משנה תורה מנוקד - ספר נשים - הלכות ייבום וחליצה פרק ג

משנה תורה - ספר נשים - הלכות ייבום וחליצה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח

הִלְכּוֹת יִבּוּם וַחֲלִיצָה פֵּרֶק ג

א הָאוֹמֵר זֶה בְּנִי, אוֹ שֶׁאָמַר יֵשׁ לִי בָּנִים--הֲרֵי זֶה נֶאֱמָן; וּפוֹטֵר אֶת אִשְׁתּוֹ מִן הַחֲלִיצָה, וּמִן הַיִּבּוּם. [ב] אָמַר זֶה אָחִי, אוֹ שֶׁאָמַר יֵשׁ לִי אַחִין--אֵינוּ נֶאֱמָן לֶאֱסֹר אִשְׁתּוֹ, וּלְהַנִּיחָהּ זְקוּקָה לַיָּבָם: שֶׁהֲרֵי זֶה מִתְכַּוֵּן לְאָסְרָהּ, לְאַחַר מוֹתוֹ.

ב [ג] הָיָה מֻחְזָק שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַחִין, וְאָמַר בְּשָׁעַת מִיתָתוֹ, אֵין לִי אַחִין--אֵינוּ נֶאֱמָן; וְכֵן אִם אָמַר עַל מִי שֶׁהֻחְזַק אָחִיו, אֵין זֶה אָחִי--אֵינוּ נֶאֱמָן. לֹא הָיָה מֻחְזָק בְּאַחִין, וְיָצָא עָלֶיהָ קוֹל שֶׁיֵּשׁ שָׁם עֵדִים שֶׁיָּעִידוּ שֶׁיֵּשׁ לְבַעְלָהּ אַחִין, וְהָעֵדִים בִּמְדִינָה אַחֶרֶת--אַפִלּוּ אָמַר הוּא בְּשָׁעַת מִיתָתוֹ, אֵין לִי אָח--הֲרֵי זוֹ חוֹשֶׁשֶׁת, וְתַמְתִּין עַד שֶׁיָּבוֹאוּ הָעֵדִים שֶׁאָמְרוּ וְיִשָּׁאֲלוּ.

ג [ד] מִי שֶׁזִּנָּה עִם אִשָּׁה, בֵּין פְּנוּיָה בֵּין אֵשֶׁת אִישׁ, וְנִתְעַבְּרָה, וְאָמַר, זֶה הָעֹבֶר מִמֶּנִּי הוּא, וְאַפִלּוּ הִיא מוֹדָה לוֹ--אַף עַל פִּי שְׁהוּא בְּנוֹ לְעִנְיַן יְרֻשָּׁה--הֲרֵי זֶה סָפֵק לְעִנְיַן יִבּוּם: כְּשֵׁם שֶׁזִּנָּת עִמּוֹ, כָּךְ זִנָּת עִם אַחֵר, וּמֵאַיִן יִוָּדַע הַדָּבָר שֶׁזֶּה בְּנוֹ וַדַּאי, וַהֲרֵי אֵין לוֹ חֲזָקָה; אֵלָא לְעוֹלָם סָפֵק הוּא, וּלְהַחְמִיר דָּנִין בּוֹ--וְחוֹלֶצֶת, וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת.

ד [ה] נֶאֱמָן עֵד אֶחָד לְהָעִיד לִיבָמָה שֶׁמֵּת בַּעְלָהּ, וּמִתְיַבֶּמֶת עַל פִּיו; אוֹ שֶׁמֵּת יְבָמָהּ, אוֹ שֶׁנִּתַּן לְבַעְלָהּ בֵּן לְהַתִּירָהּ לְזָר. וְאַפִלּוּ עֶבֶד, אוֹ אִשָּׁה, אוֹ גּוֹי מֵסִיחַ לְפִי תֻּמּוֹ--מֵעִיד בְּמִיתַת הַיָּבָם, כְּמוֹ שֶׁמֵּעִיד לְאֵשֶׁת אִישׁ לְהַתִּירָהּ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכּוֹת גֵּרוּשִׁין. [ו] וְחָמֵשׁ הַנָּשִׁים שְׁאֵין מְעִידוֹת זוֹ לְזוֹ שֶׁמֵּת בַּעְלָהּ, כָּךְ אֵין מְעִידִין לָהּ שֶׁמֵּת יְבָמָהּ; וְדִין עֵדוּת זוֹ, כְּדִין אוֹתָהּ עֵדוּת, לְעִנְיַן עֵדִים שֶׁמַּכְחִישִׁין זֶה אֶת זֶה בְּמִיתַת הַיָּבָם, וּלְכָל דָּבָר.

