משנה תורה מנוקד - ספר זמנים

משנה תורה - ספר זמנים - הלכות שבת - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

הִלְכּוֹת שַׁבָּת פֵּרֶק כז

א הַיּוֹצֶא חוּץ לִתְחוּם הַמְּדִינָה בַּשַּׁבָּת--לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמָר "אַל-יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ--בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי" (שמות טז,כט): מָקוֹם זֶה, הוּא תְּחוּם הָעִיר. וְלֹא נָתְנָה תּוֹרָה, שֵׁעוּר לִתְחוּם זֶה; אֲבָל חֲכָמִים הִעְתִּיקוּ שֶׁתְּחוּם זֶה, הוּא חוּץ לִשְׁנֵים עָשָׂר מִיל כְּנֶגֶד מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, וְכָּךְ אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, לֹא תֵצְאוּ חוּץ לַמַּחֲנֶה. וּמִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, שֶׁלֹּא יֵצֵא אָדָם חוּץ לָעִיר, אֵלָא עַד אַלְפַּיִם אַמָּה; אֲבָל חוּץ לָאַלְפַּיִם, אָסוּר--שֶׁאַלְפַּיִם, הוּא מִגְרַשׁ הָעִיר.

ב נִמְצֵאתָ לָמֵד, שֶׁמֻּתָּר לָאָדָם בַּשַּׁבָּת לְהַלַּךְ אֶת כָּל הָעִיר כֻּלָּהּ, אַפִלּוּ הָיְתָה כְּנִינְוֵה, בֵּין שֶׁהָיְתָה מֻקֶּפֶת חוֹמָה, בֵּין שֶׁלֹּא הָיְתָה מֻקֶּפֶת. וְכֵן מֻתָּר לוֹ לְהַלַּךְ חוּץ לָעִיר אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ מְרֻבָּעוֹת כְּטַבְלָה מְרֻבַּעַת, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִשְׂכָּר אֶת הַזָּוִיּוֹת. וְאִם יָצָא חוּץ לָאַלְפַּיִם, מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת--עַד שְׁנֵים עָשָׂר מִיל; אֲבָל אִם יָצָא וְהִרְחִיק מִן הָעִיר יָתֵר עַל שְׁנֵים עָשָׂר מִיל, אַפִלּוּ אַמָּה אַחַת--לוֹקֶה מִן הַתּוֹרָה.

ג הַמְּהַלֵּךְ חוּץ לַתְּחוּם לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, כְּגוֹן שֶׁקָּפַץ עַל גַּבֵּי עַמּוּדִים שֶׁגְּבוֹהִין עֲשָׂרָה וְאֵין בְּכָל אֶחָד מֵהֶן אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה--הֲרֵי זֶה סָפֵק, אִם יֵשׁ תְּחוּמִין לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה; אֲבָל אִם הָלַךְ עַל מְקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה--הֲרֵי זֶה כִּמְהַלֵּךְ עַל הָאָרֶץ, וְיֵשׁ אִסּוּר תְּחוּמִין שָׁם.

ד מִי שֶׁשָּׁבַת בְּדִיר שֶׁבַּמִּדְבָּר, אוֹ בְּסַהַר, אוֹ בִּמְעָרָה, וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד--מְהַלֵּךְ אֶת כֻּלָּהּ, וְחוּצָה לָהּ אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ בְּרִבּוּעַ; וְכֵן הַשּׁוֹבֵת בְּבִקְעָה. אַפִלּוּ הָיָה יָשֵׁן בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנַס הַשַּׁבָּת, שֶׁלֹּא קָנָה שְׁבִיתָה--יֵשׁ לוֹ לְהַלַּךְ מִמְּקוֹמוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ בְּרִבּוּעַ. הָיָה מְהַלֵּךְ בְּבִקְעָה, וְאֵינוּ יוֹדֵעַ תְּחוּם הַשַּׁבָּת--מְהַלֵּךְ אַלְפַּיִם פְּסִיעוֹת בֵּינוֹנִיּוֹת, וְזֶה הוּא תְּחוּם הַשַּׁבָּת.

