משנה תורה מנוקד - ספר נשים - הלכות גירושין פרק יג

משנה תורה - ספר נשים - הלכות גירושין - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

הִלְכּוֹת גֵּרוּשִׁין פֵּרֶק יג

א הָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה לְבַעְלָהּ, גֵּרַשְׁתַּנִי בִּפְנֵי פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי, וּבָאוּ אוֹתָן הָעֵדִים וְהִכְחִישׁוּהָ, וְאַחַר כָּךְ הָלְכָה הִיא וּבַעְלָהּ, וְשָׁלוֹם בָּעוֹלָם, וּבָאָה וְאָמְרָה, מֵת בַּעְלִי--אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת: שֶׁזּוֹ הֻחְזְקָה שַׁקְרָנִית, וְרוֹצָה לְהִשָּׁמֵט מִתַּחַת בַּעְלָהּ. בָּא עֵד אֶחָד, וְהֵעִיד לָהּ שֶׁמֵּת בַּעְלָהּ--לֹא תִנָּשֵׂא, שֶׁמֶּא הִיא שָׂכְרָה אוֹתוֹ; וְאִם נִשֵּׂאת, לֹא תֵצֵא, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ לָהּ עֵד.

ב וְכֵן אִם הָיְתָה מִלְחָמָה בָּעוֹלָם, וּבָאָה וְאָמְרָה, מֵת בַּעְלִי בַּמִּלְחָמָה--אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת, וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה שָׁלוֹם בֵּינוֹ לְבֵינָהּ: שֶׁמֶּא תִּסְמֹךְ דַּעְתָּהּ עַל דְּבָרִים שֶׁרֻבָּן לְמִיתָה וְתֹאמַר מֵת--כְּגוֹן שֶׁנֶּהְרְגוּ הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים שֶׁהָיָה בְּאֶמְצָעָן, שֶׁהֲרֵי הִיא אוֹמֶרֶת מֵאַחַר שֶׁנֶּהְרְגוּ אֵלּוּ וְאֵלּוּ נֶהְרַג בִּכְלָלָן. לְפִיכָּךְ אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת, וְאַפִלּוּ אָמְרָה, מֵת בַּמִּלְחָמָה וּקְבַרְתִּיו; אֲבָל אִם אָמְרָה, מֵת עַל מִטָּתוֹ--נֶאֱמֶנֶת.

ג לֹא הֻחְזְקָה מִלְחָמָה בָּעוֹלָם, וּבָאָה וְאָמְרָה, מִלְחָמָה הָיְתָה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי, וּמֵת בַּמִּלְחָמָה--לֹא תִנָּשֵׂא לְכַתְּחִלָּה; וְאִם נִשֵּׂאת, לֹא תֵצֵא. [ד] וְכֵן הָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה, מֵת בַּעְלִי תַּחַת הַמַּפֹּלֶת--אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת. וְכֵן אִם הָיָה שִׁלּוּחַ נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים, וְאָמְרָה, נְשָׁכוֹ נָחָשׁ אוֹ עַקְרָב, וּמֵת--אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת, שֶׁמֶּא תִּסְמֹךְ דַּעְתָּהּ עַל רֹב אֲנָשִׁים שֶׁמֵּתוּ כָּךְ בִּנְשִׁיכָה.

ד [ה] אָמְרָה עִשְּׁנוּ עָלֵינוּ בַּיִת, אוֹ מְעָרָה, הוּא מֵת, וַאֲנִי נִצּוֹלְתִּי--אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת: כְּשֵׁם שֶׁנַּעֲשָׂה לָהּ נֵס, כָּךְ נַעֲשָׂה לוֹ נֵס. הָיְתָה שְׁנַת רְעָבוֹן וְאָמְרָה, מֵת בַּעְלִי--אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת; מֵת וּקְבַרְתִּיו, נֶאֱמֶנֶת. [ו] אָמְרָה נָפְלוּ עָלֵינוּ גּוֹיִים, אוֹ לִסְטִים, הוּא נֶהְרַג, וַאֲנִי נִצּוֹלְתִּי--נֶאֱמֶנֶת: שְׁאֵין דַּרְכָּן לַהְרֹג הַנָּשִׁים--כְּדֵי שֶׁנֹּאמַר כְּשֵׁם שֶׁנִּצּוֹלָה הִיא, כָּךְ נִצּוֹל הוּא.

