משנה תורה מנוקד - ספר אהבה - הלכות תפילה וברכת כוהנים פרק יד

משנה תורה - ספר אהבה - הלכות תפילה וברכת כוהנים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו

הִלְכּוֹת בִּרְכַת כּוֹהֲנִים פֵּרֶק יד

א בַּשַּׁחְרִית בַּמּוּסָף וּבַנְּעִילָה, הַכּוֹהֲנִים נוֹשְׂאִין אֶת כַּפֵּיהֶן; אֲבָל בַּמִּנְחָה, אֵין נְשִׂיאַת כַּפַּיִם, מִפְּנֵי שֶׁבַּמִּנְחָה כְּבָר סָעֲדוּ כָּל הָעָם וְשֶׁמֶּא שָׁתוּ הַכּוֹהֲנִים יַיִן, וְשִׁכּוֹר אָסוּר בִּנְשִׂיאַת כַּפַּיִם. וְאַפִלּוּ בְּיוֹם הַתַּעְנִית, אֵין נוֹשְׂאִין כַּפֵּיהֶם בַּמִּנְחָה: גְּזֵרָה--מִנְחָה שֶׁלְּתַעְנִית, מִפְּנֵי מִנְחָה שֶׁלְּכָל יוֹם.

ב בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּתַעְנִית שֶׁמִּתְפַּלְּלִין בּוֹ מִנְחָה וּנְעִילָה כְּגוֹן צוֹם כִּפּוּר, וְתַעְנִית צִבּוּר; אֲבָל תַּעְנִית שְׁאֵין בּוֹ נְעִילָה כְּגוֹן תִּשְׁעָה בְּאָב, וְשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז, הוֹאִיל וּתְפִלַּת מִנְחָה שֶׁלָּהֶן סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה--הֲרֵי זוֹ נִרְאֵית כַּנְּעִילָה וְאֵינָהּ מִתְחַלֶּפֶת בַּמִּנְחָה שֶׁלְּכָל יוֹם, וּלְפִיכָּךְ יֵשׁ בָּהּ נְשִׂיאַת כַּפַּיִם. וְכוֹהֵן שֶׁעָבַר וְעָלָה לַדּוּכָן בַּמִּנְחָה שֶׁלְּיוֹם הַכִּפּוּרִים--הוֹאִיל וְהַדָּבָר יָדוּעַ שְׁאֵין שָׁם שִׁכְרוּת, הֲרֵי זֶה נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו; וְאֵין מוֹרִידִין אוֹתוֹ, מִפְּנֵי הַחֲשָׁד, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ פָּסוּל הָיָה, וּלְפִיכָּךְ הוֹרִידוּהוּ.

ג כֵּיצַד הִיא נְשִׂיאַת כַּפַּיִם בַּגְּבוּלִין: בָּעֵת שֶׁיַּגִּיעַ שְׁלִיחַ צִבּוּר לָעֲבוֹדָה, כְּשֶׁיֹּאמַר רְצֵה, כָּל הַכּוֹהֲנִים הָעוֹמְדִין בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, נֶעְקָרִין מִמְּקוֹמָן וְהוֹלְכִין וְעוֹלִין לַדּוּכָן; וְעוֹמְדִין שָׁם, פְּנֵיהֶם לְמוּל הַהֵיכָל וַאֲחוֹרֵיהֶם כְּלַפֵּי הָעָם, וְאֶצְבְּעוֹתֵיהֶם כְּפוּפוֹת לְתוֹךְ כַּפֵּיהֶן, עַד שֶׁיַּשְׁלִים שְׁלִיחַ צִבּוּר הַהוֹדָיָה; מַחְזִירִין פְּנֵיהֶם כְּלִפְנֵי הָעָם, וּפוֹשְׁטִין אֶצְבְּעוֹתֵיהֶן, וּמַגְבִּיהִין יְדֵיהֶם כְּנֶגֶד כִּתְפֵיהֶן, וּמַתְחִילִין "יְבָרֶכְךָ" (במדבר ו,כד); וּשְׁלִיחַ צִבּוּר מְקַרֶּא אוֹתָם, מִלָּה מִלָּה, וְהֶם עוֹנִין, שֶׁנֶּאֱמָר "אָמוֹר, לָהֶם" (במדבר ו,כג), עַד שֶׁמַּשְׁלִימִין פָּסוּק רִאשׁוֹן, וְכָל הָעָם עוֹנִין אָמֵן. וְחוֹזֵר שְׁלִיחַ צִבּוּר וּמְקַרֶּא אוֹתָם פָּסוּק שֵׁנִי מִלָּה מִלָּה, וְהֶם עוֹנִים, עַד שֶׁמַּשְׁלִימִין פָּסוּק שֵׁנִי, וְכָל הָעָם עוֹנִין אָמֵן. וְכֵן בְּפָסוּק שְׁלִישִׁי.

