משנה תורה מנוקד - ספר נשים - הלכות סוטה פרק ד

משנה תורה - ספר נשים - הלכות סוטה - הכול
פרק א ב ג ד

הִלְכּוֹת סוֹטָה פֵּרֶק ד

א בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בַּאֲדָר, נִפְנִין בֵּית דִּין לְצָרְכֵּי הָרַבִּים, וּבוֹדְקִין עַל הָרְאוּיָה לִשְׁתּוֹת לְהַשְׁקוֹתָהּ, וְעַל הָרְאוּיָה לְקַנֵּא לָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ בְּלֹא כְּתֻבָּה לְקַנֵּא לָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ; וּבְכָל זְמָן, מַשְׁקִין אֶת הַסּוֹטוֹת. [ב] וְאֵין מַשְׁקִין אֶת הַסּוֹטָה אֵלָא בַּיּוֹם, וְכָל הַיּוֹם כָּשֵׁר לַהַשְׁקָיַת סוֹטָה; וְאֵין מַשְׁקִין שְׁתֵּי סוֹטוֹת כְּאַחַת, שֶׁנֶּאֱמָר "וְהֶעֱמִד אוֹתָהּ" (ראה במדבר ה,טז).

ב [ג] סוֹטָה שֶׁאָמְרָה אֵינִי שׁוֹתָה, מֵחֲמַת יִרְאָה וּפַחַד--יֵשׁ לָהּ לַחְזֹר וְלוֹמַר, הֲרֵינִי שׁוֹתָה; אֲבָל אִם אָמְרָה אֵינִי שׁוֹתָה, וְהִיא בְּרִיאָה, וְאֵינָהּ יְרֵאָה, וְלֹא פוֹחֶדֶת--אֵינָהּ יְכוּלָה לַחְזֹר וְלוֹמַר, הִנְנִי שׁוֹתָה.

ג [ד] אָמְרָה אֵינִי שׁוֹתָה, קֹדֶם שֶׁתִּמָּחֵק הַמְּגִלָּה--הֲרֵי מְגִלָּתָהּ נִגְנֶזֶת, וְאֵינָהּ כְּשֵׁרָה לְהַשְׁקוֹת בָּהּ סוֹטָה אַחֶרֶת; וּמִנְחָתָהּ, מִתְפַּזֶּרֶת עַל הַדֶּשֶׁן. וְאִם אָמְרָה אֵינִי שׁוֹתָה, אַחַר שֶׁנִּמְחֲקָה הַמְּגִלָּה--מְעַרְעֲרִין אוֹתָהּ, וּמַשְׁקִין אוֹתָהּ בְּעַל כָּרְחָהּ. [ה] וּמְאַיְּמִין עָלֶיהָ שֶׁתִּשְׁתֶּה; וְאוֹמְרִין לָהּ, בִּתִּי, אִם בָּרוּר לָךְ הַדָּבָר שֶׁטְּהוֹרָה אַתְּ, עִמְדִי עַל בָּרְיֵךְ וּשְׁתִי, וְאַל תִּפְחֲדִי, לְפִי שְׁאֵין הַמַּיִם דּוֹמִין אֵלָא לְסַם יָבֵשׁ מֻנָּח עַל בָּשָׂר חַי: יֵשׁ שָׁם מַכָּה, מְחַלְחֵל וְיוֹרֵד; אֵין שָׁם מַכָּה, אֵינוּ עוֹשֶׂה כְּלוּם.

ד [ו] אָמְרָה טְמֵאָה אֲנִי--אַף עַל פִּי שֶׁנִּמְחֲקָה הַמְּגִלָּה--הַמַּיִם נִשְׁפָּכִין, מִפְּנֵי שְׁאֵין בָּהֶן קְדֻשָּׁה; וּמִנְחָתָהּ, מִתְפַּזֶּרֶת עַל הַדֶּשֶׁן.

ה [ז] מְגִלַּת סוֹטָה שֶׁכְּתָבָהּ בַּלַּיְלָה, פְּסוּלָה: שֶׁנֶּאֱמָר "וְכָתַב . . ." (במדבר ה,כג), "וְהִשְׁקָה . . ." (במדבר ה,כד; במדבר ה,כז), "וְהִקְרִיב" (במדבר ה,כה)--כְּשֵׁם שֶׁקָּרְבָּנָהּ בַּיּוֹם, כָּךְ כְּתִיבַת הַמְּגִלָּה וְהַשְׁקָיָתָהּ בַּיּוֹם. כְּתָבָהּ לְמַפְרֵעַ, פְּסוּלָה--שֶׁנֶּאֱמָר "הָאֵלֶּה" (במדבר ה,כג), עַל הַסֵּדֶר. כְּתָבָהּ קֹדֶם שֶׁתְּקַבַּל עָלֶיהָ הַשְּׁבוּעָה, פְּסוּלָה--שֶׁנֶּאֱמָר "וְהִשְׁבִּיעַ" (במדבר ה,כא), "וְכָתַב" (במדבר ה,כג).

