משנה תורה מנוקד - ספר קדושה - הלכות איסורי ביאה פרק יא

משנה תורה - ספר קדושה - הלכות איסורי ביאה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב

הִלְכּוֹת אִסּוּרֵי בִּיאָה פֵּרֶק יא

א כָּל שֶׁאָמַרְנוּ בְּנִדָּה וְזָבָה וְיוֹלֶדֶת, הוּא דִּין תּוֹרָה. וּבְמִשְׁפָּטִים אֵלּוּ הָיוּ עוֹשִׂין, כְּשֶׁהָיוּ בֵּית דִּין הַגָּדוֹל מְצוּיִין, וְהָיוּ שָׁם חֲכָמִים גְּדוֹלִים שֶׁמַּכִּירִים הַדָּמִים. וְאִם נֻלַּד לָהֶם סָפֵק בָּרְאִיּוֹת, אוֹ בִּימֵי נִדָּה אוֹ זִיבָה--יַעֲלוּ לְבֵית דִּין וְיִשְׁאֲלוּ, כְּמוֹ שֶׁהִבְטִיחָה תּוֹרָה עֲלֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמָר "כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר . . . בֵּין-דָּם לְדָם" (דברים יז,ח), בֵּין דַּם נִדָּה לְדַם זִיבָה. וּבְאוֹתָן הַיָּמִים, הָיוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל נִזְהָרוֹת מִדָּבָר זֶה, וּמְשַׁמְּרוֹת וֶסְתוֹתֵיהֶן, וְסוֹפְרוֹת תָּמִיד יְמֵי הַנִּדָּה וִימֵי הַזִּיבָה.

ב וְטֹרַח גָּדוֹל יֵשׁ בְּמִנְיַן הַיָּמִים, וּפְעָמִים רַבּוֹת יָבוֹאוּ לִידֵי סָפֵק--שֶׁאַפִלּוּ רָאָת הַבַּת דָּם בְּיוֹם הַלִּידָה, מֵאוֹתוֹ הַיּוֹם מַתְחִילִין לִמְנוֹת לָהּ יְמֵי נִדָּה וִימֵי זִיבָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ; לְפִיכָּךְ לֹא תִטַּמֵּא הַבַּת בְּזִיבָה אֵלָא בַּת עֲשָׂרָה יָמִים--שְׁאִם רָאָת בְּיוֹם שֶׁתִּוָּלֵד, הֲרֵי זוֹ נִדָּה שִׁבְעַת יָמִים, וּשְׁלֹשֶׁת יָמִים סָמוּךְ לְנִדָּתָהּ, הֲרֵי עֲשָׂרָה יָמִים. הִנֵּה לָמַדְתָּ שֶׁמִּתְּחִלַּת רְאִיָּה, מַתְחֶלֶת לִמְנוֹת יְמֵי נִדָּה וִימֵי זִיבָה כָּל יָמֶיהָ, וְאַפִלּוּ רָאֲתָה וְהִיא קְטַנָּה.

ג וּבִימֵי חַכְמֵי תַּלְמוּד, נִסְתַּפַּק הַדָּבָר הַרְבֵּה בִּרְאִיּוֹת הַדָּמִים, וְנִתְקַלְקְלוּ הַוְּסָתוֹת, לְפִי שֶׁלֹּא הָיָה כּוֹחַ בְּכָל הַנָּשִׁים לִמְנוֹת יְמֵי נִדָּה וִימֵי זִיבָה; וּלְפִיכָּךְ הִחְמִירוּ חֲכָמִים בַּדָּבָר, וְגָזְרוּ שֶׁיִּהְיוּ כָּל יְמֵי הָאִשָּׁה כִּימֵי זִיבָתָהּ, וְיִהְיֶה כָּל דָּם שֶׁתִּרְאֶה סְפֵק דַּם זִיבוּת.

