משנה תורה מנוקד - ספר נשים - הלכות אישות פרק כא

משנה תורה - ספר נשים - הלכות אישות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה

הִלְכּוֹת אִישׁוּת פֵּרֶק כא

א מְצִיאַת הָאִשָּׁה וּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ, לְבַעְלָהּ. וּמַה הִיא עוֹשָׂה לוֹ, הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה: מְקוֹם שֶׁדַּרְכָּן לֶאֱרֹג אוֹרֶגֶת, לִרְקֹם רוֹקֶמֶת, לִטְווֹת צֶמֶר אוֹ פִּשְׁתִּים טוֹוָה. וְאִם הָיָה דֶּרֶךְ נְשֵׁי הָעִיר לַעֲשׂוֹת כָּל הַמְּלָאכוֹת הָאֵלּוּ, אֵינוּ כּוֹפֶה אֵלָא לִטְווֹת אֶת הַצֶּמֶר בִּלְבָד--שֶׁהַפִּשְׁתָּן מַזִּיק אֶת הַפֶּה וְאֶת הַשְּׂפָתַיִם, וְהַטִּוּוּי הִיא הַמְּלָאכָה הַמְּיֻחֶדֶת לַנָּשִׁים: שֶׁנֶּאֱמָר "וְכָל-אִשָּׁה חַכְמַת-לֵב, בְּיָדֶיהָ טָווּ" (שמות לה,כה). [ב] דָּחֲקָה עַצְמָהּ וְעָשְׂתָה יוֹתֵר מִן הָרָאוּי לָהּ, הַמּוֹתָר לַבַּעַל.

ב הָיָה לָהּ וְלוֹ מָמוֹן הַרְבֵּה, אַפִלּוּ הָיוּ לָהֶן כַּמָּה שְׁפָחוֹת--אֵינָהּ יוֹשֶׁבֶת לְהַבְטָלָה בְּלֹא מְלָאכָה כְּלָל, שֶׁהַבְטָלָה מֵבִיאָה לִידֵי זִמָּה; אֲבָל אֵין כּוֹפִין אוֹתָהּ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ, אֵלָא לְפִי רֹב הַמָּמוֹן מְמַעֶטֶת בַּמְּלָאכָה. [ג] וְהַמַּדִּיר אֶת אִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא תַעֲשֶׂה מְלָאכָה כְּלָל--יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה, שֶׁהַבְטָלָה מֵבִיאָה לִידֵי זִמָּה.

ג וְכֵן כָּל אִשָּׁה רוֹחֶצֶת לְבַעְלָהּ פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו, וּמוֹזֶגֶת לוֹ אֶת הַכּוֹס, וּמַצַּעַת לוֹ אֶת הַמִּטָּה, וְעוֹמֶדֶת וּמְשַׁמֶּשֶׁת בִּפְנֵי בַּעְלָהּ, כְּגוֹן שֶׁתִּתֵּן לוֹ מַיִם אוֹ כְּלִי אוֹ תִּטֹּל מִלְּפָנָיו וְכַיּוֹצֶא בִּדְבָרִים אֵלּוּ; אֲבָל אֵינָהּ עוֹמֶדֶת וּמְשַׁמֶּשֶׁת בִּפְנֵי אָבִיו, אוֹ בִּפְנֵי בְּנוֹ. [ד] וּמְלָאכוֹת אֵלּוּ, עוֹשָׂה אוֹתָן הִיא בְּעַצְמָהּ; וְאַפִלּוּ הָיוּ לָהֶן כַּמָּה שְׁפָחוֹת, אֵין עוֹשֶׂה מְלָאכוֹת אֵלּוּ לַבַּעַל אֵלָא אִשְׁתּוֹ.

ד [ה] יֵשׁ מְלָאכוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁהָאִשָּׁה עוֹשָׂה אוֹתָן לְבַעְלָהּ, בִּזְמָן שְׁהֶן עֲנִיִּים; וְאֵלּוּ הֶן: אוֹפָה אֶת הַפַּת בַּתַּנּוּר, וְעֶזְרָא תִּקַּן שֶׁתִּהְיֶה אִשָּׁה מַשְׁכֶּמֶת וְאוֹפָה כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה הַפַּת מְצוּיָה לָעֲנִיִּים; וּמְבַשֶּׁלֶת אֶת הַתַּבְשִׁילִין, וּמְכַבֶּסֶת בְּגָדִים, וּמְנִיקָה אֶת בְּנָהּ, וְנוֹתֶנֶת תֶּבֶן לִפְנֵי בְּהֶמְתּוֹ אֲבָל לֹא לִפְנֵי בְּקָרוֹ, וּמַטְחֶנֶת. כֵּיצַד מַטְחֶנֶת--יוֹשֶׁבֶת בָּרֵחַיִם וּמְשַׁמֶּרֶת אֶת הַקֶּמַח, וְאָצָה בַּטּוֹחֶנֶת, אוֹ מְחַמֶּרֶת אַחַר הַבְּהֵמָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִבָּטְלוּ הָרֵחַיִם; וְאִם הָיָה דַּרְכָּן לִטְחֹן בָּרֵחַיִם שֶׁלַּיָּד, טוֹחֶנֶת.

