משנה תורה מנוקד - ספר נשים - הלכות אישות פרק כה

משנה תורה - ספר נשים - הלכות אישות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה

הִלְכּוֹת אִישׁוּת פֵּרֶק כה

א הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה סְתָם, וְנִמְצְאוּ עָלֶיהָ נְדָרִים--תֵּצֵא בְּלֹא כְּתֻבָּה, לֹא עִיקָר וְלֹא תוֹסֶפֶת: בְּאֵלּוּ נְדָרִים אָמְרוּ--שֶׁלֹּא תֹאכַל בָּשָׂר, אוֹ שֶׁלֹּא תִשְׁתֶּה יַיִן, אוֹ שֶׁלֹּא תִתְקַשַּׁט בְּמִינֵי צִבְעוֹנִין; וְהוּא הַדִּין, לִשְׁאָר הַמִּינִים שֶׁדֶּרֶךְ כָּל אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם לְהִתְקַשַּׁט בָּהֶן. אֲבָל אִם נִמְצָא עָלֶיהָ נֶדֶר אַחֵר חוּץ מֵאֵלּוּ, לֹא הִפְסִידָה כְּלוּם.

ב וְכֵן הַכּוֹנֵס אִשָּׁה סְתָם, וְנִמְצָא בָּהּ מוּם מִמּוּמֵי נָשִׁים שֶׁכְּבָר בֵּאַרְנוּם, וְלֹא יָדַע הַבַּעַל בְּמוּם זֶה, וְלֹא שָׁמַע בּוֹ וְרָצָה--הֲרֵי זוֹ תֵּצֵא בְּלֹא כְּתֻבָּה, לֹא עִיקָר וְלֹא תוֹסֶפֶת.

ג כֵּיצַד: הָיָה מֶרְחֵץ בָּעִיר, וְהָיוּ לוֹ קְרוֹבִים--אֵינוּ יָכוֹל לוֹמַר לֹא יָדַעְתִּי מוּמִין אֵלּוּ, וְאַפִלּוּ מוּמִין שֶׁבַּסֵּתֶר, מִפְּנֵי שְׁהוּא בּוֹדֵק בִּקְרוֹבוֹתָיו, וַחֲזָקָה שֶׁשָּׁמַע וְרָצָה. וְאִם אֵין שָׁם מֶרְחֵץ, אוֹ שֶׁלֹּא הָיוּ לוֹ קְרוֹבִים--טוֹעֵן בְּמוּמִין שֶׁבַּסֵּתֶר; וְנִכְפֶּה בְּעִתִּים יְדוּעִים, הֲרֵי הוּא מִמּוּמֵי סֵתֶר. אֲבָל בְּמוּמִין שֶׁבַּגָּלוּי, אֵינוּ יָכוֹל לִטְעֹן, שֶׁהֲרֵי הַכֹּל רוֹאִין אוֹתָן וְאוֹמְרִין לוֹ, וְחֶזְקָתוֹ שֶׁשָּׁמַע וְנִתְפַּיַּס.

ד דָּבָר יָדוּעַ הוּא שְׁאֵין דִּין זֶה אֵלָא בְּאוֹתָן הַמְּקוֹמוֹת שֶׁהָיָה מִנְהַג הַנָּשִׁים שָׁם לְהַלַּךְ בַּשּׁוּק וּפְנֵיהֶן גְּלוּיוֹת, וְהַכֹּל יוֹדְעִין אוֹתָן וְאוֹמְרִין זוֹ הִיא בִּתּוֹ שֶׁלִּפְלוֹנִי וְזוֹ הִיא אֲחוֹתוֹ שֶׁלִּפְלוֹנִי, כְּמוֹ עָרֵי אֱדוֹם בַּזְּמָן הַזֶּה. אֲבָל מְקוֹמוֹת שְׁאֵין דֶּרֶךְ הַבָּנוֹת שָׁם לָצֵאת לַשּׁוּק כְּלָל, וְאִם תֵּצֵא הַבַּת לַמֶּרְחֵץ בַּנֶּשֶׁף, תֵּצֵא מִתְנַכְּרָה וְלֹא יִרְאֶה אוֹתָהּ אָדָם חוּץ מִקְּרוֹבוֹתֶיהָ--הֲרֵי זֶה טוֹעֵן אַף בְּמוּמִין שֶׁבַּגָּלוּי: וְהוּא שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם מֶרְחֵץ, אוֹ שֶׁלֹּא הָיְתָה לוֹ קְרוֹבָה לִבְדֹּק בָּהּ.