ו [ח] כְּתָבָהּ אִגֶּרֶת, פְּסוּלָה--שֶׁנֶּאֱמָר "בַּסֵּפֶר" (במדבר ה,כג). כְּתָבָהּ עַל שְׁנֵי דַּפִּין, פְּסוּלָה: שֶׁנֶּאֱמָר "בַּסֵּפֶר"--סֵפֶר אֶחָד, וְלֹא שְׁנַיִם וּשְׁלוֹשָׁה. וְאֵינוּ כּוֹתֵב לֹא עַל הַנְּיָר, וְלֹא עַל הַדַּפְתְּרָא, אֵלָא בִּמְגִלַּת סֵפֶר, שֶׁנֶּאֱמָר "בַּסֵּפֶר"; וְאִם כְּתָבָהּ עַל נְיָר אוֹ דַּפְתְּרָא, פְּסוּלָה. [ט] "וְכָתַב . . . הַכֹּהֵן" (במדבר ה,כג)--הַא לָמַדְתָּ שְׁאִם כְּתָבָהּ יִשְׂרָאֵל אוֹ כּוֹהֵן קָטָן, פְּסוּלָה.

ז אֵינוּ כּוֹתְבָהּ לֹא בְּקָמוֹס, וְלֹא בְּקַלְקַנְתּוֹס, וְלֹא בְּכָל דָּבָר שֶׁרִשּׁוּמוֹ נִכָּר וְעוֹמֵד--אֵלָא בִּדְיוֹ שְׁאֵין בּוֹ קַלְקַנְתּוֹס: שֶׁנֶּאֱמָר "וְכָתַב . . . וּמָחָה" (במדבר ה,כג), כְּתָב שְׁהוּא יָכוֹל לְהִמָּחוֹת; וְאִם כָּתַב בְּדָבָר הַמִּתְקַיֵּם, פְּסוּלָה. [י] נִשְׁאָר בַּמְּגִלָּה רֹשֶׁם כְּתָב נִכָּר, פְּסוּלָה--עַד שֶׁיִּמְחֹק, יָפֶה יָפֶה.

ח כָּתַב אוֹת אַחַת וּמְחָקָהּ, וְחָזַר וְכָתַב אוֹת שְׁנִיָּה וּמְחָקָהּ, עַד שֶׁהִשְׁלִים--פְּסוּלָה: עַד שֶׁתִּהְיֶה כֻּלָּהּ כְּתוּבָה. [יא] כְּתָבָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, אוֹ שֶׁמְּחָקָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ--פְּסוּלָה. כָּתַב שְׁתֵּי מְגִלּוֹת לִשְׁתֵּי סוֹטוֹת, וּמְחָקָן לְתוֹךְ כּוֹס אֶחָד, אוֹ לְתוֹךְ שְׁנֵי כּוֹסוֹת וְעֵרְבָן בְּכוֹס אֶחָד, וְהִשְׁקָה לִשְׁתֵּיהֶן--פְּסוּלָה, שֶׁכָּל אַחַת מֵהֶן לֹא שָׁתָת מְגִלָּתָהּ.

ט מְחָקָן לִשְׁנֵי כּוֹסוֹת, וְעֵרְבָן, וְחָזַר וְחִלְּקָן בִּשְׁנֵי הַכּוֹסוֹת--לֹא יַשְׁקֶה אוֹתָן; וְאִם הִשְׁקָה, כָּשֵׁר. נִשְׁפְּכוּ הַמַּיִם--הֲרֵי זֶה כּוֹתֵב מְגִלָּה אַחֶרֶת, וּמֵבִיא מַיִם אֲחֵרִים. נִשְׁפְּכוּ, וְנִשְׁתַּיַּר מֵהֶן--לֹא יַשְׁקֶה אֶת הַשְּׁאָר; וְאִם הִשְׁקָה, כָּשֵׁר. [יב] מֵי סוֹטָה שֶׁלָּנוּ, נִפְסָלִין בַּלִּינָה. הִקְדִּים עָפָר לַמַּיִם, פָּסַל.

י לֹא הָיָה שָׁם עָפָר בַּהֵיכָל--מֵבִיא עָפָר מִבַּחוּץ, וּמַנִּיחוֹ בַּהֵיכָל, וְלוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ, וְנוֹתֵן עַל פְּנֵי הַמַּיִם; וְאֵינוּ מֵבִיא אֵפֶר, אֲבָל מֵבִיא רַקְבּוּבִית שְׁהִיא כֶּעָפָר. [יג] וְלֹא יַחְפֹּר בְּקֻרְדֹּם בַּהֵיכָל וְיוֹצִיא עָפָר, שֶׁנֶּאֱמָר "אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן" (במדבר ה,יז); וְאִם חָפַר וְהוֹצִיא עָפָר, כָּשֵׁר.

