משנה תורה מנוקד - ספר אהבה - הלכות קרית שמע פרק א

משנה תורה - ספר אהבה - הלכות קרית שמע - הכול
פרק א ב ג ד

הִלְכּוֹת קִרְיַת שְׁמַע פֵּרֶק א

א פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם, קוֹרְאִים קִרְיַת שְׁמַע--בָּעֶרֶב וּבַבֹּקֶר: שֶׁנֶּאֱמָר "וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ" (דברים ו,ז; דברים יא,יט)--בְּשָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם שׁוֹכְבִין, וְזֶה הוּא לַיְלָה; וּבְשָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם עוֹמְדִין, וְזֶה הוּא יוֹם.

ב וּמַה הוּא קוֹרֶא: שָׁלוֹשׁ פָּרָשִׁיּוֹת אֵלּוּ--וְהֶן "שְׁמַע" (דברים ו,ד-ט), וּ"וְהָיָה, אִם-שָׁמֹעַ" (דברים יא,יג-כא), וּ"וַיֹּאמֶר" (במדבר טו,לז-מא). וּמַקְדִּימִין לִקְרוֹת פָּרָשַׁת "שְׁמַע", מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהּ צִוּוּי עַל יֵחוּד הַשֵּׁם, וְאַהֲבָתוֹ וְתַלְמוּדוֹ: שְׁהוּא הָעִיקָר הַגָּדוֹל, שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בּוֹ. וְאַחֲרֶיהָ "וְהָיָה, אִם-שָׁמֹעַ", שֶׁיֵּשׁ בָּהּ צִוּוּי עַל שְׁאָר הַמִּצְווֹת כֻּלָּן. וְאַחַר כָּךְ פָּרָשַׁת "צִיצִת" (במדבר טו,לח), שֶׁגַּם הִיא יֵשׁ בָּהּ צִוּוּי עַל זְכִירַת כָּל הַמִּצְווֹת.

ג אַף עַל פִּי שְׁאֵין מִצְוַת צִיצִית נוֹהֶגֶת בַּלַּיְלָה, קוֹרְאִין אוֹתָהּ בַּלַּיְלָה, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהּ זִכְרוֹן יְצִיאַת מִצְרַיִם; וּמִצְוָה לְהַזְכִּיר יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, שֶׁנֶּאֱמָר "לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת-יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ" (דברים טז,ג). וּקְרִיאַת שָׁלוֹשׁ פָּרָשִׁיּוֹת אֵלּוּ עַל סֵדֶר זֶה, הִיא הַנִּקְרֵאת קִרְיַת שְׁמַע.

ד הַקּוֹרֶא קִרְיַת שְׁמַע--כִּשְׁהוּא גּוֹמֵר פָּסוּק רִאשׁוֹן, אוֹמֵר בְּלַחַשׁ בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד; וְחוֹזֵר וְקוֹרֶא כְּדַרְכּוֹ "וְאָהַבְתָּ, אֵת ה'" (דברים ו,ה), עַד סוֹפָהּ. וְלָמָּה קוֹרִין כֵּן--מָסֹרֶת הִיא בְּיָדֵינוּ שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁקִּבַּץ יַעֲקוֹב אָבִינוּ אֶת בָּנָיו בְּמִצְרַיִם בְּשָׁעַת מִיתָתוֹ, צִוָּם וְזֵרְזָם עַל יֵחוּד הַשֵּׁם, וְעַל דֶּרֶךְ ה' שֶׁהָלַךְ בָּהּ אַבְרָהָם וְיִצְחָק אָבִיו. וְשָׁאַל אוֹתָן וְאָמַר לָהֶן, בָּנַי, שֶׁמֶּא יֵשׁ בָּכֶם פָּסֹלֶת, מִי שְׁאֵינוּ עוֹמֵד עִמִּי בְּיֵחוּד אֲדוֹן כָּל הָעוֹלָם, כְּעִנְיַן שֶׁאָמַר לָנוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ "פֶּן-יֵשׁ בָּכֶם אִישׁ אוֹ-אִשָּׁה . . ." (דברים כט,יז). עָנוּ כֻּלָּם, וְאָמְרוּ לוֹ "שְׁמַע, יִשְׂרָאֵל: ה' אֱלֹהֵינוּ, ה' אֶחָד" (דברים ו,ד)--כְּלוֹמַר שְׁמַע מִמֶּנּוּ, אָבִינוּ יִשְׂרָאֵל, ה' אֱלֹהֵינוּ, ה' אֶחָד. פָּתַח הַזָּקֵן וְעָנָה, בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד; לְפִיכָּךְ נָהֲגוּ כָּל יִשְׂרָאֵל לוֹמַר שְׁבָח זֶה שֶׁשִּׁבַּח בּוֹ יִשְׂרָאֵל הַזָּקֵן, אַחַר פָּסוּק זֶה.

