משנה תורה מנוקד - ספר נשים - הלכות אישות פרק יב

משנה תורה - ספר נשים - הלכות אישות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה

הִלְכּוֹת אִישׁוּת פֵּרֶק יב

א כְּשֶׁנּוֹשֵׂא אָדָם אִשָּׁה, בֵּין בְּתוּלָה בֵּין בְּעוּלָה, בֵּין גְּדוֹלָה בֵּין קְטַנָּה, אַחַת בַּת יִשְׂרָאֵל וְאַחַת הַגִּיּוֹרֶת אוֹ הַמְּשֻׁחְרֶרֶת--יִתְחַיַּב לָהּ בַּעֲשָׂרָה דְּבָרִים, וְיִזְכֶּה בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים. [ב] וְהָעֲשָׂרָה: שְׁלוֹשָׁה מֵהֶן מִן הַתּוֹרָה; וְאֵלּוּ הֶן, "שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ" (שמות כא,י). "שְׁאֵרָהּ", אֵלּוּ מְזוֹנוֹתֶיהָ; "כְּסוּתָהּ", כְּמַשְׁמָעָהּ; "עֹנָתָהּ", לָבוֹא עָלֶיהָ כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ.

ב וְהַשִׁבְעָה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, וְכֻלָּן תְּנָאי בֵּית דִּין הֶם. הָאֶחָד מֵהֶם, עִיקַר הַכְּתֻבָּה; וְהַשְּׁאָר הֶם הַנִּקְרָאִין תְּנָאיֵי כְּתֻבָּה, וְאֵלּוּ הֶן--לְרַפּוֹתָהּ אִם חָלְתָה, וְלִפְדּוֹתָהּ אִם נִשְׁבָּת, וּלְקָבְרָהּ כֶּשֶּׁתָמוּת, וְלִהְיוֹת נִזֹּנֶת מִנְּכָסָיו וְיוֹשֶׁבֶת בְּבֵיתוֹ אַחַר מוֹתוֹ כָּל זְמָן אַלְמְנוּתָהּ, וְלִהְיוֹת בְּנוֹתֶיהָ מִמֶּנּוּ נִזּוֹנוֹת אַחֲרֵי מוֹתוֹ עַד שֶׁיִּתְאָרְסוּ, וְלִהְיוֹת בָּנֶיהָ הַזְּכָרִים מִמֶּנּוּ יוֹרְשִׁין כְּתֻבָּתָהּ יוֹתֵר עַל חֶלְקָם בַּיְּרֻשָּׁה שֶׁעִם אֲחֵיהֶם מֵאִשָּׁה אַחֶרֶת.

ג וְהָאַרְבָּעָה שֶׁזּוֹכֶה בָּהֶן, כֻּלָּם מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים; וְאֵלּוּ הֶן--לִהְיוֹת מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ שֶׁלּוֹ, וְלִהְיוֹת מְצִיאָתָהּ שֶׁלּוֹ, וְשֶׁיִּהְיֶה אוֹכֵל פֵּרוֹת כָּל נְכָסֶיהָ בְּחַיֶּיהָ, וְאִם מֵתָה בְּחַיָּיו יִירָשֶׁנָּה; וְהוּא קוֹדֵם לְכָל אָדָם בַּיְּרֻשָּׁה.

ד וְעוֹד תִּקְּנוּ חֲכָמִים שֶׁיִּהְיוּ מַעֲשֵׂה יְדֵי הָאִשָּׁה כְּנֶגֶד מְזוֹנוֹתֶיהָ, וּפִדְיוֹנָהּ כְּנֶגֶד אֲכִילַת פֵּרוֹת נְכָסֶיהָ, וּקְבוּרָתָהּ כְּנֶגֶד יְרֻשָּׁתוֹ לִכְתֻבָּתָהּ. לְפִיכָּךְ אִם אָמְרָה הָאִשָּׁה, אֵינִי נִזֹּנֶת וְאֵינִי עוֹשָׂה--שׁוֹמְעִין לָהּ, וְאֵין כּוֹפִין אוֹתָהּ; אֲבָל אִם אָמַר הַבַּעַל, אֵינִי זָנֵךְ וְאֵינִי נוֹטֵל כְּלוּם מִמַּעֲשֵׂה יָדַיִךְ--אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, שֶׁמֶּא לֹא יַסְפִּיק לָהּ מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ. וּמִפְּנֵי זֶה, יֵחָשְׁבוּ הַמְּזוֹנוֹת מִתְּנָאיֵי הַכְּתֻבָּה.