ד כְּשֶׁיַּשְׁלִימוּ הַכּוֹהֲנִים שְׁלוֹשָׁה הַפְּסוּקִין, מַתְחִיל שְׁלִיחַ צִבּוּר בִּבְרָכָה אַחֲרוֹנָה שֶׁלַּתְּפִלָּה שְׁהִיא שִׂים שָׁלוֹם, וְהַכּוֹהֲנִים מַחְזִירִין פְּנֵיהֶם כְּלַפֵּי הַקֹּדֶשׁ, וְאַחַר כָּךְ קוֹפְצִין אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם; וְעוֹמְדִין שָׁם בַּדּוּכָן עַד שֶׁיִּגְמֹר הַבְּרָכָה, וְחוֹזְרִין לִמְקוֹמָן.

ה אֵין הַמְּקַרֶּא רַשָּׁאי לְהַקְרוֹת לַכּוֹהֲנִים, עַד שֶׁיִּכְלֶה אָמֵן מִפִּי הַצִּבּוּר; וְאֵין הַכּוֹהֲנִים רַשָּׁאִין לְהַתְחִיל בַּבְּרָכָה, עַד שֶׁיִּכְלֶה הַדִּבּוּר מִפִּי הַמְּקַרֶּא; וְאֵין הַצִּבּוּר עוֹנִים אָמֵן, עַד שֶׁתִּכְלֶה הַבְּרָכָה מִפִּי הַכּוֹהֲנִים; וְאֵין הַכּוֹהֲנִים מַתְחִילִין בִּבְרָכָה אַחֶרֶת, עַד שֶׁיִּכְלֶה אָמֵן מִפִּי הַצִּבּוּר. וְאֵין שְׁלִיחַ צִבּוּר רַשָּׁאי לַעֲנוֹת אָמֵן אַחַר הַכּוֹהֲנִים כִּשְׁאָר הָעָם, שֶׁמֶּא תִּטָּרֵף דַּעְתּוֹ וְלֹא יֵדַע אֵיזוֹ בְּרָכָה מְקַרֶּא אוֹתָם, אִם פָּסוּק שֵׁנִי, אוֹ שְׁלִישִׁי.

ו אֵין הַכּוֹהֲנִים רַשָּׁאִין לְהַחְזִיר פְּנֵיהֶם מִן הַצִּבּוּר, עַד שֶׁיַּתְחִיל שְׁלִיחַ צִבּוּר שִׂים שָׁלוֹם; וְאֵינָן רַשָּׁאִין לַעְקֹר רַגְלַיהֶם מִמְּקוֹמָן, עַד שֶׁיִּגְמֹר שְׁלִיחַ צִבּוּר שִׂים שָׁלוֹם; וְאֵינָן רַשָּׁאִין לָכֹף קִשְׁרֵי אֶצְבְּעוֹתֵיהֶן, עַד שֶׁיַּחְזִירוּ פְּנֵיהֶם מִן הַצִּבּוּר. וּמִתַּקָּנוֹת רַבַּן יוֹחָנָן, שֶׁלֹּא יַעֲלוּ הַכּוֹהֲנִים לַדּוּכָן בְּסַנְדָלֵיהֶן, אֵלָא עוֹמְדִים יְחֵפִים.

ז כְּשֶׁיִּהְיוּ הַכּוֹהֲנִים מְבָרְכִין אֶת הָעָם, לֹא יַבִּיטוּ בָּעָם, וְלֹא יַסִּיחוּ דַּעְתָּן; אֵלָא יִהְיוּ עֵינֵיהֶם כְּנֶגֶד הָאָרֶץ, כְּעוֹמֵד בַּתְּפִלָּה. וְאֵין אָדָם רַשָּׁאי לְהִסְתַּכַּל בִּפְנֵי הַכּוֹהֲנִים, בְּשָׁעָה שְׁהֶם מְבָרְכִין, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ; אֵלָא כָּל הָעָם מִתְכַּוְּנִין לִשְׁמֹעַ הַבְּרָכָה, וּמְכַוְּנִין פְּנֵיהֶם כְּנֶגֶד פְּנֵי הַכּוֹהֲנִים, וְאֵינָן מַבִּיטִין בִּפְנֵיהֶם.