ה כְּשֶׁהַקּוֹרֶא קוֹרֶא קִרְיַת שְׁמַע, מְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ--בַּיּוֹם, מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וְאַחַת לְאַחֲרֶיהָ; וּבַלַּיְלָה, מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וּשְׁתַּיִם לְאַחֲרֶיהָ.

ו בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה שֶׁלְּפָנֶיהָ בַּיּוֹם, יוֹצֵר אוֹר; שְׁנִיָּה לָהּ, אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתָּנוּ; וְשֶׁלְּאַחֲרֶיהָ, אֱמֶת וְיַצִּיב. וּבְרָכָה רִאשׁוֹנָה שֶׁלְּפָנֶיהָ בַּלַּיְלָה, מַעֲרִיב עֲרָבִים; שְׁנִיָּה לָהּ, אַהֲבַת עוֹלָם עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אָהַבְתָּ; וּבְרָכָה רִאשׁוֹנָה שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ, אֱמֶת אֱמוּנָה; שְׁנִיָּה לָהּ, הַשְׁכִּיבֵנוּ.

ז בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה שֶׁלְּפָנֶיהָ, בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה--פּוֹתֵחַ בָּהּ בְּבָרוּךְ, וְחוֹתֵם בְּבָרוּךְ; וּשְׁאָר בִּרְכוֹתֶיהָ--חוֹתֵם בְּכָל אַחַת מֵהֶן בְּבָרוּךְ, וְאֵין לָהֶן פְּתִיחָה.

ח בְּרָכוֹת אֵלּוּ, עִם שְׁאָר כָּל הַבְּרָכוֹת הָעֲרוּכוֹת בְּפִי כָּל יִשְׂרָאֵל--עֶזְרָא וּבֵית דִּינוֹ תִּקְּנוּם; וְאֵין אָדָם רַשָּׁאי לִפְחֹת מֵהֶן, וְלֹא לְהוֹסִיף עֲלֵיהֶן: מְקוֹם שֶׁהִתְקִינוּ לַחְתֹּם בְּבָרוּךְ, אֵינוּ רַשָּׁאי שֶׁלֹּא לַחְתֹּם, וּמְקוֹם שֶׁהִתְקִינוּ שֶׁלֹּא לַחְתֹּם, אֵינוּ רַשָּׁאי לַחְתֹּם; מְקוֹם שֶׁהִתְקִינוּ שֶׁלֹּא לִפְתֹּחַ בְּבָרוּךְ, אֵינוּ רַשָּׁאי לִפְתֹּחַ, וּמְקוֹם שֶׁהִתְקִינוּ לִפְתֹּחַ בְּבָרוּךְ, אֵינוּ רַשָּׁאי שֶׁלֹּא לִפְתֹּחַ. כְּלָלוֹ שֶׁלַּדָּבָר: כָּל הַמְּשַׁנֶּה מִמַּטְבֵּעַ שֶׁטָּבְעוּ חֲכָמִים בַּבְּרָכוֹת--הֲרֵי זֶה טוֹעֶה, וְחוֹזֵר וּמְבָרֵךְ כַּמַּטְבֵּעַ. וְכָל שְׁאֵינוּ אוֹמֵר אֱמֶת וְיַצִּיב בַּשַּׁחְרִית, וֶאֱמֶת אֱמוּנָה בָּעַרְבִּית--לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ.

