משנה תורה מנוקד - ספר המדע - הלכות יסודי התורה פרק ז

משנה תורה - ספר המדע - הלכות יסודי התורה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י

הִלְכּוֹת יְסוֹדֵי הַתּוֹרָה פֵּרֶק ז

א מִיְּסוֹדֵי הַדָּת, לֵידַע שֶׁהָאֵל מְנַבֵּא אֶת בְּנֵי הָאָדָם; וְאֵין הַנְּבוּאָה חָלָה אֵלָא עַל חָכָם גָּדוֹל בְּחָכְמָה, גִּבּוֹר בְּמִדּוֹתָיו, וְלֹא יִהְיֶה יִצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּדָבָר בָּעוֹלָם אֵלָא הוּא מִתְגַּבֵּר בְּדַעְתּוֹ עַל יִצְרוֹ תָּמִיד, בַּעַל דֵּעָה רְחָבָה נְכוֹנָה עַד מְאוֹד.

ב אָדָם שְׁהוּא מְמֻלָּא בְּכָל הַמִּדּוֹת הָאֵלּוּ, שָׁלֵם בְּגוּפוֹ, כְּשֶׁיִּכָּנֵס לַפַּרְדֵּס וְיִמָּשֵׁךְ בְּאוֹתָן הָעִנְיָנוֹת הַגְּדוֹלִים הָרְחוֹקִים, וְתִהְיֶה לוֹ דַּעַת נְכוֹנָה לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג, וְהוּא מִתְקַדֵּשׁ וְהוֹלֵךְ פּוֹרֵשׁ מִדַּרְכֵי כְּלַל הָעָם הַהוֹלְכִים בְּמַחְשַׁכֵּי הַזְּמָן, וְהוֹלֵךְ מְזָרֵז עַצְמוֹ וּמְלַמֵּד נַפְשׁוֹ שֶׁלֹּא תִהְיֶה לוֹ מַחְשָׁבָה כְּלָל בְּאֶחָד מִדְּבָרִים בְּטֵלִים, וְלֹא מֵהַבְלֵי הַזְּמָן וְתַחְבּוּלוֹתָיו, אֵלָא דַּעְתּוֹ תָּמִיד פְּנוּיָה לְמַעְלָה, קְשׁוּרָה תַּחַת הַכִּסֵּא, לְהָבִין בְּאוֹתָן הַצּוּרוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הַטְּהוֹרוֹת, וּמִסְתַּכֵּל בְּחָכְמָתוֹ שֶׁלְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כֻּלָּהּ מִצּוּרָה רִאשׁוֹנָה עַד טַבּוּר הָאָרֶץ, וְיוֹדֵעַ מֵהֶם גָּדְלוֹ--מִיָּד רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שׁוֹרָה עָלָיו.

ג וּבְעֵת שֶׁתָּנוּחַ עָלָיו הָרוּחַ--תִּתְעָרַב נַפְשׁוֹ בְּמַעֲלַת הַמַּלְאָכִים הַנִּקְרָאִים אִישִׁים, וְיֵהָפֵךְ לְאִישׁ אַחֵר, וְיָבִין בְּדַעְתּוֹ שְׁאֵינוּ כְּמוֹת שֶׁהָיָה, אֵלָא שֶׁנִּתְעַלָּה עַל מַעֲלַת שְׁאָר בְּנֵי אָדָם הַחֲכָמִים: כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמָר בְּשָׁאוּל, "וְהִתְנַבִּיתָ עִמָּם; וְנֶהְפַּכְתָּ, לְאִישׁ אַחֵר" (שמואל א י,ו).

ד [ב] הַנְּבִיאִים, מַעֲלוֹת מַעֲלוֹת הֶן: כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ בְּחָכְמָה חָכָם גָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ, כָּךְ בַּנְּבוּאָה נָבִיא גָּדוֹל מִנָּבִיא. וְכֻלָּן אֵין רוֹאִין מַרְאֵה הַנְּבוּאָה אֵלָא בַּחֲלוֹם בְּחֶזְיוֹן הַלַּיְלָה, אוֹ בַּיּוֹם אַחַר שֶׁתִּפֹּל עֲלֵיהֶן תַּרְדֵּמָה: כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמָר "בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע, בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר-בּוֹ" (במדבר יב,ו).

