משנה תורה מנוקד - ספר המדע - הלכות דעות פרק ד

משנה תורה - ספר המדע - הלכות דעות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז

הִלְכּוֹת דֵּעוֹת פֵּרֶק ד

א הוֹאִיל וַהֲוִיַּת הַגּוּף בָּרִיא וְשָׁלֵם, מִדַּרְכֵי ה' הוּא, שֶׁהֲרֵי אֵי אִפְשָׁר שֶׁיָּבִין אוֹ יֵדַע, וְהוּא חוֹלֶה--צָרִיךְ אָדָם לְהַרְחִיק עַצְמוֹ מִדְּבָרִים הַמְּאַבְּדִין אֶת הַגּוּף, וּלְהַנְהִיג עַצְמוֹ בִּדְבָרִים הַמַּבְרִים הַמַּחֲלִימִים; וְאֵלּוּ הֶן:

ב לְעוֹלָם לֹא יֹאכַל אָדָם, אֵלָא כִּשְׁהוּא רָעֵב; וְלֹא יִשְׁתֶּה, אֵלָא כִּשְׁהוּא צָמֵא. וְאַל יַשְׁהֶה נְקָבָיו, וְאַפִלּוּ רֶגַע אֶחָד, אֵלָא כָּל זְמָן שֶׁצָּרִיךְ לְהַשְׁתִּין אוֹ לְהָסֵךְ אֶת רַגְלָיו, יַעֲמֹד מִיָּד.

ג [ב] לֹא יֹאכַל אָדָם עַד שֶׁתִּתְמַלֵּא כְּרֵסוֹ, אֵלָא יִפְחֹת כְּמוֹ רְבִיעַ מִשָּׂבְעָתוֹ. וְלֹא יִשְׁתֶּה מַיִם בְּתוֹךְ הַמָּזוֹן, אֵלָא מְעַט וּמָזוּג בַּיַּיִן; וּכְשֶׁיַּתְחִיל הַמָּזוֹן לְהִתְאַכַּל בְּמֵעָיו, שׁוֹתֶה מַה שְׁהוּא צָרִיךְ לִשְׁתּוֹת. וְלֹא יַרְבֶּה לִשְׁתּוֹת מַיִם, אַפִלּוּ כְּשֶׁיִּתְאַכַּל הַמָּזוֹן. וְלֹא יֹאכַל עַד שֶׁיִּבְדֹּק עַצְמוֹ יָפֶה יָפֶה, שֶׁמֶּא יִהְיֶה צָרִיךְ לִנְקָבָיו.

ד לֹא יֹאכַל אָדָם, עַד שֶׁיְּהַלַּךְ קֹדֶם אֲכִילָה עַד שֶׁיַּתְחִיל גּוּפוֹ לָחֹם, אוֹ יַעֲשֶׂה מְלָאכָה, אוֹ יִתְיַגַּע בְּיֶגַע אַחֵר. כְּלָלוֹ שֶׁלַּדָּבָר--יְעַנֶּה גּוּפוֹ וְיִיגַע בְּכָל יוֹם בַּבֹּקֶר עַד שֶׁיַּתְחִיל גּוּפוֹ לָחֹם, וְיִשְׁקֹט מְעַט עַד שֶׁתִּתְיַשַּׁב נַפְשׁוֹ, וְאוֹכֵל. וְאִם רָחַץ בְּחַמִּין אַחַר שֶׁיָּגַע, הֲרֵי זֶה טוֹב; וְאַחַר כָּךְ שׁוֹהֶה מְעַט, וְאוֹכֵל.

