משנה תורה מנוקד - ספר נשים - הלכות אישות פרק ו

משנה תורה - ספר נשים - הלכות אישות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה

הִלְכּוֹת אִישׁוּת פֵּרֶק ו

א הַמְּקַדֵּשׁ עַל תְּנָאי--אִם נִתְקַיַּם הַתְּנָאי, מְקֻדֶּשֶׁת; וְאִם לֹא נִתְקַיַּם, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת: בֵּין שֶׁהָיָה הַתְּנָאי מִן הָאִישׁ, בֵּין שֶׁהָיָה מִן הָאִשָּׁה. וְכָל תְּנָאי שֶׁבָּעוֹלָם--בֵּין בְּקִדּוּשִׁין, בֵּין בְּגֵרוּשִׁין, בֵּין בְּמֶקָּח וּמִמְכָּר, בֵּין בִּשְׁאָר דִּינֵי מָמוֹן--צָרִיךְ לִהְיוֹת בַּתְּנָאי, אַרְבָּעָה דְּבָרִים.

ב וְאֵלּוּ הֶן הָאַרְבָּעָה דְּבָרִים שֶׁלְּכָל תְּנָאי--שֶׁיִּהְיֶה תְּנָאי כָּפוּל, וְשֶׁיִּהְיֶה הִין שֶׁלּוֹ קוֹדֵם לַלַּאו, וְשֶׁיִּהְיֶה הַתְּנָאי קוֹדֵם לַמַּעֲשֶׂה, וְשֶׁיִּהְיֶה הַתְּנָאי דָּבָר שֶׁאִפְשָׁר לְקַיְּמוֹ. וְאִם חָסֵר הַתְּנָאי אֶחָד מֵהֶן--הֲרֵי הַתְּנָאי בָּטֵל, וּכְאִלּוּ אֵין שָׁם תְּנָאי כְּלָל; אֵלָא תִּהְיֶה זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת אוֹ מְגֹרֶשֶׁת וְיִתְקַיַּם הַמֶּקָּח אוֹ הַמַּתָּנָה מִיָּד, וּכְאִלּוּ לֹא הִתְנָה כְּלָל, הוֹאִיל וְחָסֵר הַתְּנָאי, אֶחָד מִן הָאַרְבָּעָה.

ג כֵּיצַד: הָאוֹמֵר לְאִשָּׁה אִם תִּתְּנִי לִי מָאתַיִם זוּז, הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי בְּדֵינָר זֶה, וְאִם לֹא תִתְּנִי לִי, לֹא תְהִי מְקֻדֶּשֶׁת, וְאַחַר שֶׁהִתְנָה תְּנָאי זֶה, נָתַן לָהּ הַדֵּינָר--הֲרֵי הַתְּנָאי קַיָּם, וַהֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת עַל תְּנָאי; וְאִם נָתְנָה לוֹ מָאתַיִם זוּז, הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת, וְאִם לֹא נָתְנָה, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת.

ד אֲבָל אִם אָמַר לָהּ הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי בְּדֵינָר זֶה, וְנָתַן הַדֵּינָר בְּיָדָהּ, וְהִשְׁלִים הַתְּנָאי וְאָמַר אִם תִּתְּנִי לִי מָאתַיִם זוּז, תְּהִי מְקֻדֶּשֶׁת, וְאִם לֹא תִתְּנִי לִי, לֹא תְהִי מְקֻדֶּשֶׁת--הֲרֵי הַתְּנָאי בָּטֵל, מִפְּנֵי שֶׁהִקְדִּים הַמַּעֲשֶׂה וְנָתַן לְיָדָהּ וְאַחַר כָּךְ הִתְנָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁהַכֹּל, בְּתוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר; וַהֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת מִיָּד, וְאֵינָהּ צְרִיכָה לִתֵּן לוֹ כְּלוּם.

