משנה תורה מנוקד - ספר נשים - הלכות אישות פרק יד

משנה תורה - ספר נשים - הלכות אישות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה

הִלְכּוֹת אִישׁוּת פֵּרֶק יד

א עוֹנָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה--לְכָל אִישׁ וְאִישׁ כְּפִי כּוֹחוֹ, וּכְפִי מְלַאכְתּוֹ. כֵּיצַד: בְּנֵי אָדָם הַבְּרִיאִים הָרַכִּים וְהָעֲנֻגִּים, שְׁאֵין לָהֶם מְלָאכָה שֶׁמַּכְשֶׁלֶת כּוֹחָן, אֵלָא אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וְיוֹשְׁבִין בְּבָתֵּיהֶן--עוֹנָתָן בְּכָל לַיְלָה.

ב הַפּוֹעֲלִין--כְּגוֹן הַחַיָּטִין, וְהַאוֹרְגִין, וְהַבּוֹנִים, וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן--אִם הָיְתָה מְלַאכְתָּן בָּעִיר, עוֹנָתָן פַּעֲמַיִם בְּכָל שַׁבָּת; וְאִם מְלַאכְתָּן בְּעִיר אַחֶרֶת, עוֹנָתָן פַּעַם אַחַת בַּשַּׁבָּת. הַחַמָּרִים, פַּעַם אַחַת בַּשַּׁבָּת; הַגַּמָּלִים, אַחַת לִשְׁלוֹשִׁים יוֹם; הַמַּלָּחִין, אַחַת לְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים. תַּלְמִידֵי חֲכָמִים--עוֹנָתָן פַּעַם אַחַת בַּשַּׁבָּת, מִפְּנֵי שֶׁתַּלְמוּד תּוֹרָה מֵתֵשׁ כּוֹחָן; וְדֶרֶךְ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, לְשַׁמַּשׁ מִטָּתָן מִלֵּילֵי שַׁבָּת לְלֵילֵי שַׁבָּת.

ג [ב] יֵשׁ לָאִשָּׁה לְעַכַּב עַל בַּעְלָהּ, שֶׁלֹּא יֵצֵא לִסְחוֹרָה אֵלָא לְמָקוֹם קָרוֹב, שֶׁלֹּא יִמְנַע מֵעוֹנָתָהּ, וְלֹא יֵצֵא אֵלָא בִּרְשׁוּתָהּ; וְכֵן יֵשׁ לָהּ לְמָנְעוֹ לָצֵאת מִמְּלָאכָה שֶׁעוֹנָתָהּ קְרוֹבָה, לִמְלָאכָה שֶׁעוֹנָתָהּ רְחוֹקָה, כְּגוֹן חַמָּר שֶׁבִּקַּשׁ לֵעָשׂוֹת גַּמָּל, אוֹ גַּמָּל לֵעָשׂוֹת מַלָּח. וְתַלְמִידִי חֲכָמִים יוֹצְאִין לְתַלְמוּד תּוֹרָה, שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת נְשׁוֹתֵיהֶן, שְׁתַּיִם שָׁלוֹשׁ שָׁנִים; וְכֵן רַךְ וְעָנֹג שֶׁנַּעֲשָׂה תַּלְמִיד חֲכָמִים, אֵין אִשְׁתּוֹ יְכוּלָה לְעַכַּב.

ד [ג] נוֹשֵׂא אָדָם כַּמָּה נָשִׁים, אַפִלּוּ מֵאָה, בֵּין בְּבַת אַחַת, בֵּין בְּזוֹ אַחַר זוֹ; וְאֵין אִשְׁתּוֹ יְכוּלָה לְעַכַּב עָלָיו: וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה יָכוֹל לִתֵּן שְׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה, כָּרָאוּי לְכָל אַחַת וְאַחַת. וְאֵינוּ יָכוֹל לָכֹף אוֹתָן לִשְׁכֹּן בְּחָצֵר אַחַת, אֵלָא כָּל אַחַת וְאַחַת לְעַצְמָהּ.