ה [ז] הָיָה דֶּבֶר בָּעוֹלָם וּבָאָה וְאָמְרָה, מֵת בַּעְלִי--נֶאֱמֶנֶת: שֶׁהַדָּבָר פָּשׁוּט בְּפִי כָּל אָדָם שֶׁבִּשְׁנַת הַדֶּבֶר, זֶה חוֹיֶה וְזֶה מֵת, וְאִפְשָׁר שֶׁיָּמוּתוּ בַּדֶּבֶר נְעָרִים חֲזָקִים, וְיִנָּצְלוּ הַזְּקֵנִים הַחוֹלִים; וּלְפִי זֶה אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ, שֶׁמֶּא סָמְכָה דַּעְתָּהּ עַל רֹב הַמֵּתִים.

ו [ח] כְּבָר אָמַרְנוּ שֶׁעֵד מִפִּי עֵד, כָּשֵׁר לְעֵדוּת אִשָּׁה; בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, שֶׁשָּׁמַע מִפִּי בֶּן דַּעַת שֶׁמֵּת פְּלוֹנִי, כְּגוֹן עֶבֶד אוֹ שִׁפְחָה. אֲבָל אִם שָׁמַע מִפִּי שׁוֹטֶה אוֹ קָטָן, אֵינוּ מֵעִיד וְאֵין סוֹמְכִין עַל דִּבְרֵיהֶם.

ז [ט] שָׁמַע מִן הַתִּינוֹקוֹת שְׁהֶן אוֹמְרִין, עַכְשָׁו בָּאנוּ מֵהֶסְפֵּד פְּלוֹנִי, כָּךְ וְכָּךְ סַפְדָּנִין הָיוּ שָׁם, וּפְלוֹנִי הֶחָכָם, וּפְלוֹנִי עָלָה אַחַר מִטָּתוֹ, כָּךְ וְכָּךְ עָשׂוּ בְּמִטָּתוֹ--הֲרֵי זֶה מֵעִיד מִפִּיהֶן עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, וּמַשִּׂיאִין אֶת אִשְׁתּוֹ. [י] יִשְׂרָאֵל שֶׁאָמַר, הָרַגְתִּי פְּלוֹנִי--הֲרֵי זוֹ תִּנָּשֵׂא עַל פִּיו: שְׁאֵין אָדָם מֵשִׂים עַצְמוֹ רָשָׁע, וַהֲרֵי הֵעִיד שֶׁמֵּת.

ח [יא] כְּבָר אָמַרְנוּ שֶׁהַגּוֹי שֶׁהֵסִיחַ לְפִי תֻּמּוֹ, מַשִּׂיאִין עַל פִּיו. כֵּיצַד: הָיָה הַגּוֹי מֵסִיחַ וְאוֹמֵר, אוֹי לִפְלוֹנִי שֶׁמֵּת, כַּמָּה הָיָה נָאֶה וְכַמָּה טוֹבָה עָשָׂה עִמִּי; אוֹ שֶׁהָיָה מֵסִיחַ וְאוֹמֵר, כְּשֶׁהָיִיתִי בָּא בַּדֶּרֶךְ נָפַל פְּלוֹנִי שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ עִמָּנוּ וּמֵת, וְתָמַהְנוּ לְדָבָר זֶה כֵּיצַד מֵת פִּתְאוֹם. וְכַיּוֹצֶא בִּדְבָרִים אֵלּוּ, שְׁהֶן מַרְאִין שְׁאֵין כַּוָּנָתוֹ לְהָעִיד--הֲרֵי זֶה נֶאֱמָן. [יב] וְיִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁמַע מִגּוֹי הַמֵּסִיחַ לְפִי תֻּמּוֹ, מֵעִיד שֶׁשָּׁמַע מִמֶּנּוּ; וְתִנָּשֵׂא עַל פִּיו.

