משנה תורה מנוקד - ספר קדושה - הלכות איסורי ביאה פרק יב

משנה תורה - ספר קדושה - הלכות איסורי ביאה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב

הִלְכּוֹת אִסּוּרֵי בִּיאָה פֵּרֶק יב

א יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּעַל גּוֹיָה מִשְּׁאָר הָאֻמּוֹת, דֶּרֶךְ אִישׁוּת, אוֹ יִשְׂרְאֵלִית שֶׁנִּבְעֲלָה לְגוֹי, דֶּרֶךְ אִישׁוּת--הֲרֵי אֵלּוּ לוֹקִין מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא תִתְחַתֵּן, בָּם" (דברים ז,ג): אֶחָד שִׁבְעָה עֲמָמִין, וְאֶחָד כָּל הָאֻמּוֹת בְּאִסּוּר זֶה. וְכֵן מְפֹרָשׁ עַל יְדֵי עֶזְרָא "וַאֲשֶׁר לֹא-נִתֵּן בְּנֹתֵינוּ, לְעַמֵּי הָאָרֶץ; וְאֶת-בְּנֹתֵיהֶם, לֹא נִקַּח לְבָנֵינוּ" (נחמיה י,לא). [ב] וְלֹא אָסְרָה תּוֹרָה, אֵלָא דֶּרֶךְ חַתְנוּת.

ב אֲבָל הַבָּא עַל הַגּוֹיָה דֶּרֶךְ זְנוּת--מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, גְּזֵרָה שֶׁמֶּא יָבוֹא לְהִתְחַתַּן. וְאִם יֵחֲדָהּ לוֹ בִּזְנוּת--חַיָּב עָלֶיהָ מִשּׁוֹם נִדָּה, וּמִשּׁוֹם שִׁפְחָה, וּמִשּׁוֹם גּוֹיָה, וּמִשּׁוֹם זוֹנָה; וְאִם לֹא יֵחֲדָהּ לוֹ אֵלָא נִקְרֵית נִקְרֹה, אֵינוּ חַיָּב אֵלָא מִשּׁוֹם גּוֹיָה. וְכָל חִיּוּבִין אֵלּוּ מִדִּבְרֵיהֶן.

ג בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁהָיָה הַבּוֹעֵל יִשְׂרָאֵל. אֲבָל כּוֹהֵן הַבָּא עַל הַגּוֹיָה--לוֹקֶה מִן הַתּוֹרָה מִשּׁוֹם זוֹנָה, וְאֶחָד זוֹנָה גּוֹיָה וְאֶחָד זוֹנָה יִשְׂרְאֵלִית; וּבִבְעִילָה בִּלְבָד לוֹקֶה, שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ בַּת קִדּוּשִׁין.

ד כָּל הַבּוֹעֵל גּוֹיָה, בֵּין דֶּרֶךְ חַתְנוּת בֵּין דֶּרֶךְ זְנוּת--אִם בְּעָלָהּ בְּפַרְהֶסְיָה, וְהוּא שֶׁיִּבְעֹל לְעֵינֵי עֲשָׂרָה מִיִּשְׂרָאֵל אוֹ יָתֵר--אִם פָּגְעוּ בּוֹ קַנָּאִין וַהֲרָגוּהוּ, הֲרֵי אֵלּוּ מְשֻׁבָּחִין וּזְרִיזִין; וְדָבָר זֶה הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי הוּא, וּרְאָיָה לְדָבָר זֶה מַעֲשֵׂה פִּינְחָס בְּזִמְרִי.

ה וְאֵין הַקַּנָּאי רַשָּׁאי לִפְגֹּעַ בָּהֶן, אֵלָא בְּשָׁעַת מַעֲשֵׂה כְּזִמְרִי, שֶׁנֶּאֱמָר "וְאֶת-הָאִשָּׁה אֶל-קֳבָתָהּ" (במדבר כה,ח); אֲבָל אִם פֵּרַשׁ, אֵין הוֹרְגִין אוֹתוֹ, וְאִם הֲרָגוֹ, נֶהְרָג עָלָיו. וְאִם בָּא הַקַּנָּאי לִטֹּל רְשׁוּת מִבֵּית דִּין לְהָרְגוֹ--אֵין מוֹרִין לוֹ, וְאַף עַל פִּי שְׁהוּא בְּשָׁעַת מַעֲשֵׂה; וְלֹא עוֹד, אֵלָא אִם בָּא הַקַּנָּאי לַהְרֹג אֶת הַבּוֹעֵל, וְנִשְׁמַט הַבּוֹעֵל וְהָרַג הַקַּנָּאי כְּדֵי לְהַצִּיל עַצְמוֹ מִיָּדוֹ--אֵין הַבּוֹעֵל נֶהְרָג עָלָיו. וְהַבָּא עַל בַּת גֵּר תּוֹשָׁב, אֵין הַקַּנָּאִין פּוֹגְעִים בּוֹ; אֲבָל מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת.

