משנה תורה מנוקד - ספר זמנים - הלכות חמץ ומצה פרק ה

משנה תורה - ספר זמנים - הלכות חמץ ומצה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח נוסח ההגדה כל ההגדה

הִלְכּוֹת חָמֵץ וּמַצָּה פֵּרֶק ה

א אֵין אָסוּר מִשּׁוֹם חָמֵץ בַּפֶּסַח, אֵלָא חֲמֵשֶׁת מִינֵי הַדָּגָן בִּלְבָד--וְהֶם שְׁנֵי מִינֵי הַחִטִּים, שְׁהֶן הַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת, וּשְׁלֹשֶׁת מִינֵי הַשְּׂעוֹרִים, שְׁהֶן הַשְּׂעוֹרָה וְשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל וְהַשִּׁיפוֹן. אֲבָל הַקָּטְנָיוֹת, כְּגוֹן אֹרֶז וְדֹחַן וּפוֹלִים וַעֲדָשִׁים וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן--אֵין בָּהֶן מִשּׁוֹם חָמֵץ; אֵלָא אַפִלּוּ לָשׁ קֶמַח אֹרֶז וְכַיּוֹצֶא בּוֹ בְּרוֹתְחִין וְכִסָּהוּ בִּבְגָדִים עַד שֶׁנִּתְפַּח כְּמוֹ בָּצֵק שֶׁהִחְמִיץ, הֲרֵי זֶה מֻתָּר בַּאֲכִילָה--שְׁאֵין זֶה חִמּוּץ, אֵלָא סִרְחוֹן.

ב חֲמֵשֶׁת מִינֵי דָּגָן אֵלּוּ--אִם לָשָׁן בְּמֵי פֵּרוֹת בִּלְבָד, בְּלֹא שֵׁם מַיִם בָּעוֹלָם--אֵינָם בָּאִין לִידֵי חִמּוּץ; אֵלָא אַפִלּוּ הִנִּיחָן כָּל הַיּוֹם עַד שֶׁנִּתְפַּח כָּל הַבָּצֵק, הֲרֵי זֶה מֻתָּר בַּאֲכִילָה: שְׁאֵין מֵי פֵּרוֹת מַחְמִיצִין, אֵלָא מַסְרִיחִין. וּמֵי פֵּרוֹת, הֶן כְּגוֹן יַיִן וְחָלָב וּדְבַשׁ וְזַיִת וּמֵי תַּפּוּחִים וּמֵי רִמּוֹנִים וְכָל כַּיּוֹצֶא בָּהֶן מִשְּׁאָר יֵינוֹת וּשְׁמָנִים וּמַשְׁקִין--וְהוּא, שֶׁלֹּא יִתְעָרַב בָּהֶן שֵׁם מַיִם בָּעוֹלָם; וְאִם נִתְעָרַב בָּהֶן מַיִם כָּל שְׁהוּא, הֲרֵי אֵלּוּ מַחְמִיצִין.

ג אֵין מְבַשְּׁלִין חִטִּים בַּמַּיִם כְּגוֹן רִיפוֹת, וְלֹא קֶמַח כְּגוֹן לְבִיבוֹת; וְאִם בִּשַּׁל, הֲרֵי זֶה חָמֵץ גָּמוּר--וְהוּא, שֶׁיִּתְבַּקְּעוּ בַּתַּבְשִׁיל. אֵין קוֹלִין אֶת הַבָּצֵק, בְּשֶׁמֶן עַל הַמַּחֲבַת; אֲבָל מְבַשְּׁלִין אֶת הַפַּת, וְאֶת הַקֶּמַח הַקָּלוּי. וְאִם הִרְתִּיחַ הַמַּיִם הַרְבֵּה, וְאַחַר כָּךְ הִשְׁלִיךְ לְתוֹכָן הַקֶּמַח--הֲרֵי זֶה מֻתָּר, מִפְּנֵי שְׁהוּא מִתְבַּשֵּׁל מִיָּד קֹדֶם שֶׁיַּחְמִיץ; וּכְבָר נָהֲגוּ בְּשִׁנְעָר וּבִסְפָרַד וּבְכָל הַמַּעְרָב, לֶאֱסֹר דָּבָר זֶה--גְּזֵרָה, שֶׁמֶּא לֹא יַרְתִּיחַ הַמַּיִם יָפֶה יָפֶה.

