משנה תורה מנוקד - ספר נשים - הלכות אישות פרק כ

משנה תורה - ספר נשים - הלכות אישות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה

הִלְכּוֹת אִישׁוּת פֵּרֶק כ

א צִוּוּ חֲכָמִים שֶׁיִּתֵּן אָדָם מִנְּכָסָיו מְעַט לְבִתּוֹ, כְּדֵי שֶׁתִּנָּשֵׂא בּוֹ; וְזֶה הוּא הַנִּקְרָא פַּרְנָסָה. הַמַּשִּׂיא אֶת בִּתּוֹ סְתָם, לֹא יִפְחֹת לָהּ מִכְּסוּת שֶׁפּוֹסְקִין לְאֵשֶׁת עָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁהָיָה הָאָב עָנִי; אֲבָל אִם הָיָה עָשִׁיר, הֲרֵי זֶה רָאוּי לִתֵּן לָהּ כְּפִי עָשְׁרוֹ. [ב] פֵּרַשׁ עַל הַבַּעַל שְׁאֵין לָהּ כְּלוּם, וְשֶׁיַּכְנִיסֶנָּה עֲרֻמָּה--אֵין לָהּ כְּלוּם; וְלֹא יֹאמַר הַבַּעַל, כְּשֶׁתָּבוֹא לְבֵיתִי אֲכַסֶּנָּה, אֵלָא מְכַסֶּה, וְהִיא בְּבֵית אָבִיהָ.

ב [ג] הָאָב שֶׁמֵּת וְהִנִּיחַ בַּת--אוֹמְדִין דַּעְתּוֹ כַּמָּה הָיָה בְּלִבּוֹ לִתֵּן לָהּ לְפַרְנָסָתָהּ, וְנוֹתְנִין לָהּ; וּמְנַיִן יוֹדְעִין אֻמְדַּן דַּעְתּוֹ--מֵרֵעָיו וּמְיֻדָּעָיו, וּמִמַּשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ וּכְבוֹדוֹ. וְכֵן אִם הִשִּׂיא בַּת בְּחַיָּיו, אוֹמְדִין בָּהּ. וְאִם לֹא יִוָּדַע לְבֵית דִּין אֻמְדַּן דַּעְתּוֹ, נוֹתְנִין לָהּ מִנְּכָסָיו עִשּׂוּר לְפַרְנָסָתָהּ.

ג [ד] הִנִּיחַ בָּנוֹת רַבּוֹת--כָּל שֶׁתָּבוֹא לְהִנָּשֵׂא, נוֹתְנִין לָהּ עִשּׂוּר הַנְּכָסִים; וְשֶׁלְּאַחֲרֶיהָ, עִשּׂוּר מַה שֶׁשִּׁיְּרָה רִאשׁוֹנָה; וְשֶׁלְּאַחֲרֶיהָ, עִשּׂוּר מַה שֶׁשִּׁיְּרָה שְׁנִיָּה. וְאִם בָּאוּ כֻּלָּן לְהִנָּשֵׂא כְּאַחַת--רִאשׁוֹנָה נוֹטֶלֶת עִשּׂוּר, וְהַשְּׁנִיָּה עִשּׂוּר מַה שֶׁשִּׁיְּרָה רִאשׁוֹנָה, וְהַשְּׁלִישִׁית עִשּׂוּר מַה שֶׁשִּׁיְּרָה שְׁנִיָּה, וְכֵן אַפִלּוּ הֶן עֶשֶׂר; וְחוֹזְרוֹת וְחוֹלְקוֹת כָּל הָעִשּׂוּרִים בְּשׁוֹוֶה, וּשְׁאָר הַנְּכָסִים לָאַחִים.

ד [ה] עִשּׂוּר זֶה שְׁהוּא לְפַרְנָסָה, אֵינוּ מִתְּנָאיֵי כְּתֻבָּה; לְפִיכָּךְ אַפִלּוּ לְתַקָּנַת אַחֲרוֹנִים, אֵינוּ נִטָּל אֵלָא מִן הַקַּרְקָע. וְיֵשׁ לָהּ לִגְבּוֹת עִשּׂוּר זֶה, מִשְּׂכִירוּת הַקַּרְקָע; וְאִם רָצוּ הָאַחִין לִתֵּן לָהּ מָעוֹת כְּנֶגֶד עִשּׂוּר הַקַּרְקָע, נוֹתְנִין.