ה [ו] בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בַּעֲנִיִּים; אֲבָל אִם הִכְנִיסָה לוֹ שִׁפְחָה אַחַת, אוֹ נְכָסִים שֶׁרְאוּיִין לִקְנוֹת מֵהֶן שִׁפְחָה אַחַת, אוֹ שֶׁהָיְתָה לוֹ שִׁפְחָה אַחַת, אוֹ שֶׁהָיָה לוֹ מָמוֹן כְּדֵי לִקְנוֹת שִׁפְחָה אַחַת--אֵינָהּ מַטְחֶנֶת, וְלֹא אוֹפָה, וְלֹא מְכַבֶּסֶת, וְלֹא נוֹתֶנֶת תֶּבֶן לִפְנֵי בְּהֶמְתּוֹ.

ו הִכְנִיסָה לוֹ שְׁתֵּי שְׁפָחוֹת, אוֹ נְכָסִים הָרְאוּיִין לִקְנוֹת מֵהֶן שְׁתֵּי שְׁפָחוֹת, אוֹ שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁתֵּי שְׁפָחוֹת, אוֹ שֶׁהָיָה רָאוּי לִקְנוֹת שְׁתֵּי שְׁפָחוֹת--אֵינָהּ מְבַשֶּׁלֶת, וְאֵינָהּ מְנִיקָה אֶת בְּנָהּ, אֵלָא נוֹתֶנֶת אוֹתוֹ לְשִׁפְחָה לְהָנִיק.

ז נִמְצְאוּ כָּל הַמְּלָאכוֹת שֶׁכָּל אִשָּׁה עוֹשָׂה אוֹתָן לְבַעְלָהּ, חָמֵשׁ מְלָאכוֹת--טוֹוָה, וְרוֹחֶצֶת פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו, וּמוֹזֶגֶת הַכּוֹס, וּמַצַּעַת אֶת הַמִּטָּה, וְעוֹמֶדֶת לְשַׁמַּשׁ בְּפָנָיו; וְהַמְּלָאכוֹת שֶׁמִּקְצַת הַנָּשִׁים עוֹשׂוֹת אוֹתָן וּמִקְצָתָן אֵינָן עוֹשׂוֹת, שֵׁשׁ מְלָאכוֹת--מַטְחֶנֶת, וְאוֹפָה, וּמְבַשֶּׁלֶת, וּמְכַבֶּסֶת, וּמְנִיקָה, וְנוֹתֶנֶת תֶּבֶן לִפְנֵי בְּהֶמְתּוֹ.

ח כָּל מְלָאכוֹת שֶׁהָאִשָּׁה עוֹשָׂה לְבַעְלָהּ, נִדָּה עוֹשָׂה לְבַעְלָהּ--חוּץ מִמְּזִיגַת הַכּוֹס, וְהַצָּעַת הַמִּטָּה, וְהַרְחָצַת פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו: גְּזֵרָה מִשּׁוֹם הִרְהוּר, שֶׁמֶּא יָבוֹא לִבְעֹל. לְפִיכָּךְ מַצַּעַת מִטָּתוֹ כִּשְׁהִיא נִדָּה, שֶׁלֹּא בְּפָנָיו; וּמוֹזֶגֶת הַכּוֹס, וְאֵינָהּ נוֹתֶנֶת אוֹתוֹ בְּיָדוֹ כְּדַרְכָּהּ תָּמִיד, אֵלָא מַנַּחַת אוֹתוֹ עַל הָאָרֶץ אוֹ עַל הַכְּלִי, וְהוּא נוֹטְלוֹ.

ט הָאִשָּׁה שֶׁשָּׁבְרָה כֵּלִים, בְּעֵת שֶׁעוֹשָׂה מַלְאֲכוֹתֶיהָ בְּתוֹךְ בֵּיתָהּ--פְּטוּרָה: וְאֵין זֶה מִן הַדִּין, אֵלָא תַּקָּנָה, שְׁאִם אֵין אַתָּה אוֹמֵר כֵּן, אֵין שָׁלוֹם בְּתוֹךְ הַבַּיִת לְעוֹלָם--אֵלָא נִמְצֵאת נִזְהֶרֶת וְנִמְנַעַת מֵרֹב הַמְּלָאכוֹת, וְנִמְצֵאת קְטָטָה בֵּינֵיהֶם.