ה הַמְּהַלֵּךְ אַלְפַּיִם אַמָּה שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְהַלַּךְ, וְשָׁלְמָה מִדָּתוֹ בְּתוֹךְ דִּיר אוֹ סַהַר אוֹ מְעָרָה אוֹ בְּתוֹךְ הַמְּדִינָה--אֵינוּ מְהַלֵּךְ אֵלָא עַד סוֹף מִדָּתוֹ; וְאֵין אוֹמְרִין הוֹאִיל וְכָלְתָה מִדָּתוֹ בְּתוֹךְ רְשׁוּת הַיָּחִיד, מְהַלֵּךְ אֶת כֻּלָּהּ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁכָּלְתָה מִדָּתוֹ בְּמִקְצַת הָעִיר, אוֹ בְּמִקְצַת הַמְּעָרָה; אֲבָל אִם הָיְתָה אוֹתָהּ רְשׁוּת הַיָּחִיד מֻבְלַעַת בְּתוֹךְ אַלְפַּיִם אַמָּה שֶׁלּוֹ--תֵּחָשֵׁב לוֹ כָּל אוֹתָהּ הָרְשׁוּת כְּאַרְבַּע אַמּוֹת, וּמַשְׁלִימִין לוֹ אֶת הַשְּׁאָר.

ו כֵּיצַד: הֲרֵי שֶׁהָיָה אֶלֶף אַמָּה מִמְּקוֹם שְׁבִיתָתוֹ, אוֹ מִחוּץ לָעִיר, עַד מְדִינָה אוֹ מְעָרָה שֶׁיֵּשׁ בְּאָרְכָּהּ אֶלֶף אַמָּה, אוֹ פָּחוּת מֵאֶלֶף--מְהַלֵּךְ אֶת כָּל הַמְּדִינָה אוֹ הַמְּעָרָה שֶׁפָּגַע בָּהּ, וּמְהַלֵּךְ חוּצָה לָהּ אֶלֶף אַמָּה פָּחוּת אַרְבַּע אַמּוֹת. [ז] אֲבָל אִם הָיָה בַּמְּדִינָה אוֹ בַּמְּעָרָה שֶׁפָּגַע בָּהּ בְּתוֹךְ מִדָּתוֹ, אֶלֶף אַמָּה וְאַמָּה--אֵינוּ מְהַלֵּךְ בָּהּ אֵלָא אֶלֶף אַמָּה בִּלְבָד, שְׁהוּא תַּשְׁלוּם אַלְפַּיִם שֶׁיֵּשׁ לוֹ.

ז [ח] מִי שֶׁכָּלְתָה מִדָּתוֹ בַּחֲצִי הָעִיר--אַף עַל פִּי שְׁאֵינוּ מְהַלֵּךְ אֵלָא עַד סוֹף מִדָּתוֹ, מֻתָּר לְטַלְטַל בְּכָל הָעִיר עַל יְדֵי זְרִיקָה. וְכֵן מִי שֶׁשָּׁבַת בְּבִקְעָה, וְהִקִּיפוּהוּ גּוֹיִים מְחִצָּה בַּשַּׁבָּת--אֵינוּ מְהַלֵּךְ בָּהּ אֵלָא אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ, אַף עַל פִּי שְׁהוּא בְּתוֹךְ הַמְּחִצָּה; וּמֻתָּר לוֹ לְטַלְטַל בְּכָל הַמְּחִצָּה עַל יְדֵי זְרִיקָה, אִם הִקִּיפוּהָ לְשֵׁם דִּירָה.

ח [ט] מִי שֶׁהָיָה בָּא בַּדֶּרֶךְ לִכָּנֵס לַמְּדִינָה, בֵּין שֶׁהָיָה בָּא בַּיָּם בֵּין שֶׁהָיָה בָּא בֶּחָרָבָה--אִם נִכְנַס בְּתוֹךְ אַלְפַּיִם אַמָּה קָרוֹב לָעִיר, קֹדֶם שֶׁיִּכָּנֵס הַשַּׁבָּת--אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לַמְּדִינָה אֵלָא בַּשַּׁבָּת, הֲרֵי זֶה יִכָּנֵס וִיהַלַּךְ אֶת כֻּלָּהּ וְחוּצָה לָהּ אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ.