ה [ג] לְעוֹלָם כְּשֶׁיֹּאכַל אָדָם, יֵשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ אוֹ יַטֶּה עַל שְׂמֹאל. וְלֹא יְהַלַּךְ וְלֹא יִרְכֹּב וְלֹא יִיגַע וְלֹא יְזַעְזַע גּוּפוֹ וְלֹא יִטַּיַּל, עַד שֶׁיִּתְאַכַּל הַמָּזוֹן שֶׁבְּמֵעָיו; וְכָל הַמִּטַּיֵּל אַחַר אֲכִילָתוֹ אוֹ שֶׁיָּגַע, הֲרֵי זֶה מֵבִיא עַל עַצְמוֹ חֳלָאִים רָעִים וְקָשִׁים.

ו [ד] הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה, אַרְבַּע וְעֶשְׂרִים שָׁעוֹת. דַּי לוֹ לָאָדָם לִישַׁן שְׁלִישָׁן, שְׁהוּא שְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת; וְיִהְיוּ בְּסוֹף הַלַּיְלָה, כְּדֵי שֶׁיְּהֶא מִתְּחִלַּת שִׁינָתוֹ עַד שֶׁתַּעֲלֶה הַשֶּׁמֶשׁ שְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת, וְנִמְצָא עוֹמֵד מִמִּטָּתוֹ, קֹדֶם שֶׁתַּעֲלֶה הַשֶּׁמֶשׁ.

ז [ה] לֹא יִישַׁן אָדָם לֹא עַל פָּנָיו, וְלֹא עַל עָרְפּוֹ, אֵלָא עַל צִדּוֹ--בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה עַל צַד שְׂמֹאל, וּבְסוֹף הַלַּיְלָה עַל צַד יָמִין. וְלֹא יִישַׁן סָמוּךְ לַאֲכִילָה, אֵלָא יַמְתִּין אַחַר אֲכִילָה כְּמוֹ שָׁלוֹשׁ אוֹ אַרְבַּע שָׁעוֹת. וְלֹא יִישַׁן בַּיּוֹם.

ח [ו] דְּבָרִים הַמְּשַׁלְשְׁלִין אֶת בְּנֵי מֵעַיִם, כְּגוֹן עֲנָבִים וּתְאֵנִים וְתֻתִּים וַאֲגַסִּים וַאֲבַטִּיחִים וּמֵעֵי הַקִּשּׁוּאִים וּמֵעֵי הַמְּלָפְפוֹנוֹת--אוֹכֵל אָדָם אוֹתָם בַּתְּחִלָּה, קֹדֶם אֲכִילָה. וְלֹא יְעָרְבֵם עִם הַמָּזוֹן, אֵלָא שׁוֹהֶה מְעַט עַד שֶׁיֵּצְאוּ מִבֶּטֶן הָעֶלְיוֹן; וְאוֹכֵל מְזוֹנוֹ. וּדְבָרִים שְׁהֶן מְאַמְּצִין אֶת בְּנֵי מֵעַיִם, כְּגוֹן רִמּוֹנִים וּפָרִישִׁין וְתַפּוּחִים וּקְרֻסְטְמֵלִין--אוֹכֵל אוֹתָם תֵּכֶף לִמְזוֹנוֹ, וְלֹא יַרְבֶּה מֵהֶן.

ט [ז] כְּשֶׁיִּרְצֶה אָדָם לֶאֱכֹל בְּשַׂר עוֹף וּבְשַׂר בְּהֵמָה כְּאֶחָד, אוֹכֵל בַּתְּחִלָּה בְּשַׂר הָעוֹף; וְכֵן בֵּיצִים וּבְשַׂר עוֹף, אוֹכֵל בַּתְּחִלָּה בֵּיצִים; בְּשַׂר בְּהֵמָה דַּקָּה וּבְשַׂר בְּהֵמָה גַּסָּה, אוֹכֵל בַּתְּחִלָּה בְּשַׂר הַדַּקָּה: לְעוֹלָם יַקְדִּים אָדָם דָּבָר הַקַּל, וּמְאַחֵר הַכָּבֵד.