ה כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ--אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִכְתְּבוּ בִּשְׁטָר כְּתֻבָּתָהּ, וְאַפִלּוּ לֹא כָתְבוּ כְּתֻבָּה עֲדַיִן, אֵלָא נָשָׂא סְתָם--כֵּיוָן שֶׁנָּשָׂא, זָכָה הַבַּעַל בָּאַרְבָּעָה דְּבָרִים שֶׁלּוֹ, וְזָכָת הָאִשָּׁה בַּעֲשָׂרָה דְּבָרִים שֶׁלָּהּ, וְאֵינָן צְרִיכִין לְפָרַשׁ.

ו הִתְנָה הַבַּעַל שֶׁלֹּא יִתְחַיַּב בְּאֶחָד מִן הַדְּבָרִים שְׁהוּא חַיָּב בָּהֶן, אוֹ שֶׁהִתְנָת הָאִשָּׁה שֶׁלֹּא יִזְכֶּה הַבַּעַל בְּאֶחָד מִן הַדְּבָרִים שְׁהוּא זוֹכֶה בָּהֶם--הַתְּנָאי קַיָּם: חוּץ מִשְּׁלוֹשָׁה דְּבָרִים, שְׁאֵין הַתְּנָאי מוֹעִיל בָּהֶן, וְכָל הַמַּתְנֶה עֲלֵיהֶן, תְּנָאוֹ בָּטֵל; וְאֵלּוּ הֶן--עוֹנָתָהּ, וְעִיקַר כְּתֻבָּתָהּ, וִירֻשָּׁתָהּ.

ז כֵּיצַד: הִתְנָה עִם הָאִשָּׁה שְׁאֵין לָהּ עָלָיו עוֹנָה, תְּנָאוֹ בָּטֵל וְחַיָּב בְּעוֹנָתָהּ--שֶׁהֲרֵי הִתְנָה עַל מַה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה, וְאֵינוּ תְּנָאי מָמוֹן. [ח] הִתְנָה עִמָּהּ לִפְחֹת מֵעִיקַר כְּתֻבָּתָהּ, אוֹ שֶׁכָּתַב לָהּ מָאתַיִם אוֹ מֵאָה עִיקַר כְּתֻבָּה, וְכָתְבָה לוֹ שֶׁנִּתְקַבְּלָה מֵהֶן כָּךְ וְכָּךְ, וְהִיא לֹא נִתְקַבְּלָה--תְּנָאוֹ בָּטֵל: שֶׁכָּל הַפּוֹחֵת לַבְּתוּלָה מִמָּאתַיִם וְלָאַלְמָנָה מִמָּנֶה, הֲרֵי זוֹ בְּעִילַת זְנוּת.

ח [ט] הִתְנָת עִמּוֹ, אַחַר שֶׁנְּשָׂאָהּ, שֶׁלֹּא יִירָשֶׁנָּה--תְּנָאָהּ בָּטֵל, וְאַף עַל פִּי שֶׁיְּרֻשַּׁת הַבַּעַל מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים: עָשׂוּ חִזּוּק לְדִבְרֵיהֶם כְּשֶׁלַּתּוֹרָה, וְכָל תְּנָאי שֶׁבַּיְּרֻשָּׁה בָּטֵל, אַף עַל פִּי שְׁהוּא מָמוֹן, שֶׁנֶּאֱמָר בָּהּ "לְחֻקַּת מִשְׁפָּט" (במדבר כז,יא). וּבִשְׁאָר הַדְּבָרִים, תְּנָאוֹ קַיָּם--כְּגוֹן שֶׁהִתְנָה עִמָּהּ שְׁאֵין לָהּ שְׁאֵר וּכְסוּת, עַל מְנָת שֶׁלֹּא יֹאכַל פֵּרוֹת נְכָסֶיהָ; וְכָל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה, תְּנָאוֹ קַיָּם.