ט בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, שֶׁלֹּא הָיְתָה שָׁם אַמְתְּלָה בְּשִׂיחַת הַגּוֹי--שֶׁמֶּא לֹא נִתְכַּוַּן אֵלָא לְדָבָר אַחֵר: כְּגוֹן שֶׁאָמַר לְאֶחָד, עֲשֵׂה לִי כָּךְ וְכָּךְ שֶׁלֹּא אֶהְרֹג אוֹתָךְ כְּדֶרֶךְ שֶׁהָרַגְתִּי פְּלוֹנִי--אֵין זֶה מֵסִיחַ לְפִי תֻּמּוֹ, שֶׁכַּוָּנָתוֹ לְהַטִּיל אֵימָה עַל זֶה. [יג] וְכֵן אִם שָׁמַע מֵעַרְכָּאוֹת שֶׁלַּגּוֹיִים שֶׁאָמְרוּ, הָרַגְנוּ פְּלוֹנִי--אֵין נֶאֱמָנִין, שְׁהֶן מְחַזְּקִין יְדֵי עַצְמָן בְּכָזָב כְּדֵי לְהַטִּיל אֵימָה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בִּדְבָרִים אֵלּוּ.

י [יד] גּוֹי שֶׁהִתְחִיל לְהָסִיחַ לְפִי תֻּמּוֹ תְּחִלָּה--אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁאֲלוּ אוֹתוֹ אַחַר כֵּן, וּבְדָקוּהוּ עַד שֶׁפֵּרַשׁ כָּל הַמְּאֹרָע--הֲרֵי זֶה נֶאֱמָן, וּמַשִּׂיאִין עַל פִּיו.

יא [טו] כְּבָר הוֹדַעְנוּ שֶׁהָעֵד שֶׁאָמַר, שָׁמַעְתִּי שֶׁמֵּת פְּלוֹנִי, אַפִלּוּ שָׁמַע מֵאִשָּׁה שֶׁשָּׁמְעָה מֵעֶבֶד--הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר לְעֵדוּת אִשָּׁה, וּמַשִּׂיאִין עַל פִּיו. אֲבָל אִם אָמַר הָעֵד אוֹ הָאִשָּׁה אוֹ הָעֶבֶד, מֵת פְּלוֹנִי וַאֲנִי רְאִיתִיו שֶׁמֵּת--שׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ הֵיאָךְ רָאִיתָ, וּבְמַה יָדַעְתָּ שֶׁמֵּת: אִם הֵעִיד בְּדָבָר בָּרוּר, נֶאֱמָן; וְאִם הֵעִיד בִּדְבָרִים שֶׁרֻבָּן לְמִיתָה, אֵין מַשִּׂיאִין אֶת אִשְׁתּוֹ--שְׁאֵין מְעִידִין עַל הָאָדָם שֶׁמֵּת אֵלָא בְּשֶׁרָאוּהוּ שֶׁמֵּת וַדַּאי, וְאֵין בּוֹ סָפֵק.

יב [טז] כֵּיצַד: רָאוּהוּ שֶׁנָּפַל לַיָּם, אַפִלּוּ טָבַע בַּיָּם הַגָּדוֹל--אֵין מְעִידִין עָלָיו שֶׁמֵּת, שֶׁמֶּא יָצָא בְּמָקוֹם אַחֵר; וְאִם נָפַל לְמַיִם מְקֻבָּצִים כְּגוֹן בּוֹר אוֹ מְעָרָה, שֶׁעוֹמֵד וְרוֹאֶה כָּל סְבִיבָיו, וְשָׁהָה כְּדֵי שֶׁתֵּצֵא נַפְשׁוֹ, וְלֹא עָלָה--מֵעִיד עָלָיו שֶׁמֵּת, וּמַשִּׂיאִין אֶת אִשְׁתּוֹ.

יג וְכֵן אִם הִשְׁלִיכוּהוּ בַּיָּם, וְהִשְׁלִיכוּ מְצוּדָה אַחֲרָיו, וְהֶעֱלוּ מִמֶּנּוּ אֵבֶר שְׁאֵי אִפְשָׁר שֶׁיִּנָּטֵל אוֹתוֹ אֵבֶר מִן הַחַי, וְיִחְיֶה--הֲרֵי זֶה מֵעִיד עָלָיו שֶׁמֵּת, וּמַשִּׂיאִין אֶת אִשְׁתּוֹ.