י [ח] בִּימוֹת הַחַמָּה--אוֹכֵל מַאֲכָלִים הַקָּרִים, וְלֹא יַרְבֶּה בִּתְבָלִין, וְאוֹכֵל אֶת הַחֹמֶץ; וּבִימוֹת הַגְּשָׁמִים--אוֹכֵל אֹכָלִין הַחַמִּין, וּמַרְבֶּה בִּתְבָלִין, וְאוֹכֵל מְעַט מִן הַחַרְדָּל וּמִן הַחִלְתִּית. וְעַל דֶּרֶךְ זוֹ, הוֹלֵךְ וְעוֹשֶׂה בַּמְּקוֹמוֹת הַקָּרִים וּבַמְּקוֹמוֹת הַחַמִּים--בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם, כָּרָאוּי לוֹ.

יא [ט] יֵשׁ מַאֲכָלוֹת שְׁהֶן רָעִים בְּיוֹתֵר עַד מְאוֹד, וְרָאוּי לָאָדָם שֶׁלֹּא לְאָכְלָן לְעוֹלָם--כְּגוֹן הַדָּגִים הַגְּדוֹלִים הַמְּלוּחִים הַיְּשָׁנִים, וְהַגְּבִנָּה הַמְּלוּחָה הַיְּשָׁנָה, וְהַכְּמֵהִין וְהַפַּטְרָיוֹת, וְהַבָּשָׂר הַמָּלִיחַ הַיָּשָׁן, וְיַיִן מִגִּתּוֹ, וְתַבְשִׁיל שֶׁשָּׁהָה עַד שֶׁנָּדַף רֵיחוֹ, וְכָל מַאֲכָל שֶׁרֵיחוֹ רָע אוֹ מַר בְּיוֹתֵר: הֲרֵי אֵלּוּ לַגּוּף, כְּמוֹ סַם הַמָּוֶת.

יב וְיֵשׁ מַאֲכָלוֹת שְׁהֶן רָעִים, אֲבָל אֵינָם כְּמוֹ הָרִאשׁוֹנוֹת לָרֹעַ; לְפִיכָּךְ רָאוּי לָאָדָם שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מֵהֶן אֵלָא מְעַט וְאַחַר יָמִים הַרְבֵּה, וְלֹא יַרְגִּיל עַצְמוֹ לִהְיוֹת מְזוֹנוֹ מֵהֶם אוֹ לְאָכְלָם עִם מְזוֹנוֹ תָּמִיד--כְּגוֹן דָּגִים גְּדוֹלִים, וּגְבִנָּה וְחָלָב שֶׁשָּׁהָה אַחַר שֶׁנֶּחֱלַב אַרְבַּע וְעֶשְׂרִים שָׁעוֹת, וּבְשַׂר שְׁוָרִים גְּדוֹלִים וּתְיָשִׁים גְּדוֹלִים, וְהַפּוֹל, וְהָעֲדָשִׁים, וְהַסָּפִיר, וְלֶחֶם שְׂעוֹרִים, וְלֶחֶם מַצּוֹת, וְהַכַּרּוּב, וְהֶחָצִיר, וְהַבְּצָלִים, וְהַשּׁוּמִים, וְהַחַרְדָּל, וְהַצְּנוֹן: כָּל אֵלּוּ מַאֲכָלוֹת רָעִים הֶן.

יג אֵין רָאוּי לָאָדָם לֶאֱכֹל מֵאֵלּוּ אֵלָא מְעַט עַד מְאוֹד, וּבִימוֹת הַגְּשָׁמִים; אֲבָל שֶׁלֹּא בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, לֹא יֹאכַל מֵהֶן כְּלָל. וְהַפּוֹל וְהָעֲדָשִׁים בִּלְבָד--אֵין רָאוּי לְאָכְלָן, לֹא בִּימוֹת הַחַמָּה וְלֹא בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים. וְהַדַּלּוּעִין, אוֹכְלִין מֵהֶן מְעַט בִּימוֹת הַחַמָּה.