ח אִם הָיָה הַכּוֹהֵן הַמְּבָרֵךְ אֶחָד, מַתְחִיל לְבָרַךְ מֵעַצְמוֹ, וּשְׁלִיחַ צִבּוּר מְקַרֶּא אוֹתוֹ מִלָּה מִלָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. הָיוּ שְׁנַיִם אוֹ יָתֵר, אֵינָן מַתְחִילִין לְבָרַךְ, עַד שֶׁיִּקְרָא לָהֶם שְׁלִיחַ צִבּוּר תְּחִלָּה וְאוֹמֵר לָהֶם כּוֹהֲנִים, וְהֶם עוֹנִים וְאוֹמְרִין "יְבָרֶכְךָ" (במדבר ו,כד); וְהוּא מְקַרֶּא אוֹתָן מִלָּה מִלָּה, עַל הַסֵּדֶר שֶׁאָמַרְנוּ.

ט כֵּיצַד בִּרְכַת כּוֹהֲנִים בַּמִּקְדָּשׁ: הַכּוֹהֲנִים עוֹלִין לַדּוּכָן, אַחַר שֶׁיַּשְׁלִימוּ עֲבוֹדַת תָּמִיד שֶׁלַּשַּׁחַר, וּמַגְבִּיהִין יְדֵיהֶם לְמַעְלָה עַל גַּבֵּי רָאשֵׁיהֶם וְאֶצְבְּעוֹתֵיהֶם פְּשׁוּטוֹת, חוּץ מִכּוֹהֵן גָּדוֹל שְׁאֵינוּ מַגְבִּיהַּ יָדָיו לְמַעְלָה מִן הַצִּיץ; וְאֶחָד מְקַרֶּא אוֹתָם, מִלָּה מִלָּה, כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשִׂין בַּגְּבוּלִין, עַד שֶׁיַּשְׁלִימוּ שְׁלֹשֶׁת הַפְּסוּקִים. וְאֵין הָעָם עוֹנִין אַחַר כָּל פָּסוּק, אֵלָא עוֹשִׂין אוֹתָהּ בַּמִּקְדָּשׁ בְּרָכָה אַחַת. וּכְשֶׁיַּשְׁלִימוּ, כָּל הָעָם עוֹנִין, בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם.

י וְאוֹמְרִין אֶת הַשֵּׁם, כִּכְתָבוֹ, וְהוּא דָּבָר הַנֶּהְגֶּה מִיּוֹד הֵא וָאו הֵא, וְזֶה הוּא הַשֵּׁם הַמְּפֹרָשׁ הָאָמוּר בְּכָל מָקוֹם. וּבַמְּדִינָה, אוֹמְרִין אוֹתוֹ בְּכִנּוּיוֹ, וְהוּא אֶלֶף דָּאל נוּן יוֹד, שְׁאֵין מַזְכִּירִין אֶת הַשֵּׁם כִּכְתָבוֹ אֵלָא בַּמִּקְדָּשׁ בִּלְבָד. וּמִשֶּׁמֵּת שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק, פָּסְקוּ הַכּוֹהֲנִים מִלְּבָרַךְ בְּשֵׁם הַמְּפֹרָשׁ, אַפִלּוּ בַּמִּקְדָּשׁ--כְּדֵי שֶׁלֹּא יִלְמֹד אוֹתוֹ, מִי שְׁאֵינוּ הָגוּן; וְלֹא הָיוּ חֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים מְלַמְּדִין שֵׁם זֶה לְתַלְמִידֵיהֶן וּבְנֵיהֶם הַהֲגוּנִים, אֵלָא אַחַת לְשֶׁבַע שָׁנִים. כָּל זֶה, גְּדֻלָּה לִשְׁמוֹ הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא.