יא [יד] הִקְרִיב אֶת מִנְחָתָהּ, וְאַחַר כָּךְ הִשְׁקָהּ--כְּשֵׁרָה. נִטְמֵאת מִנְחָתָהּ קֹדֶם שֶׁיַּנִּיחֶנָּה בִּכְלִי שָׁרֵת, הֲרֵי זוֹ תִּפָּדֶה כְּכָל הַמְּנָחוֹת שֶׁיִּטַּמְּאוּ קֹדֶם שֶׁיִּתְקַדְּשׁוּ בִּכְלִי שָׁרֵת; וְיָבִיא מִנְחָה אַחֶרֶת. נִטְמֵאת הַמִּנְחָה אַחַר שֶׁקִּדְּשָׁהּ בִּכְלִי שָׁרֵת, הֲרֵי זוֹ תִּשָּׂרֵף.

יב וְכֵן אִם אָמְרָה טְמֵאָה אֲנִי, קֹדֶם שֶׁתִּקָּמֵץ הַמִּנְחָה, אוֹ שֶׁאָמְרָה אֵינִי שׁוֹתָה, אוֹ שֶׁלֹּא רָצָה בַּעְלָהּ לְהַשְׁקוֹתָהּ, אוֹ שֶׁבָּאוּ עֵדֵי טֻמְאָה, אוֹ שֶׁמֵּת הוּא, אוֹ שֶׁמֵּתָה הִיא--הֲרֵי הַמִּנְחָה כֻּלָּהּ נִשְׂרֶפֶת; וְאִם אֵרַע אֶחָד מֵאֵלּוּ אַחַר שֶׁקָּרַב הַקֹּמֶץ, אֵין הַשְּׁיָרַיִם נֶאֱכָלִין.

יג [טו] הָיָה בַּעְלָהּ כּוֹהֵן--אֵין שְׁיַרֵי מִנְחָתָהּ נֶאֱכָלִין, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לַבַּעַל חֵלֶק בָּהּ; וְאֵינָהּ עוֹלָה כֻּלָּהּ לָאִשִּׁים כְּמִנְחַת זִכְרֵי כְּהֻנָּה, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לָהּ חֵלֶק בָּהּ: אֵלָא הַקֹּמֶץ קָרֵב לְעַצְמוֹ, וּשְׁיָרַיִם מִתְפַּזְּרִין עַל בֵּית הַדֶּשֶׁן. נִמְצְאוּ עֵדֶיהָ זוֹמְמִין, מִנְחָתָהּ תֵּצֵא לְחֻלִּין.

יד [טז] הַמְּקַנֵּא לְאִשְׁתּוֹ עַל יְדֵי אֲנָשִׁים הַרְבֵּה, וְנִסְתְּרָה עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶן--הֲרֵי זֶה מֵבִיא מִנְחָה אַחַת עַל יְדֵי כֻּלָּן כְּשֶׁמַּשְׁקֶה אוֹתָהּ: שֶׁנֶּאֱמָר "מִנְחַת קְנָאֹת" (במדבר ה,טו; במדבר ה,יח), מִנְחָה אַחַת לְקִנּוּיִין הַרְבֵּה.

טו [יז] יֵשׁ לַבַּעַל לְגַלְגַּל עָלֶיהָ בִּשְׁבוּעָה, שֶׁלֹּא זִנְּתָה עִם אִישׁ זֶה שֶׁקִּנֵּא לָהּ בּוֹ, וְלֹא עִם אִישׁ אַחֵר, וְשֶׁלֹּא זִנְּתָה תַּחְתָּיו מִשֶּׁנִּתְאָרְסָה קֹדֶם שֶׁתִּנָּשֵׂא, וְלֹא אַחַר שֶׁנִּשֵּׂאת; אֲבָל אֵינוּ מְגַלְגֵּל עָלֶיהָ שֶׁלֹּא זִנְּתָה קֹדֶם הָאֵרוּסִין, וְלֹא אַחַר שֶׁגֵּרְשָׁהּ, אִם גֵּרְשָׁהּ וְהִחְזִירָהּ--שְׁאִם זִנְּתָה בְּעֵת זֶה, לֹא תֵאָסֶר עָלָיו, וְכָל שֶׁתִּבָּעֵל וְלֹא תִהְיֶה אֲסוּרָה לוֹ, אֵינוּ מַתְנֶה עִמָּהּ.