ד וְעוֹד הִחְמִירוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל עַל עַצְמָן חֻמְרָה יְתֵרָה עַל זוֹ, וְנָהֲגוּ כֻלָּם בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ יִשְׂרָאֵל: שֶׁכָּל בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁתִּרְאֶה דָּם--אַפִלּוּ לֹא רָאָת אֵלָא טִפָּה כַּחַרְדָּל בִּלְבָד וּפָסַק הַדָּם--סוֹפֶרֶת לָהּ שִׁבְעַת יְמֵי נְקִיִּים, וְאַפִלּוּ רָאָת בְּעֵת נִדָּתָהּ. בֵּין שֶׁרָאָת יוֹם אֶחָד, אוֹ שְׁנַיִם, אוֹ הַשִּׁבְעָה כֻּלָּן, אוֹ יָתֵר--מִשֶּׁיִּפְסֹק הַדָּם, סוֹפֶרֶת שִׁבְעַת יְמֵי נְקִיִּים כְּזָבָה גְּדוֹלָה. וְטוֹבֶלֶת בְּלֵיל שְׁמִינִי, אַף עַל פִּי שְׁהִיא סְפֵק זָבָה, אוֹ בְּיוֹם שְׁמִינִי אִם הָיָה שָׁם דֹּחַק, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ--וְאַחַר כָּךְ תִּהְיֶה מֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ.

ה וְכֵן כָּל יוֹלֶדֶת בַּזְּמָן הַזֶּה--הֲרֵי הִיא כְּיוֹלֶדֶת בְּזוֹב, וּצְרִיכָה שִׁבְעַת יְמֵי נְקִיִּים כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וּמִנְהָג פָּשׁוּט בְּשִׁנְעָר וּבְאֶרֶץ הַצְּבִי וּבִסְפָרַד וּבַמַּעְרָב, שְׁאִם רָאָת דָּם בְּתוֹךְ יְמֵי מְלֹאת--אַף עַל פִּי שֶׁרָאָת אַחַר שֶׁסָּפְרָה שִׁבְעַת יְמֵי נְקִיִּים וְטָבְלָה--הֲרֵי זוֹ סוֹפֶרֶת שִׁבְעַת יְמֵי נְקִיִּים אַחַר שֶׁיִּפְסֹק הַדָּם, וְאֵין נוֹתְנִין לָהּ יְמֵי טֹהַר כְּלָל: אֵלָא כָּל דָּם שֶׁתִּרְאֶה הָאִשָּׁה--בֵּין דַּם קֹשִׁי, בֵּין דַּם טֹהַר--סוֹפֶרֶת שִׁבְעַת יְמֵי נְקִיִּים, אַחַר שֶׁיִּפְסֹק הַדָּם.

ו וְדִין זֶה, בִּימֵי הַגְּאוֹנִים נִתְחַדַּשׁ, וְהֶם גָּזְרוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה שָׁם דַּם טֹהַר כְּלָל--שֶׁזֶּה שֶׁהִחְמִירוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל עַל עַצְמָן בִּימֵי חַכְמֵי תַּלְמוּד, אֵינוּ אֵלָא בְּרוֹאָה דָּם שְׁהוּא טָמֵא, שֶׁיּוֹשֶׁבֶת עָלָיו שִׁבְעַת יְמֵי נְקִיִּים; אֲבָל דָּם שֶׁתִּרְאֶה בִּימֵי טֹהַר אַחַר סְפִירָה וּטְבִילָה, אֵין לָחוּשׁ לוֹ--שְׁאֵין יְמֵי טֹהַר רְאוּיִין לֹא לְנִדָּה וְלֹא לְזִיבָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. [ז] וְשָׁמַעְנוּ שֶׁבְּצָרְפַת בּוֹעֲלִים עַל דַּם טֹהַר כְּדִין הַתַּלְמוּד עַד הַיּוֹם, אַחַר סְפִירָה וּטְבִילָה מִטֻּמְאַת יוֹלֶדֶת בְּזוֹב; וְדָבָר זֶה, תָּלוּי בַּמִּנְהָג.

