משנה תורה מנוקד - ספר אהבה - הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה פרק ה

משנה תורה - ספר אהבה - הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י

הִלְכּוֹת מְזוּזָה פֵּרֶק ה

א כֵּיצַד כּוֹתְבִין אֶת הַמְּזוּזָה--כּוֹתֵב שְׁתֵּי הַפָּרָשִׁיּוֹת "שְׁמַע" (דברים ו,ד) וּ"וְהָיָה, אִם-שָׁמֹעַ" (דברים יא,יג) עַל דַּף אֶחָד, בִּירִיעָה אַחַת; וְעוֹשֶׂה לָהּ רֵוַח מִלְמַעְלָה וְרֵוַח מִלְּמַטָּה, כְּמוֹ חֲצִי צִפֹּרֶן. וְאִם כְּתָבָהּ בִּשְׁנַיִם בִּשְׁלוֹשָׁה דַּפִּין, כְּשֵׁרָה--וּבִלְבָד שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂנָּה כְּזָנָב, אוֹ כְּמוֹ עִגּוּל, אוֹ כְּקֻבָּה; וְאִם עָשָׂה כְּאַחַת מֵאֵלּוּ, פְּסוּלָה. כְּתָבָהּ שֶׁלֹּא עַל הַסֵּדֶר, כְּגוֹן שֶׁהִקְדִּים פָּרָשָׁה לְפָרָשָׁה--פְּסוּלָה. כְּתָבָהּ בִּשְׁנֵי עוֹרוֹת--אַף עַל פִּי שֶׁתְּפָרָן, פְּסוּלָה. סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁבָּלָה, וּתְפִלִּין שֶׁבָּלוּ--אֵין עוֹשִׂין מֵהֶן מְזוּזָה; וְלֹא מִן הַגִּלָּיוֹן שֶׁלַּסֵּפֶר, אֵין כּוֹתְבִין עָלָיו מְזוּזָה, לְפִי שְׁאֵין מוֹרִידִין מִקְּדֻשָּׁה חֲמוּרָה, לִקְדֻשָּׁה קַלָּה.

ב וּמִצְוָה לַעֲשׂוֹת הָרֵוַח שֶׁבֵּין פָּרָשַׁת "שְׁמַע" (דברים ו,ד) לִ"וְהָיָה, אִם-שָׁמֹעַ" (דברים יא,יג), פָּרָשָׁה סְתוּמָה; וְאִם עָשָׂה אוֹתָהּ פְּתוּחָה, כְּשֵׁרָה, לְפִי שְׁאֵינָהּ סְמוּכָה לָהּ, מִן הַתּוֹרָה. וְצָרִיךְ לְהִזָּהֵר בַּתָּגִין שֶׁבָּהּ; וְאֵלּוּ הֶן, הַתָּגִין שֶׁעוֹשִׂין בַּמְּזוּזָה:

ג פָּרָשָׁה רִאשׁוֹנָה--יֵשׁ בָּהּ שֶׁבַע אוֹתִיּוֹת, עַל כָּל אוֹת וְאוֹת מֵהֶן שְׁלוֹשָׁה זַיְנִין; וְאֵלּוּ הֶן: שִׁין וְעַיִן שֶׁלִּ"שְׁמַע" (דברים ו,ד), וְנוּן דְּ"נַפְשְׁךָ" (דברים ו,ה), וּשְׁנֵי זַיְנִין שֶׁלִּ"מְזֻזוֹת" (דברים ו,ט), וּשְׁנֵי טֵיתִין שֶׁלְּ"טֹטָפֹת" (דברים ו,ח). וּפָרָשָׁה שְׁנִיָּה--יֵשׁ בָּהּ שֵׁשׁ אוֹתִיּוֹת, עַל כָּל אוֹת מֵהֶן שְׁלוֹשָׁה זַיְנִין; וְאֵלּוּ הֶן: גֵּימָל שֶׁלִּ"דְגָנֶךָ" (דברים יא,יד), וּשְׁנֵי זַיְנִין שֶׁלִּ"מְזוּזוֹת" (דברים יא,כ), וּשְׁנֵי טֵיתִין שֶׁלְּ"טוֹטָפֹת" (דברים יא,יח), וְצָד שֶׁלְּ"עַל-הָאָרֶץ" (דברים יא,כא). וְאִם לֹא עָשָׂה תָּגִין, אוֹ שֶׁהוֹסִיף בָּהֶן, אוֹ גָּרַע מֵהֶן--לֹא פָסַל. וְאִם כְּתָבָהּ שֶׁלֹּא בְּשִׁרְטוּט, אוֹ שֶׁלֹּא דִקְדַּק בְּמָלֵא וְחָסֵר, אוֹ שֶׁהוֹסִיף בָּהּ מִבִּפְנִים אַפִלּוּ אוֹת אַחַת--הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה.