ה [ד] וְכַמָּה הִיא עוֹנָתָן, לְפִי מִנְיָנָן. כֵּיצַד: פּוֹעֵל שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁתֵּי נָשִׁים--יֵשׁ לְזוֹ עוֹנָה אַחַת בַּשַּׁבָּת, וּלְזוֹ עוֹנָה אַחַת בַּשַּׁבָּת; הָיוּ לוֹ אַרְבַּע נָשִׁים--נִמְצֵאת עוֹנַת כָּל אַחַת מֵהֶן, פַּעַם אַחַת בִּשְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת. וְכֵן אִם הָיָה מַלָּח וְיֵשׁ לוֹ אַרְבַּע נָשִׁים, תִּהְיֶה עוֹנַת כָּל אַחַת מֵהֶן פַּעַם אַחַת בִּשְׁתֵּי שָׁנִים.

ו לְפִיכָּךְ צִוּוּ חֲכָמִים שֶׁלֹּא יִשָּׂא אָדָם יוֹתֵר עַל אַרְבַּע נָשִׁים, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָמוֹן הַרְבֵּה, כְּדֵי שֶׁתַּגִּיעַ לָהֶן עוֹנָה פַּעַם אַחַת בַּחֹדֶשׁ.

ז [ה] הַמַּדִּיר אֶת אִשְׁתּוֹ שֶׁתֹּאמַר לַאֲחֵרִים מַה שֶׁאָמַר לָהּ אוֹ מַה שֶׁאָמְרָה לוֹ מִדִּבְרֵי שְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ שֶׁמְּדַבֵּר אָדָם עִם אִשְׁתּוֹ עַל עִסְקֵי תַּשְׁמִישׁ--הֲרֵי זֶה יוֹצִיא, וְיִתֵּן כְּתֻבָּה: שְׁאֵין זוֹ יְכוּלָה לְהָעֵז פָּנֶיהָ, וְלוֹמַר לַאֲחֵרִים דִּבְרֵי קָלוֹן. וְכֵן אִם הִדִּירָהּ שֶׁתִּהְיֶה מִתְהַפֶּכֶת בְּשָׁעַת תַּשְׁמִישׁ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִתְעַבַּר, אוֹ הִדִּירָהּ שֶׁתַּעֲשֶׂה מַעֲשֵׂה שׁוֹטִים, וּדְבָרִים שְׁאֵינָן אֵלָא כִּשְׁטוּת--הֲרֵי זֶה יוֹצִיא, וְיִתֵּן כְּתֻבָּה.

ח [ו] הַמַּדִּיר אֶת אִשְׁתּוֹ מִתַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה--שַׁבָּת אַחַת, מַמְתִּינִין לוֹ; יָתֵר עַל כֵּן--יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה, אוֹ יָפֵר נִדְרוֹ: וְאַפִלּוּ הָיָה מַלָּח שֶׁעוֹנָתוֹ לְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים--שֶׁכֵּיוָן שֶׁנָּדַר, הֲרֵי צִעֲרָהּ וְנִתְיָאְשָׁה. וְכֵיצַד מַדִּירָהּ: אִם אָמַר לָהּ תַּשְׁמִישִׁי אָסוּר עָלַיִךְ, אוֹ שֶׁנִּשְׁבַּע שֶׁלֹּא יְשַׁמַּשׁ מִטָּתוֹ--לֹא נָדַר כְּלוּם; וְאִם נִשְׁבַּע--נִשְׁבַּע לַשָּׁוְא, מִפְּנֵי שְׁהוּא מְשֻׁעְבָּד לָהּ. אָמַר לָהּ, הֲנָאַת תַּשְׁמִישֵׁךְ אֲסוּרָה עָלַי--הֲרֵי זֶה נֶדֶר, וְאָסוּר לְשַׁמַּשׁ: שְׁאֵין מַאֲכִילִין אֶת הָאָדָם, דָּבָר הָאָסוּר לוֹ.

ט [ז] אָסוּר לָאָדָם לִמְנֹעַ אֶת אִשְׁתּוֹ עוֹנָתָהּ; וְאִם מָנַע כְּדֵי לְצַעֲרָהּ--עָבַר בְּלֹא תַעֲשֶׂה שֶׁלַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמָר "שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ, לֹא יִגְרָע" (שמות כא,י). וְאִם חָלָה אוֹ תָּשַׁשׁ כּוֹחוֹ, וְאֵינוּ יָכוֹל לִבְעֹל--יַמְתִּין שְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים, עַד שֶׁיַּבְרִיא: שְׁאֵין לָךְ עוֹנָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ. וְאַחַר כָּךְ, אוֹ יִטֹּל מִמֶּנָּה רְשׁוּת, אוֹ יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה.