יד [י] וְיֵשׁ מַאֲכָלוֹת שְׁהֶן רָעִים, וְאֵינָן כְּמוֹ אֵלּוּ; וְהֶם עוֹף הַמַּיִם, וּבְנֵי יוֹנָה הַקְּטַנִּים, וְהַתְּמָרִים, וְלֶחֶם קָלוּי בְּשֶׁמֶן אוֹ לֶחֶם שֶׁנִּלּוֹשׁ בְּשֶׁמֶן, וְהַסֹּלֶת שֶׁנִּפּוּ אוֹתָהּ כָּל צָרְכָּהּ עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאָר בָּהּ רֵיחַ מֻרְסָן, וְהַצִּיר וְהַמֻּרְיָס. אֵין רָאוּי לְהַרְבּוֹת מֵאֲכִילַת אֵלּוּ; וְאָדָם שְׁהוּא חָכָם וְכוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ, וְלֹא יִמָּשֵׁךְ אַחַר תַּאֲוָתוֹ וְלֹא יֹאכַל מִכָּל הַנִּזְכָּרִים כְּלוּם, אֵלָא אִם נִצְרָךְ לָהֶם לִרְפוּאָה--הֲרֵי זֶה גִּבּוֹר.

טו [יא] לְעוֹלָם יִמְנַע אָדָם עַצְמוֹ מִפֵּרוֹת הָאִילָנוֹת, וְלֹא יַרְבֶּה מֵהֶן אַפִלּוּ יְבֵשִׁים, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר רְטֻבִּים; אֲבָל קֹדֶם שֶׁיִּתְבַּשְּׁלוּ כָּל צָרְכָּן, הֲרֵי הֶן לַגּוּף כַּחֲרָבוֹת. וְכֵן הַחַרּוּבִים, רָעִים לְעוֹלָם. וְכֵן הַפֵּרוֹת הַחֲמוּצִין רָעִים, וְאֵין אוֹכְלִין מֵהֶן אֵלָא מְעַט בִּימוֹת הַחַמָּה וּבַמְּקוֹמוֹת הַחַמִּין. וְהַתְּאֵנִים וְהָעֲנָבִים וְהַשְּׁקֵדִים טוֹבִים לְעוֹלָם, בֵּין רְטֻבִּים בֵּין יְבֵשִׁים, וְאוֹכֵל אָדָם מֵהֶן כָּל צָרְכּוֹ; אֲבָל לֹא יַתְמִיד אֲכִילָתָן, אַף עַל פִּי שְׁהֶן טוֹבִים מִכָּל פְּרִי הָאִילָנוֹת.

טז [יב] הַדְּבַשׁ וְהַיַּיִן, רָע לַקְּטַנִּים וְיָפֶה לַזְּקֵנִים, וְכָל שֶׁכֵּן בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים. וְצָרִיךְ אָדָם לֶאֱכֹל בִּימוֹת הַחַמָּה, שְׁנֵי שְׁלִישֵׁי מַה שְׁהוּא אוֹכֵל בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים.

יז [יג] לְעוֹלָם יִשְׁתַּדַּל אָדָם שֶׁיִּהְיוּ מֵעָיו רָפִין כָּל יָמָיו, וְיִהְיֶה קָרוֹב לְשִׁלְשׁוּל מְעַט. וְזֶה כְּלָל גָּדוֹל בָּרְפוּאָה--שֶׁכָּל זְמָן שֶׁהָרְאִי נִמְנַע אוֹ יֵצֵא בְּקֹשִׁי, חֳלָאִים רַבִּים בָּאִים.

