משנה תורה מנוקד - ספר זמנים - הלכות תענייות פרק ה

משנה תורה - ספר זמנים - הלכות תענייות - הכול
פרק א ב ג ד ה

הִלְכּוֹת תַּעְנִיּוֹת פֵּרֶק ה

א יֵשׁ שָׁם יָמִים שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל מִתְעַנִּים בָּהֶם, מִפְּנֵי הַצָּרוֹת שֶׁאֵרְעוּ בָּהֶן, כְּדֵי לְעוֹרֵר הַלְּבָבוֹת, וְלִפְתֹחַ דַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה; וְיִהְיֶה זֶה זִכָּרוֹן לְמַעֲשֵׂינוּ הָרָעִים, וּמַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵינוּ שֶׁהָיָה כְּמַעֲשֵׂינוּ עַתָּה--עַד שֶׁגָּרַם לָהֶם וְלָנוּ אוֹתָן הַצָּרוֹת: שֶׁבְּזִכְרוֹן דְּבָרִים אֵלּוּ, נָשׁוּב לְהֵיטִיב, שֶׁנֶּאֱמָר "וְהִתְוַדּוּ אֶת-עֲוֺנָם וְאֶת-עֲוֺן אֲבֹתָם" (ויקרא כו,מ).

ב וְאֵלּוּ הֶן: יוֹם שְׁלוֹשָׁה בְּתִשְׁרִי--שֶׁבּוֹ נֶהְרַג גְּדַלְיָה בֶּן אֲחִיקָם, וְנִכְבָּת גַּחֶלֶת יִשְׂרָאֵל הַנִּשְׁאֲרָה, וְסִבַּב לְהָתֵם גָּלוּתָן; וַעֲשִׂירִי בְּטֵבֵת--שֶׁבּוֹ סָמַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל נְבוּכַדְנֶאצַּר הָרָשָׁע עַל יְרוּשָׁלַיִם, וְהֵבִיאָהּ בְּמָצוֹר וּבְמָצוֹק; וְשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז, חֲמִשָּׁה דְּבָרִים אֵרְעוּ בּוֹ--נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת, וּבֻטַּל הַתָּמִיד מִבַּיִת רִאשׁוֹן, וְהֻבְקְעָה יְרוּשָׁלַיִם בְּחָרְבָּן שֵׁנִי, וְשָׂרַף אֲפוּסְטְמוֹס הָרָשָׁע סֵפֶר תּוֹרָה, וְהִעְמִיד צֶלֶם בַּהֵיכָל.

ג וְתִשְׁעָה בְּאָב, חֲמִשָּׁה דְּבָרִים אֵרְעוּ בּוֹ--נִגְזַר עַל יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לָאָרֶץ; וְחָרַב הַבַּיִת בָּרִאשׁוֹנָה, וּבַשְּׁנִיָּה; וְנִלְכְּדָה עִיר גְּדוֹלָה וּבֵית תּוֹר הָיָה שְׁמָהּ וְהָיוּ בָּהּ אֲלָפִים וּרְבָבוֹת מִיִּשְׂרָאֵל, וְהָיָה לָהֶם מֶלֶךְ גָּדוֹל וְדִמּוּ כָּל יִשְׂרָאֵל וּגְדוֹלֵי הַחֲכָמִים שְׁהוּא הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וְנָפַל בְּיַד גּוֹיִים וְנֶהְרְגוּ כֻּלָּם, וְהָיְתָה צָרָה גְּדוֹלָה כְּמוֹ חָרְבַּן הַמִּקְדָּשׁ; וּבוֹ בַּיּוֹם הַמּוּכָן לְפֻרְעָנוּת, חָרַשׁ טוּרְנוּסְרוּפוֹס הָרָשָׁע מִמַּלְכֵי אֱדוֹם אֶת הַהֵיכָל וְאֶת סְבִיבָיו, לְקַיַּם "צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ" (ירמיהו כו,יח; מיכה ג,יב).