טז לְפִיכָּךְ אִם כָּנַס יְבִמְתּוֹ, אֵינוּ מְגַלְגֵּל עָלֶיהָ שֶׁלֹּא זִנְּתָה כְּשֶׁהָיְתָה שׁוֹמֶרֶת יָבָם; אֲבָל מְגַלְגֵּל עָלֶיהָ, שֶׁלֹּא זִנְּתָה תַּחַת אָחִיו, שְׁאִם זִנְּתָה תַּחַת אָחִיו, הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה עָלָיו. וְכֵן אִם גֵּרְשָׁהּ וְהִחְזִירָהּ, מְגַלְגֵּל עָלֶיהָ שֶׁלֹּא זִנְּתָה תַּחְתָּיו בַּנִּשּׂוּאִין הָרִאשׁוֹנִים.

יז וְכֵן יֵשׁ לוֹ לְגַלְגַּל עָלֶיהָ בִּלְהַבָּא, שֶׁלֹּא תִזְנֶה תַּחְתָּיו, וְשֶׁלֹּא תִזְנֶה אַחַר שֶׁיַּחְזִירָהּ, אִם יְגָרַשׁ וְיַחְזִיר; לְפִיכָּךְ כְּשֶׁתִּזְנֶה לְהַבָּא--מַיִם בּוֹדְקִין אוֹתָהּ, וְיֵארְעוּ לָהּ אוֹתָן הַמְּאֹרָעוֹת: לְכָּךְ נֶאֱמָר "אָמֵן אָמֵן" (במדבר ה,כב)--"אָמֵן" מֵאִישׁ זֶה, "אָמֵן" מֵאִישׁ אַחֵר; "אָמֵן" נְשׂוּאָה, "אָמֵן" אֲרוּסָה; "אָמֵן" לְשֶׁעָבַר, "אָמֵן" לְהַבָּא.

יח מִצְוַת חֲכָמִים עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְקַנּוֹת לִנְשֵׁיהֶן, שֶׁנֶּאֱמָר "וְקִנֵּא אֶת-אִשְׁתּוֹ" (במדבר ה,יד; במדבר ה,ל), וְכָל הַמְּקַנֵּא לְאִשְׁתּוֹ, נִכְנְסָה בּוֹ רוּחַ טַהְרָה. וְלֹא יְקַנֵּא לָהּ לֹא מִתּוֹךְ שְׂחוֹק, וְלֹא מִתּוֹךְ שִׂיחָה, וְלֹא מִתּוֹךְ קַלּוּת רֹאשׁ, וְלֹא מִתּוֹךְ מְרִיבָה, וְלֹא לְהַטִּיל עָלֶיהָ אֵימָה; וְאִם עָבַר וְקִנֵּא לָהּ בִּפְנֵי עֵדִים מִתּוֹךְ אֶחָד מִכָּל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ, הֲרֵי זֶה קִנּוּי.

יט אֵין רָאוּי לִקְפֹּץ וּלְקַנּוֹת בִּפְנֵי עֵדִים תְּחִלָּה, אֵלָא בֵּינוֹ לְבֵינָהּ בְּנַחַת וּבְדֶרֶךְ טַהְרָה וְהַזְהָרָה, כְּדֵי לְהַדְרִיכָהּ בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, וּלְהָסִיר הַמִּכְשׁוֹל. וְכָל שְׁאֵינוּ מַקְפִּיד עַל אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ, וּמַזְהִירָן, וּפוֹקֵד דַּרְכֵיהֶן תָּמִיד, עַד שֶׁיֵּדַע שְׁהֶן שְׁלֵמִין מִכָּל חֵטְא וְעָווֹן--הֲרֵי זֶה חוֹטֶא, שֶׁנֶּאֱמָר "וְיָדַעְתָּ, כִּי-שָׁלוֹם אָהֳלֶךָ; וּפָקַדְתָּ נָוְךָ, וְלֹא תֶחֱטָא" (איוב ה,כד).

בְּרִיךְ רַחְמָנָא דְּסַיְּעַן. נִגְמַר סֵפֶר רְבִיעִי, בְּעֶזְרַת שַׁדַּי. וּמִנְיַן פְּרָקִים שֶׁלְּסֵפֶר זֶה, שְׁלוֹשָׁה וַחֲמִשִּׁים: הִלְכּוֹת אִישׁוּת, חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים פְּרָקִים; הִלְכּוֹת גֵּרוּשִׁין, שְׁלוֹשָׁה עָשָׂר פְּרָקִים; הִלְכּוֹת יִבּוּם וַחֲלִיצָה, שְׁמוֹנָה פְּרָקִים; הִלְכּוֹת נַעֲרָה בְּתוּלָה, שְׁלוֹשָׁה פְּרָקִים; הִלְכּוֹת סוֹטָה, אַרְבָּעָה פְּרָקִים.

משנה תורה - ספר נשים - הלכות סוטה - הכול
פרק א ב ג ד

יש לך שאלה או הערה?