משנה תורה מנוקד - ספר אהבה - הלכות תפילה וברכת כוהנים פרק י

משנה תורה - ספר אהבה - הלכות תפילה וברכת כוהנים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו

הִלְכּוֹת תְּפִלָּה פֵּרֶק י

א מִי שֶׁהִתְפַּלַּל וְלֹא כִוַּן אֶת לִבּוֹ, יַחְזֹר וְיִתְפַּלַּל בְּכַוָּנָה; וְאִם כִּוַּן לִבּוֹ בִּבְרָכָה רִאשׁוֹנָה, שׁוּב אֵינוּ צָרִיךְ. מִי שֶׁטָּעָה בְּאַחַת מִשָּׁלוֹשׁ בְּרָכוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, חוֹזֵר לָרֹאשׁ; וְאִם טָעָה בְּאַחַת מִשָּׁלוֹשׁ אַחֲרוֹנוֹת, חוֹזֵר לָעֲבוֹדָה; וְאִם טָעָה בְּאַחַת מִן הָאֶמְצָעִיּוֹת, חוֹזֵר לִתְחִלַּת הַבְּרָכָה שֶׁטָּעָה בָּהּ, וּמַשְׁלִים תְּפִלָּתוֹ עַל הַסֵּדֶר. וְכֵן שְׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁטָּעָה כִּשְׁהוּא מִתְפַּלֵּל בְּקוֹל רָם, עַל דֶּרֶךְ זוֹ הוּא חוֹזֵר.

ב אֲבָל אִם טָעָה שְׁלִיחַ צִבּוּר כִּשְׁהוּא מִתְפַּלֵּל בְּלַחַשׁ, אֲנִי אוֹמֵר שְׁאֵינוּ חוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל בְּלַחַשׁ פַּעַם שְׁנִיָּה, מִפְּנֵי טֹרַח הַצִּבּוּר, אֵלָא סוֹמֵךְ עַל הַתְּפִלָּה שֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּקוֹל רָם; וְהוּא שְׁאִם טָעָה בָּהּ, לְעוֹלָם חוֹזֵר כְּמוֹ שֶׁהַיָּחִיד חוֹזֵר.

ג שְׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁטָּעָה וְנִבְהָל, וְלֹא יָדַע מֵהֵיכָן יַתְחִיל, וְשָׁהָה שָׁעָה--יַעֲמֹד אַחֵר תַּחְתָּיו. וְאִם טָעָה בְּבִרְכַת הַמִּינִים, אֵין מַמְתִּינִין לוֹ, אֵלָא מִיָּד יַעֲבֹר אַחֵר תַּחְתָּיו, שֶׁמֶּא מִינוּת נִזְרְקָה בּוֹ: וְהוּא, שֶׁלֹּא הִתְחִיל בָּהּ; אֲבָל אִם הִתְחִיל בָּהּ, מַמְתִּינִין לוֹ שָׁעָה.

ד וְלֹא יְהֶא הַשֵּׁנִי סַרְבָן, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. [ד] וּמֵהֵיכָן הוּא מַתְחִיל--מִתְּחִלַּת בְּרָכָה שֶׁטָּעָה בָּהּ הָרִאשׁוֹן, אִם טָעָה בְּאַחַת מִן הָאֶמְצָעִיּוֹת; אֲבָל אִם טָעָה בְּאַחַת מִשָּׁלוֹשׁ רִאשׁוֹנוֹת, מַתְחִיל הַשֵּׁנִי מִן הָרֹאשׁ, וְאִם טָעָה בְּאַחַת מִן הָאַחֲרוֹנוֹת, יַתְחִיל הַשֵּׁנִי מִן הָעֲבוֹדָה.

ה הָאוֹמֵר אֵינִי יוֹרֵד לִפְנֵי הַתֵּבָה, מִפְּנֵי שֶׁבְּגָדַי צְבוּעִין--אַף בִּלְבָנִים, לֹא יַעֲבֹר בְּאוֹתָהּ הַתְּפִלָּה. אָמַר אֵינִי עוֹבֵר, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בְּרַגְלַי סַנְדָּל--אַף יָחֵף, לֹא יַעֲבֹר.

ו מִי שֶׁנִּסְתַּפַּק לוֹ אִם הִתְפַּלַּל אוֹ לֹא הִתְפַּלַּל--אֵינוּ חוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל, אֵלָא אִם כֵּן הִתְפַּלַּל תְּפִלָּה זוֹ עַל דַּעַת שְׁהִיא נְדָבָה: שְׁאִם רָצָה הַיָּחִיד לְהִתְפַּלַּל כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ תְּפִלַּת נְדָבָה, יִתְפַּלַּל. מִי שֶׁהָיָה עוֹמֵד בַּתְּפִלָּה, וְנִזְכַּר שֶׁכְּבָר הִתְפַּלַּל--פּוֹסֵק וְאַפִלּוּ בְּאֶמְצַע הַבְּרָכָה; וְאִם הָיְתָה תְּפִלַּת עַרְבִּית--אֵינוּ פּוֹסֵק, שֶׁלֹּא הִתְפַּלַּל אוֹתָהּ מִתְּחִלָּה אֵלָא עַל דַּעַת שְׁאֵינָהּ חוֹבָה.

