משנה תורה מנוקד - ספר זמנים - הלכות תענייות פרק א

משנה תורה - ספר זמנים - הלכות תענייות - הכול
פרק א ב ג ד ה

הִלְכּוֹת תַּעְנִיּוֹת פֵּרֶק א

א מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה, לִזְעֹק וּלְהָרִיעַ בַּחֲצוֹצְרוֹת עַל כָּל צָרָה שֶׁתָּבוֹא עַל הַצִּבּוּר, שֶׁנֶּאֱמָר "עַל-הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם--וַהֲרֵעֹתֶם, בַּחֲצֹצְרֹת" (במדבר י,ט)--כְּלוֹמַר כָּל דָּבָר שֶׁיֵּצַר לָכֶם כְּגוֹן בַּצֹּרֶת וְדֶבֶר וְאַרְבֶּה וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, זַעֲקוּ עֲלֵיהֶן וְהָרִיעוּ.

ב וְדָבָר זֶה, דֶּרֶךְ מִדַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה הוּא: שֶׁבִּזְמָן שֶׁתָּבוֹא צָרָה וְיִזְעֲקוּ לָהּ וְיָרִיעוּ, יֵדְעוּ הַכֹּל שֶׁבִּגְלַל מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים הֵרַע לָהֶן--כַּכָּתוּב "עֲוֺנוֹתֵיכֶם, הִטּוּ-אֵלֶּה" (ירמיהו ה,כה) לָכֶם, וְזֶה הוּא שֶׁיִּגְרֹם לָהֶם לְהָסִיר הַצָּרָה מֵעֲלֵיהֶם.

ג אֲבָל אִם לֹא יִזְעֲקוּ, וְלֹא יָרִיעוּ, אֵלָא יֹאמְרוּ דָּבָר זֶה מִמִּנְהַג הָעוֹלָם אֵרַע לָנוּ, וְצָרָה זוֹ נִקְרֹא נִקְרֵית--הֲרֵי זוֹ דֶּרֶךְ אַכְזָרִיּוּת, וְגוֹרֶמֶת לָהֶם לְהִדָּבֵק בְּמַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים, וְתוֹסִיף הַצָּרָה וְצָרוֹת אֲחֵרוֹת: הוּא שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה, "וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי, בְּקֶרִי. וְהָלַכְתִּי עִמָּכֶם, בַּחֲמַת-קֶרִי" (ויקרא כו,כז-כח), כְּלוֹמַר כְּשֶׁאָבִיא עֲלֵיכֶם צָרָה, כְּדֵי שֶׁתָּשׁוּבוּ--אִם תֹּאמְרוּ שְׁהוּא קֶרִי, אוֹסִיף עֲלֵיכֶם חֲמַת אוֹתוֹ קֶרִי.

ד וּמִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, לְהִתְעַנּוֹת עַל כָּל צָרָה שֶׁתָּבוֹא עַל הַצִּבּוּר, עַד שֶׁיְּרֻחֲמוּ מִן הַשָּׁמַיִם; וּבִימֵי הַתַּעְנִיּוֹת הָאֵלּוּ, זוֹעֲקִין בִּתְפִלּוֹת וּמִתְחַנְּנִים וּמְרִיעִין בַּחֲצוֹצְרוֹת בִּלְבָד: וְאִם הָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ, מְרִיעִין בַּחֲצוֹצְרוֹת וּבְשׁוֹפָר; הַשּׁוֹפָר מְקַצֵּר, וְהַחֲצוֹצְרוֹת מַאֲרִיכוֹת--שֶׁמִּצְוַת הַיּוֹם, בַּחֲצוֹצְרוֹת. וְאֵין תּוֹקְעִין בַּחֲצוֹצְרוֹת וְשׁוֹפָר כְּאֶחָד אֵלָא בַּמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמָר "בַּחֲצֹצְרוֹת, וְקוֹל שׁוֹפָר--הָרִיעוּ, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ ה'" (תהילים צח,ו).

ה תַּעְנִיּוֹת אֵלּוּ שֶׁגּוֹזְרִין עַל הַצִּבּוּר מִפְּנֵי הַצָּרוֹת, אֵינָן יוֹם אַחַר יוֹם, שְׁאֵין רֹב הַצִּבּוּר, יְכוּלִים לַעֲמֹד בְּדָבָר זֶה. וְאֵין גּוֹזְרִין כַּתְּחִלָּה תַּעְנִית, אֵלָא בְּשֵׁנִי בַּשַּׁבָּת וּבַחֲמִישִׁי שֶׁלְּאַחֲרָיו וּבַשֵּׁנִי שֶׁלְּאַחֲרָיו; וְכֵן עַל סֵדֶר זֶה, שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי וְשֵׁנִי, עַד שֶׁיְּרֻחֲמוּ.

