משנה תורה מנוקד - ספר אהבה - הלכות ציצית פרק ג

משנה תורה - ספר אהבה - הלכות ציצית - הכול
פרק א ב ג

הִלְכּוֹת צִיצִית פֵּרֶק ג

א כְּסוּת שֶׁחַיָּב אָדָם לַעֲשׂוֹת בָּהּ צִיצִית מִן הַתּוֹרָה--הִיא כְּסוּת שֶׁיֵּשׁ לָהּ אַרְבַּע כְּנָפַיִם, אוֹ יָתֵר עַל אַרְבַּע; וְתִהְיֶה מִדָּתָהּ, כְּדֵי שֶׁיִּתְכַּסֶּה בָּהּ רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ שֶׁלַּקָּטָן הַמְּהַלֵּךְ לְבַדּוֹ בַּשּׁוּק, וְאֵינוּ צָרִיךְ אַחֵר לְשָׁמְרוֹ וְלֵילֵךְ עִמּוֹ; וְתִהְיֶה הַכְּסוּת שֶׁלְּצֶמֶר אוֹ שֶׁלְּפִשְׁתָּים, בִּלְבָד.

ב אֲבָל טְלִית שֶׁלִּשְׁאָר מִינִין--כְּגוֹן בִּגְדֵי מֶשִׁי, וּבִגְדֵי צֶמֶר גֶּפֶן, וּבִגְדֵי צֶמֶר גְּמַלִּים, וְצֶמֶר אַרְנָבִים, וְנוֹצָה שֶׁלְּעִזִּים, וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן--אֵין חַיָּבִין בְּמִצְוַת צִיצִית אֵלָא מִדִּבְרֵי חֲכָמִים, כְּדֵי לְהִזָּהֵר בְּמִצְוַת צִיצִית: וְהוּא שֶׁתִּהְיֶה מְרֻבַּעַת אוֹ יָתֵר עַל אַרְבַּע, וְיִהְיֶה שֵׁעוּרָהּ כַּשֵּׁעוּר. שֶׁכָּל בְּגָדִים הָאֲמוּרִין בַּתּוֹרָה סְתָם, אֵינָן אֵלָא צֶמֶר וּפִשְׁתִּים בִּלְבָד.

ג "עַל-אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ" (דברים כב,יב)--"אַרְבַּע", וְלֹא בַּעֲלַת שָׁלוֹשׁ. אִם כֵּן--"אַרְבַּע", וְלֹא בַּעֲלַת חָמֵשׁ: תִּלְמֹד לוֹמַר "אֲשֶׁר תְּכַסֶּה-בָּהּ" (שם), אַפִלּוּ בַּעֲלַת חָמֵשׁ אוֹ יָתֵר עַל זֶה. וְלָמָּה אֲנִי מְחַיֵּב בַּעֲלַת חָמֵשׁ וּפוֹטֵר בַּעֲלַת שָׁלוֹשׁ, וּשְׁתֵּיהֶן אֵינָן בַּעֲלֵי אַרְבַּע כְּנָפוֹת--מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בִּכְלַל חָמֵשׁ, אַרְבַּע. לְפִיכָּךְ כִּשְׁהוּא עוֹשֶׂה צִיצִית לְבַעֲלַת חָמֵשׁ אוֹ שֵׁשׁ, אֵינוּ עוֹשֶׂה אֵלָא לְאַרְבַּע הַכְּנָפַיִם, הַמְּרֹחָקוֹת זוֹ מִזּוֹ מֵאוֹתָן הֶחָמֵשׁ אוֹ הַשֵּׁשׁ בִּלְבָד, שֶׁנֶּאֱמָר "עַל-אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ".

ד כְּסוּת שֶׁלְּבֶגֶד, וּכְנָפֶיהָ שֶׁלְּעוֹר--חַיֶּבֶת; הִיא שֶׁלְּעוֹר, וּכְנָפֶיהָ שֶׁלְּבֶגֶד--פְּטוּרָה: שְׁאֵין הוֹלְכִין אֵלָא אַחַר עִיקַר הַכְּסוּת. כְּסוּת שֶׁלִּשְׁנֵי שֻׁתָּפִין--חַיֶּבֶת, שֶׁנֶּאֱמָר "עַל-כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם" (במדבר טו,לח): לֹא נֶאֱמָר "כְּסוּתְךָ" (דברים כב,יב), אֵלָא לְמַעַט שְׁאוּלָה--שֶׁהַטְּלִית הַשְּׁאוּלָה, פְּטוּרָה מִן הַצִּיצִית שְׁלוֹשִׁים יוֹם; מִכָּאן וְאִלַּךְ, חַיֶּבֶת.