יח וּבְמַה יְרַפֶּה אָדָם מֵעָיו, אִם נִתְאַמְּצוּ מְעַט--אִם הָיָה בָּחוּר--יֹאכַל בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר מַלּוּחִים שְׁלוּקִים מְתֻבָּלִים בְּשֶׁמֶן וּבְמֻרְיָס וּבְמֶלַח, בְּלֹא פַּת; אוֹ יִשְׁתֶּה מֵי שְׁלָק שֶׁלִּתְרָדִין אוֹ כַּרּוּב בְּשֶׁמֶן וּמֶלַח וּמֻרְיָס. וְאִם הָיָה זָקֵן--יִשְׁתֶּה דְּבַשׁ מָזוּג בְּמַיִם חַמִּין בַּבֹּקֶר, וְיִשְׁהֶה כְּמוֹ אַרְבַּע שָׁעוֹת, וְאַחַר כָּךְ יֹאכַל סְעוֹדָתוֹ. יַעֲשֶׂה כֵּן יוֹם אַחַר יוֹם, שְׁלוֹשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה יָמִים אִם צָרַךְ לְכָּךְ, עַד שֶׁיִּרְפּוּ מֵעָיו.

יט [יד] וְעוֹד כְּלָל אַחֵר אָמְרוּ בִּבְרִיאַת הַגּוּף: כָּל זְמָן שֶׁאָדָם מִתְעַמֵּל וְיָגֵעַ הַרְבֵּה וְאֵינוּ שָׂבֵעַ, וּמֵעָיו רָפִים--אֵין חֹלִי בָּא עָלָיו וְכוֹחוֹ מִתְחַזֵּק, וְאַפִלּוּ אָכַל מַאֲכָלוֹת הָרָעִים; [טו] וְכָל מִי שְׁהוּא יוֹשֵׁב לָבֶטַח וְאֵינוּ מִתְעַמֵּל, אוֹ מִי שֶׁמַּשְׁהֶה נְקָבָיו אוֹ מִי שֶׁמֵּעָיו קָשִׁים--אַפִלּוּ אָכַל מַאֲכָלוֹת טוֹבִים וְשָׁמַר עַצְמוֹ עַל פִּי הָרְפוּאָה, כָּל יָמָיו יִהְיוּ מַכְאוֹבִים וְכוֹחוֹ תָּשֵׁשׁ. וַאֲכִילָה גַּסָּה לְגוּף כָּל אָדָם כְּמוֹ סַם הַמָּוֶת, וְהִיא עִיקָר לְכָל חֳלָאִים.

כ רֹב הֶחֳלָאִים הַבָּאִים עַל הָאָדָם, אֵינָן אֵלָא מִפְּנֵי מַאֲכָלִים רָעִים, אוֹ מִפְּנֵי שְׁהוּא מְמַלֵּא בִּטְנוֹ וְאוֹכֵל אֲכִילָה גַּסָּה, אַפִלּוּ מִמַּאֲכָלִים טוֹבִים. הוּא שֶׁשְּׁלֹמֹה אוֹמֵר בְּחָכְמָתוֹ, "שֹׁמֵר פִּיו, וּלְשׁוֹנוֹ--שֹׁמֵר מִצָּרוֹת, נַפְשׁוֹ" (משלי כא,כג)--כְּלוֹמַר שׁוֹמֵר פִּיו מִלֶּאֱכֹל מַאֲכָל רָע אוֹ מִלִּשְׂבֹּעַ, וּלְשׁוֹנוֹ מִלְּדַבַּר אֵלָא בִּצְרָכָיו.