ו אֵין גּוֹזְרִין תַּעְנִית עַל הַצִּבּוּר, לֹא בְּשַׁבָּתוֹת וְלֹא בְּיָמִים טוֹבִים. וְכֵן אֵין תּוֹקְעִין בָּהֶן, לֹא בְּשׁוֹפָר וְלֹא בַּחֲצוֹצְרוֹת; וְלֹא זוֹעֲקִים וּמִתְחַנְּנִים בָּהֶם בַּתְּפִלָּה, אֵלָא אִם כֵּן הָיְתָה עִיר שֶׁהִקִּיפוּהָ גּוֹיִים, אוֹ נָהָר, אוֹ סְפִינָה הַמִּטָּרֶפֶת בַּיָּם. אַפִלּוּ יָחִיד הַנִּרְדָּף מִפְּנֵי גּוֹיִים, וּמִפְּנֵי לִיסְטִים, וּמִפְּנֵי רוּחַ רָעָה--מִתְעַנִּין עֲלֵיהֶם בַּשַּׁבָּת, וְזוֹעֲקִין וּמִתְחַנְּנִים בִּתְפִלּוֹת. אֲבָל אֵין תּוֹקְעִין, אֵלָא אִם כֵּן תָּקְעוּ לְקַבַּץ אֶת הָעָם לֵילֵךְ וְלַעְזֹר אוֹתָם וּלְהַצִּילָן.

ז וְכֵן אֵין גּוֹזְרִין תַּעְנִית בַּתְּחִלָּה בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים, אוֹ בַּחֲנֻכָּה וּפוּרִים, אוֹ בְּחֻלּוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד; וְאִם הִתְחִילוּ לְהִתְעַנּוֹת עַל הַצָּרָה אַפִלּוּ יוֹם אֶחָד, וּפָגַע בָּהֶן יוֹם מֵאֵלּוּ--מִתְעַנִּין, וּמַשְׁלִימִין הַיּוֹם בַּתַּעְנִית.

ח תַּעְנִיּוֹת אֵלּוּ שֶׁמִּתְעַנִּין עַל הַצָּרוֹת--אֵין מִתְעַנִּין בָּהֶן לֹא עֻבְרוֹת, וְלֹא מְנִיקוֹת, וְלֹא קְטַנִּים; וּמֻתָּרִין לֶאֱכֹל בַּלַּיְלָה, אַף עַל פִּי שֶׁמִּתְעַנִּין לְמָחָר--חוּץ מִתַּעְנִית הַמָּטָר, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר. וְכָל תַּעְנִית שֶׁאוֹכְלִין בָּהּ בַּלַּיְלָה, בֵּין צִבּוּר בֵּין יָחִיד--הֲרֵי זֶה אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה, עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר: וְהוּא, שֶׁלֹּא יָשַׁן; אֲבָל אִם יָשַׁן, אֵינוּ חוֹזֵר וְאוֹכֵל.

ט כְּשֵׁם שֶׁצִּבּוּר מִתְעַנִּים עַל צָרָתָן, כָּךְ הַיָּחִיד מִתְעַנֶּה עַל צָרָתוֹ. כֵּיצַד: הֲרֵי שֶׁהָיָה לוֹ חוֹלֶה, אוֹ תּוֹעֶה בַּמִּדְבָּר, אוֹ אָסוּר בְּבֵית הָאֲסוּרִין--יֵשׁ לוֹ לְהִתְעַנּוֹת עָלָיו, וּלְבַקַּשׁ רַחֲמִים בִּתְפִלָּתוֹ; וְאוֹמֵר עֲנֵנוּ, בְּכָל תְּפִלָּה שֶׁמִּתְפַּלֵּל. וְלֹא יִתְעַנֶּה בְּשַׁבָּתוֹת, וְלֹא בְּמוֹעֲדוֹת, וְלֹא בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים, וְלֹא בַּחֲנֻכָּה וּפוּרִים.