ד מֻתָּר לְבַשַּׁל הַדָּגָן אוֹ הַקֶּמַח, בְּמֵי פֵּרוֹת; וְכֵן בָּצֵק שֶׁלָּשׁוּ בְּמֵי פֵּרוֹת--אִם בִּשְּׁלוּ בְּמֵי פֵּרוֹת, אוֹ קָלָהוּ עַל הַמַּחֲבַת בְּשֶׁמֶן--הֲרֵי זֶה מֻתָּר: שֶׁמֵּי פֵּרוֹת אֵינָן מַחְמִיצִין.

ה כַּרְמֶל שֶׁמְּהַבְהֲבִין אוֹתוֹ בָּאוּר וְטוֹחֲנִין אוֹתוֹ, אֵין מְבַשְּׁלִין הַקֶּמַח שֶׁלּוֹ בַּמַּיִם--שֶׁמֶּא לֹא נִקְלָה בָּאוּר יָפֶה, וְנִמְצָא מַחְמִיץ כְּשֶׁמְּבַשְּׁלִין אוֹתוֹ. וְכֵן כְּשֶׁמּוֹלְלִין הַקְּדֵרוֹת הַחֲדָשׁוֹת, אֵין מְבַשְּׁלִין בָּהֶן אֵלָא מַצָּה אֲפוּיָה שֶׁחָזְרוּ וְטָחֲנוּ אוֹתָהּ; אֲבָל קֶמַח קָלִי אָסוּר--שֶׁמֶּא לֹא קָלָהוּ יָפֶה, וְיָבוֹא לִידֵי חִמּוּץ.

ו אֵין בּוֹלְלִין אֶת הַשְּׂעוֹרִין בַּמַּיִם בַּפֶּסַח, מִפְּנֵי שְׁהֶן רָפִין וּמַחְמִיצִין בִּמְהֵרָה. וְאִם בָּלַל--אִם רָפוּ כְּדֵי שְׁאִם הִנִּיחָן עַל פִּי הַבִּיב שֶׁאוֹפִין עָלָיו הַחַלּוֹת יִתְבַּקְּעוּ, הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין; וְאִם לֹא הִגִּיעוּ לְרִפְיוֹן זֶה, הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין.

ז הַחִטִּים--מֻתָּר לִבְלֹל אוֹתָן בַּמַּיִם, כְּדֵי לְהָסִיר סֻבָּן, וְטוֹחֲנִין אוֹתָן מִיָּד, כְּדֶרֶךְ שֶׁטּוֹחֲנִין הַסֹּלֶת; וּכְבָר נָהֲגוּ כָּל יִשְׂרָאֵל בְּשִׁנְעָר וּבְאֶרֶץ הַצְּבִי וּבִסְפָרַד וּבְעָרֵי הַמַּעְרָב, שֶׁלֹּא יִבְלְלוּ הַחִטִּים בַּמַּיִם--גְּזֵרָה, שֶׁמֶּא יִשְׁהוּ וְיַחְמִיצוּ.

ח תַּבְשִׁיל שֶׁנִּתְבַּשַּׁל, וְנִמְצְאוּ בּוֹ שְׂעוֹרִים אוֹ חִטִּים--אִם נִתְבַּקְּעוּ--הֲרֵי כָּל הַתַּבְשִׁיל אָסוּר, שֶׁהֲרֵי נִתְעָרַב בּוֹ הֶחָמֵץ. וְאִם לֹא נִתְבַּקְּעוּ--מוֹצִיאִין אוֹתָן, וְשׂוֹרְפִין אוֹתָן, וְאוֹכְלִין שְׁאָר הַתַּבְשִׁיל: שְׁאֵין הַדָּגָן שֶׁנִּבְלַל אוֹ נִתְבַּשַּׁל וְלֹא נִתְבַּקַּע, חָמֵץ גָּמוּר שֶׁלַּתּוֹרָה, וְאֵינוּ אֵלָא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים [ט] מִשּׁוֹם שֶׁנֶּאֱמָר "וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-הַמַּצּוֹת" (שמות יב,יז), כְּלוֹמַר הִזָּהֲרוּ בַּמַּצָּה וְשִׁמְרוּ אוֹתָהּ מִכָּל צַד חִמּוּץ.