ה [ו] הַבַּת בְּעִשּׂוּר זֶה, כְּבַעַל חוֹב שֶׁלָּאַחִין הִיא; לְפִיכָּךְ נוֹטֶלֶת אוֹתוֹ מִן הַבֵּינוֹנִית, בְּלֹא שְׁבוּעָה. וְאִם מֵתוּ הָאַחִין, נוֹטֶלֶת אוֹתוֹ מִבְּנֵיהֶם מִן הַזִּבּוֹרִית וּבִשְׁבוּעָה--שֶׁהֲרֵי הִיא נִפְרַעַת, מִנִּכְסֵי יְתוֹמִים, וְהַבָּא לִפָּרַע מִנִּכְסֵי יְתוֹמִים, לֹא יִפָּרַע אֵלָא מִן הַזִּבּוֹרִית וּבִשְׁבוּעָה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר בְּהִלְכּוֹת הַלְוָאָה. [ז] וְהָאַחִים שֶׁמָּכְרוּ אוֹ מִשְׁכְּנוּ קַרְקַע אֲבִיהֶם--הַבַּת טוֹרֶפֶת מִן הַלָּקוֹחוֹת פַּרְנָסָתָהּ, כְּדֶרֶךְ שֶׁטּוֹרְפִים כָּל בַּעֲלֵי חוֹבוֹת מִן הַלָּקוֹחוֹת, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר בְּהִלְכּוֹת הַלְוָאָה.

ו [ח] מִי שֶׁהִשִּׂיא בָּנוֹת גְּדוֹלוֹת, וְנִשְׁאֲרוּ קְטַנּוֹת, וּמֵת בְּלֹא בֵּן--אֵין נוֹטְלִין פַּרְנָסָה לַקְּטַנּוֹת וְאַחַר כָּךְ חוֹלְקוֹת אֶת הַנְּכָסִים, אֵלָא חוֹלְקוֹת כֻּלָּן בְּשׁוֹוֶה. [ט] מִי שֶׁמֵּת וְהִנִּיחַ שְׁתֵּי בָּנוֹת וּבֵן, וְקָדְמָה רִאשׁוֹנָה וְנָטְלָה עִשּׂוּר נְכָסִים, וְלֹא הִסְפִּיקָה הַשְּׁנִיָּה לִגְבּוֹת עַד שֶׁמֵּת הַבֵּן, וְנָפְלוּ כָּל הַנְּכָסִים לִשְׁתֵּיהֶן--אֵין הַשְּׁנִיָּה נוֹטֶלֶת עִשּׂוּר, אֵלָא חוֹלְקוֹת בְּשׁוֹוֶה; וְזָכָת רִאשׁוֹנָה, בָּעִשּׂוּר שֶׁלָּהּ. [י] מִי שֶׁצִּוָּה בְּשָׁעַת מִיתָה, אַל תְּפַרְנְסוּ בְּנוֹתַי מִנְּכָסַי--שׁוֹמְעִים לוֹ, שְׁאֵין זֶה מִתְּנָאיֵי כְּתֻבָּה.

ז [יא] מִי שֶׁמֵּת וְהִנִּיחַ אַלְמָנָה וּבַת, כְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁמְּזוֹנוֹת הָאַלְמָנָה קוֹדְמִין לִמְזוֹנוֹת הַבַּת. וְכֵן אִם נִשֵּׂאת הַבַּת--אֵינָהּ נוֹטֶלֶת עִשּׂוּר נְכָסִים, מִפְּנֵי מְזוֹנוֹת הָאַלְמָנָה; וְאַפִלּוּ מֵתָה הַבַּת אַחַר שֶׁנִּשֵּׂאת, אֵין הַבַּעַל יוֹרֵשׁ פַּרְנָסָה הָרְאוּיָה לְהִנָּתֵן לָהּ, שֶׁהֲרֵי הַנְּכָסִים כֻּלָּן, בְּחֶזְקַת הָאַלְמָנָה שֶׁתְּהֶא נִזֹּנֶת מֵהֶן.