ה [ז] שְׁתֵּי יְבָמוֹת שֶׁבָּאוּ מִמְּדִינַת הַיָּם, זוֹ אוֹמֶרֶת מֵת בַּעְלִי, וְזוֹ אוֹמֶרֶת מֵת בַּעְלִי--זוֹ אֲסוּרָה מִפְּנֵי בַּעְלָהּ שֶׁלְּזוֹ, וְזוֹ אֲסוּרָה מִפְּנֵי בַּעְלָהּ שֶׁלְּזוֹ: שְׁאֵין יְבִמְתָּהּ נֶאֱמֶנֶת לְהָעִיד לָהּ שֶׁמֵּת יְבָמָהּ, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ.

ו [ח] הָיָה לְאַחַת מֵהֶן עֵד שֶׁמֵּת בַּעְלָהּ--זוֹ שֶׁיֵּשׁ לָהּ הָעֵד, עוֹמֶדֶת בְּאִסּוּרָהּ: שְׁאֵינָהּ אֲסוּרָה מִפְּנֵי בַּעְלָהּ, אֵלָא מִפְּנֵי יְבָמָהּ. וְזוֹ שְׁאֵין לָהּ עֵד, מֻתֶּרֶת: שֶׁהֲרֵי הָעֵד הֵעִיד שֶׁמֵּת יְבָמָהּ; וְהִיא נֶאֱמֶנֶת לוֹמַר, מֵת בַּעְלִי.

ז [ט] לְזוֹ בָּנִים, וּלְזוֹ אֵין בָּנִים--זוֹ שֶׁיֵּשׁ לָהּ בָּנִים, מֻתֶּרֶת; וְזוֹ שְׁאֵין לָהּ בָּנִים, אֲסוּרָה.

ח הָיָה לָהֶן יָבָם אַחַר כֵּן, הֲרֵי זֶה מְיַבֵּם לִשְׁתֵּיהֶן. [י] מֵת זֶה הַיָּבָם שֶׁיִּבַּם אוֹתָן--אֲסוּרוֹת לְהִנָּשֵׂא לְזָר, כְּשֶׁהָיוּ בַּתְּחִלָּה. נִתְיַבְּמוּ וְנִתְגָּרְשׁוּ, הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרוֹת לְזָר.

ט [יא] אַף עַל פִּי שֶׁהָאִשָּׁה נֶאֱמֶנֶת לוֹמַר, מֵת בַּעְלִי, וְתִנָּשֵׂא אוֹ תִּתְיַבַּם--אֵין הַיְּבָמָה נֶאֱמֶנֶת לוֹמַר, מֵת יְבָמִי, שֶׁתִּנָּשֵׂא לְזָר: הוֹאִיל וְהוּא אִסּוּר לָאו, שֶׁמֶּא יִהְיֶה קַל בְּעֵינֶיהָ. וְכֵן אֵין הַיָּבָם נֶאֱמָן לוֹמַר, מֵת אָחִי, שֶׁיְּיַבַּם אֶת אִשְׁתּוֹ--שֶׁמֶּא עֵינָיו נָתַן בָּהּ. וְאֵין הָאִשָּׁה נֶאֱמֶנֶת לוֹמַר, מֵתָה אֲחוֹתִי, שֶׁתִּכָּנֵס לְבֵיתָהּ, וְאֵין הָאִישׁ נֶאֱמָן לוֹמַר, מֵתָה אִשְׁתִּי, שֶׁיִּשָּׂא אֶת אֲחוֹתָהּ--עַד שֶׁיָּעִידוּ שְׁנֵי עֵדִים שֶׁמֵּתָה אֲחוֹתָהּ, וְאַחַר כָּךְ תִּכָּנֵס לְבֵיתָהּ: שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ עֵד אֶחָד, אֵלָא מִשּׁוֹם הַתָּרַת עֲגֻנָּה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

י [יב] לְפִיכָּךְ הָאִשָּׁה שֶׁהָלְכָה הִיא וּבַעְלָהּ וִיבָמָהּ לִמְדִינַת הַיָּם, וּבָאָה וְאָמְרָה, מֵת בַּעְלִי וְאַחַר כָּךְ מֵת יְבָמִי, אוֹ שֶׁאָמְרָה מֵת יְבָמִי וְאַחַר כָּךְ מֵת בַּעְלִי--הֲרֵי זוֹ אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת. אֲבָל אִם הָלְכָה הִיא וּבַעְלָהּ בִּלְבָד, וּבָאָה וְאָמְרָה, נִתַּן לִי יָבָם בִּמְדִינַת הַיָּם וּמֵת--בֵּין שֶׁאָמְרָה מֵת הַיָּבָם וְאַחַר כָּךְ מֵת בַּעְלִי, בֵּין שֶׁאָמְרָה מֵת בַּעְלִי וְאַחַר כָּךְ מֵת הַיָּבָם שֶׁנִּתַּן לִי--הֲרֵי זוֹ נֶאֱמֶנֶת, שֶׁהַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר.