ט [י] כַּמָּה מְזוֹנוֹת פּוֹסְקִין לָאִשָּׁה: פּוֹסְקִין לָהּ לֶחֶם מְזוֹן שְׁתֵּי סְעוֹדוֹת בְּכָל יוֹם, סְעוֹדָה בֵּינוֹנִית שֶׁלְּכָל אָדָם בְּאוֹתָהּ הָעִיר שְׁאֵינוּ לֹא חוֹלֶה וְלֹא גַּרְגְּרָן; וּמֵאוֹתוֹ מַאֲכָל שֶׁלְּאַנְשֵׁי אוֹתָהּ הָעִיר, אִם חִטִּים חִטִּים, וְאִם שְׂעוֹרִים שְׂעוֹרִים, וְכֵן אֹרֶז אוֹ דֹּחַן, אוֹ מִשְּׁאָר מִינִין שֶׁנָּהֲגוּ בָּהֶן. וּפוֹסְקִין לָהּ פַּרְפֶּרֶת לֶאֱכֹל בָּהּ הַפַּת, כְּגוֹן קָטְנָיוֹת אוֹ יְרָקוֹת וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן; וְשֶׁמֶן לַאֲכִילָה, וְשֶׁמֶן לְהַדְלָקַת הַנֵּר, וּפֵרוֹת; וּמְעַט יַיִן לִשְׁתּוֹת, אִם הָיָה מִנְהַג הַמָּקוֹם שֶׁיִּשְׁתּוּ הַנָּשִׁים יַיִן.

י וּפוֹסְקִין לָהּ שָׁלוֹשׁ סְעוֹדוֹת בַּשַּׁבָּת, וּבָשָׂר אוֹ דָּגִים כְּמִנְהַג הַמָּקוֹם. וְנוֹתֵן לָהּ בְּכָל שַׁבָּת וְשַׁבָּת, מָעָה כֶּסֶף לִצְרָכֶיהָ, כְּגוֹן לְכִבּוּס אוֹ לְמֶרְחֵץ, וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן.

יא בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּעָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל. אֲבָל אִם הָיָה עָשִׁיר, הַכֹּל לְפִי עָשְׁרוֹ; אַפִלּוּ הָיָה מְמוֹנוֹ רָאוּי לוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה לָהּ כַּמָּה תַּבְשִׁילֵי בָּשָׂר בְּכָל יוֹם, כּוֹפִין אוֹתוֹ וּפוֹסְקִין לָהּ מְזוֹנוֹת כְּפִי מְמוֹנוֹ. וְאִם הָיָה עָנִי בְּיוֹתֵר, וְאֵינוּ יָכוֹל לִתֵּן לָהּ וְאַפִלּוּ לֶחֶם שְׁהִיא צְרִיכָה לוֹ--כּוֹפִין אוֹתוֹ לְהוֹצִיא; וְתִהְיֶה כְּתֻבָּתָהּ חוֹב עָלָיו, עַד שֶׁתִּמְצָא יָדוֹ וְיִתֵּן.

יב בַּעַל שֶׁרָצָה לִתֵּן לְאִשְׁתּוֹ מְזוֹנוֹתֶיהָ הָרְאוּיוֹת לָהּ, וְתִהְיֶה אוֹכֶלֶת וְשׁוֹתָה לְעַצְמָהּ, וְהוּא אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה לְעַצְמוֹ--הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ: וּבִלְבָד שֶׁיֹּאכַל עִמָּהּ, מִלֵּילֵי שַׁבָּת לְלֵילֵי שַׁבָּת.

יג הָאִשָּׁה שֶׁפָּסְקוּ לָהּ מְזוֹנוֹת וְהוֹתִירוּ, הַמּוֹתָר לַבַּעַל. הָיָה בַּעְלָהּ כּוֹהֵן--אֵינוּ נוֹתֵן לָהּ כָּל מְזוֹנוֹתֶיהָ תְּרוּמָה, מִפְּנֵי שֶׁטֹּרַח גָּדוֹל הוּא לָהּ לְשָׁמְרָן מִדָּבָר הַמְּטַמְּאָן לְאָכְלָן בְּטַהְרָה; אֵלָא נוֹתֵן לָהּ מֶחְצָה חֻלִּין, וּמֶחְצָה תְּרוּמָה.