ז [ח] וְכֵן דִּין דַּם בְּתוּלִים בַּזְּמָן הַזֶּה, שֶׁאַפִלּוּ הָיְתָה קְטַנָּה שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִרְאוֹת, וְלֹא רָאָת דָּם מִיָּמֶיהָ--הֲרֵי זֶה בּוֹעֵל בְּעִילַת מִצְוָה, וּפוֹרֵשׁ. וְכָל זְמָן שֶׁתִּרְאֶה דָּם מֵחֲמַת הַמַּכָּה, הֲרֵי הִיא טְמֵאָה; וְאַחַר שֶׁיִּפְסֹק הַדָּם, סוֹפֶרֶת שִׁבְעַת יְמֵי נְקִיִּים.

ח [ט] יָתֵר עַל זֶה, כָּל בַּת שֶׁתְּבָעוּהָ לְהִנָּשֵׂא וְרָצָת--שׁוֹהָה שִׁבְעַת יְמֵי נְקִיִּים מֵאַחַר שֶׁרָצָת, וְאַחַר כָּךְ תִּהְיֶה מֻתֶּרֶת לְהִבָּעֵל: שֶׁמֶּא מֵחִמּוּדָהּ לָאִישׁ, רָאָת דָּם טִפָּה אַחַת, וְלֹא הִרְגִּישָׁה בָּהּ; בֵּין שֶׁהָיְתָה הָאִשָּׁה גְּדוֹלָה, בֵּין שֶׁהָיְתָה קְטַנָּה--צְרִיכָה לֵישֵׁב שִׁבְעַת יְמֵי נְקִיִּים מֵאַחַר שֶׁרָצָת, וְאַחַר כָּךְ תִטְבֹּל וְתִבָּעֵל.

ט [י] וְכָל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ, חֻמְרָה יְתֵרָה שֶׁנָּהֲגוּ בָּהּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל מִיְּמֵי חַכְמֵי תַּלְמוּד; וְאֵין לָסוּר מִמֶּנָּה, לְעוֹלָם.

י לְפִיכָּךְ כָּל אִשָּׁה שֶׁרָצָת כְּשֶׁתְּבָעוּהָ לְהִנָּשֵׂא--לֹא תִנָּשֵׂא, עַד שֶׁתִּסְפֹּר וְתִטְבֹּל. וְאִם נִשֵּׂאת לְתַלְמִיד חֲכָמִים--מֻתֶּרֶת לְהִנָּשֵׂא מִיָּד, וְתִסְפֹּר מֵאַחַר שֶׁנִּשֵּׂאת וְתִטְבֹּל: שֶׁתַּלְמִיד חֲכָמִים יוֹדֵעַ שְׁהִיא אֲסוּרָה, וְנִזְהָר מִזֶּה; וְלֹא יִקְרַב לָהּ, עַד שֶׁתִּטְבֹּל.

יא דִּין הַכְּתָמִים בַּזְּמָן הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ; וְאֵין בַּדָּבָר חִדּוּשׁ, וְלֹא מִנְהָג--אֵלָא כָּל כֶּתֶם שֶׁאָמַרְנוּ שְׁהִיא טְהוֹרָה, הֲרֵי הִיא טְהוֹרָה, וְכָל שֶׁאָמַרְנוּ שְׁהִיא טְמֵאָה, סוֹפֶרֶת שִׁבְעַת יָמִים מִיּוֹם שֶׁנִּמְצָא בּוֹ הַכֶּתֶם. וְאִם הָיָה שֵׁעוּר הַכֶּתֶם כְּדֵי לָחוּשׁ לְזִיבוּת, סוֹפֶרֶת שִׁבְעַת יָמִים מֵאַחַר יוֹם שֶׁנִּמְצָא בּוֹ הַכֶּתֶם--שְׁאֵין הָרוֹאָה דָּם, כְּרוֹאָה כֶּתֶם.