ד מִנְהָג פָּשׁוּט, שֶׁכּוֹתְבִין עַל הַמְּזוּזָה מִבַּחוּץ, כְּנֶגֶד הָרֵוַח שֶׁבֵּין פָּרָשָׁה לְפָרָשָׁה, שַׁדַּי; וְאֵין בְּזֶה הֶפְסֵד, לְפִי שְׁהוּא מִבַּחוּץ. אֲבָל אֵלּוּ שֶׁכּוֹתְבִין בָּהּ מִבִּפְנִים שְׁמוֹת מַלְאָכִים, אוֹ שְׁמוֹת קְדוֹשִׁים, אוֹ פָּסוּק, אוֹ חוֹתָמוֹת--הֲרֵי הֶן בִּכְלַל מִי שְׁאֵין לָהֶן חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא: שֶׁאֵלּוּ הַטִּפְּשִׁים, לֹא דַּי לָהֶם שֶׁבִּטְּלוּ הַמִּצְוָה; אֵלָא שֶׁעוֹשִׂין מִצְוָה גְּדוֹלָה, שְׁהִיא יֵחוּד שְׁמוֹ שֶׁלְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאַהֲבָתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ, כְּאִלּוּ הִיא קָמִיעַ לַהֲנָיַת עַצְמָן, כְּמוֹ שֶׁעָלָה עַל לִבָּם הַסָּכָל שֶׁזֶּה דָּבָר הַמְּהַנֶּה בְּהַבְלֵי הָעוֹלָם.

ה וּמִצְוָה לִכְתֹּב "עַל-הָאָרֶץ" (דברים יא,כא) בְּשִׁטָּה אַחֲרוֹנָה, בֵּין בְּרֹאשׁ הַשִּׁטָּה בֵּין בְּאֶמְצַע הַשִּׁטָּה; וְנָהֲגוּ כָּל הַסּוֹפְרִים לִכְתֹּב אוֹתָהּ בִּשְׁתַּיִם וְעֶשְׂרִים שִׁטּוֹת, וְ"עַל-הָאָרֶץ" בְּרֹאשׁ שִׁטָּה אַחֲרוֹנָה. וְאֵלּוּ הֶן הָאוֹתִיּוֹת שֶׁבְּרֹאשׁ כָּל שִׁטָּה וְשִׁטָּה, עַל הַסֵּדֶר: שְׁמַע, ה', הַדְּבָרִים, לְבָנֶיךָ, וּבְשָׁכְבְּךָ, בֵּין, וְהָיָה, מְצַוֶּה, בְּכָל, יוֹרֶה, עֵשֶׂב, פֶּן, וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם, הַשָּׁמַיִם, וַאֲבַדְתֶּם, וְשַׂמְתֶּם, אֹתָם, אֹתָם, בַּדֶּרֶךְ, וּבִשְׁעָרֶיךָ, אֲשֶׁר, עַל הָאָרֶץ.

ו כְּשֶׁכּוֹפְלִין אוֹתָהּ, גּוֹלְלִין אוֹתָהּ מִסּוֹף הַשִּׁטָּה לִתְחִלָּתָהּ, עַד שֶׁתִּמְצָא כְּשֶׁיִּפְתַּח הַקּוֹרֶא לִקְרוֹת, יִקְרָא מֵרֹאשׁ הַשִּׁטָּה לְסוֹפָהּ. וְאַחַר שֶׁגּוֹלְלָהּ, מַכְנִיסָהּ בִּשְׁפוֹפֶרֶת שֶׁלְּקָנֶה אוֹ שֶׁלְּעֵץ אוֹ שֶׁלְּכָל דָּבָר, וּמְחַבֵּר אוֹתָהּ אֶל מְזוּזַת הַפֶּתַח בְּמַסְמֵר, אוֹ חוֹפֵר בִּמְזוּזַת הַפֶּתַח וּמַכְנִיס בָּהּ הַמְּזוּזָה.