כא [טז] דֶּרֶךְ הָרְחִיצָה--שֶׁיִּכָּנֵס אָדָם לַמֶּרְחֵץ מִשִּׁבְעָה יָמִים לְשִׁבְעָה יָמִים; וְלֹא יִכָּנֵס סָמוּךְ לַאֲכִילָה וְלֹא כִּשְׁהוּא רָעֵב, אֵלָא כְּשֶׁיַּתְחִיל הַמָּזוֹן לְהִתְעַכַּל. וְרוֹחֵץ כָּל גּוּפוֹ בְּחַמִּין שְׁאֵין הַגּוּף נִכְוֶה בָּהֶן, וְרֹאשׁוֹ בִּלְבָד בְּחַמִּין שֶׁהַגּוּף נִכְוֶה בָּהֶן. וְאַחַר כָּךְ יִרְחֹץ גּוּפוֹ בְּפוֹשְׁרִין, וְאַחַר כָּךְ בְּפוֹשְׁרִין מִן הַפּוֹשְׁרִין, עַד שֶׁיִּרְחֹץ בְּצוֹנֵן; וְלֹא יַעְבִיר עַל רֹאשׁוֹ כְּלָל, לֹא פּוֹשְׁרִין וְלֹא צוֹנֵן. וְלֹא יִרְחֹץ בְּצוֹנֵן, בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים. וְלֹא יִרְחֹץ עַד שֶׁיָּזִיעַ וְיִפָּרֵךְ כָּל גּוּפוֹ, וְלֹא יַאֲרִיךְ בַּמֶּרְחֵץ; אֵלָא כְּשֶׁיָּזִיעַ וְיִפָּרֵךְ גּוּפוֹ, יִשְׁתַּטַּף וְיֵצֵא.

כב וּבוֹדֵק עַצְמוֹ קֹדֶם שֶׁיִּכָּנֵס לַמֶּרְחֵץ, וְאַחַר שֶׁיֵּצֵא, שֶׁמֶּא יְהֶא צָרִיךְ לִנְקָבָיו. וְכֵן בּוֹדֵק אָדָם עַצְמוֹ תָּמִיד--קֹדֶם אֲכִילָה וְאַחַר אֲכִילָה, וְקֹדֶם בְּעִילָה וְאַחַר בְּעִילָה, וְקֹדֶם שֶׁיִּיגַע וְיִתְעַמַּל וְאַחַר שֶׁיִּיגַע וְיִתְעַמַּל, וְקֹדֶם שֶׁיִּישַׁן וּכְשֶׁיֵּעוֹר: הַכֹּל עֲשָׂרָה.

כג [יז] כְּשֶׁיֵּצֵא אָדָם מִן הַמֶּרְחֵץ, יִלְבֹּשׁ בְּגָדָיו וִיכַסֶּה רֹאשׁוֹ בַּבַּיִת הַחִיצוֹן, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִשְׁלֹט בּוֹ רוּחַ קָרָה; וְאַפִלּוּ בִּימוֹת הַחַמָּה, צָרִיךְ לְהִזָּהֵר. וְיִשְׁהֶה אַחַר שֶׁיֵּצֵא עַד שֶׁתִּתְיַשַּׁב נַפְשׁוֹ וְיָנוּחַ גּוּפוֹ וְתָסוּר הַחַמִימוּת, וְאַחַר כָּךְ יֹאכַל. וְאִם יָשַׁן מְעַט כְּשֶׁיָּצָא מִן הַמֶּרְחֵץ, קֹדֶם אֲכִילָה--הֲרֵי זֶה יָפֶה עַד מְאוֹד.

כד לֹא יִשְׁתֶּה אָדָם מַיִם קָרִים כְּשֶׁיֵּצֵא מִן הַמֶּרְחֵץ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁלֹּא יִשְׁתֶּה בַּמֶּרְחֵץ. וְאִם צָמֵא כְּשֶׁיָּצָא וְאֵינוּ יָכוֹל לִמְנֹעַ עַצְמוֹ, יְעָרַב הַמַּיִם בַּיַּיִן אוֹ בִּדְבַשׁ וְיִשְׁתֶּה. וְאִם סָךְ בְּשֶׁמֶן בַּמֶּרְחֵץ בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים אַחַר שֶׁיִּשְׁתַּטַּף, הֲרֵי זֶה טוֹב.