ה אֲבָל אִם הָיָה שָׁם מֶרְחֵץ בְּעִיר זוֹ שְׁאֵין דֶּרֶךְ הַנָּשִׁים לָצֵאת בָּהּ וּפְנֵיהֶם מְגֻלּוֹת, וְיֵשׁ לוֹ קְרוֹבָה--אֵינוּ יָכוֹל לִטְעֹן, שֶׁהֲרֵי הַכֹּל רוֹאִין אוֹתָהּ עֲרֻמָּה בַּמֶּרְחֵץ. וְאִם דַּרְכָּן לְהֵחָבֵא וּלְהִתְנַכַּר אַף בַּמֶּרְחֵץ, וְשֶׁתִּהְיֶה הַבַּת רוֹחֶצֶת בַּלַּיְלָה, אוֹ בְּבַיִת קָטָן שֶׁבַּמֶּרְחֵץ לְבַדָּהּ, עַד שֶׁלֹּא תֵרָאֶה וְלֹא תִוָּדַע--הֲרֵי זֶה טוֹעֵן אַף בְּמוּמִין שֶׁבַּגָּלוּי: שֶׁדְּבָרִים אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁלְּטַעַם הֶם, וְאֵינָם גְּזֵרַת הַכָּתוּב.

ו [ג] הוֹרוּ מִקְצַת הַגְּאוֹנִים שֶׁזֶּה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים מִפְּנֵי שְׁהוּא בּוֹדֵק בִּקְרוֹבוֹתָיו--אֵינָן קְרוֹבוֹתָיו בִּלְבָד, אֵלָא מְיֻדָּעָיו; וְאַפִלּוּ הָיָה גָּר בָּעִיר, וְאֵין לוֹ קָרוֹב כְּלָל--אִם יֵשׁ שָׁם מֶרְחֵץ, אֵינוּ יָכוֹל לִטְעֹן: שֶׁאִפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ לוֹ רֵעִים, וְאוֹמֵר לְאֶחָד מֵרֵעָיו שֶׁתִּבְדֹּק לוֹ אִשְׁתּוֹ אוֹ אֲחוֹתוֹ עַל פְּלוֹנִית; וּלְפִיכָּךְ חֶזְקָתוֹ שֶׁשָּׁמַע וְנִתְפַּיַּס. וְלֹא יֵרָאֶה לִי דִּין זֶה, שְׁאֵין כָּל אָדָם מוֹצִיא כָּל מַה שֶׁבְּלִבּוֹ מִדְּבָרִים אֵלּוּ לַכֹּל, אֵלָא לִקְרוֹבָיו; וְעוֹד שְׁאֵין דַּעְתּוֹ סוֹמֶכֶת, אֵלָא לְדִבְרֵי קְרוֹבָיו בְּיוֹתֵר.

ז [ד] כֵּיצַד הִיא טְעָנַת הַמּוּמִין: אִם הָיוּ הַמּוּמִין שֶׁנִּמְצְאוּ בָּהּ מוּמִין שֶׁוַּדַּאי הָיוּ בָּהּ קֹדֶם שֶׁתִּתְאָרַס, כְּגוֹן אֶצְבָּע יְתֵרָה וְכַיּוֹצֶא בָּהּ--עַל הָאָב לְהָבִיא רְאָיָה שֶׁיָּדַע בָּהֶן הַבַּעַל וְרָצָה, אוֹ שֶׁחֶזְקָתוֹ שֶׁיָּדַע; וְאִם לֹא הֵבִיא, תֵּצֵא בְּלֹא כְּתֻבָּה כְּלָל.

ח הָיוּ מוּמִין שֶׁאִפְשָׁר שֶׁנֻּלְּדוּ אַחַר הָאֵרוּסִין--אִם נִמְצְאוּ בָּהּ אַחַר שֶׁנִּכְנְסָה לְבֵית בַּעְלָהּ--עַל הַבַּעַל לְהָבִיא רְאָיָה שֶׁעַד שֶׁלֹּא נִתְאָרְסָה הָיוּ בָּהּ, וְהָיָה מֶקָּחוֹ מֶקַּח טְעוּת; וְאִם נִמְצְאוּ בָּהּ וְהִיא בְּבֵית אָבִיהָ--עַל הָאָב לְהָבִיא רְאָיָה שֶׁאַחַר הָאֵרוּסִין נֻלְּדוּ, וְנִסְתַּחֲפָה שָׂדֵהוּ.