ז וְקֹדֶם שֶׁיִּקְבְּעֶנָּה בִּמְזוּזַת הַפֶּתַח, מְבָרֵךְ תְּחִלָּה, בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ לִקְבֹּעַ מְזוּזָה; וְאֵינוּ מְבָרֵךְ בְּשָׁעַת כְּתִיבָתָהּ, שֶׁקְּבִיעָתָהּ הִיא הַמִּצְוָה.

ח תְּלָיָהּ בְּמַקֵּל--פְּסוּלָה, שְׁאֵין זוֹ קְבִיעָה. הִנִּיחָהּ אֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת, לֹא עָשָׂה כְּלוּם. חָפַר בִּמְזוּזַת הַפֶּתַח, וְהִכְנִיס הַמְּזוּזָה כְּמוֹ נְגָר, וְהוּא כִּבְרִיחַ הַקְּרָשִׁים בְּטַבָּעוֹת--פְּסוּלָה; הִעְמִיק לָהּ טֶפַח, פְּסוּלָה. חָתַךְ קָנֶה וְהִכְנִיס בּוֹ מְזוּזָה, וְאַחַר כָּךְ חִבַּר הַקָּנָה אֶל קָנִים אֲחֵרִים וְהִעְמִיד מִן הַכֹּל מְזוּזַת הַפֶּתַח--פְּסוּלָה, מִפְּנֵי שֶׁקָּדְמָה קְבִיעַת הַמְּזוּזָה לַעֲשִׂיַּת מְזוּזַת הַפֶּתַח.

ט מְזוּזַת הַיָּחִיד, נִבְדֶקֶת פַּעֲמַיִם בַּשָּׁבוּעַ, וּמְזוּזַת רַבִּים, פַּעֲמַיִם בַּיּוֹבֵל--שֶׁמֶּא נִקְרְעָה מִמֶּנָּה אוֹת אוֹ נִמְחֲקָה: מִפְּנֵי שְׁהִיא קְבוּעָה בַּכּוֹתָלִים, מַרְקֶבֶת.

י הַכֹּל חַיָּבִין בַּמְּזוּזָה, אַפִלּוּ נָשִׁים וַעֲבָדִים; וּמְחַנְּכִין אֶת הַקְּטַנִּים, לַעֲשׂוֹת מְזוּזָה לְבָתֵּיהֶם. הַשּׂוֹכֵר בַּיִת בְּחוּצָה לָאָרֶץ, וְהַדָּר בְּפֻנְדָּק בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל--פָּטוּר מִן הַמְּזוּזָה שְׁלוֹשִׁים יוֹם; אֲבָל הַשּׂוֹכֵר בַּיִת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, חַיָּב בַּמְּזוּזָה מִיָּד.

יא הַמַּשְׂכִּיר בַּיִת לַחֲבֵרוֹ--עַל הַשּׂוֹכֵר לְהָבִיא מְזוּזָה וְלִקְבֹּעַ אוֹתָהּ, אַפִלּוּ הָיָה נוֹתֵן שָׂכָר עַל קְבִיעָתָהּ: מִפְּנֵי שֶׁהַמְּזוּזָה חוֹבַת הַדָּר הִיא, וְאֵינָהּ חוֹבַת הַבַּיִת. וְכִשְׁהוּא יוֹצֶא, לֹא יִטְּלֶנָּה בְּיָדוֹ וְיֵצֵא; וְאִם הָיָה הַבַּיִת לְגוֹי, הֲרֵי זֶה נוֹטְלָהּ כְּשֶׁיֵּצֵא.

משנה תורה - ספר אהבה - הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י

יש לך שאלה או הערה?