ו לֹא פָגְעוּ בּוֹ קַנָּאִים, וְלֹא הִלְקוּהוּ בֵּית דִּין--הֲרֵי עָנְשׁוֹ מְפֹרָשׁ בְּדִבְרֵי קַבָּלָה שְׁהוּא נִכְרָת, שֶׁנֶּאֱמָר "כִּי חִלֵּל יְהוּדָה, אֶת קֹדֶשׁ ה' אֲשֶׁר אָהֵב, וּבָעַל, בַּת-אֵל נֵכָר. יַכְרֵת ה' לָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂנָּה, עֵר וְעֹנֶה" (ראה מלאכי ב,יא-יב): אִם יִשְׂרָאֵל הוּא, לֹא יִהְיֶה לוֹ "עֵר" בַּחֲכָמִים "וְעֹנֶה" בַּתַּלְמִידִים; וְאִם כּוֹהֵן הוּא, לֹא יִהְיֶה לוֹ מַגִּישׁ מִנְחָה לַה' צְבָאוֹת. הִנֵּה לָמַדְתָּ שֶׁהַבּוֹעֵל גּוֹיָה כְּאִלּוּ נִתְחַתַּן לַעֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמָר "וּבָעַל, בַּת-אֵל נֵכָר", וְנִקְרָא מְחַלֵּל קֹדֶשׁ.

ז עָווֹן זֶה--אַף עַל פִּי שְׁאֵין בּוֹ מִיתַת בֵּית דִּין, אַל יְהִי קַל בְּעֵינֶיךָ; אֵלָא יֵשׁ בּוֹ הֶפְסֵד, שְׁאֵין בְּכָל הָעֲרָיוֹת כְּמוֹתוֹ: שֶׁהַבֵּן מִן הָעֶרְוָה, בְּנוֹ הוּא לְכָל דָּבָר; וּבִכְלַל יִשְׂרָאֵל יֵחָשֵׁב, וְאַף עַל פִּי שְׁהוּא מַמְזֵר. וְהַבֵּן מִן הַגּוֹיָה, אֵינוּ בְּנוֹ--שֶׁנֶּאֱמָר "כִּי-יָסִיר אֶת-בִּנְךָ מֵאַחֲרַי" (דברים ז,ד), מֵסִיר אוֹתוֹ מִלִּהְיוֹת אַחֲרֵי ה'. [ח] וְדָבָר זֶה גּוֹרֵם לְהִדָּבֵּק בַּגּוֹיִים, שֶׁהִבְדִּילָנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵהֶם, וְלָשׁוּב מֵאַחֲרֵי ה', וְלִמְעֹל בּוֹ.

ח [ט] גּוֹי הַבָּא עַל בַּת יִשְׂרָאֵל--אִם אֵשֶׁת אִישׁ הִיא, נֶהְרָג עָלֶיהָ; וְאִם פְּנוּיָה הִיא, אֵינוּ נֶהְרָג. [י] אֲבָל יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּא עַל הַגּוֹיָה--בֵּין קְטַנָּה בַּת שָׁלוֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד בֵּין גְּדוֹלָה, בֵּין פְּנוּיָה בֵּין אֵשֶׁת אִישׁ, וְאַפִלּוּ הָיָה קָטָן בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד--כֵּיוָן שֶׁבָּא עַל הַגּוֹיָה בְּזָדוֹן, הֲרֵי זוֹ נֶהְרֶגֶת: מִפְּנֵי שֶׁבָּאת לְיִשְׂרָאֵל תַּקְלָה עַל יָדֶיהָ, כַּבְּהֵמָה. וְדָבָר זֶה מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמָר "הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל . . . וְכָל-אִשָּׁה, יֹדַעַת אִישׁ לְמִשְׁכַּב זָכָר--הֲרֹגוּ" (במדבר לא,טז-יז).