יד [יז] רָאוּהוּ שֶׁנָּפַל לְגֹב אֲרָיוֹת וּנְמֵרִים וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, אֵין מְעִידִין עָלָיו--אִפְשָׁר שֶׁלֹּא יֹאכְלוּהוּ; נָפַל לַחֲפִירַת נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים, אוֹ לְתוֹךְ כִּבְשָׁן הָאֵשׁ, אוֹ לְתוֹךְ יוּרָה רוֹתַחַת מְלֵאָה יַיִן אוֹ שֶׁמֶן, אוֹ שֶׁשָּׁחֲטוּ שְׁנֵי סִימָנִין אוֹ רֹב שְׁנֵי הַסִּימָנִין--אַפִלּוּ עָמַד וּבָרַח, מְעִידִין עָלָיו שֶׁמֵּת: שֶׁוַּדַּאי סוֹפוֹ לָמוּת. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה מִדְּבָרִים שְׁאֵי אִפְשָׁר שֶׁיִּחְיֶה, אֵלָא יָמוּת מִיָּד בִּזְמָן קָרוֹב--הֲרֵי אֵלּוּ מְעִידִין עָלָיו.

טו [יח] רָאוּהוּ צָלוּב, וְהָעוֹף אוֹכֵל בּוֹ--אַף עַל פִּי שֶׁדְּקָרוּהוּ אוֹ יָרוּ בּוֹ חִצִּים, אֵינוּ מֵעִיד עָלָיו שֶׁמֵּת; וְאִם רָאוּ הָעוֹף אוֹכֵל בִּמְקוֹם שֶׁהַנֶּפֶשׁ יוֹצְאָה בִּנְטִילָתוֹ, כְּגוֹן מוֹחוֹ אוֹ לִבּוֹ אוֹ בְּנֵי מֵעָיו--הֲרֵי זֶה מְעִידִין עָלָיו שֶׁמֵּת.

טז [יט] עֵד אֶחָד שֶׁאָמַר, רְאִיתִיו שֶׁמֵּת בַּמִּלְחָמָה, אוֹ בְּמַפֹּלֶת, אוֹ שֶׁטָּבַע בַּיָּם הַגָּדוֹל וּמֵת, וְכַיּוֹצֶא בְּאֵלּוּ מִדְּבָרִים שֶׁרֻבָּן לְמִיתָה--אִם אָמַר קְבַרְתִּיו, נֶאֱמָן; וְתִנָּשֵׂא עַל פִּיו. וְאִם לֹא אָמַר קְבַרְתִּיו, לֹא תִנָּשֵׂא; וְאִם נִשֵּׂאת, לֹא תֵצֵא.

יז [כ] וְכֵן הָאִשָּׁה שֶׁהֵעִיד לָהּ עֵד אֶחָד שֶׁטָּבַע בַּעְלָהּ בְּמַיִם שְׁאֵין לָהֶם סוֹף, וְלֹא עָלָה, וְאָבַד זִכְרוֹ, וְנִשְׁתַּקַּע שְׁמוֹ--הֲרֵי זוֹ לֹא תִנָּשֵׂא עַל עֵדוּת זוֹ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ; וְאִם נִשֵּׂאת, לֹא תֵצֵא. וְאַפִלּוּ הָיָה הַגּוֹי הוּא שֶׁהֵסִיחַ לְפִי תֻּמּוֹ וְאָמַר, טָבַע פְּלוֹנִי בַּיָּם, וְנִשֵּׂאת עַל פִּיו--הֲרֵי זוֹ לֹא תֵצֵא; וְחָכָם שֶׁהוֹרָה לְהַשִּׂיא אוֹתָהּ, לְכַתְּחִלָּה--מְנַדִּין אוֹתוֹ.

יח [כא] מְצָאוּהוּ הָרוּג, אוֹ מֵת--אִם פַּדַּחְתּוֹ וְחֻטְמוֹ וּפַרְצוּף פָּנָיו קַיָּמִין, וְהִכִּירוּהוּ בָּהֶן שְׁהוּא פְּלוֹנִי--מְעִידִין עָלָיו; וְאִם נִטַּל אֶחָד מֵאֵלּוּ--אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לָהֶם סִימָנִין בְּגוּפוֹ וּבְכֵלָיו, וְאַפִלּוּ שׁוּמָה--אֵין מְעִידִין, שֶׁמֶּא אַחֵר הוּא. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, שֶׁרָאוּהוּ בְּתוֹךְ שְׁלוֹשָׁה יָמִים אַחַר הֲרִיגָתוֹ, אוֹ מִיתָתוֹ; אֲבָל אַחַר שְׁלוֹשָׁה, אֵין מְעִידִין עָלָיו, מִפְּנֵי שֶׁפַּרְצוּף פָּנָיו מִשְׁתַּנֶּה.