יב וְכֵן כָּל שֶׁאָמַרְנוּ בַּיּוֹלֶדֶת שֶׁאִמּוֹ טְהוֹרָה, הֲרֵי הִיא טְהוֹרָה בַּזְּמָן הַזֶּה; וְכֵן הָאִשָּׁה שֶׁרָאָת לֹבֶן, אוֹ דַּם יָרֹק, אוֹ שֶׁהִשְׁלִיכָה חֲתִכָּה אֲדֻמָּה שְׁאֵין עִמָּהּ דָּם--הֲרֵי הִיא טְהוֹרָה, אַף בַּזְּמָן הַזֶּה: שֶׁלֹּא הִחְמִירוּ אֵלָא בְּרוֹאָה דָּם טָמֵא, וְאֵין זוֹ רוֹאָה דָּם טָמֵא. [יג] וְכֵן אִם הָיְתָה בָּהּ מַכָּה וְהָיָה הַדָּם שׁוֹתֵת מִמֶּנָּה, אוֹ שֶׁבָּא הַדָּם עִם מֵימֵי רַגְלַיִם--הֲרֵי זוֹ טְהוֹרָה. וְלֹא נִתְחַדַּשׁ דָּבָר, אֵלָא סְפִירַת שִׁבְעַת יְמֵי נְקִיִּים לְכָל רוֹאָה דָּם טָמֵא, כְּמוֹ שֶׂאָמַרְנוּ; וְשֶׁיִּהְיוּ כָּל מַרְאֵה דָּמִים, טְמֵאִים.

יג [יד] זֶה שֶׁתִּמְצָא בְּמִקְצַת מְקוֹמוֹת, שֶׁהַנִּדָּה יוֹשֶׁבֶת שִׁבְעַת יָמִים בְּנִדָּתָהּ, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא רָאָת דָּם אֵלָא יוֹם אֶחָד, וְאַחַר הַשִּׁבְעָה תֵּשֵׁב שִׁבְעַת יְמֵי נְקִיִּים--אֵין זֶה מִנְהָג, אֵלָא טְעוּת הִיא מִמִּי שֶׁהוֹרָה לָהֶם כָּךְ; וְאֵין רָאוּי לִפְנוֹת לְדָבָר זֶה כְּלָל--אֵלָא אִם רָאֲתָה יוֹם אֶחָד, סוֹפֶרֶת אַחֲרָיו שִׁבְעָה, וְטוֹבֶלֶת בְּלֵיל שְׁמִינִי שְׁהוּא לֵיל שֵׁנִי שֶׁלְּאַחַר יְמֵי נִדָּתָהּ, וּמֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ.

יד [טו] וְכֵן זֶה שֶׁתִּמְצָא בְּמִקְצַת מְקוֹמוֹת, וְתִמְצָא תְּשׁוּבוֹת לְמִקְצַת גְּאוֹנִים, שֶׁיּוֹלֶדֶת זָכָר לֹא תְשַׁמַּשׁ מִטָּתָהּ עַד סוֹף אַרְבָּעִים, וְיוֹלֶדֶת נְקֵבָה אַחַר שְׁמוֹנִים, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא רָאֲתָה דָּם אֵלָא בְּתוֹךְ הַשִּׁבְעָה--אֵין זֶה מִנְהָג, אֵלָא טְעוּת הִיא בְּאוֹתָן הַתְּשׁוּבוֹת. וְדֶרֶךְ מִינוּת בְּאוֹתָן הַמְּקוֹמוֹת, וּמִן הַצַּדּוּקִיִּין לָמְדוּ דָּבָר זֶה; וּמִצְוָה לְכוֹפָן כְּדֵי לְהוֹצִיא מִלִּבָּן, וּלְהַחְזִירָן לְדִבְרֵי חֲכָמִים--שֶׁתִּסְפֹּר שִׁבְעַת יְמֵי נְקִיִּים בִּלְבָד, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

טו [טז] אֵין הָאִשָּׁה עוֹלָה מִטֻּמְאָתָהּ וְיוֹצְאָה מִידֵי עֶרְוָה, עַד שֶׁתִּטְבֹּל בְּמֵי מִקְוָה כָּשֵׁר; וְלֹא יִהְיֶה דָּבָר חוֹצֵץ בֵּין בְּשָׂרָהּ, וּבֵין הַמָּיִם. וּבְהִלְכּוֹת מִקְווֹת יִתְבָּאַר הַמִּקְוָה הַכָּשֵׁר וְהַפָּסוּל, וְדֶרֶךְ הַטְּבִילָה, וּמִשְׁפְּטֵי הַחֲצִיצָה.