יא אֵין בִּרְכַת כּוֹהֲנִים נֶאֱמֶרֶת בְּכָל מָקוֹם אֵלָא בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמָר "כֹּה תְבָרְכוּ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר ו,כג): כָּךְ לָמְדוּ שׁוֹמְעֵי שְׁמוּעָה מִמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ--"כֹּה תְּבָרְכוּ", בַּעֲמִידָה; "כֹּה תְבָרְכוּ", בִּנְשִׂיאַת כַּפַּיִם; "כֹּה תְבָרְכוּ", בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ; "כֹּה תְבָרְכוּ", פָּנִים כְּנֶגֶד פָּנִים; "כֹּה תְבָרְכוּ", בְּקוֹל רָם; "כֹּה תְבָרְכוּ", בְּשֵׁם הַמְּפֹרָשׁ, וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה בַּמִּקְדָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ.

יב אֵין הַכּוֹהֲנִים רַשָּׁאִין בְּכָל מָקוֹם, לְהוֹסִיף בְּרָכָה עַל שְׁלֹשֶׁת הַפְּסוּקִין, כְּגוֹן "ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵכֶם, יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם . . ." (דברים א,יא), וְכַיּוֹצֶא בּוֹ--לֹא בְּקוֹל רָם, וְלֹא בְּלַחַשׁ: שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא תֹסִפוּ, עַל-הַדָּבָר" (דברים ד,ב).

יג בְּשָׁעָה שֶׁכָּל כּוֹהֵן עוֹלֶה לַדּוּכָן, כִּשְׁהוּא עוֹקֵר רַגְלָיו לַעֲלוֹת, אוֹמֵר יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ, שֶׁתִּהְיֶה הַבְּרָכָה הַזֹּאת שֶׁצִּוִּיתָנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרָכָה שְׁלֵמָה, וְאַל יְהִי בָּהּ מִכְשׁוֹל וְעָווֹן, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. וְקֹדֶם שֶׁיַּחְזִיר פָּנָיו לְבָרַךְ אֶת הָעָם, מְבָרֵךְ בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁלְּאַהֲרוֹן, וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, בְּאַהֲבָה; וְאַחַר כָּךְ מַחְזִיר פָּנָיו לַצִּבּוּר, וּמַתְחִיל לְבָרְכָם. וּכְשֶׁמַּחְזִיר פָּנָיו מִן הַצִּבּוּר אַחַר שֶׁהִשְׁלִים, אוֹמֵר עָשִׂינוּ מַה שֶׁגָּזַרְתָּ עָלֵינוּ, עֲשֵׂה עִמָּנוּ מַה שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ, "הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן-הַשָּׁמַיִם, וּבָרֵךְ אֶת-עַמְּךָ אֶת-יִשְׂרָאֵל" (דברים כו,טו).

יד [יג] כְּשֶׁמַּחְזִירִין הַכּוֹהֲנִים פְּנֵיהֶם לַצִּבּוּר לְבָרְכָם, וּכְשֶׁמַּחְזִירִין פְּנֵיהֶם מִן הַצִּבּוּר אַחַר שֶׁמְּבָרְכִין, לֹא יַחְזִירוּ אֵלָא דֶּרֶךְ יָמִין, בְּכָל מָקוֹם; וְכֵן כָּל פּוֹנוֹת שֶׁיִּהְיֶה אָדָם פּוֹנֶה, לֹא יִהְיוּ אֵלָא דֶּרֶךְ יָמִין.

טו [יד] בַּמִּקְדָּשׁ--מְבָרְכִין בִּרְכַת כּוֹהֲנִים פַּעַם אַחַת בַּיּוֹם, אַחַר תָּמִיד שֶׁלַּשַּׁחַר: בָּאִים וְעוֹמְדִים עַל מַעֲלוֹת הָאוּלָם, וּמְבָרְכִין כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמַרְנוּ. אֲבָל בַּמְּדִינָה--מְבָרְכִין אוֹתָהּ אַחַר כָּל תְּפִלָּה חוּץ מִמִּנְחָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. וּבְכָל מָקוֹם, מִשְׁתַּדְּלִין שֶׁיִּהְיֶה הַמְּקַרֶּא אוֹתָן יִשְׂרָאֵל--שֶׁנֶּאֱמָר "אָמוֹר, לָהֶם" (במדבר ו,כג), מִכְּלָל שְׁאֵין הַמְּקַרֶּא מֵהֶן.

משנה תורה - ספר אהבה - הלכות תפילה וברכת כוהנים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו

יש לך שאלה או הערה?