂרָאֵל כְּנֶגַע צָרַעַת--שֶׁרֻבָּן חוֹזֵר בִּשְׁבִיל דָּבָר, וּמַטְעִין אֶת יִשְׂרָאֵל; וְקָשֶׁה הַדָּבָר לִפְרֹשׁ מֵהֶם, אַחַר שֶׁנִּתְגַּיְּרוּ. צֵא וּלְמַד מַה אֵרַע בַּמִּדְבָּר בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, וּבְקִבְרוֹת הַתַּאֲוָה; וְכֵן רֹב הַנִּסְיוֹנוֹת, הָאסַפְסוּף הָיוּ בָּהֶן תְּחִלָּה.

משנה תורה - ספר קדושה - הלכות איסורי ביאה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב

יש לך שאלה או הערה?