ה וְכֵן אִם אָמַר לָהּ אִם תִּתְּנִי לִי מָאתַיִם זוּז, הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי בְּדֵינָר זֶה, וְאַחַר כָּךְ נָתַן הַדֵּינָר לְיָדָהּ--הֲרֵי הַתְּנָאי בָּטֵל, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא כָפַל תְּנָאוֹ, שֶׁהֲרֵי לֹא אָמַר לָהּ וְאִם לֹא תִתְּנִי, לֹא תְהִי מְקֻדֶּשֶׁת; וַהֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת מִיָּד, וְאֵינָהּ צְרִיכָה לִתֵּן לוֹ כְּלוּם.

ו וְכֵן אִם אָמַר לָהּ אִם לֹא תִתְּנִי לִי מָאתַיִם זוּז, לֹא תְהִי מְקֻדֶּשֶׁת לִי, וְאִם תִּתְּנִי לִי מָאתַיִם זוּז, הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי בְּדֵינָר זֶה, וְאַחַר כָּךְ נָתַן הַדֵּינָר לְיָדָהּ--הֲרֵי הַתְּנָאי בָּטֵל, מִפְּנֵי שֶׁהִקְדִּים לָאו לְהִין; וַהֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת מִיָּד, וְאֵינָהּ צְרִיכָה לִתֵּן.

ז וְכֵן אִם אָמַר לָהּ אִם תַּעֲלִי לָרָקִיעַ, אוֹ תֵּרְדִי לַתְּהוֹם, הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי בְּדֵינָר זֶה, וְאִם לֹא תַעֲלִי לָרָקִיעַ, וְלֹא תֵרְדִי לַתְּהוֹם, לֹא תְהִי מְקֻדֶּשֶׁת, וְאַחַר כָּךְ נָתַן הַדֵּינָר בְּיָדָהּ--הֲרֵי הַתְּנָאי בָּטֵל, וַהֲרֵי הִיא מְקֻדֶּשֶׁת מִיָּד: שֶׁהַדָּבָר יָדוּעַ שְׁאֵי אִפְשָׁר לָהּ לְקַיַּם תְּנָאי זֶה, וְאֵין זֶה אֵלָא כְּמַפְלִיגָהּ בִּדְבָרִים דֶּרֶךְ שְׂחוֹק וְהֶתֶל.

ח הֲרֵי שֶׁהִתְנָה בְּדָבָר שֶׁאִפְשָׁר לַעֲשׂוֹתוֹ, אֵלָא שֶׁהַתּוֹרָה אָסְרָה אוֹתוֹ--כְּגוֹן שֶׁאָמַר לָאִשָּׁה אִם תֹּאכְלִי חֵלֶב וְדָם, הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי בְּדֵינָר זֶה, וְאִם לֹא תֹאכְלִי, לֹא תְהִי מְקֻדֶּשֶׁת, אִם תֹּאכְלִי בְּשַׂר חֲזִיר, הֲרֵי זֶה גִּטִּיךְ, וְאִם לֹא תֹאכְלִי, לֹא יְהֶא גֶּט, וְאַחַר שֶׁהִתְנָה, נָתַן הַדֵּינָר אוֹ הַגֶּט בְּיָדָהּ--הֲרֵי הַתְּנָאי קַיָּם; וְאִם עָבְרָה וְאָכְלָה, תִּהְיֶה מְקֻדֶּשֶׁת אוֹ מְגֹרֶשֶׁת, וְאִם לֹא אָכְלָה, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת וְאֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת. וְאֵין אוֹמְרִים בְּזֶה, הֲרֵי הִתְנָה עַל מַה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי בְּיָדָהּ שֶׁלֹּא תֹאכַל, וְלֹא תִתְקַדַּשׁ וְלֹא תִתְגָּרַשׁ.