ח [יב] קְטַנָּה יְתוֹמָה שֶׁהִשִּׂיאַתָּהּ אִמָּהּ אוֹ אָחִיהָ לְדַעְתָּהּ, וְנָתְנוּ לָהּ מֵאָה אוֹ חֲמִשִּׁים זוּז--יְכוּלָה הִיא מִשֶּׁתַּגְדִּיל לְהוֹצִיא מִיָּדָם פַּרְנָסָה הָרְאוּיָה לָהּ, אוֹ בְּאֻמְדַּן דַּעַת הָאָב אוֹ עִשּׂוּר הַקַּרְקָעוֹת: וְאַפִלּוּ לֹא הָיוּ הָאַחִין זָנִין אוֹתָהּ; וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא מִחָת בְּשָׁעַת נִשּׂוּאִין, מִפְּנֵי שֶׁהַקְּטַנָּה אֵינָהּ בַּת מֶחָאָה.

ט [יג] נִשֵּׂאת הַבַּת אַחַר שֶׁגָּדְלָה, בֵּין נַעֲרָה בֵּין בּוֹגֶרֶת, וְלֹא תָבְעָה פַּרְנָסָתָהּ--אִבְּדָה פַּרְנָסָתָהּ; וְאִם מִחָת בְּעֵת נִשּׂוּאֶיהָ, הֲרֵי זוֹ מוֹצִיאָה אֶת הָרָאוּי לָהּ כָּל זְמָן שֶׁתִּרְצֶה.

י בָּגְרָה וְעוֹדָהּ בְּבֵית אָבִיהָ, בֵּין שֶׁבָּגְרָה אַחַר מוֹתוֹ בֵּין שֶׁהִנִּיחָהּ בּוֹגֶרֶת--אִם פָּסְקוּ הָאַחִין מְזוֹנוֹתֶיהָ שֶׁהֲרֵי אֵין לָהּ מְזוֹנוֹת כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, וְשָׁתְקָה וְלֹא תָבְעָה פַּרְנָסָתָהּ--אִבְּדָה פַּרְנָסָתָהּ; וְאִם מִחָת, לֹא אִבְּדָה פַּרְנָסָתָהּ.

יא לֹא פָסְקוּ הָאַחִין מְזוֹנוֹתֶיהָ, וְזָנוּ אוֹתָהּ בַּבְּגָר--אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא מִחָת, לֹא אִבְּדָה פַּרְנָסָתָהּ כָּל זְמָן שְׁהֶן זָנִין אוֹתָהּ: שֶׁיֵּשׁ לָהּ לִטְעֹן, מִפְּנֵי שְׁהֶן זָנִין אוֹתָהּ, אַף עַל פִּי שְׁאֵינָן חַיָּבִין, וְהִיא עֲדַיִן לֹא נִשֵּׂאת; מִפְּנֵי זֶה לֹא תָבְעָה פַּרְנָסָתָהּ.

יב [יד] מִי שֶׁצִּוָּה לִתֵּן לְבִתּוֹ כָּךְ וְכָּךְ מָעוֹת לְפַרְנָסָתהּ לִקַּח בָּהֶן קַרְקָע, בֵּין שֶׁהָיָה שְׁכִיב מְרַע בֵּין שֶׁהָיָה בָּרִיא, וּמֵת, וַהֲרֵי הַמָּעוֹת בְּיַד הַשָּׁלִישׁ, וְאָמְרָה הַבַּת תְּנוּ אוֹתָם לְבַעְלִי, כָּל מַה שֶׁיִּרְצֶה יַעֲשֶׂה בָּהֶן--אִם הָיְתָה גְּדוֹלָה וְנִשֵּׂאת, הָרְשׁוּת בְּיָדָהּ; וְאִם עֲדַיִן מְאֹרֶסֶת הִיא, יַעֲשֶׂה שָׁלִישׁ מַה שֶׁהֻשְׁלַשׁ בְּיָדוֹ; וְאִם עֲדַיִן קְטַנָּה הִיא--אַפִלּוּ נִשֵּׂאת--אֵין שׁוֹמְעִין לָהּ, אֵלָא יַעֲשֶׂה הַשָּׁלִישׁ כְּמוֹ שֶׁצִּוָּהוּ הָאָב.

משנה תורה - ספר נשים - הלכות אישות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה

יש לך שאלה או הערה?