ט [י] הָיָה בָּא לַמְּדִינָה וְיָשַׁן בַּדֶּרֶךְ, וְלֹא נֵעוֹר אֵלָא בַּשַּׁבָּת, וּכְשֶׁנֵּעוֹר, מָצָא עַצְמוֹ בְּתוֹךְ הַתְּחוּם--הֲרֵי זֶה יִכָּנֵס לָהּ, וִיהַלַּךְ אֶת כֻּלָּהּ וְחוּצָה לָהּ אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ: מִפְּנֵי שֶׁדַּעְתּוֹ הָיְתָה לְהַלַּךְ לִמְדִינָה זוֹ, וּלְפִיכָּךְ קָנָה שְׁבִיתָה עִם בְּנֵי הַמְּדִינָה כְּמוֹתָן--שֶׁהֲרֵי נִכְנַס עִמָּהֶן בַּתְּחוּם.

י [יא] מִי שֶׁיָּצָא חוּץ לַתְּחוּם, אַפִלּוּ אַמָּה אַחַת--לֹא יִכָּנֵס: שֶׁהָאַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ לָאָדָם, תְּחִלָּתָן מִמְּקוֹם שְׁהוּא עוֹמֵד בּוֹ; לְפִיכָּךְ כֵּיוָן שֶׁיָּצָא חוּץ מִתְּחוּמוֹ אַמָּה אוֹ יָתֵר, יֵשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ, וְאֵין לוֹ לְהַלַּךְ אֵלָא בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת, מֵעֲמִידַת רַגְלָיו וְלַחוּץ. וְכֵן מִי שֶׁהִחְשִׁיךְ חוּץ לִתְחוּם הַמְּדִינָה, אַפִלּוּ אַמָּה אַחַת--הֲרֵי זֶה לֹא יִכָּנֵס לָהּ: אֵלָא יְהַלַּךְ מִמְּקוֹם שֶׁנִּכְנַס עָלָיו הַשַּׁבָּת וְהוּא עוֹמֵד בּוֹ, אַלְפַּיִם אַמָּה בִּלְבָד. וְאִם כָּלְתָה מִדָּתוֹ בְּמִקְצַת הָעִיר, מְהַלֵּךְ עַד סוֹף מִדָּתוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. הָיְתָה רַגְלוֹ אַחַת בְּתוֹךְ הַתְּחוּם, וְרַגְלוֹ אַחַת חוּץ לַתְּחוּם--הֲרֵי זֶה יִכָּנֵס.

יא [יב] מִי שֶׁיָּצָא חוּץ לַתְּחוּם שֶׁלֹּא לְדַעְתּוֹ--כְּגוֹן שֶׁהוֹצִיאוּהוּ גּוֹיִים אוֹ רוּחַ רָעָה, אוֹ שֶׁשָּׁגַג וְיָצָא--אֵין לוֹ אֵלָא אַרְבַּע אַמּוֹת. חָזַר לַדַּעַת, אֵין לוֹ אֵלָא אַרְבַּע אַמּוֹת; הִחְזִירוּהוּ, כְּאִלּוּ לֹא יָצָא. וְאִם נְתָנוּהוּ בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד--כְּגוֹן שֶׁנְּתָנוּהוּ גּוֹיִים בְּדִיר וְסַהַר וּמְעָרָה, אוֹ בְּעִיר אַחֶרֶת--יֵשׁ לוֹ לְהַלַּךְ אֶת כֻּלָּהּ; וְכֵן אִם יָצָא לְאֶחָד מֵאֵלּוּ בִּשְׁגָגָה, וְנִזְכַּר וְהוּא בְּתוֹכָן--מְהַלֵּךְ אֶת כֻּלָּהּ.

יב [יג] יָצָא חוּץ לַתְּחוּם לַדַּעַת--אַף עַל פִּי שֶׁחָזַר שֶׁלֹּא לַדַּעַת, כְּגוֹן שֶׁהִחְזִירוּהוּ גּוֹיִים אוֹ רוּחַ רָעָה--אֵין לוֹ אֵלָא אַרְבַּע אַמּוֹת; וְכֵן אִם יָצָא חוּץ לַתְּחוּם לַדַּעַת--אַף עַל פִּי שְׁהוּא בְּתוֹךְ רְשׁוּת הַיָּחִיד, כְּגוֹן דִּיר וְסַהַר--אֵין לוֹ אֵלָא אַרְבַּע אַמּוֹת. הַמְּפָרֵשׁ בַּיָּם הַגָּדוֹל--אַף עַל פִּי שְׁהוּא חוּץ לַתְּחוּם שֶׁשָּׁבַת בּוֹ, מְהַלֵּךְ אֶת כָּל הַסְּפִינָה כֻּלָּהּ, וּמְטַלְטֵל בְּכֻלָּהּ.