י כָּל אִשָּׁה שֶׁתִּמָּנַע מִלַּעֲשׂוֹת מְלָאכָה מִן הַמְּלָאכוֹת שְׁהִיא חַיֶּבֶת לַעֲשׂוֹתָן--כּוֹפִין אוֹתָהּ וְעוֹשָׂה, וְאַפִלּוּ בַּשּׁוֹט. טָעַן הוּא שְׁאֵינָהּ עוֹשָׂה, וְהִיא אוֹמֶרֶת שְׁאֵינִי נִמְנַעַת מִלַּעֲשׂוֹת--מוֹשִׁיבִין אִשָּׁה בֵּינֵיהֶן אוֹ שְׁכֵנִים; וְדָבָר זֶה, כְּמוֹ שֶׁיִּרְאֶה הַדַּיָּן שֶׁאִפְשָׁר בַּדָּבָר.

יא הָאִשָּׁה, כָּל זְמָן שְׁהִיא מְנִיקָה--פּוֹחֲתִין לָהּ מִמַּעֲשֵׂה יָדֶיהָ, וּמוֹסִיפִין לָהּ בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ יַיִן וּדְבָרִים שֶׁיָּפִין לֶחָלָב. פָּסְקוּ לָהּ מְזוֹנוֹת הָרְאוּיוֹת לָהּ, וַהֲרֵי הִיא מִתְאַוָּה לֶאֱכֹל יוֹתֵר, אוֹ לֶאֱכֹל מַאֲכָלוֹת אֲחֵרוֹת, מִפְּנֵי חֹלִי תַּאֲוָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ בְּבִטְנָהּ--הֲרֵי זוֹ אוֹכֶלֶת מִשֶּׁלָּהּ כָּל מַה שֶׁתִּרְצֶה: וְאֵין הַבַּעַל יָכוֹל לְעַכַּב וְלוֹמַר, שְׁאִם תֹּאכַל יוֹתֵר מִדַּי, אוֹ תֹּאכַל מַאֲכָל רָע, יָמוּת הַוֶּלֶד--מִפְּנֵי שֶׁצַּעַר גּוּפָהּ קוֹדֵם.

יב יָלְדָה תְּאוֹמִים, אֵין כּוֹפִין אוֹתָהּ לְהָנִיק שְׁנֵיהֶם, אֵלָא מְנִיקָה אֶחָד, וְשׂוֹכֵר הַבַּעַל מְנִיקָה לַשֵּׁנִי; הֲרֵי שֶׁרָצָת הָאִשָּׁה לְהָנִיק בֶּן חֲבִרְתָּהּ עִם בְּנָהּ, הַבַּעַל מְעַכֵּב וְאֵינוּ מַנִּיחָהּ אֵלָא לְהָנִיק בְּנוֹ בִּלְבָד. [יג] נָדְרָה שֶׁלֹּא לְהָנִיק אֶת בְּנָהּ--כּוֹפָהּ וּמְנִיקַתּוּ עַד שֶׁיִּהְיֶה בֶּן עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה חֹדֶשׁ, אֶחָד הַזָּכָר וְאֶחָד הַנְּקֵבָה.

יג הִיא אוֹמֶרֶת, אֲנִי אָנִיק אֶת בְּנִי, וְהוּא אֵינוּ רוֹצֶה שֶׁתָּנִיק אִשְׁתּוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִתְנַוַּל--אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לָהֶן כַּמָּה שְׁפָחוֹת, שׁוֹמְעִין לָהּ: שֶׁצַּעַר הוּא לָהּ, לִפְרֹשׁ מִבְּנָהּ. [יד] הָיְתָה עֲנִיָּה שְׁהִיא חַיֶּבֶת לְהָנִיק, וְהָיָה הוּא עָשִׁיר שֶׁרָאוּי שֶׁלֹּא תָנִיק אִשְׁתּוֹ--אַף עַל פִּי שְׁאֵין לוֹ שְׁפָחוֹת--אִם לֹא רָצָת לְהָנִיק, שׂוֹכֵר מְנִיקָה אוֹ קוֹנֶה שִׁפְחָה: מִפְּנֵי שֶׁהָאִשָּׁה עוֹלָה עִם בַּעְלָהּ, וְאֵינָהּ יוֹרֶדֶת. [טו] הִיא אוֹמֶרֶת, רָאוּי הוּא לִשְׂכֹּר אוֹ לִקְנוֹת שִׁפְחָה, וְהוּא אוֹמֵר, אֵינִי רָאוּי--עָלֶיהָ לְהָבִיא רְאָיָה, וְאֵין כָּאן מָקוֹם לִשְׁבוּעָה.