ד וְאַרְבַּעַת יְמֵי הַצּוֹמוֹת הָאֵלּוּ--הֲרֵי הֶן מְפֹרָשִׁין בַּקַּבָּלָה, "צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי" (זכריה ח,יט): צוֹם הָרְבִיעִי--זֶה שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז, שְׁהוּא בַּחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי; וְצוֹם הַחֲמִישִׁי--זֶה תִּשְׁעָה בְּאָב, שְׁהוּא בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי; וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי--זֶה שְׁלוֹשָׁה בְּתִשְׁרִי, שְׁהוּא בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי; וְצוֹם הָעֲשִׂירִי--זֶה עֲשָׂרָה בְּטֵבֵת, שְׁהוּא בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי.

ה וְנָהֲגוּ כָּל יִשְׂרָאֵל בִּזְמַנִּים אֵלּוּ, לְהִתְעַנּוֹת בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר בַּאֲדָר, זֵכֶר לְתַעְנִית שֶׁנִּתְעַנּוּ בִּימֵי הָמָן, שֶׁנֶּאֱמָר "דִּבְרֵי הַצּוֹמוֹת, וְזַעֲקָתָם" (אסתר ט,לא). וְאִם חָל שְׁלוֹשָׁה עָשָׂר בַּאֲדָר לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת, מַקְדִּימִין וּמִתְעַנִּין בַּחֲמִישִׁי, שְׁהוּא אַחַד עָשָׂר. אֲבָל אֶחָד מֵאַרְבָּעָה יְמֵי הַצּוֹמוֹת שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת, דּוֹחִין אוֹתוֹ לְאַחַר הַשַּׁבָּת; חָל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת, מִתְעַנִּין בְּעֶרֶב שַׁבָּת. וּבְכָל הַצּוֹמוֹת הָאֵלּוּ, אֵין מַתְרִיעִין וְלֹא מִתְפַּלְּלִין תְּפִלַּת נְעִילָה; אֲבָל קוֹרִין בַּתּוֹרָה שַׁחְרִית וּמִנְחָה בְּ"וַיְחַל מֹשֶׁה" (שמות לב,יא). וּבְכֻלָּן אוֹכְלִים וְשׁוֹתִין בַּלַּיְלָה, חוּץ מִתִּשְׁעָה בְּאָב.

ו מִשֶּׁיִּכָּנֵס אָב, מְמַעֲטִין בַּשִּׂמְחָה. וְשַׁבָּת שֶׁחָל תִּשְׁעָה בְּאָב לִהְיוֹת בְּתוֹכָהּ, אָסוּר לְסַפַּר וּלְכַבַּס וְלִלְבֹּשׁ כְּלִי מְגֹהָץ, אַפִלּוּ כְּלִי פִּשְׁתָּן, עַד שֶׁיַּעֲבֹר הַתַּעְנִית; וְאַפִלּוּ לְכַבַּס וּלְהַנִּיחַ לְאַחַר הַתַּעְנִית, אָסוּר. וּכְבָר נָהֲגוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בָּשָׂר בְּשַׁבָּת זוֹ, וְלֹא יִכָּנְסוּ לְמֶרְחֵץ, עַד שֶׁיַּעֲבֹר הַתַּעְנִית; וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנָּהֲגוּ לְבַטַּל הַשְּׁחִיטָה מֵרֹאשׁ הַחֹדֶשׁ, עַד הַתַּעְנִית.

ז תִּשְׁעָה בְּאָב--לֵילוֹ כְּיוֹמוֹ לְכָל דָּבָר, וְאֵין אוֹכְלִין אֵלָא מִבְּעוֹד יוֹם; וּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת שֶׁלּוֹ, אָסוּר כְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. וְלֹא יֹאכַל בָּשָׂר וְלֹא יִשְׁתֶּה יַיִן, בִּסְעוֹדָה הַמַּפְסִיק בָּהּ; אֲבָל שׁוֹתֶה הוּא יַיִן מִגִּתּוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁלוֹשָׁה יָמִים אוֹ פָּחוּת, וְאוֹכֵל בָּשָׂר מָלִיחַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁלוֹשָׁה יָמִים אוֹ יָתֵר. וְלֹא יֹאכַל שְׁנֵי תַּבְשִׁילִין.