ט [ה] הֵבִיא הַבַּעַל רְאָיָה שֶׁעַד שֶׁלֹּא נִתְאָרְסָה הָיוּ בָּהּ, אוֹ שֶׁהוֹדָת לוֹ בְּכָּךְ, וְהֵבִיא הָאָב רְאָיָה שֶׁרָאָה וְשָׁתַק וְנִתְפַּיַּס, אוֹ שֶׁחֶזְקָתוֹ שֶׁיָּדַע בָּהֶן וְנִתְפַּיַּס--הֲרֵי זֶה חַיָּב בִּכְתֻבָּתָהּ.

י [ו] בָּא עַל אִשְׁתּוֹ וְשָׁהָה כַּמָּה יָמִים, וְטָעַן שֶׁמּוּם זֶה לֹא נִרְאָה לִי עַד עַתָּה--אַפִלּוּ הָיָה בְּתוֹךְ הַקְּמָטִים, אוֹ בְּכַף הָרֶגֶל--אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ: חֲזָקָה שְׁאֵין אָדָם שׁוֹתֶה בְּכוֹס אֵלָא אִם כֵּן בּוֹדְקוֹ יָפֶה יָפֶה, וְחֶזְקָתוֹ שֶׁיָּדַע וְרָצָה.

יא [ז] הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה, וְנִמְצֵאת שְׁאֵין לָהּ וֶסֶת קְבוּעָה לְנִדָּתָהּ, אֵלָא לֹא תַרְגִּישׁ בְּעַצְמָהּ, עַד שֶׁתִּרְאֶה דָּם נִדָּה--הֲרֵי זוֹ לֹא תְשַׁמַּשׁ אֵלָא בִּשְׁנֵי עִדִּים שֶׁבּוֹדֶקֶת בָּהֶן עַצְמָהּ, אֶחָד לִפְנֵי הַתַּשְׁמִישׁ וְאֶחָד לְאַחַר הַתַּשְׁמִישׁ: חוּץ מִן הָעֵד שֶׁלְּאִישׁ שֶׁמְּקַנֵּחַ בּוֹ עַצְמוֹ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר בְּהִלְכּוֹת אִסּוּרֵי בִּיאָה. [ח] וְאַף עַל פִּי שֶׁמּוּם גָּדוֹל הוּא זֶה, לֹא הִפְסִידָה כְּלוּם, שֶׁהֲרֵי בּוֹדֶקֶת עַצְמָהּ תְּחִלָּה, וּמְשַׁמֶּשֶׁת.

יב הֲרֵי שֶׁבָּדְקָה עַצְמָהּ וְנִבְעֲלָה, וּבְעֵת שֶׁקִּנְּחָה עַצְמָהּ הִיא וְהוּא נִמְצָא דָּם עַל עֵד שֶׁלָּהּ אוֹ עַל עֵד שֶׁלּוֹ--אִם אֵרַע זֶה פַּעַם אַחַר פַּעַם, שְׁלוֹשָׁה פְּעָמִים סְמוּכוֹת זוֹ לְזוֹ--הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה לִשְׁכַּב עִם בַּעְלָהּ, וְתֵצֵא בְּלֹא כְּתֻבָּה, לֹא עִיקָר וְלֹא תוֹסֶפֶת, וְאֵין לָהּ תְּנָאי מִתְּנָאיֵי כְּתֻבָּה: שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ רְאוּיָה לְתַשְׁמִישׁ. וְיוֹצִיא, וְלֹא יַחְזִיר לְעוֹלָם--שֶׁמֶּא תִּתְרַפָּא, וְנִמְצָא שֶׁלֹּא גָמַר לְגָרְשָׁהּ בְּשָׁעַת גֵּרוּשִׁין. וּמֻתֶּרֶת לְהִנָּשֵׂא לְאַחֵר, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר בְּעִנְיַן הַנִּדָּה.