ט לְפִיכָּךְ אָמְרוּ חֲכָמִים, צָרִיךְ אָדָם לְהִזָּהֵר בַּדָּגָן שֶׁאוֹכֵל מִמֶּנּוּ בַּפֶּסַח, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹא עָלָיו מַיִם אַחַר שֶׁנִּקְצַר, עַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה בּוֹ שֵׁם חִמּוּץ. דָּגָן שֶׁטָּבַע בַּנָּהָר, אוֹ שֶׁנָּפַל עָלָיו מַיִם--כְּשֵׁם שֶׁאָסוּר לְאָכְלוֹ, כָּךְ אָסוּר לְקַיְּמוֹ: אֵלָא מוֹכְרוֹ לְיִשְׂרָאֵל וּמוֹדִיעוֹ, כְּדֵי שֶׁיֹּאכְלֶנּוּ קֹדֶם הַפֶּסַח; וְאִם מְכָרוֹ לַגּוֹיִים קֹדֶם הַפֶּסַח, מוֹכֵר מְעַט לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, כְּדֵי שֶׁיִּכְלֶה קֹדֶם הַפֶּסַח, שֶׁמֶּא יַחְזֹר הַגּוֹי וְיִמְכְּרֶנּוּ לְיִשְׂרָאֵל.

י דָּגָן שֶׁנָּפַל עָלָיו דֶּלֶף--כָּל זְמָן שְׁהוּא טוֹרֵד טִפָּה אַחַר טִפָּה, אַפִלּוּ כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ--אֵינוּ בָּא לִידֵי חִמּוּץ; אֲבָל כְּשֶׁפּוֹסֵק--אִם נִשְׁתָּהָה כַּשֵּׁעוּר, הֲרֵי זֶה אָסוּר.

יא אֵין לָשִׁין בַּפֶּסַח עִיסָה גְּדוֹלָה, שֶׁמֶּא תַּחְמִיץ--אֵלָא שֵׁעוּר חַלָּה בִּלְבָד. וְאֵין לָשִׁין לֹא בְּחַמִּין, וְלֹא בְּחַמֵּי חַמָּה, וְלֹא בְּמַיִם שֶׁנִּשְׁאֲבוּ בּוֹ בַּיּוֹם--אֵלָא בְּמַיִם שֶׁלָּנוּ; וְאִם עָבַר וְלָשׁ בְּאֶחָד מִכָּל אֵלּוּ, הֲרֵי הַפַּת אֲסוּרָה.

יב לֹא תֵשֵׁב אִשָּׁה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, וְתָלוּשׁ; וְלֹא תַּחַת הָרָקִיעַ בְּיוֹם הֶעָבִים, אַפִלּוּ בִּמְקוֹם שְׁאֵין הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת בּוֹ. וְלֹא תַנִּיחַ אֶת הָעִיסָה, וְתִתְעַסַּק בְּדָבָר אַחֵר. וְאִם הָיְתָה לָשָׁה וְאוֹפָה, צְרִיכָה שְׁנֵי כֵּלִים שֶׁלְּמַיִם, אֶחָד שֶׁמְּקַטֶּפֶת בּוֹ, וְאֶחָד שֶׁמְּצַנֶּנֶת בּוֹ יָדָהּ. וְאִם עָבְרָה וְלָשָׁה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, אוֹ שֶׁלֹּא צִנְּנָה יָדָהּ, אוֹ שֶׁעָשָׂת עִיסָה יָתֵר מִשֵּׁעוּר חַלָּה--הַפַּת מֻתֶּרֶת. וְכַמָּה שֵׁעוּר חַלָּה, כְּמוֹ שָׁלוֹשׁ וְאַרְבָּעִים וְחֹמֶשׁ בֵּיצָה--כְּגוּף הַבֵּיצָה הַבֵּינוֹנִית, לֹא כְּמִשְׁקָלָהּ.