ט [יא] הָעֲבָדִים שֶׁהִטְבִּילוּ אוֹתָם לְשֵׁם עַבְדוּת, וְקִבְּלוּ עֲלֵיהֶם מִצְווֹת שֶׁהָעֲבָדִים חַיָּבִים בָּהֶם--יָצְאוּ מִכְּלַל הַגּוֹיִים, וְלִכְלַל יִשְׂרָאֵל לֹא בָאוּ. לְפִיכָּךְ הַשִּׁפְחָה אֲסוּרָה לְבֶן חוֹרִין, אֶחָד שִׁפְחָתוֹ וְאֶחָד שִׁפְחַת חֲבֵרוֹ; וְהַבָּא עַל הַשִּׁפְחָה, מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. שֶׁהֲרֵי מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה שֶׁהָאָדוֹן נוֹתֵן שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית לְעַבְדּוֹ הָעִבְרִי, וְהִיא מֻתֶּרֶת לוֹ, שֶׁנֶּאֱמָר "אִם-אֲדֹנָיו יִתֶּן-לוֹ אִשָּׁה" (שמות כא,ד). [יב] וְלֹא גָזְרוּ חֲכָמִים בְּדָבָר זֶה, וְלֹא חִיְּבָה תּוֹרָה מַלְקוּת בַּשִּׁפְחָה, אֵלָא אִם כֵּן הָיְתָה נֶחֱרֶפֶת לְאִישׁ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

י [יג] אַל יְהִי עָווֹן זֶה קַל בְּעֵינֶיךָ, מִפְּנֵי שְׁאֵין בּוֹ מַלְקוּת מִן הַתּוֹרָה--שֶׁגַּם זֶה גּוֹרֵם לַבֵּן לָסוּר מֵאַחֲרֵי ה', שֶׁהַבֵּן מִן הַשִּׁפְחָה עֶבֶד וְאֵינוּ מִיִּשְׂרָאֵל; וְנִמְצָא גּוֹרֵם לְזֶרַע הַקֹּדֶשׁ לְהִתְחַלַּל, וְלִהְיוֹתָם עֲבָדִים. וַהֲרֵי אֻנְקֳלוֹס הַמְּתַרְגֵּם כָּלַל בְּעִילַת עֶבֶד וְשִׁפְחָה בִּכְלַל "לֹא-יִהְיֶה קָדֵשׁ, וְלֹא-תִהְיֶה קְדֵשָׁה" (ראה דברים כג,יח).

יא [יד] הַבָּא עַל הַשִּׁפְחָה, וְאַפִלּוּ בְּפַרְהֶסְיָה וּבְשָׁעַת עֲבֵרָה--אֵין הַקַּנָּאִין פּוֹגְעִין בּוֹ; וְכֵן אִם לָקַח שִׁפְחָה דֶּרֶךְ חַתְנוּת, אֵינוּ לוֹקֶה מִן הַתּוֹרָה, שֶׁמֵּעֵת שֶׁטָּבְלָה וְקִבְּלָה מִצְווֹת, יָצַאת מִכְּלַל הַגּוֹיִים.

יב [טו] נִתְעָרַב וֶלֶד יִשְׂרְאֵלִית בְּוֶלֶד שִׁפְחָה--הֲרֵי שְׁנֵיהֶן סָפֵק, וְכָל אֶחָד מֵהֶן סְפֵק עֶבֶד; וְכוֹפִין בַּעַל הַשִּׁפְחָה, וּמְשַׁחְרֵר אֶת שְׁנֵיהֶם. וְאִם הָיָה הַבֵּן הוּא אָדוֹן שֶׁלְּעֶבֶד--כְּשֶׁיִּגְדְּלוּ יְשַׁחְרְרוּ זֶה אֶת זֶה, וְיִהְיוּ מֻתָּרִין לָבוֹא בַּקָּהָל. [טז] הָיוּ הַתַּעֲרֹבֶת בָּנוֹת, הֲרֵי שְׁתֵּיהֶן סְפֵק שְׁפָחוֹת; וְהַבָּא עַל אַחַת מֵהֶן, הַוֶּלֶד סְפֵק עֶבֶד. וְכֵן אִם נִתְעָרַב וֶלֶד גּוֹיָה בְּוֶלֶד יִשְׂרְאֵלִית--מַטְבִּילִים אֶת שְׁנֵיהֶן לְשֵׁם גֵּרוּת, וְכָל אַחַת מֵהֶן סְפֵק גִּיּוֹרֶת.