י כָּל תַּעְנִית שֶׁלֹּא קִבְּלָהּ עָלָיו הַיָּחִיד מִבְּעוֹד יוֹם, אֵינָהּ תַּעְנִית. כֵּיצַד מְקַבְּלָהּ--כְּשֶׁיִּתְפַּלַּל תְּפִלַּת מִנְחָה, אוֹמֵר בַּתְּפִלָּה עֲנֵנוּ, וְגוֹמֵר בְּלִבּוֹ לְהִתְעַנּוֹת לְמָחָר. אַף עַל פִּי שְׁהוּא אוֹכֵל בַּלַּיְלָה, לֹא הִפְסִיד כְּלוּם; וְכֵן אִם גָּמַר, וְקִבַּל עָלָיו לְהִתְעַנּוֹת שְׁלוֹשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה יָמִים זֶה אַחַר זֶה--אַף עַל פִּי שְׁהוּא אוֹכֵל בְּכָל לַיְלָה וְלַיְלָה, לֹא הִפְסִיד תַּעְנִיתוֹ, וְאֵינוּ צָרִיךְ כַּוָּנָה, לְכָל יוֹם וָיוֹם מִבְּעוֹדוֹ.

יא קִבַּל עָלָיו מִבְּעוֹד יוֹם לְהִתְעַנּוֹת לְמָחָר בִּלְבָד, וְהִתְעַנָּה, וְלַלַּיְלָה נִמְלַךְ לְהִתְעַנּוֹת בְּיוֹם שֵׁנִי--אַף עַל פִּי שֶׁלָּן בְּתַעְנִיתוֹ, אֵינָהּ תַּעְנִית, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא קִבְּלָהּ עָלָיו, מִבְּעוֹד יוֹם; וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁהָיָה אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה בַּלַּיְלָה, וְהִשְׁכִּים בַּבֹּקֶר וְנִמְלַךְ לְהִתְעַנּוֹת--שְׁאֵין זוֹ תַּעְנִית כְּלָל.

יב הָרוֹאֶה חֲלוֹם רָע--צָרִיךְ לְהִתְעַנּוֹת לְמָחָר, כְּדֵי שֶׁיָּשׁוּב וְיֵעוֹר לְמַעֲשָׂיו, וִיחַפַּשׂ בָּהֶן, וְיַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה; וּמִתְעַנֶּה, וְאַפִלּוּ בַּשַּׁבָּת. וּמִתְפַּלֵּל עֲנֵנוּ בְּכָל תְּפִלָּה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא קִבְּלָהּ עָלָיו מִבְּעוֹד יוֹם. וְהַמִּתְעַנֶּה בַּשַּׁבָּת--מִתְעַנֶּה יוֹם אַחֵר, מִפְּנֵי שֶׁבִּטַּל עֹנֶג שַׁבָּת.

יג מִתְעַנֶּה אָדָם שָׁעוֹת, וְהוּא שֶׁלֹּא יֹאכַל כְּלוּם שְׁאָר הַיּוֹם. כֵּיצַד: הֲרֵי שֶׁהָיָה טָרוּד בַּחֲפָצָיו וּמִתְעַסֵּק בִּצְרָכָיו וְלֹא אָכַל עַד חֲצוֹת, אוֹ עַד תֵּשַׁע שָׁעוֹת, וְנִמְלַךְ לְהִתְעַנּוֹת בַּשָּׁעוֹת שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מִן הַיּוֹם--הֲרֵי זֶה מִתְעַנֶּה אוֹתָן שָׁעוֹת, וּמִתְפַּלֵּל בָּהֶן עֲנֵנוּ, שֶׁהֲרֵי קִבַּל עָלָיו הַתַּעְנִית, קֹדֶם שָׁעוֹת הַתַּעְנִית; וְכֵן אִם אָכַל וְשָׁתָה, וְאַחַר כָּךְ הִתְחִיל לְהִתְעַנּוֹת שְׁאָר הַיּוֹם--הֲרֵי זוֹ תַּעְנִית שָׁעוֹת.

יד כָּל הַשָּׁרוּי בְּתַעְנִית--בֵּין שֶׁהָיָה מִתְעַנֶּה עַל צָרָתוֹ אוֹ עַל חֲלוֹמוֹ, בֵּין שֶׁהָיָה מִתְעַנֶּה עִם הַצִּבּוּר עַל צָרָתָם--הֲרֵי זֶה לֹא יִנְהֹג עִדּוּנִין בְּעַצְמוֹ, וְלֹא יָקֵל רֹאשׁוֹ, וְלֹא יִהְיֶה שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב, אֵלָא דּוֹאֵג וְאוֹנֵן: כְּעִנְיַן שֶׁנֶּאֱמָר "מַה-יִּתְאוֹנֵן אָדָם חָי, גֶּבֶר עַל-חֲטָאָו" (איכה ג,לט). וּמֻתָּר לוֹ לִטְעֹם אֶת הַתַּבְשִׁיל, וְאַפִלּוּ בִּכְדֵי רְבִיעִית--וְהוּא שֶׁלֹּא יִבְלַע, אֵלָא טוֹעֵם וּפוֹלֵט. שָׁכַח וְאָכַל, מַשְׁלִים תַּעְנִיתוֹ.