יג כָּל זְמָן שֶׁאָדָם עוֹסֵק בַּבָּצֵק, אַפִלּוּ כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ--אֵינוּ בָּא לִידֵי חִמּוּץ. וְאִם הִגְבִּיהַּ יָדוֹ וְהִנִּיחוֹ, וְשָׁהָה הַבָּצֵק עַד שֶׁהִגִּיעַ לְהַשְׁמִיעַ הַקּוֹל בִּזְמָן שֶׁאָדָם מַכֶּה בְּיָדוֹ עָלָיו--כְּבָר הִחְמִיץ, וְיִשָּׂרֵף מִיָּד; וְאִם אֵין קוֹלוֹ נִשְׁמָע--אִם שָׁהָה כְּדֵי שֶׁיְּהַלַּךְ אָדָם מִיל--כְּבָר הִחְמִיץ, וְיִשָּׂרֵף מִיָּד. וְכֵן אִם הִכְסִיפוּ פָּנָיו, כְּאָדָם שֶׁעָמְדוּ שְׂעָרוֹתָיו--הֲרֵי זֶה אָסוּר לְאָכְלוֹ, וְאֵין חַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת.

יד הָיוּ שְׁתֵּי עִיסוֹת שֶׁהִגְבִּיהוּ הַיָּד מֵהֶן בְּעֵת אַחַת, וְנִשְׁתָּהוּ, וְהָאַחַת מֵהֶן יֵשׁ לָהּ קוֹל, וְהָאַחֶרֶת אֵין לָהּ קוֹל--שְׁתֵּיהֶן יִשָּׂרְפוּ, וַהֲרֵי הֶן חָמֵץ גָּמוּר.

טו אֵין עוֹשִׂין סְרִיקִין הַמְּצֻיָּרִין בַּפֶּסַח, מִפְּנֵי שֶׁהָאִשָּׁה שׁוֹהָה עֲלֵיהֶן, וּמִתְחַמְּצִין בְּעֵת עֲשִׂיָּתָן. לְפִיכָּךְ הַנַּחְתּוֹמִין מֻתָּרִין לַעֲשׂוֹתָם, מִפְּנֵי שְׁהֶן בְּקִיאִין בְּאֻמָּנוּתָן, וּמְמַהֲרִים לַעֲשׂוֹתָם; אֲבָל בַּעֲלֵי בָּתִּים אֲסוּרִים, וְאַפִלּוּ צָרוּ אוֹתָן בִּדְפוּס--שֶׁמֶּא יָבוֹאוּ אֲחֵרִים לַעֲשׂוֹת שֶׁלֹּא בִּדְפוּס, וְיִשְׁהוּ בַּעֲשִׂיָּתָן וְיַחְמִיצוּ.

טז מַיִם שֶׁרוֹחֲצִין בּוֹ הַיָּדַיִם וְהָעֲרֵבָה אַחַר שֶׁלָּשִׁין, וְכֵן מַיִם שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁין בּוֹ בְּשָׁעַת לִישָׁה--הֲרֵי זֶה יִשָּׁפֵךְ בִּמְקוֹם מִדְרוֹן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְקַבַּץ בְּמָקוֹם אֶחָד וְיַחְמִיץ.

יז אֵין שׁוֹרִין אֶת הַמֻּרְסָן וּמַנִּיחִין לִפְנֵי הַתֻּרְנְגוֹלִין, שֶׁמֶּא יַחְמִיץ. אֲבָל חוֹלְטִין לָהֶן הַמֻּרְסָן בְּרוֹתְחִין, וּמַנִּיחִין לִפְנֵיהֶן; וּכְבָר נָהֲגוּ רֹב הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא לַחְלֹט--גְּזֵרָה, שֶׁמֶּא לֹא יַרְתִּיחַ הַמַּיִם יָפֶה יָפֶה.