י [ח] הָאִשָּׁה שֶׁמָּנְעָה בַּעְלָהּ מִתַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה--הִיא הַנִּקְרֵאת מוֹרֶדֶת, וְשׁוֹאֲלִין אוֹתָהּ מִפְּנֵי מַה מָרְדָה: אִם אָמְרָה, מְאַסְתִּיהוּ וְאֵינִי יְכוּלָה לְהִבָּעֵל לוֹ מִדַּעְתִּי--כּוֹפִין אוֹתוֹ לְהוֹצִיא לְשָׁעָתוֹ, לְפִי שְׁאֵינָהּ בְּשִׁבְיָה שֶׁתִּבָּעֵל לְשָׂנוּי לָהּ; וְתֵצֵא בְּלֹא כְּתֻבָּה כְּלָל, וְתִטֹּל בְּלָיוֹתֶיהָ הַקַּיָּמִין, בֵּין מִנְּכָסִים שֶׁהִכְנִיסָה לְבַעְלָהּ וְנִתְחַיַּב בְּאַחְרָיוּתָן, בֵּין מִנְּכָסִים שֶׁלֹּא נִתְחַיַּב בְּאַחְרָיוּתָן. וְאֵינָהּ נוֹטֶלֶת מִשֶּׁלַּבַּעַל כְּלוּם; וְאַפִלּוּ מַנְעָל שֶׁבְּרַגְלֶיהָ וּמִטְפַּחַת שֶׁבְּרֹאשָׁהּ שֶׁלְּקָחָן לָהּ, פּוֹשֶׁטֶת וְנוֹתֶנֶת לוֹ. וְכֵן כָּל שֶׁנָּתַן לָהּ מַתָּנָה, מַחְזֶרֶת אוֹתָן, שֶׁלֹּא נָתַן לָהּ, עַל מְנָת שֶׁתִּטֹּל וְתֵצֵא.

יא [ט] וְאִם מָרְדָה מִתַּחַת בַּעְלָהּ, כְּדֵי לְצַעֲרוֹ וְאָמְרָה, הֲרֵינִי מְצַעֶרֶת אוֹתוֹ בְּכָּךְ, מִפְּנֵי שֶׁעָשָׂה לִי כָּךְ וְכָּךְ, אוֹ מִפְּנֵי שֶׁקִּלְּלַנִי, אוֹ מִפְּנֵי שֶׁעָשָׂה עִמִּי מְרִיבָה, וְכַיּוֹצֶא בִּדְבָרִים אֵלּוּ--שׁוֹלְחִים לָהּ מִבֵּית דִּין וְאוֹמְרִין לָהּ, הֱוִי יוֹדַעַת שְׁאִם אַתְּ עוֹמֶדֶת בְּמִרְדֵּךְ, אַפִלּוּ כְּתֻבָּתֵךְ מֵאָה מָנֶה, הִפְסַדְתְּ אוֹתָהּ; וְאַחַר כָּךְ מַכְרִיזִין עָלֶיהָ בְּבָתֵּי כְּנָסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת בְּכָל יוֹם אַרְבַּע שַׁבָּתוֹת זוֹ אַחַר זוֹ, וְאוֹמְרִים פְּלוֹנִית מָרְדָה עַל בַּעְלָהּ. [י] וְאַחַר הַהַכְרָזָה, שׁוֹלְחִין לָהּ פַּעַם שְׁנִיָּה, וְאוֹמְרִים לָהּ, אִם אַתְּ עוֹמֶדֶת בְּמִרְדֵּךְ, הִפְסַדְתְּ כְּתֻבָּתִיךְ.

יב אִם עָמְדָה בְּמִרְדָּהּ וְלֹא חָזְרָה--נִמְלָכִין בָּהּ, וְתֹאבַד כְּתֻבָּתָהּ, וְלֹא יִהְיֶה לָהּ כְּתֻבָּה כְּלָל; וְאֵין נוֹתְנִין לָהּ גֶּט, עַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, וְאֵין לָהּ מְזוֹנוֹת, כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. וְאִם מֵתָה קֹדֶם הַגֶּט, בַּעְלָהּ יוֹרְשָׁהּ.