יד כְּשֵׁם שֶׁאָדָם חַיָּב בִּמְזוֹנוֹת אִשְׁתּוֹ, כָּךְ הוּא חַיָּב בִּמְזוֹנוֹת בָּנָיו וּבְנוֹתָיו הַקְּטַנִּים, עַד שֶׁיִּהְיוּ בְּנֵי שֵׁשׁ שָׁנִים. מִכָּאן וְאִלַּךְ, מַאֲכִילָן עַד שֶׁיִּגְדְּלוּ בְּתַקָּנַת חֲכָמִים; וְאִם לֹא רָצָה--גּוֹעֲרִין בּוֹ, וּמַכְלִימִין אוֹתוֹ, וּפוֹצְרִין בּוֹ. אִם לֹא רָצָה--מַכְרִיזִין עָלָיו בַּצִּבּוּר וְאוֹמְרִים, פְּלוֹנִי אַכְזָרִי הוּא וְאֵינוּ רוֹצֶה לָזוּן בָּנָיו, וַהֲרֵי הוּא פָּחוּת מֵעוֹף טָמֵא, שְׁהוּא זָן אֶת אֶפְרוֹחָיו. וְאֵין כּוֹפִין אוֹתוֹ לְזוּנָם, אַחַר שֵׁשׁ.

טו בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּאִישׁ שְׁאֵינוּ אָמוּד וְאֵין יָדוּעַ אִם הוּא רָאוּי לִתֵּן צְדָקָה אוֹ אֵינוּ רָאוּי; אֲבָל אִם הָיָה אָמוּד שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָמוֹן הָרָאוּי לִתֵּן מִמֶּנּוּ צְדָקָה הַמַּסְפֶּקֶת לָהֶן--מוֹצִיאִין מִמֶּנּוּ בְּעַל כָּרְחוֹ מִשּׁוֹם צְדָקָה, וְזָנִין אוֹתָן עַד שֶׁיַּגְדִּילוּ.

טז מִי שֶׁהָלַךְ לִמְדִינָה אַחֶרֶת, וּבָאָה אִשְׁתּוֹ לְבֵית דִּין לִתְבֹּעַ מְזוֹנוֹת--שְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים הָרִאשׁוֹנִים מִיּוֹם הֲלִיכָתוֹ, אֵין פּוֹסְקִין לָהּ בָּהֶן מְזוֹנוֹת: חֲזָקָה הִיא, שְׁאֵין אָדָם מַנִּיחַ בֵּיתוֹ רֵיקָן. מִכָּאן וְאִלַּךְ, פּוֹסְקִין לָהּ מְזוֹנוֹת; וְאִם הָיוּ לוֹ נְכָסִים--בֵּית דִּין יוֹרְדִין לִנְכָסָיו, וּמוֹכְרִין לִמְזוֹנוֹתֶיהָ. וְאֵין מְחַשְּׁבִין עִמָּהּ עַל מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ, עַד שֶׁיָּבוֹא בַּעְלָהּ; אִם מָצָא שֶׁעָשָׂת, הֲרֵי זֶה שֶׁלּוֹ.

יז וְכֵן אִם לֹא עָמְדָה בַּדִּין, אֵלָא מָכְרָה לְעַצְמָהּ לִמְזוֹנוֹת--מִכְרָהּ קַיָּם; וְאֵינָהּ צְרִיכָה הַכְרָזָה, וְלֹא שְׁבוּעָה--עַד שֶׁיָּבוֹא בַּעְלָהּ, וְיִטְעֹן, אוֹ עַד שֶׁתָּבוֹא לִגְבּוֹת כְּתֻבָּתָהּ אַחַר מוֹתוֹ, מְגַלְגְּלִין עָלֶיהָ שֶׁלֹּא מָכְרָה אֵלָא לִמְזוֹנוֹת שְׁהִיא צְרִיכָה לָהֶן.

יח [יז] וּכְשֵׁם שֶׁבֵּית דִּין מוֹכְרִין לִמְזוֹן הָאִשָּׁה שֶׁהָלַךְ בַּעְלָהּ, כָּךְ מוֹכְרִין לִמְזוֹן בָּנָיו וּבְנוֹתָיו שְׁהֶן בְּנֵי שֵׁשׁ שָׁנִים אוֹ פָּחוּת; אֲבָל יָתֵר עַל שֵׁשׁ, אֵין זָנִין אוֹתָן מִנְּכָסָיו שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, אַף עַל פִּי שְׁהוּא אָמוּד. וְכֵן מִי שֶׁנִּשְׁתַּטָּה--בֵּית דִּין יוֹרְדִין לִנְכָסָיו וּמוֹכְרִין, וְזָנִין אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו וּבְנוֹתָיו שְׁהֶן בְּנֵי שֵׁשׁ אוֹ פָּחוּת, וּמְפַרְנְסִין אוֹתָן.