ח בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, שֶׁאָכַל עֶרֶב תִּשְׁעָה בְּאָב אַחַר חֲצוֹת; אֲבָל אִם סָעַד קֹדֶם חֲצוֹת--אַף עַל פִּי שְׁהוּא מַפְסִיק בָּהּ, אוֹכֵל כָּל מַה שֶׁיִּרְצֶה. וְעֶרֶב תִּשְׁעָה בְּאָב שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת--אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה כָּל צָרְכּוֹ, וּמַעֲלֶה עַל שֻׁלְחָנוֹ אַפִלּוּ כִּסְעוֹדַת שְׁלֹמֹה; וְכֵן תִּשְׁעָה בְּאָב עַצְמוֹ שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת, אֵינוּ מְחַסֵּר כְּלוּם.

ט זוֹ הִיא מִדַּת כָּל הָעָם, שְׁאֵינָן יְכוּלִין לִסְבֹּל יוֹתֵר מִדַּי. אֲבָל חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים, כָּךְ הָיְתָה מִדָּתָן--עֶרֶב תִּשְׁעָה בְּאָב מְבִיאִין לוֹ לָאָדָם לְבַדּוֹ פַּת חֲרֵבָה בְּמֶלַח, וְשׁוֹרָהּ בַּמַּיִם וְיוֹשֵׁב בֵּין תַּנּוּר לְכִירַיִם וְאוֹכְלָהּ; וְשׁוֹתֶה עָלֶיהָ קִתּוֹן שֶׁלְּמַיִם בִּדְאָגָה וּבְשִׁמָּמוֹן וּבְכִיָּה, כְּמִי שֶׁמֵּתוֹ מֻטָּל לְפָנָיו. וּכְזֶה רָאוּי לַחֲכָמִים לַעֲשׂוֹת, אוֹ קָרוֹב מִזֶּה; וּמִיָּמֵינוּ לֹא אָכַלְנוּ עֶרֶב תִּשְׁעָה בְּאָב תַּבְשִׁיל, אַפִלּוּ תַּבְשִׁיל שֶׁלַּעֲדָשִׁים, אֵלָא אִם כֵּן הָיָה בַּשַּׁבָּת.

י עֻבְרוֹת וּמְנִיקוֹת, מִתְעַנּוֹת וּמַשְׁלִימוֹת בְּתִשְׁעָה בְּאָב. וְאָסוּר בִּרְחִיצָה בֵּין בְּחַמִּין בֵּין בְּצוֹנֵן, וְאַפִלּוּ לְהוֹשִׁיט אֶצְבָּעוֹ בַּמַּיִם; וְאָסוּר בְּסִיכָה שֶׁלְּתַעֲנוּג, וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל, וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה--כְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. וּמְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לַעֲשׂוֹת בּוֹ מְלָאכָה, עוֹשִׂין; וּמְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת בּוֹ מְלָאכָה, אֵינָן עוֹשִׂין. וּבְכָל מָקוֹם, תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בְּטֵלִין בּוֹ; וְאָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁכָּל הָעוֹשֶׂה בּוֹ מְלָאכָה, אֵינוּ רוֹאֶה סִימָן בְּרָכָה.