יג [יא] כַּסֵּדֶר הַזֶּה עוֹשִׂין לָהּ, אִם מָרְדָה כְּדֵי לְצַעֲרוֹ--וְאַפִלּוּ הָיְתָה נִדָּה אוֹ חוֹלָה שְׁאֵינָהּ רְאוּיָה לְתַשְׁמִישׁ, וְאַפִלּוּ הָיָה בַּעְלָהּ מַלָּח שֶׁעוֹנָתוֹ לְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים, וְאַפִלּוּ יֵשׁ לוֹ אִשָּׁה אַחֶרֶת. [יב] וְכֵן אֲרוּסָה שֶׁהִגִּיעַ זְמַנָּהּ לְהִנָּשֵׂא, וּמָרְדָה כְּדֵי לְצַעֲרוֹ וְלֹא נִשֵּׂאת--הֲרֵי זוֹ מוֹרֶדֶת מִתַּשְׁמִישׁ. וְכֵן יְבָמָה שֶׁלֹּא רָצָת לְהִתְיַבַּם, כְּדֵי לְצַעֲרוֹ--כַּסֵּדֶר הַזֶּה, עוֹשִׂין לָהֶן.

יד [יג] הַמּוֹרֶדֶת הַזֹּאת--כִּשְׁהִיא יוֹצֵאת אַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּלֹא כְּתֻבָּה, תַּחְזִיר כָּל דָּבָר שְׁהוּא שֶׁלַּבַּעַל. אֲבָל נְכָסִים שֶׁהִכְנִיסָה לוֹ וּבְלָיוֹתֵיהֶן קַיָּמִים--אִם תָּפְסָה, אֵין מוֹצִיאִים מִיָּדָהּ; וְאִם תְּפָסָן הַבַּעַל, אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ. וְכֵן כָּל מַה שֶׁאָבַד מִנְּכָסֶיהָ שֶׁקִּבַּל הַבַּעַל אַחְרָיוּתָן עָלָיו, אֵינוּ מְשַׁלֵּם לָהּ כְּלוּם.

טו זֶה הוּא דִּין הַתַּלְמוּד, בַּמּוֹרֶדֶת. [יד] וְאָמְרוּ הַגְּאוֹנִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בְּבָבֶל מִנְהָגוֹת אֲחֵרוֹת, בַּמּוֹרֶדֶת; וְלֹא פָשְׁטוּ אוֹתָן הַמִּנְהָגוֹת בְּרֹב יִשְׂרָאֵל, וְרַבִּים וּגְדוֹלִים חוֹלְקִין עֲלֵיהֶם בְּרֹב הַמְּקוֹמוֹת. וּבְדִין הַתַּלְמוּד, רָאוּי לִתְפֹּס וְלָדוּן.

טז [טו] הַמּוֹרֵד עַל אִשְׁתּוֹ וְאָמַר, הֲרֵינִי זָן וּמְפַרְנֵס, אֲבָל אֵינִי בָּא עָלֶיהָ, מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי שְׂנֵאתִיהָ--מוֹסִיפִין לָהּ עַל כְּתֻבָּתָהּ, מִשְׁקַל שֵׁשׁ וּשְׁלוֹשִׁים שְׂעוֹרָה שֶׁלְּכֶסֶף בְּכָל שַׁבָּת וְשַׁבָּת; וְיֵשֵׁב וְלֹא יְשַׁמַּשׁ, כָּל זְמָן שֶׁתִּרְצֶה הִיא לֵישֵׁב. וְאַף עַל פִּי שֶׁכְּתֻבָּתָהּ הוֹלֶכֶת וְנוֹסֶפֶת--הֲרֵי הוּא עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא יִגְרָע" (שמות כא,י): שְׁאִם שָׂנָא, יְשַׁלַּח; אֲבָל לְעַנּוֹת, אָסוּר. וְלָמָּה לֹא יִלְקֶה עַל לָאו זֶה, מִפְּנֵי שְׁאֵין בּוֹ מַעֲשֵׂה.