יא [יג] הָאִשָּׁה שֶׁהָלְכָה הִיא וּבַעְלָהּ וּבְנָהּ לִמְדִינַת הַיָּם, וּבָאָה וְאָמְרָה, מֵת בַּעְלִי וְאַחַר כָּךְ מֵת בְּנִי--נֶאֱמֶנֶת, שֶׁהֲרֵי הָיְתָה בְּחֶזְקַת הֶתֵּר לְזָר. אָמְרָה מֵת בְּנִי וְאַחַר כָּךְ מֵת בַּעְלִי--אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת לְהִתְיַבַּם, וְחוֹשְׁשִׁין לִדְבָרֶיהָ; וְחוֹלֶצֶת, וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת.

יב [יד] הָלְכָה הִיא וּבַעְלָהּ בִּלְבָד, וּבָאָה וְאָמְרָה, נִתַּן לִי בֵּן בִּמְדִינַת הַיָּם, וּמֵת וְאַחַר כָּךְ מֵת בַּעְלִי--נֶאֱמֶנֶת וּמִתְיַבֶּמֶת, שֶׁהֲרֵי הָיְתָה בְּחֶזְקַת הֶתֵּר לִיבָמָהּ בְּעֵת שֶׁהָלְכָה. אָמְרָה, מֵת בַּעְלִי וְאַחַר כָּךְ מֵת הַבֵּן שֶׁנִּתַּן לִי--אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת לִפְטֹר עַצְמָהּ מִן הַיִּבּוּם וּמִן הַחֲלִיצָה, וְחוֹשְׁשִׁין לִדְבָרֶיהָ; וְחוֹלֶצֶת, וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת.

יג [טו] בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁהָיְתָה פְּסוּלָה לַכְּהֻנָּה מִתְּחִלָּתָהּ, כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה גְּרוּשָׁה אוֹ חֲלָלָה, אוֹ שֶׁאָמְרָה בִּמְעָרָה הָיִינוּ כְּשֶׁמֵּתוּ. אֲבָל אִם אֵין הַדָּבָר כֵּן, אֵינָהּ חוֹלֶצֶת--שֶׁמֶּא תַּחְלֹץ וְיָבוֹאוּ עֵדִים וְיָעִידוּ שֶׁהַדָּבָר כְּמוֹ שֶׁאָמְרָה וְהַבַּעַל מֵת תְּחִלָּה, וְנִמְצֵאת חֲלִיצָה זוֹ אֵינָהּ כְּלוּם; וְתִנָּשֵׂא לְכוֹהֵן, וְיִרְאֶה הָרוֹאֶה אוֹתָהּ שֶׁחָלְצָה וְנִשֵּׂאת לְכוֹהֵן, וִידַמֶּה שֶׁהַחֲלוּצָה מֻתֶּרֶת לַכְּהֻנָּה, וְהוּא אֵינוּ יוֹדֵעַ בָּעֵדִים שֶׁבָּאוּ: לְפִיכָּךְ לֹא תַחְלֹץ, וְלֹא תִתְיַבַּם, אֵלָא תִּשָּׁאֵר בְּחֶזְקַת זְקוּקָה כְּשֶׁיָּצַאת, עַד שֶׁיָּבוֹאוּ עֵדִים.

יד [טז] וְכֵן אִשָּׁה שֶׁהָלַךְ בַּעְלָהּ וְצָרָתָהּ לִמְדִינַת הַיָּם, וּבָאוּ וְאָמְרוּ לָהּ מֵת בַּעְלִיךְ--הֲרֵי זוֹ לֹא תַחְלֹץ, וְלֹא תִתְיַבַּם לְעוֹלָם, עַד שֶׁיִּוָּדַע אִם יָלְדָה צָרָתָהּ, אוֹ לֹא יָלְדָה.