ט [ח] הִקְדִּים בְּרָכָה שְׁנִיָּה לִבְרָכָה רִאשׁוֹנָה, בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה, בֵּין לְפָנֶיהָ בֵּין לְאַחֲרֶיהָ--יָצָא: לְפִי שְׁאֵין סֵדֶר לַבְּרָכוֹת. בַּשַּׁחְרִית--פָּתַח יוֹצֵר אוֹר, וְסִיַּם מַעֲרִיב עֲרָבִים--לֹא יָצָא; פָּתַח בְּמַעֲרִיב עֲרָבִים, וְסִיַּם בְּיוֹצֵר אוֹר--יָצָא. וְכֵן בָּעַרְבִּית--אִם פָּתַח בְּמַעֲרִיב עֲרָבִים, וְסִיַּם בְּיוֹצֵר אוֹר--לֹא יָצָא; פָּתַח בְּיוֹצֵר אוֹר, וְסִיַּם בְּמַעֲרִיב עֲרָבִים--יָצָא: שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת, הוֹלְכוֹת אַחַר חֲתִימָתָן.

י [ט] אֵיזֶה הוּא זְמָן קִרְיַת שְׁמַע בַּלַּיְלָה--מִצְוָתָהּ מִשָּׁעַת יְצִיאַת הַכּוֹכָבִים, עַד חֲצִי הַלַּיְלָה; וְאִם עָבַר וְאֵחַר, וְקָרָא עַד שֶׁלֹּא עָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר--יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ: שֶׁלֹּא אָמְרוּ עַד חֲצוֹת, אֵלָא כְּדֵי לְהַרְחִיק אֶת הָאָדָם מִן הַפְּשִׁיעָה.

יא [י] הַקּוֹרֶא קִרְיַת שְׁמַע שֶׁלְּעַרְבִּית אַחַר שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר, קֹדֶם הָנֵץ הַחַמָּה--לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ אֵלָא אִם כֵּן הָיָה אָנוּס, כְּגוֹן שִׁכּוֹר אוֹ חוֹלֶה וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן. וְאָנוּס שֶׁקָּרָא בְּעֵת זֶה, אֵינוּ מְבָרֵךְ הַשְׁכִּיבֵנוּ.

יב [יא] וְאֵיזֶה הוּא זְמַנָּהּ בַּיּוֹם--מִצְוָתָהּ שֶׁיַּתְחִיל לִקְרוֹת קֹדֶם הָנֵץ הַחַמָּה, כְּדֵי שֶׁיִּגְמֹר לִקְרוֹת וּלְבָרַךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה עִם הָנֵץ הַחַמָּה; וְשֵׁעוּר זֶה, כְּמוֹ עִשּׂוּר שָׁעָה קֹדֶם שֶׁתַּעֲלֶה הַשֶּׁמֶשׁ. וְאִם אֵחַר, וְקָרָא אַחַר שֶׁעָלְתָה הַשֶּׁמֶשׁ--יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, שֶׁעוֹנָתָהּ עַד סוֹף שָׁלוֹשׁ שָׁעוֹת בַּיּוֹם לְמִי שֶׁעָבַר וְאֵחַר.

יג [יב] מִי שֶׁהִקְדִּים וְקָרָא קִרְיַת שְׁמַע שֶׁלְּשַׁחְרִית, אַחַר שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר--אַף עַל פִּי שֶׁהִשְׁלִים קֹדֶם שֶׁתָּנֵץ הַחַמָּה, יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. וּבְשָׁעַת הַדֹּחַק, כְּגוֹן שֶׁהָיָה מַשְׁכִּים לָצֵאת לַדֶּרֶךְ--קוֹרֶא לְכַתְּחִלָּה, מִשֶּׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר.

יד [יג] הַקּוֹרֶא אַחַר שָׁלוֹשׁ שָׁעוֹת בַּיּוֹם, אַפִלּוּ הָיָה אָנוּס--לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבַת קִרְיַת שְׁמַע בְּעוֹנָתָהּ, אֵלָא הֲרֵי הוּא כְּקוֹרֶא בַּתּוֹרָה; וּמְבָרֵךְ הוּא לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ כָּל הַיּוֹם, אַפִלּוּ אֵחַר וְקָרָא אַחַר שָׁלוֹשׁ שָׁעוֹת.

משנה תורה - ספר אהבה - הלכות קרית שמע - הכול
פרק א ב ג ד

יש לך שאלה או הערה?