יז [טז] אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ שֶׁבָּאוּ לְבֵית דִּין--הוּא אוֹמֵר, זוֹ מוֹרֶדֶת מִתַּשְׁמִישׁ, וְהִיא אוֹמֶרֶת, לֹא כִי אֵלָא כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ אֲנִי עִמּוֹ, וְכֵן אִם טָעֲנָה הִיא וְאָמְרָה, שְׁהוּא מוֹרֵד מִתַּשְׁמִישׁ, וְהוּא אוֹמֵר, לֹא כִי אֵלָא כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ אֲנִי עִמָּהּ--מַחְרִימִין בַּתְּחִלָּה, עַל מִי שְׁהוּא מוֹרֵד וְלֹא יוֹדֶה בְּבֵית דִּין; וְאַחַר כָּךְ, אִם לֹא הוֹדוּ--אוֹמְרִין לָהֶם, הִתְיַחֲדוּ בִּפְנֵי עֵדִים. נִתְיַחֲדוּ וַעֲדַיִן הֶם טוֹעֲנִין, מְבַקְּשִׁין מִן הַנִּטְעָן וְעוֹשִׂין פְּשָׁרָה כְּפִי כּוֹחַ הַדַּיָּן; אֲבָל לִבְעֹל בִּפְנֵי אָדָם אֵי אִפְשָׁר, לְפִי שֶׁאָסוּר לִבְעֹל בִּפְנֵי כָּל בִּרְיָה.

יח [יז] הָאִשָּׁה שֶׁחָלְתָה--חַיָּב לְרַפֵּא אוֹתָהּ, עַד שֶׁתַּבְרִיא. רָאָה שֶׁהַחֹלִי אָרוּךְ וְיַפְסִיד מָמוֹן הַרְבֵּה לִרְפוּאָה, וְאָמַר לָהּ, הֲרֵי כְּתֻבָּתִיךְ מֻנַּחַת, אוֹ רַפְּאִי עַצְמֵךְ מִכְּתֻבָּתִיךְ, אוֹ הֲרֵינִי מְגָרְשֵׁךְ וְנוֹתֵן כְּתֻבָּה וְהוֹלֵךְ--שׁוֹמְעִין לוֹ; וְאֵין רָאוּי לַעֲשׂוֹת כֵּן, מִפְּנֵי דֶּרֶךְ אֶרֶץ.

יט [יח] נִשְׁבָּת, חַיָּב לִפְדּוֹתָהּ. אִם הָיָה כּוֹהֵן שֶׁכְּבָר נֶאְסְרָה עָלָיו--פּוֹדֶה אוֹתָהּ, וּמַחְזִירָהּ לְבֵית אָבִיהָ; וְאַפִלּוּ הָיוּ בְּעִיר אַחֶרֶת, מִטַּפֵּל בָּהּ עַד שֶׁמַּחְזִירָהּ לִמְדִינָתָהּ, וּמְגָרְשָׁהּ, וְנוֹתֵן לָהּ כָּל כְּתֻבָּתָהּ. הָיָה בַּעְלָהּ יִשְׂרָאֵל שֶׁהַשְּׁבוּיָה מֻתֶּרֶת לוֹ, מַחְזִירָהּ לוֹ לְאִשָּׁה כְּמוֹת שֶׁהָיְתָה; וְאִם רָצָה אַחַר כָּךְ, מְגָרְשָׁהּ וְנוֹתֵן לָהּ כְּתֻבָּתָהּ.

כ [יט] אֵין מְחַיְּבִין אֶת הַבַּעַל לִפְדּוֹת אֶת אִשְׁתּוֹ, בְּיָתֵר עַל דָּמֶיהָ, אֵלָא בְּמַה שְׁהִיא שׁוֹוָה, כִּשְׁאָר הַשְּׁבוּיוֹת. הָיוּ דָּמֶיהָ יוֹתֵר עַל כְּדֵי כְּתֻבָּתָהּ וְאָמַר, הֲרֵינִי מְגָרְשָׁהּ וְזוֹ כְּתֻבָּתָהּ, תֵּלֵךְ וְתִפְדֶּה אֶת עַצְמָהּ--אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ; אֵלָא כּוֹפִין אוֹתוֹ וּפוֹדֶה אוֹתָהּ, אַפִלּוּ הָיוּ דָּמֶיהָ עַד עֲשָׂרָה בִּכְתֻבָּתָהּ, וְאַפִלּוּ אֵין לוֹ אֵלָא כְּדֵי פִּדְיוֹנָהּ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּפַעַם רִאשׁוֹנָה; אֲבָל אִם פְּדָיָהּ, וְנִשְׁבָּת פַּעַם שְׁנִיָּה, וְרָצָה לְגָרְשָׁהּ--הֲרֵי זֶה מְגָרֵשׁ וְיִתֵּן כְּתֻבָּה, וְהִיא תִּפְדֶּה אֶת עַצְמָהּ.