יא תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, אֵין נוֹתְנִין זֶה לְזֶה שָׁלוֹם בְּתִשְׁעָה בְּאָב, אֵלָא יוֹשְׁבִים דּוֹוִים נֶאֱנָחִים, כַּאֲבֵלִים; וְאִם נָתַן לָהֶם עַם הָאָרֶץ שָׁלוֹם, מַחְזִירִים לוֹ בְּשָׂפָה רָפָה וְכֹבֶד רֹאשׁ. וְאָסוּר לִקְרוֹת בְּתִשְׁעָה בְּאָב בַּתּוֹרָה אוֹ בַּנְּבִיאִים אוֹ בַּכְּתוּבִים, וּבַמִּשְׁנָה וּבַהֲלָכוֹת וּבַתַּלְמוּד וּבַהַגָּדוֹת; וְאֵינוּ קוֹרֶא אֵלָא בְּאִיּוֹב, וּבְקִינוֹת, וּבַדְּבָרִים הָרָעִים שֶׁבְּיִרְמְיָה. וְתִינוֹקוֹת שֶׁלְּבֵית רִבָּן, בְּטֵלִין בּוֹ. וּמִקְצַת חֲכָמִים, נוֹהֲגִין שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ בּוֹ תְּפִלִּין בָּרֹאשׁ.

יב מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, תִּקְּנוּ חֲכָמִים שֶׁהָיוּ בְּאוֹתוֹ הַדּוֹר, שְׁאֵין בּוֹנִין לְעוֹלָם בִּנְיָן מְסֻיָּד וּמְכֻיָּר, כְּבִנְיַן הַמְּלָכִים; אֵלָא טָח בֵּיתוֹ בְּטִיט, וְסָד בְּסִיד, וּמְשַׁיֵּר מְקוֹם אַמָּה עַל אַמָּה כְּנֶגֶד הַפֶּתַח, בְּלֹא סִיד. וְהַלּוֹקֵחַ חָצֵר מְסֻיֶּדֶת וּמְכֻיֶּרֶת, הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקָתָהּ, וְאֵין מְחַיְּבִים אוֹתוֹ לְקַלַּף הַכּוֹתָלִים.

יג וְכֵן הִתְקִינוּ שֶׁהָעוֹרֵךְ שֻׁלְחָן לַעֲשׂוֹת סְעוֹדָה לְאוֹרְחִים, מְחַסֵּר מִמֶּנּוּ מְעַט, וּמַנִּיחַ מָקוֹם פָּנוּי, בְּלֹא קְעָרָה מִן הַקְּעָרוֹת הָרְאוּיוֹת לָתֵת שָׁם. וּכְשֶׁהָאִשָּׁה עוֹשָׂה תַּכְשִׁיטֵי הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב, מְשַׁיֶּרֶת מִין מִמִּינֵי הַתַּכְשִׁיט שֶׁנּוֹהֶגֶת בָּהֶן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה תַּכְשִׁיט שָׁלֵם. וּכְשֶׁהֶחָתָן נוֹשֵׂא, לוֹקֵחַ אֵפֶר מֻקְלֶה וְנוֹתֵן בְּרֹאשׁוֹ מְקוֹם הַנָּחַת תְּפִלִּין. וְכָל אֵלּוּ הַדְּבָרִים, כְּדֵי לִזְכֹּר יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁנֶּאֱמָר "אִם-אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם--תִּשְׁכַּח יְמִינִי. תִּדְבַּק-לְשׁוֹנִי, לְחִכִּי--אִם-לֹא אֶזְכְּרֵכִי: אִם-לֹא אַעֲלֶה, אֶת-יְרוּשָׁלִַם--עַל, רֹאשׁ שִׂמְחָתִי" (תהילים קלז,ה-ו).