כה [יח] לֹא יַרְגִּיל אָדָם עַצְמוֹ לְהַקִּיז דָּם תָּמִיד, וְלֹא יַקִּיז דָּם אֵלָא אִם הָיָה צָרִיךְ לוֹ בְּיוֹתֵר; וְלֹא יַקִּיז לֹא בִּימוֹת הַחַמָּה וְלֹא בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, אֵלָא בְּיוֹמֵי נִיסָן וּמְעַט בְּיוֹמֵי תִּשְׁרִי. וּמֵאַחַר חֲמִשִּׁים שָׁנָה, לֹא יַקִּיז כְּלָל. וְלֹא יַקִּיז אָדָם דָּם וְיִכָּנֵס לַמֶּרְחֵץ, בְּיוֹם אֶחָד; וְלֹא יַקִּיז וְיֵצֵא לַדֶּרֶךְ, וְלֹא בְּיוֹם שֶׁיָּבוֹא מִן הַדֶּרֶךְ. וְיֹאכַל וְיִשְׁתֶּה בְּיוֹם הַהַקָּזָה, פָּחוּת מִמַּה שְׁהוּא רָגִיל; וְיָנוּחַ בְּיוֹם הַהַקָּזָה, וְלֹא יִתְעַמַּל וְלֹא יִטַּיַּל.

כו [יט] שִׁכְבַת זֶרַע, הִיא כּוֹחַ הַגּוּף וְחַיָּיו וּמְאוֹר הָעֵינַיִם; וְכָל זְמָן שֶׁתֵּצֵא בְּיוֹתֵר, הַגּוּף בּוֹלֶה וְכוֹחוֹ כּוֹלֶה וְחַיָּיו אוֹבְדִים. הוּא שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה בְּחָכְמָתוֹ, "אַל-תִּתֵּן לַנָּשִׁים חֵילֶךָ; וּדְרָכֶיךָ, לַמְחוֹת מְלָכִין" (משלי לא,ג).

כז כָּל הַשָּׁטוּף בִּבְעִילָה--זִקְנָה קוֹפֶצֶת עָלָיו, וְכוֹחוֹ תָּשֵׁשׁ וְעֵינָיו כֵּהוֹת וְרֵיחַ רָע נוֹדֵף מִפִּיו וּמִשְּׁחָיָיו; וּשְׂעַר רֹאשׁוֹ וְגַבּוֹת עֵינָיו וְרִיסֵי עֵינָיו נוֹשֵׁר, וּשְׂעַר זְקָנוֹ וּשְׁחָיָיו וּשְׂעַר רַגְלָיו רוֹבֶה; וְשִׁנָּיו נוֹפְלוֹת. וְהַרְבֵּה כְּאֵבִים חוּץ מֵאֵלּוּ בָּאִין עָלָיו.

כח אָמְרוּ חַכְמֵי הָרוֹפְאִים, אֶחָד מֵאֶלֶף מֵת בִּשְׁאָר חֳלָאִים; וְהָאֶלֶף, מֵרֹב הַתַּשְׁמִישׁ. לְפִיכָּךְ צָרִיךְ אָדָם לְהִזָּהֵר בְּדָבָר זֶה, אִם רָצָה לִהְיוֹת בְּטוֹבָה. וְלֹא יִבְעֹל אֵלָא כְּשֶׁיִּמְצָא גּוּפוֹ בָּרִיא וְחָזָק בְּיוֹתֵר, וְהוּא מִתְקַשֶּׁה הַרְבֵּה שֶׁלֹּא לְדַעְתּוֹ, וּמַסִּיחַ עַצְמוֹ לְדָבָר אַחֵר, וְהַקִּשּׁוּי כְּשֶׁהָיָה; וְיִמְצָא כֹּבֶד מִמָּתְנָיו וּלְמַטָּה וּכְאִלּוּ חוּטֵי הַבֵּיצִים נִמְשָׁכִים, וּבְשָׂרוֹ חַם. זֶה צָרִיךְ לִבְעֹל, וּרְפוּאָה לוֹ שֶׁיִּבְעֹל.