יד [טז] הָאִשָּׁה שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה, אֵין כּוֹפִין אוֹתָהּ לְהָנִיק--אֵלָא אִם רָצָת, נוֹתֵן לָהּ שְׂכָרָהּ וּמְנִיקַתּוּ, וְאִם לֹא רָצָת, נוֹתֶנֶת לוֹ אֶת בְּנוֹ וְהוּא מִטַּפֵּל בּוֹ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, שֶׁלֹּא הֵנִיקָה אוֹתוֹ עַד שֶׁהִכִּירָהּ. אֲבָל אִם הִכִּירָהּ, וְאַפִלּוּ הָיָה סוֹמֶה--אֵין מַפְרִישִׁין אוֹתוֹ מֵאִמּוֹ, מִפְּנֵי סַכָּנַת הַוֶּלֶד, אֵלָא כּוֹפִין אוֹתָהּ, וּמְנִיקָה אוֹתוֹ בְּשָׂכָר עַד עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה חֹדֶשׁ.

טו [יז] הַגְּרוּשָׁה--אֵין לָהּ מְזוֹנוֹת, אַף עַל פִּי שְׁהִיא מְנִיקָה אֶת בְּנוֹ; אֲבָל נוֹתֵן הוּא לָהּ יוֹתֵר עַל שְׂכָרָהּ, דְּבָרִים שֶׁהַקָּטָן צָרִיךְ לָהֶן מִכְּסוּת וּמַאֲכָל וּמַשְׁקֶה וְסִיכָה וְכַיּוֹצֶא בָּהּ. אֲבָל הַמְּעֻבֶּרֶת, אֵין לָהּ כְּלוּם.

טז שָׁלְמוּ חֳדָשָׁיו וּגְמָלַתּוּ--אִם רָצָת הַמְּגֹרֶשֶׁת שֶׁיִּהְיֶה בְּנָהּ אֶצְלָהּ--אֵין מַפְרִישִׁין אוֹתוֹ מִמֶּנָּה, עַד שֶׁיִּהְיֶה בֶּן שֵׁשׁ שָׁנִים גְּמוּרוֹת; אֵלָא כּוֹפִין אֶת אָבִיו, וְנוֹתֵן לוֹ מְזוֹנוֹת וְהוּא אֵצֶל אִמּוֹ. וְאַחַר שֵׁשׁ שָׁנִים, יֵשׁ לָאָב לוֹמַר--אִם הוּא אֶצְלִי, אֶתֵּן לוֹ מְזוֹנוֹת, וְאִם הוּא אֵצֶל אִמּוֹ, אֵינִי נוֹתֵן לוֹ כְּלוּם. וְהַבַּת אֵצֶל אִמָּהּ לְעוֹלָם, וְאַפִלּוּ לְאַחַר שֵׁשׁ.

יז [יח] כֵּיצַד: הָיָה הָאָב רָאוּי לִצְדָקָה--מוֹצִיאִין מִמֶּנּוּ הָרָאוּי לוֹ בְּעַל כָּרְחוֹ, וְזָנִין אוֹתָהּ וְהִיא אֵצֶל אִמָּהּ. וְאַפִלּוּ נִשֵּׂאת הָאֵם לְאַחֵר--בִּתָּהּ אֶצְלָהּ, וְאָבִיהָ זָן אוֹתָהּ מִשּׁוֹם צְדָקָה עַד שֶׁיָּמוּת הָאָב; וְתִזּוֹן מִנְּכָסָיו אַחַר מוֹתוֹ בִּתְנָאיֵי כְּתֻבָּה, וְהִיא אֵצֶל אִמָּהּ. וְאִם לֹא רָצָת הָאֵם שֶׁיִּהְיוּ בָּנֶיהָ אֶצְלָהּ אַחַר שֶׁגְּמָלַתָּן, אֶחָד זְכָרִים וְאֶחָד נְקֵבוֹת--הָרְשׁוּת בְּיָדָהּ, וְנוֹתֶנֶת אוֹתָן לַאֲבִיהֶן; אוֹ מַשְׁלֶכֶת אוֹתָן לַקָּהָל, אִם אֵין לָהֶן אָב, וְהֶן מִטַּפְּלִין בָּהֶן.

משנה תורה - ספר נשים - הלכות אישות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה

יש לך שאלה או הערה?