ה וְכֻלָּן, כְּשֶׁמִּתְנַבְּאִין, אֵבָרֵיהֶן מִזְדַּעְזְעִין וְכוֹחַ הַגּוּף כּוֹשֵׁל, וְעֶשְׁתּוֹנוֹתֵיהֶם מִטָּרְפוֹת וְתִשָּׁאֵר הַדֵּעָה פְּנוּיָה לְהָבִין מַה שֶׁתִּרְאֶה: כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמָר בְּאַבְרָהָם, "וְהִנֵּה אֵימָה חֲשֵׁכָה גְדֹלָה, נֹפֶלֶת עָלָיו" (בראשית טו,יב); וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמָר בְּדָנִיֵּאל, "וְהוֹדִי, נֶהְפַּךְ עָלַי לְמַשְׁחִית, וְלֹא עָצַרְתִּי, כֹּחַ" (דנייאל י,ח).

ו [ג] הַדְּבָרִים שֶׁמּוֹדִיעִין לַנָּבִיא בְּמַרְאֵה הַנְּבוּאָה--דֶּרֶךְ מָשָׁל מוֹדִיעִין לוֹ, וּמִיָּד יֵחָקֵק בְּלִבּוֹ פִּתְרוֹן הַמָּשָׁל בְּמַרְאֵה הַנְּבוּאָה, וְיֵדַע מַה הוּא: כְּמוֹ הַסֻּלָּם שֶׁרָאָה יַעֲקוֹב אָבִינוּ, וּמַלְאָכִים עוֹלִים וְיוֹרְדִים בּוֹ, וְהוּא הָיָה מָשָׁל לְמַלְכִיּוֹת, וְשִׁעְבּוּדָן; וּכְמוֹ הַחַיּוֹת שֶׁרָאָה יְחֶזְקֵאל, וְהַסִּיר הַנָּפוּחַ וּמַקֵּל שָׁקֵד שֶׁרָאָה יִרְמְיָה, וְהַמְּגִלָּה שֶׁרָאָה יְחֶזְקֵאל, וְהָאֵיפָה שֶׁרָאָה זְכַרְיָה.

ז וְכֵן שְׁאָר הַנְּבִיאִים, יֵשׁ מֵהֶן אוֹמְרִין הַמָּשָׁל וּפִתְרוֹנוֹ כְּמוֹ אֵלּוּ; וְיֵשׁ מֵהֶן אוֹמְרִין הַפִּתְרוֹן בִּלְבָד. וּפְעָמִים אוֹמְרִין הַמָּשָׁל בִּלְבָד בְּלֹא פִּתְרוֹן, כְּמִקְצַת דִּבְרֵי יְחֶזְקֵאל וּזְכַרְיָה. וְכֻלָּם, בְּמָשָׁל וְדֶרֶךְ חִידָה הֶם מִתְנַבְּאִים.

ח [ד] כָּל הַנְּבִיאִים--אֵין מִתְנַבְּאִין בְּכָל עֵת שֶׁיִּרְצוּ, אֵלָא מְכַוְּנִין דַּעְתָּן וְיוֹשְׁבִין שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב וּמִתְבּוֹדְדִין: שְׁאֵין הַנְּבוּאָה שׁוֹרָה לֹא מִתּוֹךְ עַצְבוּת וְלֹא מִתּוֹךְ עַצְלוּת, אֵלָא מִתּוֹךְ שִׂמְחָה. לְפִיכָּךְ בְּנֵי הַנְּבִיאִים, לִפְנֵיהֶם נֵבֶל וְתֹף וְחָלִיל וְכִנּוֹר, וְהֶם מְבַקְּשִׁים הַנְּבוּאָה; וְזֶה הוּא שֶׁנֶּאֱמָר "וְהֵמָּה מִתְנַבְּאִים" (שמואל א י,ה)--כְּלוֹמַר מְהַלְּכִין בְּדֶרֶךְ הַנְּבוּאָה עַד שֶׁיִּנָּבְאוּ, כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר פְּלוֹנִי מִתְגַּדֵּל.

ט [ה] אֵלּוּ שְׁהֶם מְבַקְּשִׁים לְהִתְנַבֵּא, הֶם הַנִּקְרָאִים בְּנֵי הַנְּבִיאִים. וְאַף עַל פִּי שֶׁמְּכַוְּנִין דַּעְתָּן, אִפְשָׁר שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה עֲלֵיהֶן, וְאִפְשָׁר שֶׁלֹּא תִשְׁרֶה.