ה כְּסוּת שֶׁלְּצֶמֶר, עוֹשִׂין לָבָן שֶׁלָּהּ חוּטֵי צֶמֶר, וּכְסוּת שֶׁלְּפִשְׁתָּן, עוֹשִׂין לָבָן שֶׁלָּהּ חוּטֵי פִּשְׁתָּן--מִמִּינָהּ. וּשְׁאָר בְּגָדִים, עוֹשִׂין לָבָן שֶׁלְּכָל מִין וּמִין מִמִּינוֹ--כְּגוֹן חוּטֵי מֶשִׁי לִכְסוּת מֶשִׁי, וְחוּטֵי נוֹצָה לִכְסוּת נוֹצָה. וְאִם רָצָה לַעֲשׂוֹת לָבָן שֶׁלִּשְׁאָר מִינִין מִצֶּמֶר אוֹ מִפִּשְׁתִּים, עוֹשֶׂה: מִפְּנֵי שֶׁהַצֶּמֶר וְהַפִּשְׁתִּים פּוֹטְרִין, בֵּין בְּמִינָן בֵּין שֶׁלֹּא בְּמִינָן. וּשְׁאָר מִינִין--בְּמִינָן, פּוֹטְרִין; שֶׁלֹּא בְּמִינָן, אֵין פּוֹטְרִין.

ו וּמַה הוּא לַעֲשׂוֹת חוּטֵי צֶמֶר בִּכְסוּת שֶׁלְּפִשְׁתָּן, אוֹ חוּטֵי פִּשְׁתָּן בִּכְסוּת שֶׁלְּצֶמֶר, אַף עַל פִּי שְׁהוּא לָבָן לְבַדּוֹ, בְּלֹא תְּכֵלֶת--בַּדִּין הוּא שֶׁיְּהֶא מֻתָּר, שֶׁהַשַּׁעַטְנֵז מֻתָּר לְעִנְיַן צִיצִית, שֶׁהֲרֵי הַתְּכֵלֶת צֶמֶר הִיא, וּמַטִּילִין אוֹתָהּ לְפִשְׁתָּן. וּמִפְּנֵי מַה אֵין עוֹשִׂין כֵּן--מִפְּנֵי שֶׁאִפְשָׁר לַעֲשׂוֹת הַלָּבָן שֶׁלָּהּ מִמִּינָהּ, וְכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֶא עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, אִם יָכוֹל אַתָּה לְקַיַּם אֶת שְׁנֵיהֶם, הֲרֵי מוּטָב; וְאִם לָאו, יָבוֹא עֲשֵׂה וְיִדְחֶה אֶת לֹא תַעֲשֶׂה. וְכָאן, אִפְשָׁר לְקַיַּם אֶת שְׁנֵיהֶן.

ז כְּסוּת שֶׁלְּפִשְׁתָּן--אֵין מַטִּילִין בָּהּ תְּכֵלֶת, אֵלָא עוֹשֶׂה הַלָּבָן בִּלְבָד שֶׁלְּחוּטֵי פִּשְׁתָּן: לֹא מִפְּנֵי שֶׁהַצִּיצִית נִדְחֵית מִפְּנֵי הַשַּׁעַטְנֵז, אֵלָא גְּזֵרָה מִדִּבְרֵיהֶם, שֶׁמֶּא יִתְכַּסֶּה בָּהּ בַּלַּיְלָה שְׁאֵינוּ זְמָן חִיּוּב צִיצִית, וְנִמְצָא עוֹבֵר עַל לֹא תַעֲשֶׂה בָּעֵת שְׁאֵין שָׁם מִצְוַת עֲשֵׂה--שֶׁחוֹבַת הַצִּיצִית בַּיּוֹם, וְלֹא בַּלַּיְלָה, שֶׁנֶּאֱמָר "וּרְאִיתֶם אֹתוֹ" (במדבר טו,לט), בְּשָׁעַת רְאִיָּה. וְסוֹמֶה, חַיָּב בְּצִיצִית--שֶׁאַף עַל פִּי שְׁאֵינוּ רוֹאֶה, אֲחֵרִים רוֹאִים אוֹתוֹ.

ח מֻתָּר לָאָדָם לִלְבֹּשׁ צִיצִית בַּלַּיְלָה, בֵּין בַּחֹל בֵּין בַּשַּׁבָּת, וְאַף עַל פִּי שְׁאֵינוּ זְמַנָּהּ, וּבִלְבָד שֶׁלֹּא יְבָרַךְ; וּמֵאֵימָתַי מְבָרֵךְ עַל הַצִּיצִית בַּשַּׁחַר, מִשֶּׁיַּכִּיר בֵּין תְּכֵלֶת שֶׁבָּהּ לְלָבָן שֶׁבָּהּ. וְכֵיצַד מְבָרֵךְ עָלֶיהָ--בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו, וְצִוָּנוּ לְהִתְעַטֵּף בַּצִּיצִית. וְכָל זְמָן שֶׁמִּתְעַטֵּף בָּהּ בַּיּוֹם, מְבָרֵךְ עָלֶיהָ קֹדֶם שֶׁיִּתְעַטַּף; וְאֵינוּ מְבָרֵךְ עַל הַצִּיצִית בְּשָׁעַת עֲשִׂיָּתָהּ, מִפְּנֵי שֶׁסּוֹף הַמִּצְוָה הוּא שֶׁיִּתְעַטַּף בָּהּ.