יג [ט] בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁהָיְתָה כָּךְ מִתְּחִלַּת נִשּׂוּאֶיהָ, וּמִבְּעִילָה רִאשׁוֹנָה רָאָת דָּם; אֲבָל אִם אֵרַע לָהּ חֹלִי זֶה אַחַר שֶׁנִּשֵּׂאת, נִסְתַּחֲפָה שָׂדֵהוּ. לְפִיכָּךְ אִם בָּעַל פַּעַם אַחַת וְלֹא נִמְצָא דָּם, וְאַחַר כָּךְ חָזְרָה לִהְיוֹת רוֹאָה דָּם בְּכָל עֵת תַּשְׁמִישׁ--יוֹצִיא, וְיִתֵּן כְּתֻבָּה כֻּלָּהּ; וְלֹא יַחְזִיר עוֹלָמִית, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. [י] וְכֵן כָּל אִשָּׁה שֶׁנֻּלְּדוּ בָּהּ מוּמִין אַחַר שֶׁנִּשֵּׂאת, אַפִלּוּ נַעֲשָׂת מֻכַּת שְׁחִין--אִם רָצָה, יְקַיַּם; וְאִם רָצָה לְהוֹצִיא, יִתֵּן כְּתֻבָּה.

יד [יא] הָאִישׁ שֶׁנֻּלְּדוּ בּוֹ מוּמִין אַחַר שֶׁנָּשָׂא, אַפִלּוּ נִקְטְעָה יָדוֹ אוֹ רַגְלוֹ, אוֹ נִסְמֵית עֵינוֹ, וְלֹא רָצָת אִשְׁתּוֹ לֵישֵׁב עִמּוֹ--אֵין כּוֹפִין אוֹתוֹ לְהוֹצִיא וְלִתֵּן כְּתֻבָּה: אֵלָא אִם רָצָת, תֵּשֵׁב; וְאִם לֹא רָצָת, תֵּצֵא בְּלֹא כְּתֻבָּה כְּדִין כָּל אִשָּׁה מוֹרֶדֶת.

טו אֲבָל אִם נֻלַּד לוֹ רֵיחַ הַפֶּה, אוֹ רֵיחַ הַחֹטֶם, אוֹ שֶׁחָזַר לְלַקַּט צוֹאַת כְּלָבִים, אוֹ לַחְצֹב נְחֹשֶׁת מֵעִיקָרוֹ, אוֹ לְעַבַּד עוֹרוֹת--כּוֹפִין אוֹתוֹ לְהוֹצִיא, וְלִתֵּן כְּתֻבָּה; וְאִם רָצָת תֵּשֵׁב עִם בַּעְלָהּ, תֵּשֵׁב.

טז [יב] נַעֲשָׂה הָאִישׁ מֻכֵּה שְׁחִין--כּוֹפִין אוֹתוֹ לְהוֹצִיא, וְיִתֵּן כְּתֻבָּה. וְאַף עַל פִּי שְׁהִיא רוֹצָה לֵישֵׁב, אֵין שׁוֹמְעִין לָהּ, אֵלָא מַפְרִישִׁין אוֹתָן בְּעַל כָּרְחָן, מִפְּנֵי שְׁהִיא מְמִקַּתּוּ; וְאִם אָמְרָה, אֵשֵׁב עִמּוֹ בְּעֵדִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹא עָלֶיהָ--שׁוֹמְעִין לָהּ.

יז [יג] מִי שֶׁהָיָה בַּעְלָהּ בַּעַל רֵיחַ פֶּה, אוֹ רֵיחַ חֹטֶם, אוֹ מְלַקֵּט צוֹאַת כְּלָבִים, וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, וּמֵת, וְנָפְלָה לִפְנֵי אָחִיו, וְיֵשׁ בּוֹ אוֹתוֹ מוּם שֶׁהָיָה בְּבַעְלָהּ--יְכוּלָה הִיא לוֹמַר, לְאָחִיךָ הָיִיתִי יְכוּלָה לְקַבַּל, וְלָךְ אֵינִי יְכוּלָה לְקַבַּל; וְיַחְלֹץ, וְיִתֵּן כְּתֻבָּה.

משנה תורה - ספר נשים - הלכות אישות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה

יש לך שאלה או הערה?