ז מִי שֶׁטָּעָה וְהִתְפַּלַּל שֶׁלַּחֹל בַּשַּׁבָּת, יָצָא; וְאִם נִזְכַּר וְהוּא בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה--גּוֹמֵר בְּרָכָה שֶׁהִתְחִיל בָּהּ, וְחוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל שֶׁלַּשַּׁבָּת. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בָּעַרְבִּית אוֹ בַּשַּׁחְרִית וּבַמִּנְחָה. אֲבָל בַּמּוּסָף, פּוֹסֵק וְאַפִלּוּ בְּאֶמְצַע הַבְּרָכָה; וְכֵן אִם הִשְׁלִים תְּפִלָּה שֶׁלַּחֹל עַל דַּעַת שְׁהִיא מוּסָף, חוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל מוּסָף: אֶחָד שַׁבָּת, וְאֶחָד יוֹם טוֹב, אוֹ רֹאשׁ חֹדֶשׁ.

ח מִי שֶׁטָּעָה בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, וְלֹא אָמַר מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם וְלֹא מוֹרִיד הַטָּל--חוֹזֵר לָרֹאשׁ; וְאִם הִזְכִּיר הַטָּל, אֵינוּ חוֹזֵר. וְאִם טָעָה בִּימוֹת הַחַמָּה, וְאָמַר מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם--חוֹזֵר לָרֹאשׁ; וְאִם לֹא הִזְכִּיר טַל, אֵין מַחְזִירִין אוֹתוֹ, שְׁאֵין הַטָּל נֶעְצָר, וְאֵינוּ צָרִיךְ בַּקָּשָׁה.

ט מִי שֶׁשָּׁכַח הַשְּׁאֵלָה בְּבִרְכַת הַשָּׁנִים--אִם נִזְכַּר קֹדֶם שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, שׁוֹאֵל אֶת הַגְּשָׁמִים בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. וְאִם נִזְכַּר אַחַר שֶׁבֵּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, חוֹזֵר לְבִרְכַת הַשָּׁנִים; וְאִם לֹא נִזְכַּר עַד שֶׁהִשְׁלִים כָּל תְּפִלָּתוֹ, חוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל שְׁנִיָּה.

י טָעָה וְלֹא הִזְכִּיר יַעֲלֶה וְיָבוֹא--אִם נִזְכַּר קֹדֶם שֶׁיַּשְׁלִים תְּפִלָּתוֹ, חוֹזֵר לָעֲבוֹדָה וּמַזְכִּיר. וְאִם נִזְכַּר אַחַר שֶׁהִשְׁלִים תְּפִלָּתוֹ, חוֹזֵר לָרֹאשׁ; וְאִם הָיָה רָגִיל לוֹמַר דִּבְרֵי תַּחֲנוּנִים אַחַר תְּפִלָּתוֹ, וְנִזְכַּר אַחַר שֶׁהִשְׁלִים תְּפִלָּתוֹ קֹדֶם שֶׁיַּעְקֹר רַגְלָיו--חוֹזֵר לָעֲבוֹדָה.

יא בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּחֻלּוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד, אוֹ בְּשַׁחְרִית וּמִנְחָה שֶׁלְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים; אֲבָל עַרְבִּית שֶׁלְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ--אִם לֹא הִזְכִּיר, אֵינוּ חוֹזֵר.

יב כָּל מָקוֹם שֶׁחוֹזֵר הַיָּחִיד וּמִתְפַּלֵּל--שְׁלִיחַ צִבּוּר חוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל, אִם טָעָה כְּמוֹתוֹ בְּעֵת שֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּקוֹל רָם: חוּץ מִשַּׁחְרִית שֶׁלְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, שְׁאִם שָׁכַח שְׁלִיחַ צִבּוּר וְלֹא הִזְכִּיר יַעֲלֶה וְיָבוֹא עַד שֶׁהִשְׁלִים תְּפִלָּתוֹ, אֵין מַחְזִירִין אוֹתוֹ, מִפְּנֵי טֹרַח הַצִּבּוּר--שֶׁהֲרֵי תְּפִלַּת הַמּוּסָפִין לְפָנָיו, שְׁהוּא מַזְכִּיר בָּהּ רֹאשׁ חֹדֶשׁ.

יג עֲשֶׂרֶת הַיָּמִים שֶׁמֵּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַד יוֹם הַכִּפּוּרִים--טָעָה וְחָתַם בָּהֶם בִּבְרָכָה שְׁלִישִׁית הָאֵל הַקָּדוֹשׁ, חוֹזֵר לָרֹאשׁ. טָעָה וְחָתַם בְּאַחַת עֶשְׂרֵה אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, חוֹזֵר לִתְחִלַּת הַבְּרָכָה, וְחוֹתֵם בָּהּ הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט, וּמִתְפַּלֵּל וְהוֹלֵךְ עַל הַסֵּדֶר; וְאִם לֹא נִזְכַּר עַד שֶׁהִשְׁלִים תְּפִלָּתוֹ, חוֹזֵר לָרֹאשׁ. אֶחָד יָחִיד, וְאֶחָד צִבּוּר.