טו וְלָמָּה לֹא תַחְלֹץ אַחַר תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים מִמִּיתַת הַבַּעַל, וְתִהְיֶה מֻתֶּרֶת לְזָר עַל כָּל פָּנִים--שְׁאִם יָלְדָה צָרָתָהּ, הֲרֵי נִפְטְרָה זוֹ; וְאִם לֹא יָלְדָה, הֲרֵי נֶחְלְצָה: גְּזֵרָה שֶׁמֶּא יִוָּדַע אַחַר הַחֲלִיצָה שֶׁיָּלְדָה צָרָתָהּ וֶלֶד שֶׁלְּקַיָּמָה, וְנִמְצֵאת זוֹ שְׁאֵינָהּ חֲלִיצָה וְתִנָּשֵׂא לְכוֹהֵן אַחַר שֶׁנֶּחְלְצָה, וְיֹאמַר הָרוֹאֶה שֶׁלֹּא יָדַע בָּעֵדִים שֶׁבָּאוּ שֶׁהַחֲלוּצָה מֻתֶּרֶת לְכוֹהֵן, וְיָעִיד שֶׁרָאָה אוֹתָהּ נִשֵּׂאת לַכְּהֻנָּה עַל פִּי בֵּית דִּין. לְפִיכָּךְ אִם הָיְתָה אֲסוּרָה לַכְּהֻנָּה מִתְּחִלָּתָהּ--הֲרֵי זוֹ חוֹלֶצֶת לְאַחַר תִּשְׁעָה, וְתִנָּשֵׂא לְזָר.

טז אֲבָל זוֹ הַצָּרָה שֶׁהָיְתָה עִם בַּעְלָהּ כְּשֶׁמֵּת--תַּמְתִּין תִּשְׁעִים יוֹם כִּשְׁאָר הַיְּבָמוֹת, וְתַחְלֹץ אוֹ תִּתְיַבַּם; וְלֹא תָחוּשׁ לְצָרָתָהּ שֶׁבַּמְּדִינָה הָאַחֶרֶת, הוֹאִיל וְלֹא הָיָה בַּעְלָהּ עִמָּהּ בַּמְּדִינָה.

יז הָאִשָּׁה שֶׁמֵּת בַּעְלָהּ, וְהָיְתָה לָהּ חָמוֹת בִּמְדִינַת הַיָּם--אֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת שֶׁמֶּא יָלְדָה חֲמוֹתָהּ, וּכְבָר נִתַּן לָהּ יָבָם בִּמְדִינָה אַחֶרֶת: שֶׁלֹּא גָזְרוּ בְּדָבָר זֶה; אֵלָא נַעְמִיד אוֹתָהּ עַל חֶזְקָתָהּ, וַהֲרֵי הִיא מֻתֶּרֶת. וְהוּא הַדִּין לְאִשָּׁה שֶׁמֵּת בַּעְלָהּ, וְהָיָה לוֹ בֵּן בִּמְדִינָה אַחֶרֶת--הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת לְזָר; וְאֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמֶּא מֵת הַבֵּן, אֵלָא הַעְמֵד אוֹתָהּ עַל חֶזְקָתָהּ.

יח יָצַאת חֲמוֹתָהּ מְעֻבֶּרֶת--הֲרֵי זוֹ חוֹשֶׁשֶׁת, וְלֹא תִנָּשֵׂא לְזָר עַד שֶׁתֵּדַע מַה הָיָה סוֹף עִבּוּר חֲמוֹתָהּ, שֶׁמֶּא נֻלַּד לָהּ יָבָם, קֹדֶם מִיתַת הַבַּעַל.

יט הָאִשָּׁה שֶׁהָלַךְ בַּעְלָהּ וּבְנָהּ לִמְדִינַת הַיָּם, וּבָאוּ וְאָמְרוּ לָהּ, מֵת בַּעְלִיךְ וְאַחַר כָּךְ מֵת בְּנֵךְ, וְנִשֵּׂאת, וְאַחַר כָּךְ נוֹדַע שֶׁחִלּוּף הָיוּ הַדְּבָרִים--תֵּצֵא, וְהַוֶּלֶד כָּשֵׁר; אָמְרוּ לָהּ, מֵת בְּנֵךְ וְאַחַר כָּךְ מֵת בַּעְלִיךְ, וְנִתְיַבְּמָה, וְאַחַר כָּךְ נוֹדַע שֶׁחִלּוּף הָיוּ הַדְּבָרִים--תֵּצֵא, וְהַוֶּלֶד שֶׁנֻּלַּד לִפְנֵי הַשְּׁמוּעָה אוֹ לְאַחַר הַשְּׁמוּעָה מַמְזֵר.

משנה תורה - ספר נשים - הלכות ייבום וחליצה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח

יש לך שאלה או הערה?