יד וְכֵן גָּזְרוּ שֶׁלֹּא לְנַגַּן בִּכְלֵי שִׁיר, כֻּלָּם; וְכָל מִינֵי זֶמֶר, וְכָל מַשְׁמִיעֵי קוֹל שֶׁלְּשִׁיר--אָסוּר לִשְׂמֹחַ בָּהֶן, וְאָסוּר לְשָׁמְעָן: מִפְּנֵי הֶחָרְבָּן. וְאַפִלּוּ שִׁירָה בַּפֶּה עַל הַיַּיִן--אֲסוּרָה, שֶׁנֶּאֱמָר "בַּשִּׁיר, לֹא יִשְׁתּוּ-יָיִן" (ישעיהו כד,ט); וּכְבָר נָהֲגוּ כָּל יִשְׂרָאֵל, לוֹמַר דִּבְרֵי תֻּשְׁבָּחוֹת אוֹ שִׁיר שֶׁלְּהוֹדָאוֹת לָאֵל וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן עַל הַיַּיִן.

טו וְאַחַר כָּךְ גָּזְרוּ עַל עַטְרוֹת חֲתָנִים, שֶׁלֹּא יַנִּיחַ הֶחָתָן בְּרֹאשׁוֹ שֵׁם כְּלִיל, שֶׁנֶּאֱמָר "הָסִיר הַמִּצְנֶפֶת, וְהָרִים הָעֲטָרָה" (יחזקאל כא,לא). וְכֵן גָּזְרוּ עַל עַטְרוֹת כַּלּוֹת, אִם הָיוּ כֶּסֶף וְזָהָב; אֲבָל שֶׁלְּגָדִיל, מֻתֶּרֶת לַכַּלָּה.

טז מִי שֶׁרָאָה עָרֵי יְהוּדָה בְּחָרְבָּנָם--אוֹמֵר "עָרֵי קָדְשְׁךָ, הָיוּ מִדְבָּר" (ישעיהו סד,ט), וְקוֹרֵעַ. רָאָה יְרוּשָׁלַיִם בְּחָרְבָּנָהּ--אוֹמֵר "בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ . . ." (ישעיהו סד,י), וְקוֹרֵעַ. וּמֵהֵיכָן חַיָּב לִקְרֹעַ, מִן הַצּוֹפִים; וּכְשֶׁיַּגִּיעַ לַמִּקְדָּשׁ, קוֹרֵעַ קְרָע אַחֵר. וְאִם פָּגַע בַּמִּקְדָּשׁ תְּחִלָּה, כְּשֶׁיָּבוֹא מִדֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר--קוֹרֵעַ עַל הַמִּקְדָּשׁ, וּמוֹסִיף עַל יְרוּשָׁלַיִם.

יז כָּל הַקְּרָעִים הָאֵלּוּ כֻּלָּם, בְּיָדוֹ וּמֵעוֹמֵד; וְקוֹרֵעַ כָּל כְּסוּת שֶׁעָלָיו, עַד שֶׁיְּגַלֶּה אֶת לִבּוֹ. וְאֵינוּ מְאַחֶה קְרָעִים אֵלּוּ, לְעוֹלָם; אֲבָל רַשָּׁאי הוּא לְשָׁלְלָן לְמָלְלָן לְלַקְּטָן וּלְתָפְרָן, כְּמִין סֻלָּמוֹת.

יח הָיָה הוֹלֵךְ וּבָא לִירוּשָׁלַיִם, הוֹלֵךְ וּבָא--אִם תּוֹךְ שְׁלוֹשִׁים יוֹם, אֵינוּ קוֹרֵעַ קְרָע אַחֵר; וְאִם לְאַחַר שְׁלוֹשִׁים יוֹם, חוֹזֵר וְקוֹרֵעַ.

יט כָּל הַצּוֹמוֹת הָאֵלּוּ, עֲתִידִים לִבָּטֵל לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ; וְלֹא עוֹד, אֵלָא שְׁהֶם עֲתִידִים לִהְיוֹת יָמִים טוֹבִים וִימֵי שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, שֶׁנֶּאֱמָר "כֹּה-אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית-יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, וּלְמֹעֲדִים, טוֹבִים; וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם, אֱהָבוּ" (זכריה ח,יט).

משנה תורה - ספר זמנים - הלכות תענייות - הכול
פרק א ב ג ד ה

יש לך שאלה או הערה?