יד טָעָה וְלֹא הִזְכִּיר הַבְדָּלָה בְּחוֹנֵן הַדַּעַת--יֵשׁ מִי שֶׁהוֹרָה שְׁאִם נִזְכַּר קֹדֶם שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, מַבְדִּיל בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה; וְאִם נִזְכַּר אַחַר שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, מַשְׁלִים תְּפִלָּתוֹ וְאֵינוּ צָרִיךְ לַחְזֹר. וְכֵן מִי שֶׁלֹּא הִזְכִּיר עַל הַנִּסִּים בַּחֲנֻכָּה וּפוּרִים, וַעֲנֵנוּ בִּתְפִלַּת תַּעְנִית--אֵינוּ חוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל: אֶחָד יָחִיד וְאֶחָד צִבּוּר. וְאִם נִזְכַּר קֹדֶם שֶׁיַּעְקֹר רַגְלָיו--אוֹמֵר עֲנֵנוּ אָבִינוּ . . . כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, פּוֹדֶה וּמַצִּיל בְּכָל עֵת צָרָה; "יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי-פִי" (תהילים יט,טו).

טו שָׁכַח וְלֹא הִתְפַּלַּל מִנְחָה בְּעֶרֶב שַׁבָּת, יִתְפַּלַּל עַרְבִּית שְׁתַּיִם שֶׁלַּשַּׁבָּת; וְכֵן בְּיוֹם טוֹב. שָׁכַח וְלֹא הִתְפַּלַּל מִנְחָה בַּשַּׁבָּת אוֹ בְּיוֹם טוֹב--מִתְפַּלֵּל בְּמוֹצָאֵיהֶן עַרְבִּית שְׁתַּיִם שֶׁלַּחֹל, מַבְדִּיל בָּרִאשׁוֹנָה וְאֵינוּ מַבְדִּיל בַּשְּׁנִיָּה: וְאִם הִבְדִּיל בִּשְׁתֵּיהֶם, אוֹ לֹא הִבְדִּיל בְּאַחַת מֵהֶם--יָצָא; אֲבָל אִם לֹא הִבְדִּיל בָּרִאשׁוֹנָה, וְהִבְדִּיל בַּשְּׁנִיָּה--חוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה שְׁלִישִׁית, מִפְּנֵי שֶׁהָרִאשׁוֹנָה לֹא עָלְתָה לוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהִקְדִּימָהּ לִתְפִלָּה שְׁהִיא תְּפִלַּת עַרְבִּית. וְכָל הַמִּתְפַּלֵּל שְׁתֵּי תְּפִלּוֹת, אַפִלּוּ שַׁחְרִית וּמוּסָף--לֹא יִתְפַּלַּל זוֹ אַחַר זוֹ; אֵלָא יִשְׁהֶה בֵּין תְּפִלָּה לִתְפִלָּה, כְּדֵי שֶׁתִּתְחוֹנֵן דַּעְתּוֹ עָלָיו.

טז אָסוּר לוֹ לַמִּתְפַּלֵּל בַּצִּבּוּר, שֶׁיַּקְדִּים תְּפִלָּתוֹ לִתְפִלַּת הַצִּבּוּר. הַנִּכְנָס לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וּמָצָא צִבּוּר מִתְפַּלְּלִין בְּלַחַשׁ--אִם יָכוֹל לְהַתְחִיל וְלִגְמֹר עַד שֶׁלֹּא יַגִּיעַ שְׁלִיחַ צִבּוּר לַקְּדֻשָּׁה, יִתְפַּלַּל. וְאִם לָאו, יַמְתִּין עַד שֶׁיַּגִּיעַ שְׁלִיחַ צִבּוּר לְהִתְפַּלַּל בְּקוֹל רָם, וְיִתְפַּלַּל עִמּוֹ בְּלַחַשׁ מִלָּה בְּמִלָּה, עַד שֶׁיַּגִּיעַ שְׁלִיחַ צִבּוּר לַקְּדֻשָּׁה; עוֹנֶה הַקְּדֻשָּׁה עִם הַצִּבּוּר, וּמִתְפַּלֵּל שְׁאָר הַתְּפִלָּה לְעַצְמוֹ. וְאִם הִתְחִיל לְהִתְפַּלַּל קֹדֶם שְׁלִיחַ צִבּוּר, וְהִגִּיעַ שְׁלִיחַ צִבּוּר לַקְּדֻשָּׁה--לֹא יַפְסִיק, וְלֹא יַעֲנֶה קְדֻשָּׁה עִמָּהֶן; וְכֵן לֹא יַעֲנֶה אָמֵן יְהֶא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ, וְהוּא בְּאֶמְצַע הַתְּפִלָּה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר, בִּשְׁאָר בְּרָכוֹת.

משנה תורה - ספר אהבה - הלכות תפילה וברכת כוהנים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו

יש לך שאלה או הערה?