יט [יח] יֵשׁ מִן הַגְּאוֹנִים שֶׁהוֹרָה שְׁאֵין פּוֹסְקִין מְזוֹנוֹת לָאִשָּׁה שֶׁהָלַךְ בַּעְלָהּ אוֹ שֶׁמֵּת, עַד שֶׁיִּהְיֶה שְׁטָר כְּתֻבָּה יוֹצֶא מִתַּחַת יָדָהּ; וְאִם לֹא תוֹצִיא שְׁטָר כְּתֻבָּה, אֵין לָהּ מְזוֹנוֹת--שֶׁמֶּא נָטְלָה כְּתֻבָּתָהּ מִבַּעְלָהּ, אוֹ מָחֲלָה כְּתֻבָּתָהּ לוֹ, שְׁאֵין לָהּ מְזוֹנוֹת, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר.

כ וְיֵשׁ מִי שֶׁהוֹרָה שֶׁפּוֹסְקִין לָהּ בְּחֶזְקַת שֶׁלֹּא נָטְלָה וְלֹא מָחֲלָה, וְאֵין מַצְרִיכִין אוֹתָהּ לְהָבִיא כְּתֻבָּתָהּ. וּלְזֶה דַּעְתִּי נוֹטָה, בְּמִי שֶׁהָלַךְ בַּעְלָהּ, הוֹאִיל וְיֵשׁ לָהּ מְזוֹנוֹת מִן הַתּוֹרָה. אֲבָל אִם מֵת בַּעְלָהּ--אֵין לָהּ מְזוֹנוֹת, עַד שֶׁתָּבִיא כְּתֻבָּה: מִפְּנֵי שְׁהִיא אוֹכֶלֶת בְּתַקָּנַת חֲכָמִים; וְעוֹד, מִפְּנֵי שֶׁנִּזֹּנֶת מִנִּכְסֵי יוֹרְשִׁים, וּלְעוֹלָם טוֹעֲנִין לַיּוֹרֵשׁ.

כא [יט] הָלַךְ בַּעְלָהּ, וְלָוְתָה וְאָכְלָה--כְּשֶׁיָּבוֹא, חַיָּב לְשַׁלַּם. עָמַד אֶחָד מִדַּעַת עַצְמוֹ, וְזָנָהּ מִשֶּׁלּוֹ--אִם יָבוֹא הַבַּעַל--אֵינוּ חַיָּב לְשַׁלַּם לוֹ, וַהֲרֵי זֶה אִבַּד אֶת מָעוֹתָיו, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא צִוָּהוּ לְזוּנָהּ, וְהִיא לֹא לָוְתָה מִמֶּנּוּ. [כ] הַבַּעַל שֶׁאָמַר לְאִשְׁתּוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהָלַךְ, טְלִי מַעֲשֵׂה יָדַיִךְ בִּמְזוֹנוֹתַיִךְ--אֵין לָהּ מְזוֹנוֹת, שֶׁאִלּוּ לֹא רָצָת בְּדָבָר זֶה, וְלֹא סָמְכָה דַּעְתָּהּ, הָיָה לָהּ לְתָבְעוֹ, אוֹ לוֹמַר לוֹ אֵין מַעֲשֵׂה יָדַי מַסְפִּיקִין לִי.