י [ו] כָּל הַדְּבָרִים שֶׁאָמַרְנוּ, הֶן דֶּרֶךְ הַנְּבוּאָה לְכָל הַנְּבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים--חוּץ מִמֹּשֶׁה, רַבֵּנוּ וְרִבָּן שֶׁלְּכָל הַנְּבִיאִים. וּמַה הֶפְרֵשׁ יֵשׁ בֵּין נְבוּאַת מֹשֶׁה לִשְׁאָר כָּל הַנְּבִיאִים--שֶׁכָּל הַנְּבִיאִים, בַּחֲלוֹם אוֹ בְּמַרְאֶה; וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ--הוּא עֵר וְעוֹמֵד, שֶׁנֶּאֱמָר "וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד, לְדַבֵּר אִתּוֹ, וַיִּשְׁמַע אֶת-הַקּוֹל" (במדבר ז,פט).

יא כָּל הַנְּבִיאִים, עַל יְדֵי מַלְאָךְ; לְפִיכָּךְ רוֹאִין מַה שְׁהֶן רוֹאִין בְּמָשָׁל וְחִידָה. וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ, לֹא עַל יְדֵי מַלְאָךְ, שֶׁנֶּאֱמָר "פֶּה אֶל-פֶּה אֲדַבֶּר-בּוֹ" (במדבר יב,ח), וְנֶאֱמָר "וְדִבֶּר ה' אֶל-מֹשֶׁה פָּנִים אֶל-פָּנִים" (שמות לג,יא), וְנֶאֱמָר "וּתְמֻנַת ה', יַבִּיט" (במדבר יב,ח): כְּלוֹמַר שְׁאֵין שָׁם מָשָׁל, אֵלָא רוֹאֶה הַדָּבָר עַל בָּרְיוֹ בְּלֹא חִידָה בְּלֹא מָשָׁל; הוּא שֶׁהַתּוֹרָה מְעִידָה עָלָיו, "וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת" (שם), שְׁאֵינוּ מִתְנַבֵּא בְּחִידָה אֵלָא בְּמַרְאֶה, שֶׁרוֹאֶה הַדָּבָר עַל בָּרְיוֹ.

יב כָּל הַנְּבִיאִים, יְרֵאִין וְנִבְהָלִין וּמִתְמוֹגְגִים. וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ, אֵינוּ כֵּן; הוּא שֶׁהַכָּתוּב אוֹמֵר "כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ" (שמות לג,יא): כְּמוֹ שְׁאֵין אָדָם נִבְהָל לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי חֲבֵרוֹ, כָּךְ הָיָה כּוֹחַ בְּדַעְתּוֹ שֶׁלְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ לְהָבִין דִּבְרֵי הַנְּבוּאָה; וְהוּא עוֹמֵד עַל עָמְדוֹ שָׁלֵם.

יג כָּל הַנְּבִיאִים, אֵין מִתְנַבְּאִים בְּכָל עֵת שֶׁיִּרְצוּ. וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ, אֵינוּ כֵּן, אֵלָא כָּל זְמָן שֶׁיַּחְפֹּץ, רוּחַ הַקֹּדֶשׁ לוֹבַשְׁתּוֹ וּנְבוּאָה שׁוֹרָה עָלָיו; וְאֵינוּ צָרִיךְ לְכַוַּן דַּעְתּוֹ וּלְהִזְדַּמַּן לָהּ, שֶׁהֲרֵי הוּא מְכֻוָּן וּמְזֻמָּן וְעוֹמֵד כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. לְפִיכָּךְ מִתְנַבֵּא בְּכָל עֵת, שֶׁנֶּאֱמָר "עִמְדוּ וְאֶשְׁמְעָה, מַה-יְצַוֶּה ה' לָכֶם" (במדבר ט,ח).

יד וּבְזֶה הִבְטִיחוֹ הָאֵל, שֶׁנֶּאֱמָר "לֵךְ, אֱמֹר לָהֶם: שׁוּבוּ לָכֶם, לְאָהֳלֵיכֶם. וְאַתָּה, פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי" (דברים ה,כו-כז). הַא לָמַדְתָּ שֶׁכָּל הַנְּבִיאִים, כְּשֶׁהַנְּבוּאָה מִסְתַּלֶּקֶת, חוֹזְרִין לְאָהֳלָם, שְׁהוּא צָרְכֵּי הַגּוּף כֻּלָּן כִּשְׁאָר הָעָם; לְפִיכָּךְ אֵינָן פּוֹרְשִׁין מִנְּשׁוֹתֵיהֶן. וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ, לֹא חָזַר לְאָהֳלוֹ הָרִאשׁוֹן; לְפִיכָּךְ פֵּרַשׁ מִן הָאִשָּׁה לְעוֹלָם וּמִכָּל הַדּוֹמֶה לָהּ, וְנִקְשְׁרָה דַּעְתּוֹ בְּצוּר הָעוֹלָמִים, וְלֹא נִסְתַּלַּק הַהוֹד מֵעָלָיו לְעוֹלָם וְקָרַן עוֹר פָּנָיו, וְנִתְקַדַּשׁ כַּמַּלְאָכִים.