יח וּמֻתָּר לָלוּשׁ לַתֻּרְנְגוֹלִין מֻרְסָן אוֹ קֶמַח, וּמַאֲכִילָן מִיָּד, אוֹ נוֹתֵן לִפְנֵיהֶן, וְהוּא עוֹמֵד עֲלֵיהֶן--עַד שֶׁלֹּא יִשְׁהֶה לִפְנֵיהֶן, כְּדֵי הִלּוּךְ מִיל. וְכָל זְמָן שְׁהֶן מְנַקְּרִין בּוֹ, אוֹ שְׁהוּא מְהַפֵּךְ בּוֹ בְּיָדוֹ--אֵינוּ מַחְמִיץ; וּכְשֶׁיִּפְסְקוּ מִלֶּאֱכֹל--יִשְׁטֹף הַכְּלִי בַּמַּיִם, וְיִשְׁפֹּךְ בִּמְקוֹם מִדְרוֹן.

יט לֹא תִשְׁרֶה אִשָּׁה אֶת הַמֻּרְסָן, שֶׁתּוֹלִיךְ בְּיָדָהּ לַמֶּרְחֵץ; אֲבָל שָׁפָה הִיא עַל בְּשָׂרָהּ, יָבֵשׁ. וְלֹא יִלְעֹס אָדָם חִטִּין וְיִתֵּן עַל מַכָּתוֹ, מִפְּנֵי שְׁהֶן מַחְמִיצוֹת. אֵין נוֹתְנִין אֶת הַקֶּמַח לְתוֹךְ הַחֲרֹסֶת; וְאִם נָתַן--יִשָּׂרֵף מִיָּד, מִפְּנֵי שְׁהוּא מְמַהֵר לְהַחְמִיץ. אֵין נוֹתְנִין אֶת הַקֶּמַח לְתוֹךְ הַחַרְדָּל; וְאִם נָתַן, יֹאכַל מִיָּד.

כ מֻתָּר לָתֵת הַתְּבָלִין וְהַשֻּׁמְשְׁמִין וְהַקֶּצַח וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, לְתוֹךְ הַבָּצֵק; וְכֵן מֻתָּר לָלוּשׁ הָעִיסָה בְּמַיִם וְשֶׁמֶן, אוֹ דְּבַשׁ וְחָלָב, אוֹ לְקַטַּף בָּהֶן. וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן, אָסוּר לָלוּשׁ וּלְקַטַּף אֵלָא בַּמַּיִם בִּלְבָד--לֹא מִשּׁוֹם חָמֵץ, אֵלָא כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה "לֶחֶם עֹנִי" (דברים טז,ג); וּבָרִאשׁוֹן בִּלְבָד הוּא, שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת זִכְרוֹן "לֶחֶם עֹנִי".

כא כָּל כְּלֵי חֶרֶס שֶׁנִּשְׁתַּמַּשׁ בָּהֶן חָמֵץ בְּצוֹנֵן, מֻתָּר לְהִשְׁתַּמַּשׁ בָּהֶן מַצָּה בְּצוֹנֵן--חוּץ מִכְּלִי שֶׁמַּנִּיחִין בּוֹ הַשְּׂאוֹר וּכְלִי שֶׁמַּנִּיחִין בּוֹ חֲרֹסֶת, מִפְּנֵי שֶׁחִמּוּצָן קָשֶׁה; וְכֵן עֲרֵבוֹת שֶׁלָּשִׁין בָּהֶן הֶחָמֵץ, וּמַנִּיחִין אוֹתוֹ שָׁם עַד שֶׁיַּחְמִיץ--הֲרֵי הֶן כְּבֵית שְׂאוֹר, וְאֵין מִשְׁתַּמְּשִׁין בָּהֶן בַּפֶּסַח.