ט וּבְמַה אָמְרוּ כָּל הַמַּתְנֶה עַל מַה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה, תְּנָאוֹ בָּטֵל חוּץ מִדָּבָר שֶׁבְּמָמוֹן: כְּגוֹן שֶׁקִּדַּשׁ אוֹ גֵּרַשׁ אוֹ נָתַן אוֹ מָכַר עַל תְּנָאי שְׁהוּא רוֹצֶה בִּתְנָאוֹ שֶׁיְּזַכֶּה עַצְמוֹ בְּדָבָר שֶׁלֹּא זִכְּתָה לוֹ תּוֹרָה וּמָנְעָה מִמֶּנּוּ, אוֹ יִפְטֹר עַצְמוֹ בִּתְנָאוֹ מִדָּבָר שֶׁחִיְּבָה אוֹתוֹ בּוֹ תּוֹרָה--שֶׁאוֹמְרִין לוֹ תְּנָאָךְ בָּטֵל, וּכְבָר נִתְקַיְּמוּ מַעֲשֶׂיךָ, וְאֵין אַתָּה נִפְטָר מִדָּבָר שֶׁחִיְּבָה אוֹתָךְ בּוֹ הַתּוֹרָה, וְלֹא תִזְכֶּה בְּדָבָר שֶׁמָּנְעָה אוֹתָךְ מִמֶּנּוּ.

י כֵּיצַד: כְּגוֹן שֶׁקִּדַּשׁ אִשָּׁה עַל תְּנָאי שְׁאֵין לָהּ עָלָיו שְׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה--שֶׁאוֹמְרִין לוֹ כְּסוּת וּשְׁאֵר, תְּנָאָךְ קַיָּם מִפְּנֵי שְׁהוּא תְּנָאי שֶׁבְּמָמוֹן. אֲבָל בָּעוֹנָה--תְּנָאָךְ בָּטֵל, שֶׁהַתּוֹרָה חִיְּבָה אוֹתָךְ בָּעוֹנָה: וַהֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת, וְאַתָּה חַיָּב בְּעוֹנָתָהּ; וְאֵין בְּיָדָךְ לִפְטֹר עַצְמָךְ בִּתְנָאָךְ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

יא וְכֵן הַמְּקַדֵּשׁ יְפַת תֹּאַר עַל תְּנָאי שֶׁיִּתְעַמַּר בָּהּ--הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת, וְאֵין לוֹ לְהִתְעַמַּר בָּהּ: שֶׁהֲרֵי הַתּוֹרָה מָנְעָה אוֹתוֹ מִלְּהִשְׁתַּעְבַּד בָּהּ, אַחַר שֶׁנִּבְעֲלָה; וְלֹא מִפְּנֵי תְּנָאוֹ יִזְכֶּה בְּדָבָר שֶׁמָּנְעָה אוֹתוֹ תּוֹרָה, אֵלָא תְּנָאוֹ בָּטֵל. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

יב [יא] הִתְנָה עַל הָאִשָּׁה בְּשָׁעַת קִדּוּשִׁין, אוֹ בְּשָׁעַת גֵּרוּשִׁין, שֶׁתִּבָּעֵל לְאָבִיהָ וּלְאָחִיהָ אוֹ לִבְנָהּ, וְכַיּוֹצֶא בְּזֶה--הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁהִתְנָה עָלֶיהָ שֶׁתַּעֲלֶה לָרָקִיעַ, אוֹ שֶׁתֵּרֵד לַתְּהוֹם; וּתְנָאוֹ בָּטֵל, שְׁאֵין בְּיָדָהּ שֶׁיַּעַבְרוּ אֲחֵרִים וְיָבוֹאוּ עַל הָעֶרְוָה, וְנִמְצָא שֶׁהִתְנָה בְּדָבָר שְׁאֵין בְּיָדָהּ לְקַיְּמוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

יג [יב] אֲבָל אִם הִתְנָה עָלֶיהָ שֶׁיִּתֵּן לִי פְּלוֹנִי חֲצֵרוֹ, אוֹ שֶׁיַּשִּׂיא בִּתּוֹ לִבְנִי, וְכַיּוֹצֶא בְּזֶה--תְּנָאוֹ קַיָּם: שֶׁהֲרֵי אִפְשָׁר בְּיָדָהּ לְקַיְּמוֹ, וְתִתֵּן לִפְלוֹנִי מָמוֹן הַרְבֵּה, עַד שֶׁיִּתֵּן לוֹ חֲצֵרוֹ, וְעַד שֶׁיַּשִּׂיא בִּתּוֹ לִבְנוֹ--שֶׁהֲרֵי אֵין כָּאן עֲבֵרָה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