יג [יז] כָּל הַגּוֹיִים כֻּלָּם, כְּשֶׁיִּתְגַּיְּרוּ וִיקַבְּלוּ עֲלֵיהֶן כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁלַּתּוֹרָה, וְהָעֲבָדִים, כְּשֶׁיִּשְׁתַּחְרְרוּ--הֲרֵי הֶן כְּיִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר, שֶׁנֶּאֱמָר "הַקָּהָל, חֻקָּה אַחַת לָכֶם" (במדבר טו,טו); וּמֻתָּרִין לְהִכָּנֵס בִּקְהַל ה' מִיָּד--וְהוּא שֶׁיִּשָּׂא הַגֵּר אוֹ הַמְּשֻׁחְרָר בַּת יִשְׂרָאֵל, וְיִשָּׂא הַיִּשְׂרְאֵלִי גִּיּוֹרֶת וּמְשֻׁחְרֶרֶת: חוּץ מֵאַרְבָּעָה עֲמָמִין בִּלְבָד, וְהֶם עַמּוֹן וּמוֹאָב וּמִצְרַיִם וֶאֱדוֹם--שֶׁהָאֻמּוֹת הָאֵלּוּ, כְּשֶׁיִּתְגַּיַּר מֵהֶן אָדָם--הֲרֵי הוּא כְּיִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר, אֵלָא לְעִנְיַן בִּיאָה בַּקָּהָל.

יד [יח] וְכֵיצַד דִּינָן: עַמּוֹן וּמוֹאָב--אִסּוּרָן אִסּוּר עוֹלָם, זְכָרִים וְלֹא נְקֵבוֹת: שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא-יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי . . ." (דברים כג,ד). וַהֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי, שֶׁהָעַמּוֹנִי הַזָּכָר וְהַמּוֹאָבִי הַזָּכָר--הוּא שֶׁאָסוּר לְעוֹלָם לִשָּׂא בַּת יִשְׂרָאֵל, אַפִלּוּ בֶּן בֶּן בְּנוֹ עַד סוֹף הָעוֹלָם; אֲבָל עַמּוֹנִית וּמוֹאָבִית, מֻתֶּרֶת מִיָּד כִּשְׁאָר הָאֻמּוֹת.

טו [יט] מִצְרִי וַאֲדוֹמִי, אֶחָד זְכָרִים וְאֶחָד נְקֵבוֹת--דּוֹר רִאשׁוֹן וְדוֹר שֵׁנִי, אֲסוּרִין לָבוֹא בְּיִשְׂרָאֵל; וְדוֹר שְׁלִישִׁי מֻתָּר, שֶׁנֶּאֱמָר "בָּנִים אֲשֶׁר-יִוָּלְדוּ לָהֶם, דּוֹר שְׁלִישִׁי" (דברים כג,ט). [כ] מִצְרִית מְעֻבֶּרֶת שֶׁנִּתְגַּיְּרָה, בְּנָהּ שֵׁנִי; מִצְרִי שֵׁנִי שֶׁנָּשָׂא מִצְרִית רִאשׁוֹנָה, אוֹ מִצְרִי רִאשׁוֹן שֶׁנָּשָׂא מִצְרִית שְׁנִיָּה--הַוֶּלֶד שֵׁנִי: שֶׁנֶּאֱמָר "בָּנִים אֲשֶׁר-יִוָּלְדוּ לָהֶם", הַכָּתוּב תְּלָאוֹ בְּלִידָה.

טז [כא] גֵּר עַמּוֹנִי שֶׁנָּשָׂא מִצְרִית, הַוֶּלֶד עַמּוֹנִי; וְגֵר מִצְרִי שֶׁנָּשָׂא עַמּוֹנִית, הַוֶּלֶד מִצְרִי: זֶה הַכְּלָל--הַוֶּלֶד בָּאֻמּוֹת, הוֹלֵךְ אַחַר הַזָּכָר; נִתְגַּיְּרוּ, הוֹלֵךְ אַחַר הַפָּחוּת.