כב בִּיב שֶׁלְּחֶרֶס שֶׁאוֹפִין עָלָיו חַלּוֹת חָמֵץ כָּל הַשָּׁנָה, אֵין אוֹפִין עָלָיו מַצָּה בַּפֶּסַח; וְאִם מִלְּאוֹ גֶּחָלִים וְהִסִּיק מְקוֹם שֶׁהָיָה מְבַשֵּׁל בּוֹ הֶחָמֵץ, מֻתָּר לְבַשַּׁל עָלָיו מַצָּה.

כג כְּלֵי מַתְּכוֹת וּכְלֵי אֲבָנִים שֶׁנִּשְׁתַּמַּשׁ בָּהֶן חָמֵץ בְּרוֹתְחִין בִּכְלִי רִאשׁוֹן, כְּגוֹן קְדֵרוֹת וְאִלְפָסִין--נוֹתֵן אוֹתָן לְתוֹךְ כְּלִי גָּדוֹל, וּמְמַלֵּא עֲלֵיהֶן מַיִם, וּמַרְתִּיחָן בְּתוֹכוֹ; וְאַחַר כָּךְ שׁוֹטֵף אוֹתָן, וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן בְּמַצָּה. וְכֵן הַסַּכִּינִין, מַרְתִּיחַ אֶת הַלַּהַב וְאֶת הַנִּצָּב בִּכְלִי רִאשׁוֹן; וְאַחַר כָּךְ מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן בְּמַצָּה.

כד כְּלֵי מַתְּכוֹת וַאֲבָנִים וּכְלֵי עֵצִים שֶׁנִּשְׁתַּמַּשׁ בָּהֶן חָמֵץ בִּכְלִי שֵׁנִי, כְּגוֹן קְעָרוֹת וְכוֹסוֹת--נוֹתֵן אוֹתָן לְתוֹךְ כְּלִי גָּדוֹל, וְנוֹתֵן עֲלֵיהֶן מַיִם רוֹתְחִין, וּמַנִּיחָן בְּתוֹכוֹ עַד שֶׁיִּפְלֹטוּ; וְאַחַר כָּךְ שׁוֹטְפָן, וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן בְּמַצָּה.

כה כָּל כְּלֵי חֶרֶס שֶׁנִּשְׁתַּמַּשׁ בָּהֶן חָמֵץ בְּחַמִּין--בֵּין בִּכְלִי רִאשׁוֹן כְּגוֹן קְדֵרוֹת, בֵּין בִּכְלִי שֵׁנִי כְּגוֹן קְעָרוֹת, בֵּין שֶׁהָיוּ מְשׁוּחִין וּשְׁווּעִין בַּאֲבָר שֶׁעוֹשִׂין אוֹתָן כְּעֵין זְכוֹכִית, בֵּין שֶׁהָיוּ חֶרֶס כְּמַה שְׁהֶן--אֵין מִשְׁתַּמְּשִׁין בָּהֶן בְּמַצָּה, אֵלָא מַנִּיחָן לְאַחַר הַפֶּסַח וּמְבַשֵּׁל בָּהֶן.

כו כְּלִי רִאשׁוֹן שֶׁרָצָה לְהַרְתִּיחוֹ, וְלֹא מָצָא כְּלִי אַחֵר גָּדוֹל מִמֶּנּוּ כְּדֵי לְהַרְתִּיחוֹ בְּתוֹכוֹ--הֲרֵי זֶה מַקִּיף לוֹ שָׂפָה שֶׁלְּטִיט עַל שְׂפָתוֹ מִבַּחוּץ, וּמְמַלְּאֵהוּ מַיִם עַד שֶׁיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם עַל שְׂפָתוֹ, וּמַרְתִיחַ הַמַּיִם בְּתוֹכוֹ, וְדַיּוֹ; וְאַחַר כָּךְ שׁוֹטֵף אוֹתוֹ, וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ בְּמַצָּה.

משנה תורה - ספר זמנים - הלכות חמץ ומצה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח נוסח ההגדה כל ההגדה

יש לך שאלה או הערה?