יד [יג] שִׂים אֵלּוּ הַדְּבָרִים שֶׁלַּתְּנָאִים לְנֶגֶד עֵינֶיךָ תָּמִיד, וְכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ הַמְּקַדֵּשׁ עַל תְּנָאי כָּךְ וְכָּךְ, אוֹ הַנּוֹתֵן גֶּט עַל תְּנָאי כָּךְ וְכָּךְ, אוֹ הַמּוֹכֵר, אוֹ הַנּוֹתֵן עַל תְּנָאי--תֵּדַע שֶׁהַתְּנָאי יֵשׁ בּוֹ אַרְבָּעָה דְּבָרִים אֵלּוּ שֶׁבֵּאַרְנוּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא נִהְיֶה צְרִיכִין לְפָרַשׁ אוֹתָן בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם; וְאִם חָסֵר אֶחָד מֵהֶן, אֵין כָּאן תְּנָאי.

טו [יד] יֵשׁ מִקְצַת גְּאוֹנִים אַחֲרוֹנִים שֶׁאָמְרוּ אֵין אָדָם צָרִיךְ לִכְפֹּל תְּנָאוֹ, אֵלָא בְּגִטִּין וְקִדּוּשִׁין בִּלְבָד; אֲבָל בְּדִינֵי מָמוֹן, אֵינוּ צָרִיךְ לִכְפֹּל. וְאֵין רָאוּי לִסְמֹךְ עַל דָּבָר זֶה, שֶׁכְּפִילַת הַתְּנָאי עִם שְׁאָר הָאַרְבָּעָה דְּבָרִים, מִתְּנָאי בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָּד לָמְדוּ אוֹתָן חֲכָמִים, "אִם-יַעַבְרוּ בְנֵי-גָד . . . וְאִם-לֹא יַעַבְרוּ" (במדבר לב,כט-ל)--וּתְנָאי זֶה, לֹא הָיָה בְּגִטִּין וְלֹא בְּקִדּוּשִׁין. וּכְזֶה הוֹרוּ גְּדוֹלֵי הַגְּאוֹנִים הָרִאשׁוֹנִים, וְכֵן רָאוּי לַעֲשׂוֹת.

טז [טו] הַמְּקַדֵּשׁ עַל תְּנָאי--כְּשֶׁיִּתְקַיַּם הַתְּנָאי--תִּהְיֶה מְקֻדֶּשֶׁת מִשָּׁעָה שֶׁנִּתְקַיַּם הַתְּנָאי, לֹא מִשָּׁעָה שֶׁנִּתְקַדְּשָׁה.

יז כֵּיצַד: הָאוֹמֵר לְאִשָּׁה אִם אֶתֵּן לָךְ מָאתַיִם זוּז בְּשָׁנָה זוֹ, הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי בְּדֵינָר זֶה, וְאִם לֹא אֶתֵּן לָךְ, לֹא תְהִי מְקֻדֶּשֶׁת, וְנָתַן הַדֵּינָר לְיָדָהּ בְּנִיסָן, וְנָתַן לָהּ הַמָאתַיִם זוּז שֶׁהִתְנָה עִמָּהּ בְּתִשְׁרִי--הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת מִתִּשְׁרִי; לְפִיכָּךְ אִם קִדְּשָׁהּ שֵׁנִי, קֹדֶם שֶׁיִּתְקַיַּם הַתְּנָאי שֶׁלָּרִאשׁוֹן--הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת לַשֵּׁנִי. וְכֵן הַדִּין בַּגִּטִּין, וּבַמְּמוֹנוֹת--בְּשָׁעָה שֶׁיִּתְקַיַּם הַתְּנָאי--הוּא שֶׁיִּהְיֶה גֶּט, אוֹ יִתְקַיַּם הַמֶּקָּח אוֹ הַמַּתָּנָה.