ט וּמֻתָּר לְהִכָּנֵס בַּצִּיצִית לְבֵית הַכִּסֵּא, וּלְבֵית הַמֶּרְחֵץ. נִפְסְקוּ לוֹ חוּטֵי לָבָן, אוֹ תְּכֵלֶת--זוֹרְקָן בָּאַשְׁפָּה, מִפְּנֵי שְׁהִיא מִצְוָה שְׁאֵין בְּגוּפָהּ קְדֻשָּׁה. וְאָסוּר לִמְכֹּר טְלִית מְצֻיֶּצֶת לַגּוֹי, עַד שֶׁיַּתִּיר צִיצִיּוֹתֶיהָ: לֹא מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בְּגוּפָהּ קְדֻשָּׁה--אֵלָא שֶׁמֶּא יִתְעַטַּף בָּהּ, וְיִתְלַוֶּה עִמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וִידַמֶּה שְׁהוּא יִשְׂרָאֵל, וְיַהַרְגֶנּוּ.

י נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים, פְּטוּרִין מִן הַצִּיצִית מִן הַתּוֹרָה; וּמִדִּבְרֵי חֲכָמִים, שֶׁכָּל קָטָן שֶׁיּוֹדֵעַ לְהִתְעַטַּף, חַיָּב בַּצִּיצִית, כְּדֵי לְחַנְּכוֹ בַּמִּצְווֹת. וְנָשִׁים וַעֲבָדִים שֶׁרָצוּ לְהִתְעַטַּף בַּצִּיצִית, מִתְעַטְּפִין בְּלֹא בְּרָכָה; וְכֵן שְׁאָר כָּל מִצְווֹת עֲשֵׂה שֶׁהַנָּשִׁים פְּטוּרוֹת מֵהֶן--אִם רָצוּ לַעֲשׂוֹת אוֹתָהּ בְּלֹא בְּרָכָה, אֵין מְמַחִין בְּיָדָן. טֻמְטוֹם וְאַנְדְּרֻגִּינוֹס, חַיָּבִין בְּכֻלָּן מִסָּפֵק; לְפִיכָּךְ אֵין מְבָרְכִין, אֵלָא עוֹשִׂין בְּלֹא בְּרָכָה.

יא [י] הֵיאַךְ חִיּוּב מִצְוַת הַצִּיצִית: כָּל אָדָם שְׁהוּא חַיָּב לַעֲשׂוֹת מִצְוָה זוֹ--אִם יִתְכַּסֶּה בִּכְסוּת הָרְאוּיָה לְצִיצִית--יַטִּיל לָהּ צִיצִית, וְאַחַר כָּךְ יִתְכַּסֶּה בָּהּ; וְאִם נִתְכַּסָּה בָּהּ בְּלֹא צִיצִית, הֲרֵי בִּטַּל מִצְוַת עֲשֵׂה. אֲבָל הַבְּגָדִים הָרְאוּיִין לְצִיצִית--כָּל זְמָן שֶׁלֹּא יִתְכַּסֶּה בָּהֶן אָדָם, אֵלָא מְקֻפָּלִין וּמֻנָּחִין--פְּטוּרִין מִן הַצִּיצִית: שְׁאֵינָהּ חוֹבַת הַטְּלִית, אֵלָא חוֹבַת הָאִישׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ טְלִית.

יב [יא] אַף עַל פִּי שְׁאֵין אָדָם מְחֻיָּב לִקְנוֹת טְלִית וּלְהִתְעַטַּף בָּהּ, כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה בָּהּ צִיצִית, אֵין רָאוּי לְאָדָם חָסִיד, לִפְטֹר עַצְמוֹ מִמִּצְוָה זוֹ; אֵלָא לְעוֹלָם יִשְׁתַּדַּל לִהְיוֹת עָטוּף בִּכְסוּת הַמְּחֻיֶּבֶת בְּצִיצִית, כְּדֵי שֶׁיְּקַיַּם מִצְוָה זוֹ. וּבְשָׁעַת הַתְּפִלָּה, צָרִיךְ לְהִזָּהֵר בְּיוֹתֵר; גְּנָאי גָּדוֹל הוּא לְתַלְמִיד חֲכָמִים, שֶׁיִּתְפַּלַּל וְהוּא אֵינוּ עָטוּף.

יג [יב] לְעוֹלָם יְהֶא אָדָם זָהִיר בְּמִצְוַת צִיצִית, שֶׁהֲרֵי הַכָּתוּב שְׁקָלָהּ וְתָלָה בָּהּ כָּל הַמִּצְווֹת כֻּלָּן, שֶׁנֶּאֱמָר "וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת-כָּל-מִצְוֺת ה', וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם" (במדבר טו,לט).

משנה תורה - ספר אהבה - הלכות ציצית - הכול
פרק א ב ג

יש לך שאלה או הערה?