כט לֹא יִבְעֹל אָדָם וְהוּא שָׂבֵעַ, וְלֹא רָעֵב--אֵלָא אַחַר שֶׁיִּתְאַכַּל הַמָּזוֹן בְּמֵעָיו. וְיִבְדֹק נְקָבָיו קֹדֶם בְּעִילָה, וְאַחַר בְּעִילָה. וְלֹא יִבְעֹל מֵעוֹמֵד וְלֹא מִיּוֹשֵׁב, וְלֹא בְּבֵית הַמֶּרְחֵץ וְלֹא בְּיוֹם שֶׁיִּכָּנֵס לַמֶּרְחֵץ, וְלֹא בְּיוֹם הַקָּזָה, וְלֹא בְּיוֹם יְצִיאָה לַדֶּרֶךְ אוֹ בִּיאָה מִן הַדֶּרֶךְ; לֹא לִפְנֵיהֶם, וְלֹא לְאַחֲרֵיהֶם.

ל [כ] כָּל הַמַּנְהִיג עַצְמוֹ בִּדְרָכִים אֵלּוּ שֶׁהוֹרִינוּ, אֲנִי עַרָּב לוֹ שְׁאֵינוּ בָּא לִידֵי חֹלִי כָּל יָמָיו, עַד שֶׁיַּזְקִין הַרְבֵּה וְיָמוּת, וְאֵינוּ צָרִיךְ לְרוֹפֵא; וְשֶׁיִּהְיֶה גּוּפוֹ שָׁלֵם וְעוֹמֵד עַל בָּרְיוֹ, כָּל יָמָיו--אֵלָא אִם כֵּן הָיָה גּוּפוֹ רָע מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ, אוֹ אִם הָיָה רָגִיל בְּמִנְהָג מִן הַמִּנְהָגוֹת הָרָעִים מִתְּחִלַּת מוֹלַדְתּוֹ, אוֹ אִם תָּבוֹא מַכַּת דֶּבֶר אוֹ מַכַּת בַּצֹּרֶת לָעוֹלָם.

לא [כא] וְכָל הַמִּנְהָגוֹת הַטּוֹבִים הָאֵלּוּ שֶׁאָמַרְנוּ, אֵין רָאוּי לִנְהֹג בָּהֶן אֵלָא הַבָּרִיא. אֲבָל הַחוֹלֶה, אוֹ מִי שֶׁאֶחָד מֵאֵבָרָיו חוֹלֶה, אוֹ מִי שֶׁנָּהַג מִנְהָג רָע שָׁנִים רַבּוֹת--יֵשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶן דְּרָכִים אֲחֵרִים וּמִנְהָגוֹת כְּפִי חָלְיוֹ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר בְּסִפְרֵי הָרְפוּאוֹת; וְשִׁנּוּי וֶסֶת, תְּחִלַּת כָּל חֹלִי.

לב [כב] כָּל מָקוֹם שְׁאֵין בּוֹ רוֹפֵא--אֶחָד הַבָּרִיא וְאֶחָד הַחוֹלֶה, אֵין רָאוּי לוֹ לָזוּז מִכָּל הַדְּבָרִים שֶׁאָמַרְנוּ בְּפֵרֶק זֶה: שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶן, לְאַחֲרִית טוֹבָה הוּא מֵבִיא.

לג [כג] כָּל עִיר שְׁאֵין בָּהּ עֲשָׂרָה דְּבָרִים הָאֵלּוּ, אֵין תַּלְמִיד חֲכָמִים רַשָּׁאי לָדוּר בְּתוֹכָהּ; וְאֵלּוּ הֶן--רוֹפֵא, וְאֻמָּן, וּבֵית הַמֶּרְחֵץ, וּבֵית הַכִּסֵּא, וּמַיִם מְצוּיִין כְּגוֹן נָהָר אוֹ מַעְיָן, וּבֵית הַכְּנֶסֶת, וּמְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת, וְלַבְלָר, וְגַבָּאֵי צְדָקָה, וּבֵית דִּין מַכִּין וְחוֹבְשִׁין.

משנה תורה - ספר המדע - הלכות דעות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז

יש לך שאלה או הערה?