יז [כב] מִי שֶׁנִּתְגַּיַּר מִשִּׁבְעָה עֲמָמִין, אֵינָן אֲסוּרִין מִן הַתּוֹרָה לָבוֹא בַּקָּהָל; וְהַדָּבָר יָדוּעַ, שֶׁלֹּא נִתְגַּיַּר מֵהֶן אֵלָא הַגִּבְעוֹנִים. וִיהוֹשׁוּעַ גָּזַר עֲלֵיהֶם שֶׁיִּהְיוּ אֲסוּרִים לָבוֹא בַּקָּהָל, אֶחָד זְכָרִים וְאֶחָד נְקֵבוֹת; וְלֹא אָסַר אוֹתָם, אֵלָא בִּזְמָן שֶׁיֵּשׁ מִקְדָּשׁ--שֶׁנֶּאֱמָר "וְחֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי-מַיִם--לְבֵית אֱלֹהָי" (יהושוע ט,כג), תָּלָה הַרְחָקָתָם בַּמִּקְדָּשׁ. [כג] וְהֶם הַנִּקְרָאִים נְתִינִים, לְפִי שֶׁנְּתָנָם לַעֲבוֹדַת הַמִּקְדָּשׁ.

יח בָּא דָּוִיד וְגָזַר עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ בַּקָּהָל לְעוֹלָם, וְאַפִלּוּ בִּזְמָן שְׁאֵין מִקְדָּשׁ; וְכֵן מְפֹרָשׁ בְּעֶזְרָא, "וּמִן-הַנְּתִינִים, שֶׁנָּתַן דָּוִיד וְהַשָּׂרִים לַעֲבֹדַת הַלְוִיִּם" (עזרא ח,כ). הַא לָמַדְתָּ, שֶׁלֹּא תָלָה אוֹתָם בַּמִּקְדָּשׁ. [כד] וְלָמָּה גָּזַר עֲלֵיהֶם הוּא וּבֵית דִּינוֹ--לְפִי שֶׁרָאָה עַזּוּת וְאַכְזָרִיּוּת שֶׁהָיְתָה בָּהֶם, בְּעֵת שֶׁבִּקְּשׁוּ שִׁבְעַת בְּנֵי שָׁאוּל בְּחִיר ה' לִתְלוֹתָם, וַהֲרָגוּם וְלֹא רִחֲמוּ עֲלֵיהֶם.

יט [כה] כְּשֶׁעָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר, בִּלְבַּל כָּל הָאֻמּוֹת וְעֵרְבָם זֶה בְּזֶה וְהֶגְלָה אוֹתָם מִמְּקוֹמָם. וְאֵלּוּ הַמִּצְרִיִּים שֶׁבְּאֶרֶץ מִצְרַיִם עַתָּה, אֲנָשִׁים אֲחֵרִים הֶם; וְכֵן הָאֲדוֹמִיִּים שֶׁבִּשְׂדֵה אֱדוֹם. וְהוֹאִיל וְנִתְעָרְבוּ אַרְבַּע אֻמּוֹת הָאֲסוּרִים בְּכָל אֻמּוֹת הָעוֹלָם שְׁהֶן מֻתָּרִים, הֻתַּר הַכֹּל--שֶׁכָּל הַפּוֹרֵשׁ מֵהֶן לְהִתְגַּיַר, חֶזְקָתוֹ שֶׁפֵּרַשׁ מִן הָרֹב.

כ לְפִיכָּךְ כְּשֶׁיִּתְגַּיַּר הַגֵּר בַּזְּמָן הַזֶּה בְּכָל מָקוֹם--בֵּין אֲדוֹמִי, בֵּין מִצְרִי, בֵּין עַמּוֹנִי, בֵּין מוֹאָבִי, בֵּין כּוּשִׁי, בֵּין שְׁאָר הָאֻמּוֹת--אֶחָד הַזְּכָרִים וְאֶחָד הַנְּקֵבוֹת, מֻתָּרִין לָבוֹא בַּקָּהָל מִיָּד.

משנה תורה - ספר קדושה - הלכות איסורי ביאה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב

יש לך שאלה או הערה?