כב [כא] הֲרֵי שֶׁעָמְדָה בַּדִּין וּפָסְקוּ לָהּ מְזוֹנוֹת וּמָכְרוּ בֵּית דִּין וְנָתְנוּ לָהּ, אוֹ שֶׁמָּכְרָה הִיא לְעַצְמָהּ, וּבָא הַבַּעַל וְטָעַן וְאָמַר, הִנַּחְתִּי לָהּ מְזוֹנוֹת--הֲרֵי זוֹ נִשְׁבַּעַת בִּנְקִיטַת חֵפֶץ, שֶׁלֹּא הִנִּיחַ לָהּ. לֹא תָבְעָה וְלֹא מָכְרָה, אֵלָא שָׁהָת עַד שֶׁבָּא, הוּא אוֹמֵר, הִנַּחְתִּי, וְהִיא אוֹמֶרֶת, לֹא הִנַּחְתָּ אֵלָא לָוִיתִי מִזֶּה וְנִתְפָּרְנַסְתִּי--נִשְׁבָּע שְׁבוּעַת הֶסֵּת שֶׁהִנִּיחַ לָהּ, וְנִפְטָר; וְיִשָּׁאֵר הַחוֹב עָלֶיהָ.

כג [כב] מָכְרָה מִטַּלְטְלִין וְאָמְרָה, בִּמְזוֹנוֹת מָכַרְתִּי, וְהוּא טוֹעֵן וְאוֹמֵר, מְזוֹנוֹת הִנַּחְתִּי--נִשְׁבַּעַת שְׁבוּעַת הֶסֵּת, שֶׁלֹּא הִנִּיחַ. הֲרֵי שֶׁלֹּא תָבְעָה, וְלֹא לָוְתָה וְלֹא מָכְרָה, אֵלָא דָּחֲקָה עַצְמָהּ בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, וְעָשָׂת וְאָכְלָה--אֵין לָהּ כְּלוּם.

כד [כג] הַמַּדִּיר אֶת אִשְׁתּוֹ מִלֵּהָנוֹת לוֹ, בֵּין שֶׁפֵּרַשׁ עַד זְמָן פְּלוֹנִי, בֵּין שֶׁלֹּא פֵרַשׁ אֵלָא סְתָם--מַמְתִּינִין לוֹ שְׁלוֹשִׁים יוֹם: אִם תַּמּוּ יְמֵי נִדְרוֹ, אוֹ שֶׁלֹּא תַמּוּ וְהִתִּיר נִדְרוֹ--הֲרֵי מוּטָב; וְאִם לָאו--יוֹצִיא, וְיִתֵּן כְּתֻבָּה. וּבְאוֹתָן הַשְּׁלוֹשִׁים יוֹם, תִּהְיֶה הִיא עוֹשָׂה וְאוֹכֶלֶת; וְיִהְיֶה אֶחָד מֵחֲבֵרָיו, מְפַרְנֵס אוֹתָהּ דְּבָרִים שְׁהִיא צְרִיכָה לָהֶן, יָתֵר עַל מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ, אִם אֵין מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ מַסְפִּיקִין לַכֹּל.

כה [כד] הַמַּדִּיר אֶת אִשְׁתּוֹ, שֶׁלֹּא תִטְעֹם אֶחָד מִכָּל הַפֵּרוֹת--מַמְתִּינִין לוֹ שְׁלוֹשִׁים יוֹם; יָתֵר עַל כֵּן, יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה: אַפִלּוּ הִדִּירָהּ שֶׁלֹּא תִטְעֹם מַאֲכָל רָע, אַפִלּוּ הִדִּירָהּ מִמִּין שֶׁלֹּא אָכְלָה אוֹתוֹ מִיָּמֶיהָ--יוֹצִיא אַחַר שְׁלוֹשִׁים יוֹם, וְיִתֵּן כְּתֻבָּה.

כו נָדְרָה הִיא שֶׁלֹּא תֹאכַל אֶחָד מִכָּל הַפֵּרוֹת, וְקִיַּם לָהּ הוּא אֶת נִדְרָהּ, אוֹ שֶׁנָּדְרָה בְּנָזִיר, וְלֹא הֵפֵר לָהּ--אִם רָצָה שֶׁתֵּשֵׁב תַּחְתָּיו, וְלֹא תֹאכַל פֵּרוֹת אוֹ תִּהְיֶה נְזִירָה--תֵּשֵׁב; וְאִם אָמַר, אֵינִי רוֹצֶה בְּאִשָּׁה נַדְרָנִית--יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה, שֶׁהֲרֵי הָיָה בְּיָדוֹ לְהָפֵר וְהוּא קִיַּם לָהּ בִּרְצוֹנוֹ.

משנה תורה - ספר נשים - הלכות אישות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה

יש לך שאלה או הערה?