טו [ז] הַנָּבִיא, אִפְשָׁר שֶׁתִּהְיֶה נְבוּאָתוֹ לְעַצְמוֹ בִּלְבָד, לְהַרְחִיב לִבּוֹ וּלְהוֹסִיף דַּעְתּוֹ, עַד שֶׁיֵּדַע מַה שֶׁלֹּא הָיָה יוֹדֵעַ, מֵאוֹתָן הַדְּבָרִים הַגְּדוֹלִים. וְאִפְשָׁר שֶׁיְּשֻׁלַּח לְעַם מֵעַמֵּי הָאָרֶץ, אוֹ לְאַנְשֵׁי עִיר אוֹ מַמְלָכָה, לְבוֹנֵן אוֹתָם וּלְהוֹדִיעָם מַה יַעֲשׂוּ, אוֹ לִמְנֹעַ אוֹתָם מִמַּעֲשִׂים הָרָעִים שֶׁבִּידֵיהֶם; וּכְשֶׁמְּשַׁלְּחִין אוֹתוֹ, נוֹתְנִין לוֹ אוֹת וּמוֹפֵת כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ הָעָם שֶׁהָאֵל שִׁלְּחוֹ בֶּאֱמֶת.

טז וְלֹא כָּל הָעוֹשֶׂה אוֹת וּמוֹפֵת, מַאֲמִינִין אוֹתוֹ שְׁהוּא נָבִיא: אֵלָא אָדָם שֶׁהָיִינוּ יוֹדְעִין בּוֹ מִתְּחִלָּתוֹ שְׁהוּא רָאוּי לַנְּבוּאָה בְּחָכְמָתוֹ וּבְמַעֲשָׂיו, שֶׁנִּתְעַלָּה בָּהֶן עַל כָּל בְּנֵי גִּילוֹ, וְהָיָה מְהַלֵּךְ בְּדַרְכֵי הַנְּבוּאָה וּבִקְדֻשָּׁתָהּ וּפְרִישׁוּתָהּ, וְאַחַר כָּךְ בָּא וְעָשָׂה אוֹת וּמוֹפֵת וְאָמַר שֶׁהָאֵל שִׁלְּחוֹ--מִצְוָה לִשְׁמֹעַ מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמָר "אֵלָיו, תִּשְׁמָעוּן" (דברים יח,טו).

יז וְאִפְשָׁר שֶׁיַּעֲשֶׂה אוֹת וּמוֹפֵת וְאֵינוּ נָבִיא, וְזֶה הָאוֹת יֵשׁ לוֹ דְּבָרִים בְּגוֹ; וְאַף עַל פִּי כֵן, מִצְוָה לִשְׁמֹעַ לוֹ, הוֹאִיל וְאָדָם גָּדוֹל הוּא וְחָכָם וְרָאוּי לַנְּבוּאָה, מַעְמִידִין אוֹתוֹ עַל חֶזְקָתוֹ--שֶׁבְּכָּךְ נִצְטַוִּינוּ: כְּמוֹ שֶׁנִּצְטַוִּינוּ לַחְתֹּךְ הַדִּין עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים כְּשֵׁרִים, וְאַף עַל פִּי שֶׁאִפְשָׁר שֶׁהֵעִידוּ בְּשֶׁקֶר, הוֹאִיל וּכְשֵׁרִים הֶם אֶצְלֵנוּ, מַעְמִידִין אוֹתָן עַל כַּשְׁרוּתָן. וּבַדְּבָרִים הָאֵלּוּ וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, נֶאֱמָר "הַנִּסְתָּרֹת--לַה', אֱלֹהֵינוּ; וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ" (דברים כט,כח), וְנֶאֱמָר "כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם, וַה' יִרְאֶה לַלֵּבָב" (שמואל א טז,ז).

משנה תורה - ספר המדע - הלכות יסודי התורה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י

יש לך שאלה או הערה?