טז אֲבָל אִם רָחֲצָה בַּמֶּרְחֵץ--אַפִלּוּ נָפְלוּ עָלֶיהָ כָּל מֵימוֹת שֶׁבָּעוֹלָם--הֲרֵי הִיא אַחַר הָרְחִיצָה כְּמוֹת שֶׁהָיְתָה קֹדֶם הָרְחִיצָה, בְּכָרֵת: שְׁאֵין לָךְ דָּבָר שֶׁמַּעֲלֶה מִטֻּמְאָה לְטַהְרָה אֵלָא טְבִילָה בְּמֵי מִקְוָה, אוֹ בְּמַעְיָן, אוֹ בְּיַמִּים שְׁהֶם כְּמַעְיָן, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר בְּהִלְכּוֹת מִקְווֹת.

יז כָּל שִׁבְעַת יְמֵי נְקִיִּים שֶׁבַּזְּמָן הַזֶּה--אַף עַל פִּי שְׁהֶן סָפֵק--אִם טָבְלָה בָּהֶן, כְּאִלּוּ לֹא טָבְלָה. וְאִם טָבְלָה בַּשְּׁבִיעִי--אַף עַל פִּי שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹת כֵּן לְכַתְּחִלָּה, שֶׁמֶּא יָבוֹא לִבְעֹל בַּשְּׁבִיעִי אַחַר הַטְּבִילָה--הוֹאִיל וְטָבְלָה בִּזְמַנָּהּ אַפִלּוּ הָיְתָה זָבָה וַדָּאִית, הֲרֵי זוֹ עָלְתָה לָהּ טְבִילָה.

יח וְאָסוּר לוֹ לָאָדָם שֶׁיִּדְבַּק בְּאִשְׁתּוֹ בְּשִׁבְעַת יְמֵי נְקִיִּים, וְאַף עַל פִּי שְׁהִיא בִּכְסוּתָהּ וְהוּא בִּכְסוּתוֹ. וְלֹא יִקְרַב לָהּ, וְלֹא יִגַּע בָּהּ אַפִלּוּ בְּאֶצְבָּע קְטַנָּה; וְלֹא יֹאכַל עִמָּהּ, בִּקְעָרָה אַחַת. כְּלָלוֹ שֶׁלַּדָּבָר: יִנְהֹג עִמָּהּ בִּימֵי סְפִירָה, כְּמוֹ שֶׁיִּנְהֹג עִמָּהּ בִּימֵי נִדָּה--שֶׁעֲדַיִן הִיא בְּכָרֵת עַד שֶׁתִּטְבֹּל, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

יט כָּל מְלָאכוֹת שֶׁהָאִשָּׁה עוֹשָׂה לְבַעְלָהּ, נִדָּה עוֹשָׂה לְבַעְלָהּ--חוּץ מֵהַרְחָצַת פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו, וּמְזִיגַת הַכּוֹס, וְהַצָּעַת הַמִּטָּה בְּפָנָיו: גְּזֵרָה, שֶׁמֶּא יָבוֹא לִידֵי עֲבֵרָה. וּמִפְּנֵי זֶה לֹא תֹאכַל עִמּוֹ, בִּקְעָרָה אַחַת; וְלֹא יִגַּע בִּבְשָׂרָהּ, מִפְּנֵי הֶרְגֵּל עֲבֵרָה. וְכֵן בְּשִׁבְעַת יְמֵי נְקִיִּים, לֹא תַעֲשֶׂה לוֹ שָׁלוֹשׁ מְלָאכוֹת אֵלּוּ. וּמֻתָּר לָאִשָּׁה לְהִתְקַשַּׁט בִּימֵי נִדָּתָהּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִתְגַּנֶּה עַל בַּעְלָהּ.

משנה תורה - ספר קדושה - הלכות איסורי ביאה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב

יש לך שאלה או הערה?