יח [טז] בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁהָיָה שָׁם תְּנָאי, וְלֹא אָמַר מֵעַכְשָׁו; אֲבָל אִם אָמַר לָהּ, הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי מֵעַכְשָׁו בְּדֵינָר זֶה, אִם אֶתֵּן לִיךְ מָאתַיִם זוּז, וּלְאַחַר זְמָן נָתַן לָהּ הַמָּאתַיִם--הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת לְמַפְרֵעַ, מִשָּׁעַת הַקִּדּוּשִׁין, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה הַתְּנָאי, אֵלָא לְאַחַר זְמָן מְרֻבֶּה; לְפִיכָּךְ אִם קִדְּשָׁהּ אַחֵר, קֹדֶם שֶׁיֵּעָשֶׂה הַתְּנָאי--אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת. וְכֵן הַדִּין בַּגִּטִּין, וּבַמְּמוֹנוֹת.

יט [יז] כָּל הָאוֹמֵר מֵעַכְשָׁו, אֵינוּ צָרִיךְ לִכְפֹּל תְּנָאוֹ; וְלֹא לְהַקְדִּים הַתְּנָאי לַמַּעֲשֶׂה, אֵלָא אַף עַל פִּי שֶׁהִקְדִּים הַמַּעֲשֶׂה, תְּנָאוֹ קַיָּם. אֲבָל צָרִיךְ לְהַתְנוֹת בְּדָבָר שֶׁאִפְשָׁר לְקַיְּמוֹ; וְאִם הִתְנָה בְּדָבָר שְׁאֵי אִפְשָׁר לְקַיְּמוֹ--הֲרֵי זֶה כְּמַפְלִיג בִּדְבָרִים, וְאֵין שָׁם תְּנָאי. וְכָל הָאוֹמֵר עַל מְנַת--הֲרֵי זֶה כְּאוֹמֵר מֵעַכְשָׁו, וְאֵינוּ צָרִיךְ לִכְפֹּל הַתְּנָאי, וְלֹא לְהַקְדִּימוֹ לַמַּעֲשֶׂה.

כ [יח] כֵּיצַד: הָאוֹמֵר לְאִשָּׁה, הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי, עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי מָאתַיִם זוּז, הֲרֵי זֶה גִּטִּיךְ, עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי מָאתַיִם זוּז, הֲרֵי חָצֵר זוֹ נְתוּנָה לָךְ בְּמַתָּנָה, עַל מְנָת שֶׁתִּתֵּן לִי מָאתַיִם זוּז--הֲרֵי תְּנָאוֹ קַיָּם, וְנִתְקַדְּשָׁה הָאִשָּׁה, אוֹ נִתְגָּרְשָׁה, וְזָכָה זֶה בֶּחָצֵר: וְהֶם, יִתְּנוּ הַמָאתַיִם זוּז; וְאִם לֹא נָתְנוּ--לֹא תִהְיֶה זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת, וְלֹא תִתְגָּרַשׁ זוֹ, וְלֹא יִזְכֶּה זֶה בֶּחָצֵר. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא כָפַל תְּנָאוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁהִקְדִּים הַמַּעֲשֶׂה לַתְּנָאי, וְנָתַן הַקִּדּוּשִׁין אוֹ הַגֶּט בְּיָדָהּ וְהִחְזִיק זֶה בֶּחָצֵר, וְאַחַר כָּךְ הִשְׁלִים תְּנָאוֹ: שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁיִּתְקַיַּם הַתְּנָאי--יִזְכֶּה זֶה בֶּחָצֵר, וְתִתְקַדַּשׁ זוֹ וְתִתְגָּרַשׁ זוֹ, מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה שֶׁבָּהּ נַעֲשָׂה הַמַּעֲשֶׂה, כְּאִלּוּ לֹא הָיָה שָׁם תְּנָאי כְּלָל.

משנה תורה - ספר נשים - הלכות אישות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה

יש לך שאלה או הערה?