יט [כב] טָבַע בַּיָּם, וְהִשְׁלִיכוֹ הַיָּם לַיַּבָּשָׁה, אַפִלּוּ אַחַר כַּמָּה יָמִים--אִם הִכִּירוּ פָּנָיו וְחֻטְמוֹ, מְעִידִין עָלָיו, שְׁאֵינוּ מִשְׁתַּנֶּה בַּמַּיִם, אֵלָא אַחַר זְמָן מְרֻבֶּה; וְאִם שָׁהָה בַּיַּבָּשָׁה אַחַר שֶׁהֻשְׁלַךְ מִן הַיָּם שָׁעוֹת, וְנִתְפַּח--אֵין מְעִידִין עָלָיו, שֶׁהֲרֵי נִשְׁתַּנָּה.

כ כְּשֶׁמִּסְתַּכְּלִין בְּצוּרָתוֹ כְּדֵי לְהַכִּירוֹ לְהָעִיד עָלָיו, בּוֹדְקִין אוֹתוֹ וְרוֹאִין אוֹתוֹ, אַפִלּוּ בַּלַּיְלָה לְאוֹר הַנֵּר, אוֹ לְאוֹר הַלְּבָנָה. [כג] רָאוּ אֶחָד עוֹמֵד מֵרָחוֹק וְאוֹמֵר שְׁהוּא פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִי מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי, וַהֲרֵי נְשָׁכוֹ נָחָשׁ וַהֲרֵי הוּא מֵת, וְהָלְכוּ וּמְצָאוּהוּ שֶׁנִּשְׁתַּנָּה, וְלֹא הִכִּירוּהוּ--הֲרֵי אֵלּוּ מַשִּׂיאִין אֶת אִשְׁתּוֹ.

כא [כד] בָּא אֶחָד וְאָמַר, אָמְרוּ לִי בֵּית דִּין, אוֹ אֲנָשִׁים, כְּשֶׁתֵּלֵךְ לְמָקוֹם פְּלוֹנִי, אֱמֹר לָהֶם שֶׁמֵּת יִצְחָק בֶּן מִיכָאֵל, וּבָא הַשָּׁלִיחַ וְאָמַר לָנוּ, וְהַשָּׁלִיחַ אֵינוּ יוֹדֵעַ מִי הוּא זֶה--הוֹאִיל וְאָנוּ יוֹדְעִים פְּלוֹנִי הַיָּדוּעַ בְּשֵׁם זֶה, הֲרֵי אִשְׁתּוֹ מֻתֶּרֶת, וְאֵין אוֹמְרִין, שֶׁמֶּא יִצְחָק בֶּן מִיכָאֵל אַחֵר הוּא שֶׁמֵּת.

כב [כה] יָצָא יִשְׂרָאֵל וְגוֹי מֵעִמָּנוּ לְמָקוֹם אֶחָד, וּבָא הַגּוֹי וְהֵסִיחַ לְפִי תֻּמּוֹ וְאָמַר, אִישׁ שֶׁיָּצָא עִמִּי מִכָּאן מֵת--מַשִּׂיאִין אֶת אִשְׁתּוֹ, וְאַף עַל פִּי שְׁאֵין הַגּוֹי יוֹדֵעַ אוֹתוֹ הָאִישׁ: וְהוּא שֶׁיֹּאמַר, קְבַרְתִּיו.

כג [כו] וְכֵן אִם יָצְאוּ עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם כְּאֶחָד מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְהֶן אֲסוּרִין בְּקֻלָּר, אוֹ נוֹשְׂאִים גְּמַלִּים, וְכַיּוֹצֶא בִּדְבָרִים אֵלּוּ, וְהֵסִיחַ הַגּוֹי לְפִי תֻּמּוֹ וְאָמַר, שֶׁעֲשָׂרָה אֲנָשִׁים שֶׁהָלְכוּ מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי לְמָקוֹם פְּלוֹנִי, וְהֶם נוֹשְׂאִים כָּךְ וְכָּךְ, מֵתוּ כֻּלָּם, וּקְבַרְנוּם--מַשִּׂיאִין אֶת נְשׁוֹתֵיהֶן.