טו יָחִיד שֶׁהָיָה מִתְעַנֶּה עַל הַחוֹלֶה, וְנִתְרַפָּא, עַל צָרָה, וְעָבְרָה--הֲרֵי זֶה מַשְׁלִים תַּעְנִיתוֹ. הַהוֹלֵךְ מִמְּקוֹם שֶׁמִּתְעַנִּין לִמְקוֹם שְׁאֵין מִתְעַנִּין, הֲרֵי זֶה מִתְעַנֶּה וּמַשְׁלִים; הָלַךְ מִמְּקוֹם שְׁאֵין מִתְעַנִּין לִמְקוֹם שֶׁמִּתְעַנִּין, הֲרֵי זֶה מִתְעַנֶּה עִמָּהֶן. שָׁכַח וְאָכַל וְשָׁתָה, אַל יִתְרָאֶה בִּפְנֵיהֶם; וְאַל יִנְהֹג עִדּוּנִין בְּעַצְמוֹ.

טז צִבּוּר שֶׁהָיוּ מִתְעַנִּין עַל הַגְּשָׁמִים, וְיָרְדוּ לָהֶן גְּשָׁמִים--אִם קֹדֶם חֲצוֹת--לֹא יַשְׁלִימוּ, אֵלָא אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין, וּמִתְכַּנְּסִין, וְקוֹרְאִין הַלֵּל הַגָּדוֹל: שְׁאֵין אוֹמְרִין הַלֵּל הַגָּדוֹל, אֵלָא בְּנֶפֶשׁ שְׂבֵעָה וְכָרֵס מְלֵאָה. וְאִם אַחַר חֲצוֹת--הוֹאִיל וְעָבַר רֹב הַיּוֹם בִּקְדֻשָּׁה, יַשְׁלִימוּ תַּעְנִיתָן. וְכֵן אִם הָיוּ מִתְעַנִּין עַל צָרָה וְעָבְרָה, עַל שְׁמָד וּבָטַל--אִם קֹדֶם חֲצוֹת, לֹא יַשְׁלִימוּ; וְאִם אַחַר חֲצוֹת, יַשְׁלִימוּ.

יז בְּכָל יוֹם תַּעְנִית שֶׁגּוֹזְרִין עַל הַצִּבּוּר מִפְּנֵי הַצָּרוֹת, בֵּית דִּין וְהַזְּקֵנִים יוֹשְׁבִין בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, וּבוֹדְקִים עַל מַעֲשֵׂה אַנְשֵׁי הָעִיר, מֵאַחַר תְּפִלַּת שַׁחְרִית עַד חֲצִי הַיּוֹם; וּמְסִירִין הַמִּכְשׁוֹלוֹת שֶׁלַּעֲבֵרוֹת, וּמַזְהִירִין וְדוֹרְשִׁין וְחוֹקְרִין עַל בַּעֲלֵי חָמָס וַעֲבֵרוֹת וּמַפְרִישִׁין אוֹתָן, וְעַל בַּעֲלֵי זְרוֹעַ וּמַשְׁפִּילִין אוֹתָן, וְכַיּוֹצֶא בִּדְבָרִים אֵלּוּ. וּמֵחֲצִי הַיּוֹם וְלָעֶרֶב, רְבִיעַ הַיּוֹם קוֹרְאִין בִּבְרָכוֹת וּקְלָלוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמָר "מוּסַר ה', בְּנִי אַל-תִּמְאָס; וְאַל-תָּקֹץ, בְּתוֹכַחְתּוֹ" (משלי ג,יא); וּמַפְטִירִין בַּנָּבִיא בְּתוֹכֵחוֹת מֵעִנְיַן הַצָּרָה. וּרְבִיעַ הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן, מִתְפַּלְּלִים מִנְחָה וּמִתְחַנְּנִים וְזוֹעֲקִים וּמִתְוַדִּים כְּפִי כּוֹחָם.

משנה תורה - ספר זמנים - הלכות תענייות - הכול
פרק א ב ג ד ה

יש לך שאלה או הערה?