יג [יד] מִי שֶׁיָּצָא חוּץ לַתְּחוּם שֶׁלֹּא לַדַּעַת, וְהֻקַּף בִּמְחִצָּה בַּשַּׁבָּת--יֵשׁ לוֹ לְהַלַּךְ כָּל אוֹתָהּ הַמְּחִצָּה: וְהוּא, שֶׁלֹּא תִהְיֶה יָתֵר עַל אַלְפַּיִם אַמָּה. וְאִם הָיָה תְּחוּם שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ מֻבְלָע מִקְצָתוֹ בְּתוֹךְ הַמְּחִצָּה שֶׁנַּעֲשָׂת שֶׁלֹּא לְדַעְתּוֹ--הוֹאִיל וְיֵשׁ לוֹ לְהַלַּךְ אֶת כָּל הַמְּחִצָּה, הֲרֵי זֶה נִכְנָס לִתְחוּמוֹ; וְכֵיוָן שֶׁיִּכָּנֵס, הֲרֵי הוּא כְּאִלּוּ לֹא יָצָא.

יד [טו] כָּל מִי שְׁאֵין לוֹ לָזוּז מִמְּקוֹמוֹ, אֵלָא בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת--אִם נִצְרָךְ לִנְקָבָיו, הֲרֵי זֶה יוֹצֶא וּמַרְחִיק וְנִפְנֶה וְחוֹזֵר לִמְקוֹמוֹ. וְאִם נִכְנַס לְמִקְצַת תְּחוּם שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ, בְּעֵת שֶׁיַּרְחִיק לְהִפָּנוֹת--הוֹאִיל וְנִכְנַס יִכָּנֵס, וּכְאִלּוּ לֹא יָצָא: וְהוּא, שֶׁלֹּא יָצָא בַּתְּחִלָּה לַדַּעַת; אֲבָל אִם יָצָא לַדַּעַת--אַף עַל פִּי שֶׁנִּכְנַס, אֵין לוֹ אֵלָא אַרְבַּע אַמּוֹת.

טו [טז] כָּל מִי שֶׁיָּצָא בִּרְשׁוּת בֵּית דִּין--כְּגוֹן הָעֵדִים שֶׁבָּאִין לְהָעִיד עַל רְאִיַּת הַלְּבָנָה, וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן מִמִּי שֶׁמֻּתָּר לוֹ לָצֵאת לִדְבַר מִצְוָה--יֵשׁ לוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ, בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁהִגִּיעַ לוֹ; וְאִם הִגִּיעַ לִמְדִינָה--הֲרֵי הוּא כְּאַנְשֵׁי הָעִיר, וְיֵשׁ לוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ חוּץ לַמְּדִינָה.

טז [יז] הָיָה יוֹצֶא בִּרְשׁוּת, וְאָמְרוּ לוֹ וְהוּא הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ כְּבָר נַעֲשָׂת הַמִּצְוָה שֶׁיָּצָאתָ לַעֲשׂוֹתָהּ--יֵשׁ לוֹ מִמְּקוֹמוֹ, אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ; וְאִם הָיָה מִקְצַת תְּחוּם שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ בִּרְשׁוּת, מֻבְלָע בְּתוֹךְ אַלְפַּיִם שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִמְּקוֹמוֹ--הֲרֵי זֶה חוֹזֵר לִמְקוֹמוֹ, וּכְאִלּוּ לֹא יָצָא. וְכָל הַיּוֹצְאִין לְהַצִּיל נְפָשׁוֹת יִשְׂרָאֵל מִיַּד גּוֹיִים, אוֹ מִן הַנָּהָר, אוֹ מִן הַמַּפֹּלֶת--יֵשׁ לָהֶם אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ, מִמְּקוֹם שֶׁהִצִּילוּ; וְאִם הָיְתָה יַד הַגּוֹיִים תַּקִּיפָה, וְהָיוּ מְפַחֲדִים לִשְׁבֹּת בִּמְקוֹם שֶׁהִצִּילוּ--הֲרֵי אֵלּוֹ חוֹזְרִין בַּשַּׁבָּת לִמְקוֹמָן, וּבִכְלֵי זֵינָן.

יש לך שאלה או הערה?