כא [כ] מִי שֶׁנִּשְׁבָּת אִשְׁתּוֹ, וְהוּא בִּמְדִינַת הַיָּם--בֵּית דִּין יוֹרְדִין לִנְכָסָיו וּמוֹכְרִין בְּהַכְרָזָה, וּפוֹדִין אוֹתָהּ כְּדֶרֶךְ שֶׁהַבַּעַל פּוֹדֶה.

כב [כא] הַמַּדִּיר אֶת אִשְׁתּוֹ נֶדֶר שְׁהוּא חַיָּב בִּגְלָלוֹ לְגָרְשָׁהּ וְלִתֵּן כְּתֻבָּתָהּ, וְנִשְׁבָּת אַחַר שֶׁהִדִּירָהּ--אֵינוּ חַיָּב לִפְדּוֹתָהּ: שֶׁמֵּעֵת שֶׁהִדִּירָהּ, נִתְחַיַּב לְגָרְשָׁהּ וְלִתֵּן כְּתֻבָּתָהּ.

כג [כב] הָאִשָּׁה שֶׁהָיְתָה אֲסוּרָה עַל בַּעְלָהּ מֵאִסּוּרֵי לָאוִין, וְנִשְׁבָּת--אֵינוּ חַיָּב לִפְדּוֹתָהּ, אֵלָא נוֹתֵן לָהּ כְּתֻבָּתָהּ וְהִיא תִּפְדֶּה עַצְמָהּ. וַהֲלוֹא הַשְּׁבוּיָה אֲסוּרָה לַכּוֹהֵן, וַהֲרֵי הוּא פּוֹדֶה אוֹתָהּ--מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיְתָה אֲסוּרָה מִקֹּדֶם, וְאִסּוּר הַשִּׁבְיָה הוּא שֶׁגָּרַם לָהּ.

כד [כג] מֵתָה אִשְׁתּוֹ--חַיָּב בִּקְבוּרָתָהּ, וְלַעֲשׂוֹת לָהּ הֶסְפֵּד וְקִינִים, כְּדֶרֶךְ כָּל הַמְּדִינָה; וְאַפִלּוּ עָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, לֹא יִפְחֲתוּ לוֹ מִשְּׁנֵי חֲלִילִין וּמְקוֹנֶנֶת. וְאִם הָיָה עָשִׁיר, הַכֹּל לְפִי כְּבוֹדוֹ; וְאִם הָיָה כְּבוֹדָהּ יוֹתֵר מִכְּבוֹדוֹ, קוֹבְרִין אוֹתָהּ לְפִי כְּבוֹדָהּ: שֶׁהָאִשָּׁה, עוֹלָה עִם בַּעְלָהּ; וְאֵינָהּ יוֹרֶדֶת, וְאַפִלּוּ לְאַחַר מִיתָה.

כה [כד] לֹא רָצָה לִקְבֹּר אֶת אִשְׁתּוֹ, וְעָמַד אֶחָד מִדַּעַת עַצְמוֹ וּקְבָרָהּ--מוֹצִיאִין מִבַּעְלָהּ בְּעַל כָּרְחוֹ וְנוֹתְנִין לְזֶה, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִהְיֶה זוֹ מֻשְׁלֶכֶת לַכְּלָבִים. הָיָה בִּמְדִינָה אַחֶרֶת כְּשֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ--בֵּית דִּין יוֹרְדִין לִנְכָסָיו וּמוֹכְרִין בְּלֹא הַכְרָזָה, וְקוֹבְרִין אוֹתָהּ לְפִי מְמוֹן הַבַּעַל, וּלְפִי כְּבוֹדוֹ אוֹ לְפִי כְּבוֹדָהּ.

משנה תורה - ספר נשים - הלכות אישות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה

יש לך שאלה או הערה?