כד [כז] יִשְׂרָאֵל שֶׁאָמַר מֵת אִישׁ יְהוּדִי עִמָּנוּ בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי, כָּךְ וְכָּךְ צוּרָתוֹ, וְכָּךְ וְכָּךְ הָיוּ סִימָנָיו--אֵין אוֹמְרִין בְּאֻמְדַּן הַדַּעַת, הוּא פְּלוֹנִי, עַד שֶׁיָּעִיד הָעֵד שְׁהוּא פְּלוֹנִי, וְיַכִּיר שְׁמוֹ וְשֵׁם עִירוֹ. אֲבָל אִם אָמַר, אֶחָד יָצָא עִמָּנוּ מֵעִיר פְּלוֹנִית וּמֵת--מְחַפְּשִׂין בְּאוֹתָהּ הָעִיר: אִם לֹא יָצָא מִשָּׁם אֵלָא הוּא, תִּנָּשֵׂא אִשְׁתּוֹ.

כה [כח] מָצְאוּ כָּתוּב בַּשְּׁטָר, מֵת אִישׁ פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִי, אוֹ נֶהְרַג אִישׁ פְּלוֹנִי, וְנוֹדַע שֶׁזֶּה כְּתָב יִשְׂרָאֵל--הֲרֵי זוֹ תִּנָּשֵׂא אִשְׁתּוֹ; וְכֵן מִי שֶׁנִּשְׁתַּתַּק, וּבָדְקוּ אוֹתוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁבּוֹדְקִין לְגִטִּין, וְנִמְצֵאת דַּעְתּוֹ מְכֻוֶּנֶת, וְכָתַב שֶׁמֵּת פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִי--סוֹמְכִין עַל כְּתִיבָתוֹ, וְתִנָּשֵׂא. וְאֵין בּוֹדְקִין עֵדֵי אִשָּׁה בִּדְרִישָׁה וַחֲקִירָה--שֶׁלֹּא אָמְרוּ חֲכָמִים בַּדָּבָר לְהַחְמִיר, אֵלָא לְהָקֶל מִשּׁוֹם הַתָּרַת עֲגֻנָּה.

כו [כט] אַל יִקְשֶׁה בְּעֵינֶיךָ שֶׁהִתִּירוּ חֲכָמִים הָעֶרְוָה הַחֲמוּרָה בְּעֵדוּת אִשָּׁה, אַפִלּוּ שִׁפְחָה, וְעֵד מִפִּי עֵד, וּמִפִּי הַכְּתָב, וּבְלֹא דְּרִישָׁה וַחֲקִירָה--כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ: שֶׁלֹּא הִקְפִּידָה תּוֹרָה עַל הַעָדַת שְׁנֵי עֵדִים וּשְׁאָר מִשְׁפְּטֵי הָעֵדוּת, אֵלָא בְּדָבָר שְׁאֵין אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד עַל בָּרְיוֹ אֵלָא מִפִּי הָעֵדִים וּבְעֵדוּתָן, כְּגוֹן שֶׁהֵעִידוּ שֶׁזֶּה הָרַג זֶה, אוֹ הִלְוָה אֶת זֶה.

כז אֲבָל דָּבָר שֶׁאִפְשָׁר לַעֲמֹד עַל בָּרְיוֹ שֶׁלֹּא מִפִּי הָעֵד הַזֶּה, וְאֵין הָעֵד יָכוֹל לְהִשָּׁמֵט אִם אֵין הַדָּבָר אֱמֶת, כְּגוֹן זֶה שֶׁהֵעִיד שֶׁמֵּת פְּלוֹנִי--לֹא הִקְפִּידָה תּוֹרָה עָלָיו: שֶׁדָּבָר רָחוֹק הוּא, שֶׁיָּעִיד בּוֹ הָעֵד בְּשֶׁקֶר. לְפִיכָּךְ הֵקִילוּ חֲכָמִים בְּדָבָר זֶה, וְהֶאֱמִינוּ בּוֹ עֵד אֶחָד, מִפִּי שִׁפְחָה, וּמִן הַכְּתָב, וּבְלֹא דְּרִישָׁה וַחֲקִירָה--כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשָּׁאֲרוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל עֲגֻנּוֹת.

משנה תורה - ספר נשים - הלכות גירושין - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

יש לך שאלה או הערה?